כ־2.3 מיליון מקרי סרטן שאובחנו בעולם ב־2024 נגרמו, על פי הערכת חוקרים, מזיהומים בנגיפים, בחיידקים ובטפילים — כמעט 12% מכלל מקרי הסרטן החדשים. כך עולה ממחקר של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, שהתפרסם ב־The Lancet Oncology בסוף ספטמבר 2026. בין גורמי הסיכון הבולטים: החיידק הליקובקטר פילורי, נגיף הפפילומה האנושי (HPV) ונגיפי דלקת הכבד B ו־C.

הנתון חשוב משום שחלק מהזיהומים ניתנים למניעה בחיסונים, וחלקם ניתנים לזיהוי ולטיפול. אבל הוא אינו אומר שכל מי שנדבק באחד הגורמים יחלה בסרטן, וגם לא שכל מקרי הסרטן הקשורים לזיהום היו בהכרח נמנעים במציאות באמצעות טיפול יחיד. מדובר בהערכת נטל תחלואה ברמת האוכלוסייה, המבוססת על נתונים עולמיים ומודלים אפידמיולוגיים. הודעת IARC מ־29 בספטמבר · המחקר המלא ב־The Lancet Oncology.

תמונה ראשית: תמונת אילוסטרציה שנוצרה בבינה מלאכותית לצורך הכתבה. היא אינה מייצגת תא סרטני או נגיף מסוים כפי שנראה במיקרוסקופ.

חמש נקודות מרכזיות

• 2.3 מיליון מקרים: כ־12% ממקרי הסרטן החדשים בעולם בשנת 2024 יוחסו לזיהומים.
• הליקובקטר פילורי: החיידק נקשר לכ־760 אלף מקרי סרטן, בעיקר של הקיבה.
• HPV: נגיף הפפילומה נקשר לכ־750 אלף מקרים, כולל כמעט כל מקרי סרטן צוואר הרחם.
• דלקת כבד נגיפית: הפטיטיס B נקשר לכ־360 אלף מקרים והפטיטיס C לכ־160 אלף, בעיקר דרך סיכון מוגבר לסרטן הכבד.
• יש כלים למניעה: חיסונים נגד HPV והפטיטיס B, בדיקות סקר, טיפול בזיהומים ומדיניות בריאות ציבור יכולים להפחית סיכון.

מה בדיוק בדקו החוקרים?

המחקר הובל בידי הרייט רומגיי ועמיתיה ב־IARC. החוקרים השתמשו בנתוני תחלואת הסרטן העולמית של GLOBOCAN לשנת 2024, ובחנו תריסר גורמים זיהומיים שהסוכנות מסווגת כמסרטנים מוכחים בבני אדם. באמצעות אומדנים של שכיחות זיהומים וקשרים סיבתיים מבוססים הם חישבו את החלק היחסי ממקרי הסרטן שניתן לייחס לכל גורם.

המחקר שפורסם ב־כתב העת The Lancet Oncology אינו מבוסס על בדיקה אישית של כל 2.3 מיליון המטופלים שנכללו באומדן. המספר הוא חישוב אפידמיולוגי עולמי שמבקש להעריך כמה ממקרי הסרטן קשורים לזיהומים ידועים. לכן אפשר להשוות ממנו בין מדינות וקבוצות, אך אין להפעילו כאבחנה אצל חולה ספציפי.

אילו זיהומים אחראים למספר המקרים הגדול ביותר?

הנתונים מעוגלים ונגזרים מהמחקר; הם אינם מדד לשכיחות של הזיהומים עצמם, הגדולה בהרבה. גם אם גורם מסוים נפוץ מאוד, רק שיעור קטן מהנדבקים עלול לפתח סרטן, ולעיתים חולפות שנים או עשרות שנים בין ההדבקה למחלה.

HPV: איך חיסון יכול להפחית סרטן?

HPV הוא שם למשפחה של נגיפים, שחלק מהזנים בה עלולים לגרום לשינויים ממושכים בתאים. זיהום מתמשך בזנים מסוימים קשור להתפתחות של סרטן צוואר הרחם וסוגי סרטן נוספים. חלק גדול מזיהומי HPV נעלם מעצמו; הסיכון המשמעותי קשור בעיקר להתמדה בזנים מסרטנים לאורך זמן.

חיסון HPV מיועד להפחית הדבקות בזנים הכלולים בחיסון, וכך לצמצם את הסיכון העתידי לסוגי סרטן מסוימים. בנוסף, בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם מאפשרות לגלות שינויים טרום־סרטניים ולטפל בהם לפני התפתחות מחלה פולשנית. החיסון אינו מחליף את בדיקות הסקר בהתאם להנחיות הרפואיות. הסבר WHO על סרטן צוואר הרחם.

ההמלצות לחיסון ולסקר משתנות לפי גיל, היסטוריה רפואית ותוכנית החיסונים המקומית. מי שלא חוסן בעבר יכול לברר עם קופת החולים אם קיים עבורו צורך או אפשרות להשלמת חיסון.

הליקובקטר פילורי: מדוע חיידק בקיבה קשור לסרטן?

הליקובקטר פילורי הוא חיידק שעלול להתיישב ברירית הקיבה ולגרום לדלקת כרונית. אצל רבים מהנדבקים הזיהום אינו גורם לסרטן, אבל אצל חלקם דלקת ממושכת יכולה להוביל לשינויים ברקמה, לכיבים ובמקרים מסוימים להתפתחות סרטן הקיבה.

המחקר מייחס לחיידק יותר מקרי סרטן מכל גורם זיהומי יחיד אחר שנבדק — כ־760 אלף בעולם בשנת 2024. בדיקות לזיהויו וטיפול מתאים באנטיביוטיקה ובתרופות להפחתת חומציות יכולים להפחית סיכון במצבים מסוימים. עם זאת, בדיקות וטיפול אינם נחוצים אוטומטית לכל אדם ללא קשר לגילו ולסיכוניו; ההחלטה צריכה להיעשות בהתאם להנחיות רפואיות ולרקע האישי.

לפי IARC, אסטרטגיות של איתור וטיפול בהליקובקטר הן אחד מכלי המניעה שנבחנים עבור אוכלוסיות בסיכון מוגבר.

הפטיטיס B ו־C: איך דלקת בכבד קשורה לסרטן?

נגיפי דלקת הכבד B ו־C יכולים לגרום לזיהום כרוני ולפגיעה ממושכת ברקמת הכבד. אצל חלק מהאנשים הפגיעה עלולה להתפתח לשחמת ולהגדיל את הסיכון לסרטן הכבד. קיים חיסון יעיל נגד הפטיטיס B, אך לא חיסון מאושר נגד הפטיטיס C; מנגד, לזיהום כרוני בהפטיטיס C קיימים טיפולים אנטי־נגיפיים יעילים ביותר.

מניעה, בדיקות לפי גורמי סיכון וקבלת טיפול כשצריך מצמצמות את הנטל הרפואי. אך גם אחרי טיפול בזיהום, חלק מהאנשים שכבר פיתחו מחלת כבד מתקדמת עשויים להזדקק למעקב בהתאם להנחיית רופא.

ומה לגבי נגיף אפשטיין–בר?

נגיף EBV נפוץ מאוד, ורבים נדבקים בו במהלך חייהם בלי לפתח סרטן. אולם מחקר IARC החדש מייחס לו כ־260 אלף מקרי סרטן בשנת 2024, ובהם סוגים של לימפומה, סרטן האף והלוע וחלק ממקרי סרטן הקיבה. נכון למועד פרסום הכתבה אין חיסון שגרתי מאושר נגד EBV שנמצא בשימוש ציבורי נרחב.

הקשר בין נגיף לבין סרטן הוא מורכב: בדרך כלל נדרשים גורמים נוספים כגון תגובה חיסונית, נטייה ביולוגית ותהליכים המתרחשים לאורך שנים. לכן בדיקת נוגדנים חיובית ל־EBV אינה שקולה לאבחנה של סרטן או לחיזוי אישי של מחלה עתידית.

מדוע הנטל גבוה יותר בחלק מהעולם?

לפי החוקרים, כ־990 אלף מקרים שיוחסו לזיהומים התרחשו במזרח אסיה — כ־42% מהסך העולמי. יותר משלושה רבעים מהנטל הכולל התרכז במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. הדבר מושפע מהבדלי שכיחות של זיהומים, כיסוי חיסוני, תנאי תברואה, זמינות בדיקות והיכולת להגיע לטיפול בזמן.

הפערים הללו אינם אומרים שהבעיה אינה קיימת במדינות עשירות. הם מדגישים שכאשר קיימים אמצעי מניעה יעילים אך הם אינם נגישים לכל האוכלוסיות, תחלואה שאפשר היה לצמצם ממשיכה להופיע בהיקפים גדולים.

איך אפשר להפחית את הסיכון בפועל?

1. חיסונים: בירור התאמה לחיסוני HPV והפטיטיס B בהתאם לגיל ולהיסטוריה החיסונית.
2. בדיקות סקר: היענות לזימונים ולהנחיות של הקופה לגבי סקר סרטן צוואר הרחם ובדיקות אחרות לפי הצורך.
3. איתור וטיפול בזיהומים: קבלת ייעוץ רפואי לגבי הליקובקטר, הפטיטיס ו־HIV כשיש תסמינים או גורמי סיכון.
4. מניעת הדבקה: הקפדה על אמצעי מניעה מתאימים, ציוד רפואי סטרילי וטיפול רפואי בטוח.
5. לא להסיק מסקנות מבדיקה אחת: זיהום נפוץ או תוצאה חיובית אינם הוכחה לסרטן, ואין לבצע בדיקות באופן בלתי מבוקר.

הצעדים האלה משלימים, ולא מחליפים, מניעה של גורמי סיכון אחרים כגון עישון, חשיפה מופרזת לשמש ושימוש מזיק באלכוהול. ראו גם הכתבה שלנו על סרטן בגילים צעירים.

מה המחקר אינו יכול לקבוע?

הנתונים לשנת 2024 מבוססים על אומדנים ועל הנחות אפידמיולוגיות, ולכל אחד מהם אי־ודאות. קשה לייחס סרטן של אדם מסוים לגורם אחד בלבד, שכן לעיתים כמה גורמי סיכון מצטברים לאורך זמן. כמו כן, נתוני התחלואה ואיכות מערכת הרישום אינם אחידים בכל המדינות.

המונח ״ניתן למניעה״ אינו שקול להבטחה שאם מתחסנים או מטפלים בזיהום לא תתפתח מחלת סרטן. מטרת המניעה היא להפחית סיכון באוכלוסייה, ולעיתים השפעתה ניכרת רק לאחר שנים. ממצאי המחקר מחזקים את הערך של פעולות בריאות ציבור ולא מהווים תחליף להערכה רפואית אישית.

שאלות נפוצות

האם אחד מכל שמונה אנשים עם סרטן נדבק בנגיף?

המחקר מעריך שכ־12% ממקרי הסרטן החדשים בעולם בשנת 2024 נגרמו מגורמים זיהומיים מסוימים. זהו אומדן אוכלוסייתי, לא בדיקה של כל אדם שנדבק.

האם HPV גורם לסרטן אצל כל מי שנדבק?

לא. רבים מהזיהומים חולפים. סיכון מוגבר לסרטן קשור בעיקר לזיהום מתמשך בזנים מסוימים, והוא מושפע מגורמים נוספים.

אפשר למנוע סרטן בעזרת חיסון?

חיסונים נגד HPV והפטיטיס B מפחיתים סיכון לסוגי סרטן הקשורים לזיהומים אלה, אך אינם מגינים מכל סוגי הסרטן.

האם יש חיסון נגד הליקובקטר פילורי?

נכון לאוקטובר 2026 אין חיסון שגרתי מאושר המשמש למניעת הזיהום. קיימות בדיקות לאיתור החיידק וטיפולים רפואיים בהתאם להתוויה.

אחרי מה לעקוב

כדאי לעקוב אחר כיסוי החיסונים נגד HPV והפטיטיס B, תוכניות בדיקות סקר באוכלוסיות שונות ומחקרים הבוחנים את היעילות של איתור וטיפול בהליקובקטר. תחום נוסף הוא פיתוח חיסונים נגד EBV: נכון לעכשיו קיים צורך מחקרי בכלי מניעה חדשים, אך אין להסיק מהתקדמות של מועמד ניסיוני שחיסון כבר אושר. על תהליך פיתוח החיסונים אפשר לקרוא בכתבה שלנו על בינה מלאכותית בפיתוח תרופות וחיסונים.

הזווית הישראלית

גם בישראל פועלות תוכניות חיסון וסקר למניעת מחלות הקשורות לנגיפים ולחיידקים. הנתונים העולמיים אינם מחליפים הערכה של התחלואה המקומית ושל ההנחיות הנהוגות בקופות החולים. עבור קוראות וקוראים בישראל ההמלצה המעשית היא לבדוק את פנקס החיסונים ואת תוכניות הסקר הרלוונטיות עם אנשי מקצוע, ולא להניח שבדיקה חיובית לזיהום משמעה סרטן.

עודכן: 14 באוקטובר 2026. הכתבה מבוססת על ניתוח תחלואה עולמי לשנת 2024 שפורסם בסוף ספטמבר 2026; היא אינה תחליף לייעוץ רפואי או להמלצה על בדיקה או טיפול אישי.