תקנות לבוש חדשות בבתי הספר באזרבייג'ן הציתו מחאה חריגה במדינה המוסלמית בעלת השלטון החילוני. מאז 12 באוקטובר 2026 נמנעת בחלק מבתי הספר כניסתן של תלמידות ומורות החובשות חיג'אב, והורים ותלמידים יצאו להפגין. המשטרה הודיעה על 37 עצורים בבאקו, ואילו פעילים דיווחו על יותר מ־200 מעצרים ברחבי המדינה — מספר שלא אומת באופן עצמאי. הפרשה עוררה ביקורת של ארגוני זכויות אדם וחיכוך דיפלומטי עם טורקיה.
עודכן: 20 באוקטובר 2026. הנתונים על מספר העצורים ועל יישום התקנות מיוחסים למקורות שפרסמו אותם; לא פורסם מספר רשמי מאומת לכלל המעצרים במדינה.
חמש נקודות מרכזיות
- התקנות: הממשלה אישרה ב־21 בספטמבר הוראות חדשות לתלבושת בבתי הספר. המילה "חיג'אב" אינה מופיעה בהן, אך הן אוסרות לבוש הסותר את אופי החינוך החילוני.
- המחאה: מאז 12 באוקטובר דווח על תלמידות ומורות חובשות חיג'אב שלא הורשו להיכנס למוסדות חינוך, ועל הפגנות וחרמות לימודים.
- המעצרים: משרד הפנים דיווח על 37 עצורים בבאקו ביום הראשון. פעילים מסרו על יותר מ־200 מעצרים; לא ברור כמה אנשים נותרו במעצר.
- זכויות האדם: אמנסטי אינטרנשיונל דורשת להחזיר תלמידות ומורות ללימודים ולעבודה ולשחרר מפגינים שנעצרו בשל מחאה לא אלימה.
- המשבר האזורי: העימות על החיג'אב הביא לחילופי האשמות חריגים בין גורמי שלטון באזרבייג'ן ובטורקיה, על רקע הוויכוח בנוגע לדת ולמדינה.
מה עורר את ההפגנות?
המחאה פרצה כשבתי ספר בבאקו וביישובים אחרים החלו לאכוף הוראות תלבושת אחידה. נערות שהגיעו עם כיסוי ראש דתי התבקשו להסיר אותו או לא הורשו להיכנס לכיתות. גם מורות דיווחו שנדרשו להגיע ללא חיג'אב. חלק מהתלמידים וההורים התכנסו מחוץ לשערים, ובמקומות מסוימים תלמידים שלא חבשו חיג'אב הצטרפו למחאה כאות הזדהות.
לפי דויטשה ולה (DW) ולפי רדיו אירופה החופשית, סרטונים מהפגנות ומהרחקת תלמידות התפשטו ברשתות והגבירות את הוויכוח. בחלק מהמקומות הפגינו ילדים לצד מבוגרים, תופעה חריגה באזרבייג'ן שבה מחאות ציבוריות נתקלות לא פעם בהגבלות ובמעצרים.
מבחינת המפגינים מדובר בזכות של ילדות ונשים לבחור בבגד דתי, בלי לאבד בשל כך את הזכות לחינוך ולעבודה. תומכי אכיפת התקנות רואים בהן יישום של עקרון החילוניות ושל דרישה ללבוש אחיד במערכת החינוך הציבורית.
מה בדיוק קבעו התקנות?
ב־21 בספטמבר 2026 אישרה ממשלת אזרבייג'ן הוראות לבוש חדשות, במסגרת הסדרה של התלבושת האחידה במוסדות החינוך הממלכתיים. התקנות קובעות כי אין ללבוש פריטי לבוש הסותרים את דרישות התלבושת או את העיקרון החילוני של החינוך. הן אינן אוסרות במילים מפורשות את החיג'אב, אולם בחלק מבתי הספר הן פורשו כך.
ב־6 באוקטובר אושרו גם דרישות לבוש עבור עובדי ההוראה. כתוצאה מכך התרחב העימות ממקרים שבהם תלמידות לא הורשו ללמוד גם לתלונות של מורות שנדרשו להסיר את כיסוי הראש כדי להמשיך בעבודתן.
ההבדל בין נוסח החוק לבין אופן יישומו חשוב: לא הוטל איסור כללי על חבישת חיג'אב ברחובות אזרבייג'ן. הוויכוח הנוכחי נוגע במיוחד למוסדות החינוך, שבהם טוענות נשים דתיות שהתקנות יוצרות למעשה איסור על לבושן. אל־ג'זירה דיווחה על מורות שסיפרו כי אינן יכולות להמשיך ללמד כשהן חובשות חיג'אב.
התלמידות והמורות שבמרכז המחאה
העימות הפך לאישי במיוחד כאשר נערות חובשות חיג'אב נראו מחוץ לשערי בתי הספר במקום בכיתות. הורים ותלמידים טענו שהדרישה להסיר את כיסוי הראש אינה רק שאלה של לבוש אלא תנאי שפוגע בפועל בזכות ללמוד.
המורה זהרה חסנובה סיפרה לאל־ג'זירה כי נאמר לה שאינה יכולה עוד להגיע לבית הספר עם חיג'אב. בתיאורים שעלו מכלי תקשורת נוספים הופיעו מורות ותיקות שראו עצמן נאלצות לבחור בין המשך העבודה לבין זהותן הדתית.
גם מי שמצדיקים כללי לבוש חילוניים מתמודדים עם שאלה מעשית: כיצד מיישמים אותם בלי להרחיק תלמידים מהלימודים ולפגוע ברצף החינוכי? מנגד, יש הטוענים כי בגיל צעיר כיסוי הראש עשוי לשקף לא פעם לחץ משפחתי ולא רק בחירה אישית. הוויכוח משלב אפוא שאלות של חירות הפרט, זכויות נשים, חינוך ממלכתי והשפעת המשפחה.
כמה מפגינים נעצרו?
ב־12 באוקטובר דיווח משרד הפנים האזרי כי 37 בני אדם נעצרו בבאקו בעקבות הפרות סדר. הרשויות טענו כי בכמה מוקדים מפגינים התעמתו עם אנשי צוות, חסמו גישה למוסדות חינוך ופגעו ברכוש. באותו יום דווח על הצתת רכב של מנהל בית ספר ועל ניסיון הצתה במוסד חינוכי אחר; ב־13 באוקטובר נעצרו שישה קטינים בחשד לניסיון להצית בית ספר. אין להסיק מכך שכל המשתתפים במחאה היו מעורבים באלימות.
פעילי זכויות אדם מסרו כי יותר מ־200 בני אדם נעצרו בסבב המחאה. בהודעה מ־16 באוקטובר הדגישה אמנסטי אינטרנשיונל כי מספרם הכולל של העצורים שנותרו בידי הרשויות אינו ידוע, וכי רבים מן העצורים שוחררו במהרה.
בין המקרים שעליהם דיווח הארגון: גודראט עבדולאייב, שעל פי הפרסום נידון ל־25 ימי מעצר מנהלי בעקבות פרסום בטיקטוק; ורפאל חוסיינזאדה, שנעצר ל־30 יום לאחר שכתב סיסמה למען חופש החיג'אב על קיר בית ספר. בנוסף דווח על מעצרה של שהיזיאר חוסיינובה לאחר שמחתה על הרחקת בתה מהלימודים.
הארגון התייחס גם למקרה של אילקין חוסיינוב, פעיל שהקים יוזמה לשיעורים מקוונים ללא תשלום לתלמידים שנמנעה מהם הכניסה לכיתות, ודווח כי נעלם ב־14 באוקטובר לאחר שעזב את ביתו עם אנשים שלא זוהו. מצבם המשפטי והאישי של המעורבים עשוי להשתנות עם התקדמות האירועים.
האם הרשתות החברתיות נחסמו?
במקביל להפגנות דווח באזרבייג'ן על קשיי גישה לטיקטוק ולאינסטגרם, ובהמשך גם לרשת X. ארגון ניטור האינטרנט NetBlocks זיהה שיבושים בכמה ספקיות אינטרנט. הדיווחים העלו חשש שהגבלות התקשורת מקשות על מפגינים לתעד ולהפיץ את המחאה.
עם זאת, לא פורסם הסבר רשמי מלא לכל השיבושים, ולכן יש להבחין בין התיעוד הטכני של קשיי הגישה לבין ההערכה שהוטלו במכוון כדי לדכא את המחאה. דיווח TechRadar סקר את הנתונים שהצטברו בימים שלאחר תחילת ההפגנות.
למה מדינה מוסלמית מגבילה לבוש דתי בבתי ספר?
אזרבייג'ן היא מדינה שרוב תושביה מוסלמים, בעיקר בני המסורת השיעית, אך חוקתה מגדירה מדינה חילונית. המתח הזה מעוגן בהיסטוריה ארוכה: ניסיון להקים מוסדות מודרניים כבר בראשית המאה העשרים, ובהמשך עשרות שנות שלטון סובייטי שהטיל מגבלות נרחבות על פעילות דתית.
מאז העצמאות ב־1991 חזרו הביטויים הדתיים להיות גלויים יותר במרחב הציבורי, אך השלטון ממשיך להקפיד על פיקוח נרחב על מוסדות דת ועל הפעילות הציבורית שלהם. ויכוח דומה על כיסוי ראש בבתי ספר כבר התעורר במדינה בשנת 2010.
הממשלה מציגה את ההוראות כחלק מהגנה על אופייה החילוני של מערכת החינוך. מתנגדיה טוענים שאפשר לקיים חינוך חילוני בלי למנוע כניסה של נערות המבקשות לחבוש חיג'אב, ושאכיפה גורפת עלולה לפגוע בזכויות דת, חינוך ותעסוקה.
החשש מהשפעת איראן
ליחסים עם איראן תפקיד ברקע המדיני של הוויכוח. באזרבייג'ן חוששים גורמי שלטון ופרשנים מהשפעה של זרמים דתיים המזוהים עם טהרן, בעוד איראן עצמה מחייבת נשים בחבישת כיסוי ראש במרחב הציבורי. השלטון בבאקו מדגיש באופן עקבי את ההפרדה בין דת למדינה ואת עצמאותו בניהול מוסדות החינוך.
עם זאת, אין ראיות מאומתות לכך שאיראן ארגנה את ההפגנות הנוכחיות, ואין הצדקה לייחס לתלמידות ולמורות חובשות חיג'אב קשר פוליטי עם גורמים חיצוניים רק בשל בחירת הלבוש שלהן. The National דיווח על האופן שבו השלטון האזרי מציג את נושא ההשפעה האיראנית ברקע המדיניות.
למה המחאה יצרה עימות עם טורקיה?
אזרבייג'ן וטורקיה נחשבות לבעלות ברית קרובות מאוד, בזכות קשרים לשוניים, תרבותיים וביטחוניים; מנהיגיהן מרבים לתאר את היחסים ביניהן כ"אומה אחת, שתי מדינות". דווקא לכן הביקורת שהושמעה בטורקיה על איסור החיג'אב בפועל עוררה תגובה חריגה בבאקו.
גורמים המזוהים עם מפלגת השלטון הטורקית ומקורבים לנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ביקרו את הרחקת התלמידות חובשות החיג'אב. בתגובה האשימה מפלגת השלטון האזרית, אזרבייג'ן החדשה (YAP), את המבקרים בהתערבות בענייניה הפנימיים של המדינה.
הוויכוח נוגע לא רק לחופש הדת אלא גם לריבונות, ליחסי הכוחות בין שתי המדינות ולפערים ביניהן בנוגע למקומה של הדת בחיים הציבוריים. לפי Eurasianet ו־DW בטורקית, המתיחות החריפה בעקבות חילופי הצהרות של גורמים פוליטיים, אף ששיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות נמשך.
מה דורשים ארגוני זכויות האדם?
אמנסטי אינטרנשיונל קראה לממשלה לבטל את ההגבלות שלדבריה מפלות תלמידות ומורות חובשות חיג'אב, לאפשר להן לשוב ללימודים ולעבודה, ולשחרר את מי שנעצרו אך ורק בגין השתתפות במחאה שלווה.
הארגון הדגיש כי זכותה של המדינה לקיים מערכת חינוך חילונית אינה מצדיקה כשלעצמה הרחקה גורפת של תלמידות בגלל לבוש דתי. עם זאת, הוא מבחין בין השתתפות במחאה לא אלימה לבין חשדות לפגיעה ברכוש או לאלימות, שאותם רשאיות הרשויות לחקור בכפוף להליך הוגן.
הזווית הישראלית
לאזרבייג'ן קשרים מדיניים, כלכליים וביטחוניים הדוקים עם ישראל. היא ספקית נפט משמעותית לישראל, וישראל מקיימת עמה שיתוף פעולה ביטחוני. מיקומה של המדינה, על גבולה של איראן, מעניק ליחסים האלה גם משמעות אזורית.
המחאה אינה נוגעת ישירות לישראל, אך היא חושפת מחלוקת עמוקה על דת ומדינה אצל שותפה אזורית חשובה, ובה בעת מעוררת ויכוח עם טורקיה ומעלה מחדש חששות מפני השפעת איראן. בהקשר הדיפלומטי אפשר לקרוא גם את הכתבה שפורסמה בבָּעוֹלָם על פסגת באקו, שבה השתתפו נציגים מישראל ומאיראן.
נכון ל־20 באוקטובר לא פורסם שינוי במדיניות הרשמית של ישראל כלפי אזרבייג'ן בעקבות ההפגנות.
שאלות ותשובות על הפגנות החיג'אב באזרבייג'ן
למה החלו הפגנות החיג'אב?
המחאה פרצה בעקבות הוראות תלבושת בבתי הספר, שבעקבות אכיפתן נמנעה כניסה מתלמידות וממורות חובשות חיג'אב. הורים ותלמידים רואים בכך פגיעה בחופש הדת ובזכות לחינוך.
האם החיג'אב נאסר לחלוטין באזרבייג'ן?
לא. מדובר במחלוקת על כללי הלבוש במערכת החינוך, ולא באיסור כללי על חבישת חיג'אב במרחב הציבורי. התקנות עצמן אינן מזכירות את החיג'אב במפורש.
כמה אנשים נעצרו?
משרד הפנים דיווח על 37 מעצרים בבאקו ב־12 באוקטובר. פעילים טענו ליותר מ־200 מעצרים, אך המספר הכולל, ובייחוד מספר האנשים שעדיין במעצר, לא אומת באופן עצמאי.
האם טורקיה תומכת במפגינים?
פוליטיקאים ואנשי ציבור בטורקיה מתחו ביקורת על ההגבלות, והדברים גררו תגובה מצד מפלגת השלטון האזרית. יש להבחין בין עמדות של פוליטיקאים לבין שינוי רשמי ביחסי המדינות.
האם איראן עומדת מאחורי המחאה?
לא פורסמו ראיות מאומתות לכך. חשש מהשפעה דתית איראנית קיים בשיח הפוליטי באזרבייג'ן, אך אין בכך כדי להוכיח מעורבות באירועים הנוכחיים.
מי נשיא אזרבייג'ן?
אילהם אלייב, המכהן מאז 2003.
אחרי מה לעקוב?
ההתפתחויות החשובות הן האם הממשלה תבהיר את התקנות או תשנה את אופן אכיפתן; האם תלמידות ומורות שהורחקו יוכלו לשוב למוסדות החינוך; מה יעלה בגורל העצורים והנחקרים; והאם חילופי הביקורת בין באקו לאנקרה ימשיכו להשפיע על יחסיהן.
נכון ל־20 באוקטובר אין דיווח מאומת על ביטול גורף של התקנות, וחשוב להמשיך להבחין בין נתוני המשטרה, טענות המפגינים ומידע עצמאי שניתן לאמת.
מקורות מרכזיים: אמנסטי אינטרנשיונל; DW; RFE/RL; אל־ג'זירה; Eurasianet.
