מלחמת תיגראי והמתיחות בין אתיופיה לאריתריאה ממשיכות לעורר חשש להסלמה אזורית, ובמקביל דווח ב־22 באוקטובר על מאות אזרחים שנמלטו מאזור קרבות נוסף באתיופיה — הפעם אל מעבר לגבול קניה, בעיירה מויאלה שבדרום חבל אורומיה. לפי גורמים במחוז מרסביט בקניה, מרבית הנמלטים הם נשים וילדים, והצלב האדום הקנייתי בוחן את צורכיהם. בדיווח המשך מ־23 באוקטובר תיארו גורמים מקומיים את האירוע כעימות בין קהילות אורומו וסומליות, עם לפחות 9 הרוגים וכ־2,500 תושבים שחצו את הגבול לקניה. זו זירה נפרדת מהלחימה בצפון, שבה כוחות הממשלה ובעלי בריתם התקדמו במהלך אוקטובר לעבר גבול אריתריאה. במקביל, ארצות הברית וארגוני זכויות דורשים להגן על אזרחים ולפתוח נתיבי סיוע בתיגראי.

נבדק ועודכן: 25 באוקטובר 2026. המידע על מויאלה נמסר ב־22 באוקטובר על ידי גורמים מקומיים בקניה וצוטט ברויטרס; נסיבות הקרבות לא אומתו באופן עצמאי. דיווחי תנועת הכוחות בתיגראי מתייחסים ל־10–13 באוקטובר ואינם מפה חיה של החזית. רויטרס, 22 באוקטובר.

עימות נוסף בדרום אתיופיה: מאות נמלטו ממויאלה לקניה

ביום רביעי, 21 באוקטובר, פרצו קרבות בעיירת הגבול מויאלה (Moyale), הנמצאת בדרום אזור אורומיה, על הגבול עם קניה. לפי דיווח רויטרס מ־22 באוקטובר, הירי נמשך גם לתוך יום חמישי וגרם למאות תושבים לחצות את הגבול למרסביט שבצפון קניה. נציב המחוז סטנלי קמנדה אמר שרבים מהנמלטים, בעיקר נשים וילדים, מצאו מחסה אצל קרובי משפחה ואצל תושבים מקומיים.

הצלב האדום בקניה פתח בבדיקת צרכים של המשפחות שהגיעו כדי להעריך אם נדרש סיוע במזון, מחסה וטיפול רפואי. נכון לדיווח לא הוקם מחנה פליטים רשמי, והרשויות האתיופיות לא מסרו הבהרה על הגורם לפרוץ הקרבות או על זהות הכוחות המשתתפים. לכן אין לפרסם מספר הרוגים, זהות תוקפים או הסבר למניע שלא אומתו.

חשוב להבדיל בין הזירות: מויאלה שוכנת מאות קילומטרים מדרום לתיגראי, ואי אפשר להסיק שהאירוע הוא חלק מאותה חזית צבאית. ההתפתחות ממחישה עם זאת שהמשבר הביטחוני באתיופיה כולל כמה מוקדי אלימות אזוריים נפרדים, ושבכל אחד מהם נפגעים אזרחים.

חמש נקודות מרכזיות על המצב באתיופיה

• הקרבות בתיגראי בצפון והמתיחות מול אריתריאה נמשכים, אך אין אישור למלחמה כוללת בין המדינות.
• כוחות הממשלה ובעלי בריתם התקדמו באוקטובר לעבר עיירות תיגראי הקרובות לגבול אריתריאה.
• ארצות הברית קראה ב־14 באוקטובר לריסון ולהידברות; ארגוני זכויות הזהירו מפגיעה באזרחים ומחסור בשירותים חיוניים.
• במויאלה דווח כעת על לפחות 9 הרוגים וכ־2,500 תושבים שחצו לקניה; בדיווחי ההמשך זוהה העימות כעימות בין קהילות אורומו וסומליות.
• מויאלה ותיגראי הן זירות גאוגרפיות שונות, ולכן אין לחבר את הדיווחים לאירוע צבאי אחד ללא ראיות לכך.

ארה״ב קוראת להרגעה; ארגוני זכויות דורשים גישה לתיגראי

בשיחתו עם אבי אחמד הדגיש רוביו את הצורך לכבד את ריבונות מדינות קרן אפריקה ואת שלמות שטחן. לפי הודעת מחלקת המדינה שצוטטה באנאדולו, הוא קרא לדיאלוג בהתאם למסגרת השלום האתיופית–אריתריאית מ־2018. אבי תיאר את השיחה כחיובית. לא נמסר בעקבותיה על הסכם להפסקת אש. פרטי השיחה, 14 באוקטובר.

בריאיון ל־AP שפורסם ב־15 באוקטובר אמרה לטיסיה באדר מ־Human Rights Watch שהארגון קיבל דיווחים על אזרחים שנהרגו ונפצעו ועל מתקנים רפואיים שנסגרו בעקבות הקרבות. היא דרשה גישה למפקחים עצמאיים ולעיתונאים, חידוש תקשורת ושירותים חיוניים ומעבר בטוח לסיוע. הדברים מתייחסים להשלכות הלחימה המתמשכת, ולא למתקפה אחת חדשה ב־15 באוקטובר. הריאיון ב־Africanews/AP.

ממקלה ועד זלמבסה: לאן הגיע צבא אתיופיה?

מתקפת הנגד של הממשלה הפדרלית, בשיתוף מיליציית כוח השלום של תיגראי (TPF), דחקה בימים האחרונים את הכוחות המזוהים עם TPLF ממספר מרכזים עירוניים. לאחר נסיגת המורדים ממקלה בתחילת אוקטובר, נכנסו כוחות תומכי הממשלה לאדיגראט ב־10 באוקטובר, לאדווה ב־11 באוקטובר ולפי סקירת Critical Threats Project גם לאקסום ב־12 באוקטובר. ההתקדמות אל זלמבסה העבירה את עיקר החשש לזירה הצפונית, סמוך לגבול אריתריאה.

לפרטי המצב: רויטרס – זלמבסה · Critical Threats Project – אקסום והצירים האחרים · AFP – אדווה.

הדיווחים מ־10–13 באוקטובר בטבלה מתעדים את ההתקדמות לעבר גבול אריתריאה, אך אינם מוכיחים שליטה יציבה בכל האזור. בפרט, הגעה לזלמבסה אינה זהה להשתלטות מלאה עליה, ואין להסיק ממנה לבדה שצבא אתיופיה נכנס לשטח אריתריאה.

הסכסוך על גבול אריתריאה הגיע למועצת הביטחון

אתיופיה טוענת שכוחות אריתריאיים חדרו לעומק של עד 60 ק״מ בשטח תיגראי וסייעו למורדים. במכתב שנשלח למועצת הביטחון בתחילת אוקטובר הסתמכה אדיס אבבה על סעיף 51 במגילת האו״ם, העוסק בזכות להגנה עצמית בעקבות מתקפה חמושה. אריתריאה מצדה דוחה את הטענה לפלישה, מאשימה את אתיופיה בתכנון עימות נגדה וטוענת שהדרישה האתיופית לגישה עצמאית לים האדום מעלה חשש לפגיעה בריבונותה. אלה הן טענות הצדדים; היקף תנועת הכוחות והאחריות לכל אירוע לא אומתו במלואם. AP, ‏10 באוקטובר.

שר החוץ של אריתריאה, עוסמאן סאלח, פנה גם הוא למועצת הביטחון וביקש שתבחן צעדי הרתעה נגד אתיופיה בהתאם לפרק 7 של מגילת האו״ם. פרק זה מאפשר צעדים כגון סנקציות, ובנסיבות מסוימות גם צעדים צבאיים, אך בקשת אריתריאה אינה שקולה להחלטה של מועצת הביטחון. רויטרס דיווחה ב־13 באוקטובר על היערכות להתייעצות סגורה במועצה. עצם זימון הדיון אינו החלטה על סנקציות, הפעלת כוח או הסדר להפסקת אש. רויטרס, 13 באוקטובר.

הנוכחות המדווחת של כוחות אריתריאיים בתיגראי יוצרת חשש מעימות ישיר בין שתי מדינות שהיו בעלות ברית במהלך מלחמת תיגראי הקודמת, אך יחסי האמון ביניהן הידרדרו מאז. התקיפות באמצעות כטב״מים וירי ארטילרי בקרבת הגבול מגבירות את הסיכון לטעות בחישוב או להסלמה, אך לא מאומתת כרגע הכרזה על מלחמה כוללת. Critical Threats Project – פעילות צבאית בצירים הצפוניים.

מה עושה האו״ם, והאם מתקיימים מגעים להפסקת אש?

בהודעה שפורסמה ב־10 באוקטובר קרא מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש להפסקת הלחימה בתיגראי, באמהרה ובאפאר ולחידוש שיחות על בסיס הסכם פרטוריה מנובמבר 2022. הוא הזהיר מפני פגיעה נוספת ביציבות האזורית, הביע דאגה מדיווחים על נוכחות כוחות אריתריאיים באתיופיה וקרא למדינות האזור להימנע משימוש בכוח נגד ריבונותן של מדינות שכנות. הודעת מזכ״ל האו״ם – 10 באוקטובר.

האיחוד האפריקאי ממשיך לקדם מגעים מדיניים, לרבות באמצעות נשיא ניגריה לשעבר אולוסגון אובסנג׳ו, ששימש מתווך בשיחות שהובילו להסכם 2022. נכון לעדכון זה לא הוכרז הסכם חדש להפסקת אש, לא נקבע מנגנון פיקוח מוסכם, ולא ידוע על הסדר מדיני שהמורדים והממשלה קיבלו. תדרוך דובר האו״ם – 12 באוקטובר.

גם מדינות המפרץ מעורבות בשיח הדיפלומטי: איחוד האמירויות הודיעה ב־25 בספטמבר על תמיכתה בממשלת אתיופיה וקראה להפסקת הלחימה ולהגנה על אזרחים. לסעודיה תפקיד היסטורי בתיווך בין אדיס אבבה לאסמרה, אך לא פורסמה יוזמת תיווך סעודית חדשה במשבר הנוכחי. עמדה דיפלומטית אינה ראיה למעורבות צבאית ישירה. אל־ג׳זירה, 13 באוקטובר.

מה מתרחש במקלה לאחר חזרת כוחות הממשלה?

עדכון 23 באוקטובר: הממשל הזמני שמונה בתיגראי קרא ללוחמי TPLF להתפרק מנשקם ולחזור לחיים אזרחיים. מנגד, מפקדים המזוהים עם TPLF אמרו שימשיכו בלחימה וינסו להשיב שטחים שאיבדו. המשמעות היא שהעברת השליטה במקלה אינה שקולה לסיום המלחמה, והלחימה יכולה להימשך באזורים כפריים והרריים.

מקלה, הבירה האזורית של תיגראי, שבה לשליטת כוחות התומכים בממשלה בתחילת אוקטובר. חברת Ethiopian Airlines חידשה ב־11 באוקטובר את הטיסות לעיר לאחר ההפסקה שהחלה ב־23 בספטמבר. משלחת פדרלית שכללה את ראש שירותי המודיעין רדואן חוסיין ואת גטאצ׳ו רדה ביקרה בעיר ונפגשה עם תושבים וגורמים מקומיים. לפי AP, הפעילות בשדה התעופה שבה בהדרגה, אך תושבים המשיכו לדווח על שיבושים בבנקים ובשירותי בריאות. AP, ‏12 באוקטובר.

התקדמות הכוחות הפדרליים גרמה גם לטלטלה פנימית בהנהגת תיגראי: לפי סקירת Critical Threats Project, הגנרל טאדסה ורדה ומנהיגים לשעבר נוספים שהוחזקו בידי אנשי TPLF הצליחו להימלט בזמן נסיגת המורדים והתייצבו באזור מקלה ב־12 באוקטובר. הדיווח מבוסס בין היתר על עדויות המעורבים ואינו קביעה משפטית בנוגע לנסיבות כליאתם. עצם חידוש הטיסות או הגעת בכירים למקלה אינם מבטיחים שחזרה ממשלה אזורית יציבה או שכל הצירים האזרחיים בטוחים למעבר.

המחיר לאזרחים: מחסור במזון, רפואה ושירותי בנקאות

תושבים רבים במרכזים עירוניים ובכפרים בצפון אתיופיה מתמודדים עם שיבושי תחבורה ואספקה, וההידרדרות הביטחונית מסכנת אנשים שכבר נעקרו מבתיהם בעבר. לפי דיווח AP, ‏10 באוקטובר, תושבים באדיגראט ובאזורים סמוכים תיארו מחסור במזון, בנקים סגורים והיעדר טיפול רפואי מספק; אחד מהם הזהיר במיוחד מפני פגיעה בילדים ובקשישים. גם במקלה מתחדשים חלק מהשירותים בהדרגה בלבד, ובמקומות אחרים נמשכו דיווחים על ביזה ועל חשש מתקיפות נוספות.

Human Rights Watch וארגוני זכויות נוספים התריעו מפני פגיעה באזרחים, במחנות עקורים ובמערכות שירות חיוניות וקראו להגנה על תושבים ולאפשרות לספק סיוע הומניטרי ללא הפרעה. דוח אשכול ההגנה של גופי הסיוע, שפורסם ב־6 באוקטובר, מזהיר גם מפני איומים מתמשכים באמהרה, באורומיה ובבנישנגול־גומוז. דוח Protection Cluster.

אין כיום ספירה עצמאית ומלאה של כל ההרוגים או העקורים בגל הלחימה הנוכחי. המספרים הקשים שמתפרסמים על מלחמת תיגראי בשנים 2020–2022 אינם נתוני נפגעים של 2026 ואין להציגם ככאלה. החשש המיידי הוא שהמשך המערכה והמתח בגבול יגבילו עוד יותר את הגישה למזון, לטיפול רפואי ולמקומות בטוחים.

מי נלחם במי באתיופיה?

המלחמה אינה מתנהלת בין שני מחנות אחידים. הממשלה הפדרלית בראשות אבי אחמד נשענת על צבא אתיופיה ועל בעלי ברית אזוריים. מולה פועלות קבוצות חמושות ששורשיהן ומטרותיהן שונות, ואף התנגשו בעבר זו בזו. בחודש ספטמבר הודיעו שבע קבוצות על התארגנות משותפת נגד הממשלה, אבל אופן התיאום ביניהן ויכולתן לפעול כגוף אחד אינם ברורים.

TPLF – חזית השחרור העממית של תיגראי

התנועה הובילה במשך עשרות שנים את השלטון האתיופי עד לשינוי הפוליטי של 2018. לאחר עימות עם ממשלת אבי אחמד הייתה הצד המרכזי במלחמת תיגראי בשנים 2020–2022. כיום היא דורשת ביטחון ואוטונומיה לתיגראי ומתנגדת למהלכים של הממשלה הפדרלית באזור.

Fano – המיליציות מאמהרה

Fano היא שם כולל לרשתות חמושות בעלות זהות אמהרית. חלקן נלחמו לצד הצבא האתיופי נגד TPLF במלחמה הקודמת, אך משנת 2023 התפתח עימות בינן לבין הממשלה בעקבות פירוק הכוחות האזוריים ומחלוקות על ביטחון, שליטה ושטח.

OLA – צבא השחרור של אורומו

OLA פועלת בעיקר באזור אורומיה ומציגה דרישות להגדרה עצמית ולשליטה מקומית רחבה יותר. יש לה היסטוריה נפרדת מזו של TPLF ו-Fano. סביב היקף הצטרפותה להתארגנות המורדים החדשה פורסמו דיווחים סותרים, ולכן אין לייחס לכל פלגיה הצטרפות חד-משמעית.

קבוצות נוספות

בדיווחים על הברית מוזכרים גם פלגים המזוהים עם אפאר, האזור הסומלי ובנישנגול-גומוז. בחלק מהמקרים יש מחלוקות פנים-ארגוניות, והיקף ההשתתפות או הייצוג בברית אינו מאומת באותה רמה. רויטרס: הכרזת שבע הקבוצות על הברית.

למה אתיופיה ואריתריאה עוינות זו את זו?

אריתריאה קיבלה עצמאות מאתיופיה בשנת 1993. המדינות נלחמו מלחמת גבול קשה בשנים 1998–2000, ולאחר שנים של עוינות חתמו ב-2018 על הסכם שלום. המהלך העניק לאבי אחמד את פרס נובל לשלום ב-2019. במהלך מלחמת תיגראי בשנים 2020–2022 פעלו כוחות אריתריאים לצד הצבא האתיופי נגד TPLF, אך מערכת היחסים הידרדרה לאחר מכן.

שאלת הגישה לים האדום מוסיפה מתיחות: אתיופיה היא מדינה חסרת מוצא לים מאז עצמאות אריתריאה, והממשלה באדיס אבבה טוענת שהנושא חיוני לכלכלה ולביטחונה. היא אומרת שהיא שואפת לפתרון מדיני; אסמרה חוששת מניסיון להשתלט על נמל אסאב. החשדנות משני הצדדים גורמת לכך שגם תנועת כוחות מוגבלת יכולה להתפרש כאיום אסטרטגי.

מה קרה להסכם השלום בתיגראי מ-2022?

הסכם פרטוריה מנובמבר 2022 עצר את עיקר הקרבות בין ממשלת אתיופיה ל-TPLF אחרי מלחמה קטלנית במיוחד. עם זאת, הוא לא פתר באופן מלא מחלוקות על גבולות אזוריים, חזרת עקורים, פירוק נשק, הסדרי ביטחון ומעמדן של קבוצות חמושות. החידוש הנרחב של הקרבות בספטמבר 2026 מצביע על כך שההסדר הקודם לא הספיק למנוע סבב נוסף. Rift Valley Institute: המחלוקות שנותרו לאחר הסכם פרטוריה.

האם מצרים, סודן או מדינות אחרות צפויות להתערב?

המשבר קשור גם ליחסי אתיופיה עם שכנותיה, למלחמה בסודן ולמחלוקת על סכר התחייה מול מצרים. אתיופיה האשימה מדינות שכנות בתמיכה במורדים, והן דחו את ההאשמות. גם דיווחים על תיאום ביטחוני אזורי אינם ראיה לכך שכוחות זרים נוספים נכנסו ללחימה. בשלב זה נכון להציג התערבות צבאית רחבה אפשרית כסיכון, לא כעובדה שכבר התממשה.

עוד על קרן אפריקה והים האדום: אסון המהגרים מול ג׳יבוטי · מלחמת סעודיה והחות׳ים. אלה זירות קשורות מבחינה אזורית, אך אין לייחס להן באופן אוטומטי את אותן סיבות או את אותם נתוני נפגעים.

הזווית הישראלית

המתיחות בין אתיופיה לאריתריאה רלוונטית גם למזרח התיכון בגלל קרבתה לנתיבי השיט בים האדום ובגלל הקשרים הכלכליים והדיפלומטיים של מדינות קרן אפריקה עם האזור. עם זאת, הדיווח על קרבות במויאלה אינו מעיד כשלעצמו על איום חדש לישראל או על נתיבי הסחר, ואין לייחס לו השלכות כאלה ללא מקור.

אחרי מה לעקוב?

בצפון: שינוי מאומת בהחזקת העיירות ובמעברי הגבול בתיגראי, מגעים בין אתיופיה לאריתריאה, ופתיחת גישה לעובדי סיוע ועיתונאים. בדרום: התפתחות הקרבות במויאלה, מספר האזרחים הנמלטים לקניה, פעילות הצלב האדום ומידע רשמי על הגורמים המעורבים. נדרש לעדכן את כל אחת מהחזיתות בנפרד, עם מקורות ותאריכים ברורים.

מקורות ובדיקת עובדות – 23 באוקטובר 2026

רויטרס, 22 באוקטובר — הבריחה ממויאלה לקניה.

• רויטרס, 13 באוקטובר – הגעת צבא אתיופיה לזלמבסה, שאלת השליטה בעיירת הגבול והדיון במועצת הביטחון.
• Critical Threats Project, ‏13 באוקטובר – אקסום, אדווה, צירי הגבול, נסיגת המורדים ותנועות הכוחות.
• AP, ‏10 באוקטובר – מכתבי הצדדים למועצת הביטחון ותיאורי המצב של תושבי תיגראי.
• מזכ״ל האו״ם, 10 באוקטובר – קריאה להפסקת אש ולחידוש ההידברות לפי הסכם פרטוריה.
• AFP/אל־ג׳זירה, 12 באוקטובר – הכניסה לאדווה ועדויות על המצב בעיר.
• AP, ‏12 באוקטובר – חידוש הטיסות למקלה וביקור המשלחת האתיופית.
• רויטרס, 10 באוקטובר – כוחות הממשלה באדיגראט והתגובה האריתריאית.
• Human Rights Watch, ‏9 באוקטובר – מצב האזרחים והסיכון להפרות זכויות אדם.
• Global Protection Cluster, ‏6 באוקטובר – הגנה על אזרחים ומצב שירותי הסיוע.
• רויטרס, 21 בספטמבר – הרקע לברית הקבוצות החמושות.

בדיקה אחרונה: 23 באוקטובר 2026. דיווחי תנועת הכוחות בצפון מתבססים על מקורות מהמחצית הראשונה של אוקטובר; המידע על מויאלה התקבל ב־22 באוקטובר. אין להסיק מהתיאורים על שליטה יציבה בשטח או על מספר הנמלטים כיום ללא אימות נוסף.