בעידן שבו כמעט כל תמונה מרהיבה מעוררת את השאלה אם היא אמיתית, הסדרה החדשה של ה-BBC בוחרת לעשות צעד כמעט הפוך מהמקובל בטלוויזיה: להשאיר על המסך גם תמונות פחות מושלמות. מפיקי Blue Planet III, שתעלה בבריטניה ב-1 בנובמבר, מספרים כי חלק מהצילומים החדשים נבחרו דווקא משום שהם נראים "אורגניים" יותר – מים עכורים, חלקיקי פלנקטון, ולעיתים גם אלמנטים שבעבר היו נחתכים מהפריים.
5 דברים שצריך לדעת
- ה-BBC אומרת כי לא נעשה שימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית אפילו בפריים אחד בסדרה.
- המפיקים השאירו בכוונה צילומים פחות נקיים ומלוטשים כדי לחזק את תחושת האותנטיות.
- הסדרה צולמה במשך ארבע שנים בחמישה אוקיינוסים.
- נעשה בה שימוש בטכנולוגיות צילום חדשות, כולל מצלמת CCTV תת-מימית שפותחה במיוחד להפקה.
- העונה החדשה ממשיכה גם לעסוק באיומים על האוקיינוסים – שינוי אקלים, זיהום ופלסטיק.
כשהמציאות מתחילה להיראות כמו AI
הבעיה של מפיקי טבע השתנתה בשנים האחרונות. במשך עשרות שנים המטרה הייתה לייצר את התמונה החדה, הנקייה והמרשימה ביותר. עכשיו, דווקא תמונה מושלמת מדי עלולה לעורר חשד אצל הצופה.
אליזבת וייט, אחת המפיקות הבכירות של הסדרה, הסבירה כי בעבר צוותי ההפקה היו עשויים לוותר על פריים שבו המים מלאים חלקיקים, או שבו מופיעים ברקע סירה או מצוף. הפעם חלק מהאלמנטים האלה נשארו בעריכה במכוון, כחלק מהניסיון להראות שהצילומים לא עברו "החלקה" דיגיטלית ולא נוצרו במחשב.
ג'ק בוטל, האחראי ב-BBC על הזמנת תוכני factual, אמר בהקרנה לעיתונאים כי לא נעשה שימוש ב-AI גנרטיבי בסדרה. לדבריו, אף פריים אינו מלאכותי.
לא רק עניין של אמון
העונה החדשה אמורה להציג גם התנהגויות בעלי חיים שלא תועדו בעבר. בין היתר צולמו דולפינים המשתמשים בספוגי ים כדי לחסום פתחים באלמוגים וללכוד דגים, סרטנים שמסתדרים בקבוצות עצומות כדי להאכיל את עצמם וקיפודי ים המשתמשים בקונכיות כמעין כובע נגד השמש.
הפקת הסדרה פיתחה שורה של פתרונות צילום חדשים, בהם מצלמות זעירות, מתקני צילום לעומק הים ואמצעים שמאפשרים לצוללנים לעקוב אחרי בעלי חיים במהירות גבוהה.
דיוויד אטנבורו עדיין בפנים
את הסדרה מקריין שוב סר דיוויד אטנבורו, בן 100. לפי אנשי ההפקה הוא היה מעורב גם בעריכת הטקסטים ובשינויים בתסריטים, ולא רק בהקלטת הקריינות.
Blue Planet III מגיעה 25 שנה אחרי הסדרה הראשונה וכמעט עשור אחרי Blue Planet II, שסייעה להפוך את זיהום הפלסטיק באוקיינוסים לנושא ציבורי מרכזי.
הזווית הישראלית
הסיפור רחב יותר מסדרת טבע אחת. גם בישראל גופי תקשורת, מפרסמים ויוצרים מתמודדים יותר ויותר עם קושי חדש: כיצד להראות לצופה שתמונה יוצאת דופן היא תיעוד אמיתי ולא תוכן שנוצר או שונה באמצעות AI. הבחירה של ה-BBC להשאיר "פגמים" בפריים עשויה להפוך לסמן ראשון של אסתטיקה חדשה – פחות מושלמת, אבל אמינה יותר.
אחרי מה לעקוב
הסדרה תעלה ב-BBC One וב-iPlayer ב-1 בנובמבר. יהיה מעניין לראות אם ה-BBC תציג גם מנגנוני אימות נוספים לצילומים, ואם גופי תקשורת אחרים יאמצו גישה דומה דווקא בעידן שבו כלי ה-AI הולכים ומשתפרים.
