קרדיט לתמונה הראשית: Photo by David Kristianto on Unsplash

עשן השרפות שמכסה חלקים נרחבים מאינדונזיה היה קשור לפי הערכה חדשה ל־3,560 מקרי מוות מוקדמים בספטמבר 2026 בלבד. הדוח של מרכז המחקר לאנרגיה ולאוויר נקי (CREA), שעליו דיווחה סוכנות AFP ב־30 באוקטובר, מצא שכ־57.8 מיליון תושבים נשמו באותו חודש אוויר ברמות שנעו בין לא בריאות למסוכנות. מספר המתים אינו ספירה של נפטרים שזוהו באופן אישי בגלל עשן: הוא תוצאה של מודל אפידמיולוגי שמעריך את השפעת החשיפה לחלקיקים זעירים על הסיכון לתמותה.

לפי החוקרים, היקף התמותה המשוערת המיוחס לשרפות היה בערך כפול מהאומדן באוגוסט. מדובר במדינה בת כ־290 מיליון תושבים, שבה שרפות שטחי יער וכבול משחררות עשן שנישא לעתים גם אל מדינות שכנות. לצד השרפות, בערים הגדולות ממשיך זיהום מתעשייה, תחבורה ושרפת פסולת להזיק לבריאות.

חמש נקודות מרכזיות

• 3,560: אומדן מקרי המוות בספטמבר עקב חשיפה קצרת טווח לעשן השרפות, לפי CREA.
• 57.8 מיליון: מספר האנשים שנחשפו לאוויר שנע בין לא בריא למסוכן על פי המחקר.
• עוד 1,750: מקרי מוות נוספים שיוחסו במודל לזיהום שמקורו אינו בשרפות, ובהם תחבורה, תעשייה וייצור חשמל.
• 1.9 מיליון הקטר: שטח שעל פי גוף ניטור כריתת יערות נשרף באינדונזיה בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
• הסתייגות: ממשלת אינדונזיה לא אישרה ולא דחתה את מספרי התמותה שבדוח.

איך מחשבים מקרי מוות שנגרמו מזיהום אוויר?

המדענים משלבים מדידות ומודלים של חשיפה לחלקיקים עדינים מסוג PM2.5 עם מחקרים אפידמיולוגיים שקושרים בין ריכוזי זיהום לבין סיכון לתחלואה ולמוות. בדרך זו אפשר להעריך את מספר המקרים העודפים באוכלוסייה גדולה בתקופה מסוימת. השיטה אינה יכולה לומר שאדם מסוים מת "בגלל השרפה" דווקא, וגם אינה מחליפה בדיקה של תעודות פטירה או נתונים רפואיים פרטניים.

הדוח בחן חשיפה בטווח קצר של ימים. החוקרים העריכו כי בספטמבר הרמות הממוצעות של PM2.5 באינדונזיה היו גבוהות פי שבעה ויותר מערך הייחוס השנתי של ארגון הבריאות העולמי; בחלק מסומטרה ובקלימנטן שבבורנאו נמדדו רמות חריגות עוד יותר. מדובר בהשוואה למדד שנתי, ולא בהכרח בקביעה שכל תושב נשם אותה רמת זיהום.

אילו אזורים נפגעו במיוחד?

לפי הדוח, מרבית התמותה המשוערת שיוחסה לעשן השרפות הייתה בבורנאו האינדונזית, בסומטרה, בג'אווה ובאזורים במזרח הארכיפלג. הרשויות דיווחו על מאות אלפי מקרים של דלקות חריפות בדרכי הנשימה במהלך התקופה, אולם גם כאן אין לקשור כל מקרה בודד לשרפה ללא בירור רפואי.

בג'אווה, האי שבו נמצאת הבירה ג'קרטה ושבו מרוכזת אוכלוסייה עצומה, נמצא חלק ניכר מהזיהום שמקורו אינו בשרפות. לפי CREA, 73%–80% ממקרי התמותה המיוחסים לזיהום אוויר שם היו קשורים דווקא למקורות כמו תעשייה, תחבורה ושרפת פסולת. המשמעות היא שכיבוי השרפות לבדו לא יפתור את משבר האוויר של הערים הגדולות.

למה השרפות חוזרות מדי שנה?

אחת הבעיות המרכזיות היא שרפת שטחים לצורך פינוי קרקע לחקלאות, למטעים או לפיתוח. באזורים שבהם אדמות כבול יובשו, האש יכולה להמשיך לבעור גם מתחת לפני השטח. מזג אוויר יבש מחמיר את התנאים להתפשטות השרפות, ואל ניניו עשוי להשפיע על דפוסי המשקעים באזור. עם זאת, אין לייחס כל שרפה לשינוי האקלים בלבד: החלטות בנוגע לניהול קרקע, אכיפה ומשאבים לכיבוי משחקות תפקיד גדול.

הממשלה מסרה כי גויסו יותר מ־72 אלף בני אדם לפעולות כיבוי וזריעת עננים, הופעלו מעל 2,100 אנשי רפואה וחולקו כ־5.3 מיליון מסכות. חוקרי CREA קוראים להשבת ביצות כבול ולמניעת שרפה בלתי חוקית של קרקע, לצד אכיפה של פליטות בתחבורה ובתעשייה.

מה קורה למדינות שכנות?

העשן אינו נעצר בגבול. לפי הדיווחים, אובך כבד הגיע גם למלזיה, לסינגפור, לפיליפינים ולטימור המזרחית. לכן השפעת השרפות אינה רק משבר סביבתי פנימי, אלא גם בעיה של בריאות ציבורית ושל יחסים בין מדינות. מדינות האזור תלויות במידה רבה בשיתוף מידע על מוקדי שרפות, ברמות חלקיקים ובהתרעות בזמן אמת.

הזווית הישראלית: מה המשמעות של AQI ו־PM2.5 למטיילים?

ישראלים שמתכננים טיול לאינדונזיה או למדינות הסמוכות צריכים לבדוק את איכות האוויר באזור הטיול סמוך למועד הנסיעה, ולא רק את תחזית הגשם. ערכי זיהום יכולים להשתנות תוך שעות בגלל רוח, כיבוי שרפות וגשמים. יש להתאים פעילות ממושכת בחוץ להודעות הרשויות ולמצב הרפואי של המטיילים.

במדריך מדד איכות האוויר AQI הסברנו איך לקרוא את צבעי האזהרה ומה ההבדל בין מדד אמריקאי למדד הישראלי. לפרטי הרקע על השרפות ראו גם את הכתבה הקודמת שלנו על השרפות באינדונזיה ואת מדריך אל ניניו בעולם.

אחרי מה לעקוב?

לנתוני זיהום מתוקפים, לתחלואה המדווחת על ידי הממשלה וליכולת לצמצם שרפת כבול ושטחים מיוערים. חשוב לעקוב אם ההערכות האפידמיולוגיות יקבלו חיזוק מנתוני בריאות נוספים.

מקור: AFP, 30 באוקטובר 2026, על בסיס מחקר CREA.