מפלגת הירוקים של אנגליה וויילס אימצה היום, 4 באוקטובר 2026, מדיניות רשמית שלפיה ציונות תטופל במפלגה כצורה של גזענות. ההחלטה התקבלה בוועידת המפלגה בברייטון ברוב של 1,022 מול 813. ההצעה גם מגדירה את הירוקים כמפלגה אנטי־ציונית ותומכת בהקמת מדינה פלסטינית דמוקרטית אחת בכל "פלסטין ההיסטורית", עם ירושלים כבירתה ועם שוויון זכויות לכל התושבים. ההחלטה עוררה התנגדות חריפה מצד ארבעה מחמשת חברי הפרלמנט של המפלגה ומצד ארגונים יהודיים בבריטניה, בעוד תומכיה טוענים שהיא מכוונת לאידאולוגיה פוליטית ולא ליהודים כקבוצה.
עודכן: 4 באוקטובר 2026
5 דברים שצריך לדעת
- ההחלטה עברה ברוב של 1,022 מול 813 בוועידת הסתיו של הירוקים בברייטון.
- ההצעה קובעת כי ציונות, כפי שהיא מוגדרת במסמך, תטופל במפלגה "כמו כל צורה אחרת של גזענות".
- ההחלטה תומכת במדינה פלסטינית דמוקרטית אחת בכל פלסטין ההיסטורית, עם ירושלים כבירה ושוויון זכויות לכולם.
- ארבעה מחמשת חברי הפרלמנט של הירוקים התנגדו להצעה. מנהיג המפלגה זאק פולנסקי לא השתתף בהצבעה משום שעזב לקמפיין בבחירות המשנה בהולבורן וסנט פנקראס בלונדון.
- משפטנים וארגונים יהודיים כבר מעלים אפשרות שהמדיניות תעמוד בפני אתגר לפי חוק השוויון הבריטי.
מה בדיוק החליטה מפלגת הירוקים?
הצעת ההחלטה, שנשאה את הכותרת “Zionism is Racism”, הובאה לוועידה על ידי פעילים המזוהים עם Greens for Palestine. לפי הנוסח שאושר, המפלגה מגדירה את הציונות כפרויקט פוליטי אתנו־לאומי שלדעת תומכי ההחלטה מעניק עדיפות לקבוצה אתנית אחת באמצעות דחיקה וכפיפות של אחרות.
החלק האופרטיבי קובע שהציונות, כפי שהוגדרה במסמך, “תטופל כמו כל צורה אחרת של גזענות” במסגרת מדיניות המפלגה נגד גזענות.
עם זאת, הנוסח כולל גם הסתייגות מפורשת שלפיה ההחלטה מכוונת לאידאולוגיה ולפרקטיקה פוליטית ולא לרקע הדתי או האתני של מי שמגדירים עצמם ציונים. המסמך מדגיש שלא כל היהודים ציונים ולא כל הציונים יהודים.
לפי The Guardian ולפי ITV News, ההחלטה הפכה עם אישורה למדיניות רשמית של מפלגת הירוקים של אנגליה וויילס.
מה ההחלטה אומרת על ישראל ופלסטין?
ההצעה שאושרה אינה מסתפקת בהגדרה אידאולוגית. היא תומכת בהקמת מדינה פלסטינית דמוקרטית אחת בכל השטח שבין הים לירדן, במקום המבנה המדיני הקיים של ישראל והשטחים הפלסטיניים.
לפי נוסח ההחלטה כפי שדווח בבריטניה, המדינה החדשה אמורה לכלול את כל "פלסטין ההיסטורית", להחזיק את ירושלים כבירתה ולהבטיח שוויון זכויות לכל תושביה.
זהו שינוי משמעותי ביחס לפתרון שתי המדינות, שנותר במשך שנים בסיס מרכזי למדיניות של מפלגות אירופיות רבות בסכסוך הישראלי־פלסטיני. בתוך הירוקים עצמם, מתנגדי ההצעה טענו שהנוסח החדש אינו עולה בקנה אחד עם עקרון ההגדרה העצמית של שני העמים.
ההצבעה: 1,022 בעד, 813 נגד
ההחלטה התקבלה לאחר דיון ממושך לחברי המפלגה בלבד. 1,022 חברים הצביעו בעד ו־813 נגד.
חשוב לדייק גם במיקום: ההצבעה לא נערכה בלונדון אלא בוועידת הסתיו של המפלגה בברייטון. הקשר ללונדון נובע מכך שמנהיג הירוקים, זאק פולנסקי, עזב את הוועידה כדי להשתתף בקמפיין שלו בבחירות המשנה במחוז הולבורן וסנט פנקראס.
פולנסקי לא הצביע. במהלך הימים שקדמו להצבעה הוא אמר שהוא מתנגד לציונות כפי שהיא מוגדרת בהצעה, אך גם ביקש להבטיח שהדיון לא יביא לפגיעה בחברים יהודים במפלגה.
רוב חברי הפרלמנט של הירוקים התנגדו
ההחלטה חשפה מחלוקת עמוקה בין פעילי המפלגה לבין חלק גדול מהנציגות הפרלמנטרית שלה.
ארבעה מחמשת חברי הפרלמנט של המפלגה — אלי צ'אונס, סיאן ברי, אדריאן רמזי וקרלה דנייר — יצאו בפומבי נגד ההצעה. רמזי, שכיהן בעבר כמנהיג משותף של המפלגה, אמר לאחר ההצבעה שהוא "עצוב מאוד" מהתוצאה וטען שתמיכה במדינה אחת אינה מתיישבת עם מחויבות הירוקים להגדרה עצמית.
קרלה דנייר והמנהיגה לשעבר קרוליין לוקאס דיברו נגד ההצעה במהלך הדיון עצמו.
הסעיף שלא עבר — והפך לנקודת מחלוקת נוספת
במהלך הוועידה הוצעו כמה תיקונים. אחד מהם ביקש להבהיר שההחלטה לא תשמש כדי “ללחוץ, לאסור או להעמיד לדין משמעתי” חברים בשל השתייכות לבתי כנסת או למוסדות יהודיים שמגדירים את עצמם כציוניים.
התיקון הזה נדחה.
עבור המבקרים, דחייתו היא אחת הנקודות הרגישות בהחלטה כולה. הם טוענים שהיא משאירה אי־בהירות לגבי האופן שבו המדיניות תיושם בפועל כלפי חברי מפלגה שמגדירים עצמם ציונים. תומכי ההצעה אומרים מנגד שהנוסח עצמו כבר מבהיר שהוא עוסק באידאולוגיה פוליטית ולא בזהות יהודית.
מה אומרים הירוקים עצמם?
בהודעה רשמית לאחר ההצבעה מסרה המפלגה כי מדובר ב“דיון רציני ועמוק” בתוך החברות והחברים.
המפלגה הדגישה כי היא רואה בעצמה מפלגה אנטי־גזענית, מתנגדת לכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים והסוריים, תומכת בהפסקת מכירת נשק לממשלת ישראל ומתנגדת למדיניות ישראל בעזה ובגדה המערבית.
בהודעה נמסר כי לצד העמדות האלה, המפלגה ממשיכה להיות מחויבת לשוויון, צדק וזכויות אדם לכולם ולהתנגדות לכל צורה של גזענות.
מה אומר זאק פולנסקי?
פולנסקי, שהוא יהודי ומגדיר את עצמו כאנטי־ציוני, לא השתתף בהצבעה. הוא עזב את ברייטון כדי לקמפיין בבחירות המשנה בלונדון שבהן הוא עצמו מועמד.
בראיון ל־BBC לפני ההצבעה הוא נשאל אם לדעתו ציונות היא גזענות, והשיב שבמסגרת ההגדרה שבה משתמשת ההצעה — הקשורה, לדבריו, לעקירת הפלסטינים ולמלחמה בעזה — הוא רואה בכך גזענות.
עם זאת, לפני הוועידה הוא גם ביקש לבצע תיקונים בנוסח כדי לצמצם את החשש לפגיעה בחברים יהודים ולאפשר דיון רחב יותר על עתיד מדיני לישראלים ולפלסטינים.
התגובה היהודית: גינוי חריף — אבל גם מחלוקת בתוך Jewish Greens
ארגונים יהודיים מרכזיים בבריטניה גינו את ההחלטה. Movement for Progressive Judaism, המייצג עשרות קהילות ליברליות ורפורמיות, טען שהנוסח אנטישמי משום שהוא מגדיר תמיכה בהגדרה עצמית יהודית כגזענות.
גם Board of Deputies, Community Security Trust ו־Jewish Leadership Council הזהירו עוד לפני ההצבעה שהמדיניות עלולה לגרום לחברים יהודים להרגיש שאינם רצויים במפלגה.
עם זאת, התמונה בתוך הקבוצה הרשמית Jewish Greens מורכבת יותר. בסקר פנימי שפורסם ב־2 באוקטובר, 81% מתוך 108 משיבים אמרו שאינם מגדירים עצמם ציונים, והקבוצה הודיעה שחבריה מפולגים בנוגע להצעה ולכן לא אימצה עמדה רשמית בעדה או נגדה. 53% מהמשיבים אמרו שהם חוששים שההחלטה עלולה להגביר אפליה נגד יהודים בתוך המפלגה, בעוד 47% חלקו על כך. לתוצאות הסקר של Jewish Greens.
האם ההחלטה עלולה להיתקל באתגר משפטי?
כן, לפחות לפי כמה משפטנים בבריטניה — אבל בשלב זה מדובר בהערכה משפטית ולא בפסק דין.
עורך הדין אדם וגנר KC, שהתמחה בתיקי זכויות ושוויון, אמר ל־Guardian כי לדעתו קיים “סיכון משמעותי” שהמדיניות תעמוד בסתירה ל־Equality Act 2010 אם היא תשמש להפליה או להטרדה של אנשים המחזיקים באמונה ציונית או של יהודים באופן רחב יותר.
וגנר טוען שגם אמונה ציונית, במובן של תמיכה בקיומה ובהגנתה של מדינת לאום יהודית בארץ ישראל, עשויה להיחשב אמונה מוגנת לפי החוק הבריטי.
מצד שני, בתי משפט בבריטניה כבר הכירו גם באנטי־ציונות כאמונה פילוסופית שעשויה להיות מוגנת. לכן המבחן המשפטי, אם אכן יגיע לבית משפט, עשוי לעסוק פחות בזכות להחזיק בעמדה אנטי־ציונית ויותר באופן שבו המפלגה תיישם את המדיניות כלפי חבריה.
למה הביטוי "ציונות היא גזענות" מוכר כל כך?
הוויכוח אינו חדש. ב־1975 אימצה העצרת הכללית של האו"ם את החלטה 3379, שקבעה כי ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית.
ההחלטה הפכה במשך שנים לאחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת ביחסי ישראל והאו"ם. בשנת 1991 היא בוטלה בהחלטה 46/86 של העצרת הכללית, כחלק מהשינויים הדיפלומטיים סביב תהליך השלום במזרח התיכון.
הוויכוח נותר גם כיום חד: מבקרי הציונות רואים בה אידאולוגיה אתנו־לאומית שהביאה לדחיקת הפלסטינים; תומכי הציונות רואים בה בראש ובראשונה תנועת הגדרה עצמית לאומית של העם היהודי, וטוענים שהגדרתה כגזענות שוללת מהיהודים זכות שמוכרת לעמים אחרים.
מה המשמעות המעשית של ההחלטה?
ברמה המיידית, זו כעת מדיניות רשמית של מפלגת הירוקים באנגליה וויילס. היא יכולה להשפיע על נוסחי מצע, מסרים פומביים, עבודה של ועדות מדיניות והעמדה שהמפלגה תציג כלפי ישראל והפלסטינים.
עם זאת, הירוקים אינם מחייבים את כל נבחריהם להצביע או להתבטא בהתאם לכל סעיף במדיניות המפלגה. לכן העובדה שרוב חברי הפרלמנט הירוקים התנגדו להצעה אינה מבטלת את מעמדה כמדיניות רשמית, אבל היא מבטיחה שהמחלוקת תימשך.
הסיפור עשוי גם להשפיע על פולנסקי באופן אישי. הוא מתמודד כעת בבחירות המשנה בהולבורן וסנט פנקראס, מחוז לונדוני שבו הקהילה היהודית והמלחמה בעזה הן חלק מהדיון הפוליטי הרחב.
שאלות נפוצות
האם מפלגת הירוקים הבריטית הכריזה שציונות היא גזענות?
כן. מפלגת הירוקים של אנגליה וויילס אימצה ב־4 באוקטובר 2026 החלטה שלפיה ציונות, כפי שהיא מוגדרת במסמך, תטופל במסגרת המפלגה כמו צורות אחרות של גזענות.
איפה התקיימה ההצבעה?
בוועידת הסתיו של המפלגה בברייטון, לא בלונדון.
מה הייתה תוצאת ההצבעה?
1,022 חברים הצביעו בעד ו־813 נגד.
האם זאק פולנסקי הצביע בעד?
לא. פולנסקי לא נכח בהצבעה לאחר שעזב את הוועידה כדי לקמפיין בבחירות המשנה בהולבורן וסנט פנקראס בלונדון.
האם כל חברי הפרלמנט של הירוקים תומכים בהחלטה?
לא. ארבעה מחמשת חברי הפרלמנט של המפלגה יצאו בפומבי נגד ההצעה.
האם הירוקים תומכים עכשיו בפתרון מדינה אחת?
ההחלטה שאושרה תומכת במדינה פלסטינית דמוקרטית אחת בכל פלסטין ההיסטורית, עם ירושלים כבירתה ושוויון זכויות לכולם. בתוך המפלגה יש נבחרי ציבור שמתנגדים לעמדה הזו.
אחרי מה לעקוב
השאלות הבאות הן כיצד המפלגה תיישם את ההחלטה בפועל, האם חברים יהודים או ציונים יפתחו בהליך משפטי, והאם נבחרי הציבור הירוקים יפעלו לשנות או לרכך את המדיניות בוועידה עתידית. בטווח המיידי, המבחן הפוליטי הראשון יהיה מערכת הבחירות המשנה של זאק פולנסקי בלונדון.
הזווית הישראלית
עבור ישראל, מדובר באחת העמדות החריפות ביותר שאומצה בשנים האחרונות על ידי מפלגה בעלת ייצוג בפרלמנט הבריטי. ההחלטה אינה רק ביקורת על ממשלת ישראל או על המלחמה בעזה, אלא נוגעת ישירות ללגיטימיות של הציונות ולמבנה המדיני העתידי של ישראל והשטחים הפלסטיניים. לכן סביר שהוויכוח יעבור גם ליחסים בין הירוקים לבין ארגונים יהודיים וישראליים בבריטניה.
מקורות מרכזיים
- The Guardian — ההצבעה, נוסח ההחלטה והתגובות
- ITV News — ההחלטה והיעדרותו של זאק פולנסקי
- Jewish Greens — סקר החברים לקראת ההצבעה
- Green Party — ועידת הסתיו 2026 בברייטון
