קרדיט לתמונה הראשית: Photo by wesfly on Unsplash

חברת הפרסום הדיגיטלי הישראלית Discover-Tech עומדת במרכז תחקיר של רויטרס ושני מחקרים שפורסמו ב־15 באוקטובר 2026. לפי חוקרי Citizen Lab ו־Confiant, מודעות שהחברה הפיצה שימשו למעקב אחר גולשים, לזיהוי מכשירים ולסיוע במתקפות רוגלה ממוקדות. החוקרים תיעדו מתקפות נגד לפחות 45 מכשירים ברשת אל־ג'זירה בשנים 2024–2025, וכן ראיות להדבקה ברוגלת Candiru באמצעות פרסומות. הממצא המטריד: במתקפות מסוימות די היה בטעינת מודעה באתר או באפליקציה – בלי שהמשתמש לחץ עליה.

עודכן ב־15 באוקטובר 2026 | טכנולוגיה וסייבר. הכתבה מבוססת על תחקיר רויטרס ועל המחקרים של Citizen Lab ו־Confiant. חשוב להבחין בין הופעת מודעה, איסוף נתוני מעקב וחדירה מוכחת למכשיר.

5 נקודות מרכזיות

• היקף החשיפה: Citizen Lab ניתח כמעט ארבעה מיליארד רישומי מכרזי פרסום ומצא שמודעות החברה הופיעו במרץ–יוני 2026 ביותר מ־120 אלף אתרים וביותר מ־70 אלף אפליקציות. רויטרס דיווחה על נתון של 75 אלף אפליקציות.
• בלי ללחוץ על מודעה: החוקרים תיעדו שיטת תקיפה שכינו AdFection, המאפשרת לשלוח קוד זדוני למכשיר מסוים דרך פרסומת נטענת.
• אל־ג'זירה: לפחות 45 מכשירים בארגון היו יעד למתקפות ב־2024–2025; החוקרים מצאו גם ראיות להדבקות ברוגלת Candiru.
• מוסדות רגישים: מודעות החברה נצפו ברשתות של גופים ממשלתיים ובינלאומיים. הופעתן ברשת אינה הוכחה לפריצה או לכך שעובד מסוים סומן כיעד.
• תגובת פלטפורמות הפרסום: גוגל ניתקה את Discover-Tech משירותיה, IAB Europe השעתה אותה, וגם Beeswax, Vungle ו־Eskimi נקטו צעדים להגבלת גישתה.

מה חשפו שני המחקרים?

בלב הפרשה נמצאת Discover-Tech, חברה ישראלית שנוסדה ב־2020 ומנוהלת בידי דקל בוני. שני צוותי מחקר – Citizen Lab באוניברסיטת טורונטו וחברת אבטחת הפרסום האמריקאית Confiant – ניתחו את פעילות החברה באופן עצמאי ופרסמו את ממצאיהם ב־15 באוקטובר, במקביל לתחקיר רויטרס.

לפי Citizen Lab, מערכת בשם Controlium אפשרה לספקיות רוגלה לבחור מכשירים מסוימים, לזהות אותם לפי נתוני פרסום ולשלוח להם קוד דרך מודעות רגילות לכאורה. החוקרים קשרו את הפעילות לחברת הרוגלה Candiru, ששמה כיום Integrity Labs, ותיעדו גם זיקות לחברות מעקב נוספות. Confiant זיהתה דפוסי הפצה ומעקב בהיקף גדול, לצד ניסיונות לתקיפה של יעדים מצומצמים בהרבה. שני המחקרים אינם מספקים רשימה מלאה של הלקוחות או של כל האנשים שהיו יעדים.

איך הופכת פרסומת רגילה למסלול תקיפה?

הפרסומות שמופיעות באתרי חדשות ובאפליקציות נבחרות לא פעם באמצעות מכרז אוטומטי הנמשך שבריר שנייה. במסגרת התהליך מועברים למתווכי פרסום נתונים על הגולש והמכשיר שלו, למשל כתובת IP ומזהי פרסום. המטרה המסחרית היא להתאים מודעה לקהל; לפי החוקרים, Discover-Tech ניצלה את אותה תשתית כדי לבנות יכולת מעקב מדויקת.

במודעות מסוימות שולבה פנייה לשרת של החברה. עם טעינת הפרסומת השרת קיבל נתונים על המכשיר, ולאחר בדיקה יכול היה להחזיר קוד נוסף. ברוב המקרים השרת לא שלח קוד תקיפה, אך עצם טעינת המודעה עדיין אפשרה איסוף מידע. כאשר מכשיר מסוים נבחר כיעד, המערכת יכלה להעביר אליו קוד זדוני, בלי צורך בהקלקה על מודעה. החוקרים כינו את השיטה AdFection.

זה ההבדל המרכזי: מיליוני חשיפות לפרסומות עשויות לשמש למעקב ולאיסוף נתונים, ואילו הדבקה ברוגלה דורשת שרשרת תקיפה נוספת. אין בסיס לקביעה שכל מי שראה מודעה של החברה נדבק ברוגלה.

אל־ג'זירה: מה הצליחו החוקרים לאמת?

הראיה הישירה הבולטת בדוח נוגעת לרשת אל־ג'זירה. לפי Citizen Lab, לפחות 45 מכשירים ברשת היו יעד למתקפות ללא לחיצה בשנים 2024–2025. באמצעות יומני רשת שהעביר הארגון שחזרו החוקרים רצף תקשורת: תחילה עם תשתית הפרסום של Discover-Tech, בהמשך עם שרתים המקושרים ל־Candiru ובמקרי הדבקה גם עם שרתי השליטה של הרוגלה. החוקרים אף בדקו רכיב תוכנה שנאסף מאחד המכשירים שנפגעו ומצאו דמיון טכני מובהק לרוגלת Candiru.

המחקר מציג ראיות להדבקות בפועל, אך המספר 45 מציין את מספר המכשירים שזוהו כיעדים, ולא בהכרח 45 הדבקות נפרדות שאומתו באותה רמת ודאות. רויטרס הציגה את הממצא כחדירה ל־45 מחשבי Windows, בעוד הדוח הטכני עצמו נוקט ניסוח זהיר יותר. אל־ג'זירה לא השיבה לפניית רויטרס לתגובה.

חברת Candiru הוכנסה ב־2021 לרשימת הישויות המוגבלות של משרד המסחר האמריקאי בעקבות טענות שכלי הרוגלה שלה שימשו לתקיפה של עיתונאים, פעילים, אנשי אקדמיה ובכירים. זהו צעד של ממשלת ארצות הברית, ולא פסק דין בתיק הנוכחי.

כמעט 200 אלף אתרים ואפליקציות: כמה רחבה הייתה החשיפה?

Citizen Lab ניתח קרוב לארבעה מיליארד רישומי הצעות למכרזי פרסום שנחשפו בשרת של Discover-Tech. במידע שנאסף בין מרץ ליוני 2026 הופיעו מודעות החברה ביותר מ־120 אלף אתרים וביותר מ־70 אלף אפליקציות. רויטרס ציטטה נתון של 75 אלף אפליקציות. בשני המקרים מדובר בהיקף המקומות שבהם הופיעו מודעות – לא במספר המכשירים שנפרצו.

Confiant העריכה שהחברה הפיצה כעשרה מיליון מודעות ביום. המייסד־שותף ז'רום דנגו אמר לרויטרס כי פעילותה ככל הנראה נגעה למאות מיליוני אנשים. זו הערכת חשיפה, לא מניין של קורבנות הדבקה. לפי Confiant, רק חלק קטן מאוד ממודעות החברה נקשר במישרין להעברת רכיבי תקיפה שיוחסו ל־Candiru.

מודעות גם ברשתות של גופים ביטחוניים ובינלאומיים

Confiant זיהתה חשיפות למודעות Discover-Tech ברשתות המקושרות למוסדות רגישים, ובהם הפנטגון, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ובית הדין הפלילי הבינלאומי. Citizen Lab הצביעה גם על חשיפות ברשתות הקשורות לאו"ם, לנאט"ו ולנציבות האירופית. אין בכך הוכחה שהארגונים הללו נפרצו, ואף לא שמישהו מעובדיהם היה יעד למתקפת רוגלה: זיהוי רשת אינו מזהה אדם מסוים, ולעיתים מדובר בחיבור אורחים או ברשת משותפת.

בשטחים הפלסטיניים מצאה Confiant ריכוז חריג של פעילות: במדגם שלה, בערך אחת מכל 36 חשיפות למודעות באנדרואיד הייתה של Discover-Tech. גם הנתון הזה מתאר תפוצת פרסומות לצורכי מעקב אפשרי, ולא את מספר הטלפונים שנדבקו.

גוגל וגורמים בענף הפרסום ניתקו את החברה

החשיפה כבר הובילה לצעדים בשוק הפרסום. גוגל מסרה לרויטרס כי שיתפה פעולה עם החוקרים והפסיקה את גישתה של Discover-Tech למערכות הפרסום שלה בשל הפרות חוזרות של מדיניותה. ארגון IAB Europe השעה את החברה מרשימת הספקים המאושרים לאחר בדיקה; חברת Beeswax שבבעלות Comcast הסירה אותה מהפלטפורמה שלה. לפי Citizen Lab, גם Vungle ו־Eskimi הגבילו את גישתה או חסמו חשבונות המקושרים אליה.

רויטרס ניסתה לקבל תגובה מ־Discover-Tech וממנכ"ל החברה דקל בוני, אך לא נענתה. גם ניסיונותיה להגיע לבעלי Candiru לא הצליחו. נכון למועד הפרסום, אין בידינו תגובה מטעם החברות לטענות המחקר. יאנדקס לא השיבה לבקשת התגובה של רויטרס.

האם כל מי שראה מודעה כזאת נמצא בסיכון?

לא. התחקיר מלמד שמודעות פרסום עשויות לשמש גם לאיסוף מידע ולזיהוי מכשירים, אבל הצגת מודעה כשלעצמה אינה ראיה לכך שהמכשיר נפרץ. החוקרים הבחינו בין הפצה רחבה מאוד של מודעות למעקב לבין מתקפות רוגלה ממוקדות בהרבה.

לצמצום הסיכון כדאי להתקין עדכוני אבטחה לדפדפן ולמערכת ההפעלה, לצמצם הרשאות מעקב פרסומי ולשקול שימוש בכלי מהימן לחסימת פרסומות ותוכן צד שלישי. למי שעלולים להיות יעדים ממוקדים, ובהם עיתונאים ופעילי זכויות, מומלץ להיעזר בגורמי אבטחת מידע מקצועיים. אמצעי הגנה אלה אינם מבטיחים חסינות מתקיפות מתוחכמות.

אחרי מה לעקוב

האם יתגלו נפגעים נוספים מעבר לאלה שזוהו באל־ג'זירה, האם ייפתחו חקירות מצד רשויות פיקוח ומה יעשו מערכות הפרסום כדי למנוע שימוש במכרזי מודעות כערוץ מעקב ותקיפה. חוקרי Citizen Lab הודיעו שיפרסמו בהמשך ממצאים נוספים על פעילות לזיהוי מספרי טלפון באמצעות פרסומות.

הזווית הישראלית

התחקיר מתמקד בחברת Discover-Tech הישראלית ובקשרים שמצאו החוקרים בינה לבין Candiru וספקיות מעקב נוספות. הממצאים מציבים מחדש על סדר היום את שאלת הפיקוח על פעילותן של חברות מעקב מסחריות ואת האחריות של פלטפורמות הפרסום שמאפשרות להן לפעול. עם זאת, אין במחקרים זיהוי פומבי של מדינה שהזמינה את המתקפות המתועדות, ואין לייחס את הפעילות לממשלה מסוימת ללא ראיות נוספות.

מקורות

• רויטרס – תחקיר רפאל סאטר, 15 באוקטובר 2026
• Citizen Lab – המחקר המלא על AdFection, כולל ראיות טכניות
• Citizen Lab – תקציר הממצאים
• Confiant – מחקר על ניצול טכנולוגיות פרסום למעקב ולתקיפות
• WIRED – סקירה נוספת של ההשלכות הטכניות

לקריאה נוספת על פרשה נפרדת בתחום הפריצות הדיגיטליות: עמית פורליט והחשדות לפריצה לחשבונות של פעילי אקלים.