דונלד טראמפ הודיע כי ארצות הברית, דנמרק וגרינלנד הגיעו להסכמה עקרונית על הרחבה קבועה של הנוכחות הביטחונית האמריקנית באי. לפי טראמפ, ההסדר יעניק לוושינגטון זכויות גישה, הצבת כוחות ושימוש במרחב האווירי, וימנע מיריבות של ארה"ב להקים בסיסים או לבצע השקעות רגישות בגרינלנד. בדנמרק ובגרינלנד מדגישים שהריבונות אינה משתנה ושההסכם צפוי להיחתם רק בשבוע הבא, במהלך עצרת האו"ם, ולאחר מכן לעבור את ההליכים הפרלמנטריים הנדרשים.
5 דברים שצריך לדעת
- טראמפ הציג את ההסכם כקבוע וללא תאריך תפוגה, עם יכולת אמריקנית להרחיב את הנוכחות הצבאית בגרינלנד.
- דנמרק וגרינלנד מדגישות שההסכם שומר על הריבונות של ממלכת דנמרק ועל זכותם של תושבי גרינלנד להגדרה עצמית.
- לפי הפרטים שפורסמו עד כה, מדינות שאינן חברות נאט"ו לא יוכלו להקים בסיסים באי, והשקעות בתחומים רגישים יהיו כפופות לפיקוח.
- ארה"ב כבר מפעילה בצפון־מערב האי את Pituffik Space Base, בסיס מרכזי להתרעה מפני טילים ולמעקב בחלל.
- לגרינלנד חשיבות גם בגלל מיקומה בארקטי וגם בגלל מרבצים של חומרי גלם קריטיים, כולל יסודות נדירים.
טראמפ הכריז על "שליטה קבועה" בביטחון – דנמרק משתמשת בניסוח אחר
טראמפ כתב כי ארצות הברית תקבל שליטה קבועה על צורכי הביטחון של גרינלנד ועל מה שהגדיר "כל שאר הצרכים" הנלווים לכך. הוא גם טען שההסכם יאפשר לארה"ב לעשות את כל הדרוש כדי להגן על האי ועל צפון אמריקה.
ההודעה הרשמית של ממשלת דנמרק זהירה יותר. קופנהגן מסרה כי שלוש הממשלות מצפות לחתום בשבוע הבא על הסכם לחיזוק הביטחון בארקטי ובצפון האוקיינוס האטלנטי. ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן הדגישה שההסכם מכיר בריבונות ובשלמות הטריטוריאלית של הממלכה ובזכותם של הגרינלנדים להגדרה עצמית.
ראש ממשלת גרינלנד ינס־פרדריק נילסן אמר שההסכם מחזק את ביטחון האי ואת מקומו בשיתוף הפעולה המערבי. הנוסח המלא עדיין לא פורסם, ולכן לא ידוע כמה מתקנים חדשים יוקמו, כמה חיילים אמריקנים יתווספו ומה בדיוק ייחשב "השקעה רגישה".
ארה"ב כבר נמצאת בגרינלנד עשרות שנים
ההסכם החדש אינו מתחיל מאפס. לארה"ב יש זכויות צבאיות רחבות בגרינלנד מכוח הסכם ביטחוני מ־1951, שעודכן ב־2004. במסגרת ההסדר הקיים פועלת ארה"ב בבסיס פיטופיק, לשעבר בסיס תולה, בצפון־מערב האי.
הבסיס משמש את חיל החלל האמריקני להתרעה מפני טילים בליסטיים, למעקב אחר עצמים בחלל ולתמיכה במערכות לוויין. המיקום שלו מאפשר לזהות מוקדם יותר טילים שעשויים להגיע מכיוון רוסיה או לעבור מעל האזור הארקטי בדרכם לצפון אמריקה.
החידוש בהסכם החדש הוא בעיקר בהרחבת הזכויות ובניסיון להפוך אותן לקבועות גם אם גרינלנד תשנה בעתיד את מעמדה המדיני.
למה גרינלנד חשובה כל כך לארה"ב
גרינלנד עצומה בשטח ודלילה מאוד באוכלוסייה. חיים בה כ־57 אלף בני אדם, ורוב האי מכוסה בקרח. מבחינה אסטרטגית היא נמצאת בין צפון אמריקה לאירופה, קרוב לנתיבים הצבאיים והאוויריים החשובים ביותר בצפון האוקיינוס האטלנטי.
עבור מערכות התרעה מפני טילים, המיקום חשוב במיוחד. טילים בליסטיים בין־יבשתיים שנעים במסלול הקצר בין רוסיה לצפון אמריקה עוברים מעל אזור הארקטי. מכ"ם בצפון גרינלנד יכול לזהות אותם מוקדם יותר ממערכות שנמצאות דרומה.
האי נמצא גם סמוך ל־GIUK Gap, האזור שבין גרינלנד, איסלנד ובריטניה. במשך עשרות שנים הוא נחשב נתיב מרכזי למעקב אחר צוללות רוסיות שנעות מהארקטי לצפון האוקיינוס האטלנטי.
הארקטי הפך לזירה צבאית פעילה יותר
רוסיה מחזיקה בקו החוף הארקטי הארוך בעולם והשקיעה בשנים האחרונות בשיקום בסיסים, בנמלים צבאיים ובצי שוברות קרח. באזור קולה בצפון־מערב רוסיה נמצא חלק חשוב מהצי הצפוני וממערך הצוללות הגרעיניות שלה.
הצטרפות פינלנד ושבדיה לנאט"ו שינתה את המפה בצפון אירופה. הברית מחזיקה כיום רצף טריטוריאלי רחב יותר סביב האזור הארקטי והים הבלטי, והפעילות הצבאית שם גדלה.
מבחינת וושינגטון, גרינלנד היא נקודת מפתח בתוך המערך הזה: בסיסים, מכ"מים, גישה אווירית וימית, ויכולת לעקוב אחרי תנועה רוסית באזור.
סין היא חלק מהחישוב האמריקני
טראמפ הזכיר פעמים רבות את החשש מנוכחות סינית בגרינלנד. לסין אין כיום בסיס צבאי באי, אבל היא פעילה בשוק חומרי הגלם העולמי ושולטת בחלק גדול משרשראות העיבוד של יסודות נדירים.
ההסכם החדש נועד, לפי הפרטים שפורסמו, למנוע ממדינות שאינן חברות נאט"ו להקים בסיסים בגרינלנד ולצמצם אפשרות להשקעות זרות בתשתיות רגישות.
התחומים שעשויים להיחשב רגישים כוללים נמלים, שדות תעופה, תקשורת, אנרגיה וכרייה. הנוסח המלא יצטרך להבהיר עד כמה רחב הפיקוח האמריקני ועד כמה ההחלטות יישארו בידי ממשלת גרינלנד.
המתכות שמתחת לקרח
לגרינלנד יש גם חשיבות כלכלית. לפי הנציבות האירופית, באי נמצאו 25 מתוך 34 חומרי הגלם שהאיחוד האירופי מגדיר קריטיים. בין היתר מדובר ביסודות נדירים, גרפיט וחומרים המשמשים בתעשיות של סוללות, אנרגיה, אלקטרוניקה ומערכות נשק.
ארה"ב מנסה להפחית את התלות שלה בסין בתחום הזה. לפי נתוני USGS, חלק גדול מהיסודות הנדירים שבהם משתמשת התעשייה האמריקנית מגיע מסין או עובר עיבוד שם.
הכרייה בגרינלנד אינה פשוטה. תנאי האקלים קשים, התשתיות מוגבלות, אין רשת כבישים שמחברת בין רוב היישובים, והפקת חומרי גלם באזורים ארקטיים יקרה מאוד. גם התנגדות סביבתית ומקומית יכולה לעכב פרויקטים לשנים.
הפשרת הקרח מוסיפה ממד נוסף
הארקטי נעשה נגיש יותר לשיט ככל שכיסוי הקרח מצטמצם בעונות מסוימות. רוסיה משקיעה במיוחד בנתיב הים הצפוני לאורך חופיה, ומדינות נוספות נערכות לאפשרות של גידול בתנועה הימית באזור.
אם הנתיבים האלה יהפכו למסחריים יותר, גרינלנד תהיה חשובה לא רק מבחינה צבאית אלא גם מבחינת נמלים, מעקב ימי, חילוץ והגנה על נתיבי סחר.
טראמפ רצה לקנות את גרינלנד עוד ב־2019
העניין של טראמפ באי אינו חדש. במהלך כהונתו הראשונה הוא העלה את האפשרות שארצות הברית תרכוש את גרינלנד מדנמרק. ההצעה נדחתה אז במהירות בקופנהגן ובנוק.
לאחר שחזר לבית הלבן ב־2025, טראמפ החזיר את הנושא לסדר היום בעוצמה גדולה יותר. הוא אמר ששליטה אמריקנית באי היא צורך ביטחוני, הפעיל לחץ על דנמרק ובשלב מסוים סירב לשלול שימוש בכוח.
המפלגות בגרינלנד התנגדו להעברת האי לארצות הברית, גם כאשר הן חלוקות ביניהן בשאלה כמה מהר יש להתקדם לעצמאות מדנמרק.
גרינלנד מנהלת חלק גדול מענייניה בעצמה
גרינלנד היא חלק מממלכת דנמרק, אבל מאז חוק השלטון העצמי של 2009 היא מנהלת בעצמה חלק גדול מענייניה הפנימיים. דנמרק אחראית עדיין על תחומים כמו ביטחון ומדיניות חוץ, בשיתוף עם הממשלה המקומית.
החוק מכיר גם בזכותם של תושבי גרינלנד לבחור בעצמאות באמצעות תהליך פוליטי ומשאל עם. הוויכוח המקומי אינו מתמקד רק ביחסים עם ארה"ב, אלא גם בשאלה כיצד לבנות כלכלה שתוכל לפעול בעתיד בלי התמיכה התקציבית של דנמרק.
דיג עדיין מהווה חלק מרכזי מהכלכלה, ופיתוח כרייה, תיירות ותשתיות נתפס כאחד המפתחות להגדלת העצמאות הכלכלית.
מה ההסכם משנה בפועל
ארצות הברית כבר מחזיקה בזכויות צבאיות משמעותיות בגרינלנד. ההסכם החדש אמור להרחיב אותן, לקבע אותן לטווח ארוך ולתת לוושינגטון משקל גדול יותר בהחלטות ביטחוניות הנוגעות לאי.
לפי טראמפ, הזכויות האמריקניות ימשיכו גם אם גרינלנד תהפוך בעתיד למדינה עצמאית. אם הסעיף הזה יופיע בנוסח הסופי, מדובר בהתחייבות משמעותית מאוד לטווח ארוך.
מנגד, הודעת ממשלת דנמרק אינה מדברת על העברת שליטה טריטוריאלית לארה"ב. היא מגדירה את ההסכם כחיזוק של הביטחון המשותף ושומרת במפורש על הריבונות ועל זכות ההגדרה העצמית.
טראמפ השיג חלק גדול מהיעד בלי סיפוח
ההסדר עוצר הרבה לפני רכישה או סיפוח של גרינלנד, אבל הוא עשוי לתת לארה"ב חלק גדול מהיתרונות שטראמפ ביקש: גישה צבאית רחבה, יכולת להרחיב מתקנים, חסימת יריבות ונוכחות קבועה באזור.
הוא גם מאפשר לדנמרק ולגרינלנד לשמור על המסגרת המדינית הקיימת. מבחינת קופנהגן ונוק, זהו הבדל מהותי מהצעות קודמות של טראמפ לרכישה או לשליטה טריטוריאלית.
טראמפ עצמו לא הודיע שהוא מוותר לצמיתות על האפשרות שגרינלנד תהפוך בעתיד לחלק מארצות הברית. לפחות בטווח הקרוב, ההסכם הביטחוני עשוי להפחית את הלחץ בנושא.
גם האיחוד האירופי מגביר את הנוכחות
האיחוד האירופי מרחיב בשנים האחרונות את שיתוף הפעולה עם גרינלנד. בתחילת ספטמבר עודכנה ההצהרה המשותפת בין האיחוד, דנמרק וגרינלנד, והורחבו תחומי שיתוף הפעולה לתשתיות, קישוריות, ניהול ימי, מוכנות אזרחית והשקעות.
בריסל מעוניינת גם בגישה לחומרי גלם קריטיים ובחיזוק הקשר הכלכלי עם האי. מבחינת גרינלנד, התחרות בין ארה"ב לאירופה יכולה להגדיל את היקף ההשקעות, אך גם מעלה שאלות על תלות בגורמים חיצוניים.
אחרי מה לעקוב
הדבר הראשון יהיה נוסח ההסכם עצמו. נכון לבוקר 19 בספטמבר 2026, שלוש הממשלות הודיעו שהחתימה צפויה בשבוע הבא בעצרת האו"ם. רק אז יהיה אפשר לראות מהן בדיוק סמכויות ארה"ב, אילו השקעות ייחשבו רגישות ואילו הליכים נדרשים בדנמרק ובגרינלנד.
כדאי לעקוב גם אחרי היקף ההשקעה האמריקנית בתשתיות ובכרייה, ואחרי הדיון הפנימי בגרינלנד על עצמאות. אם ההסכם אכן יחול גם במקרה של עצמאות עתידית, הוא עשוי להשפיע על הוויכוח המקומי עוד שנים קדימה.
הזווית הישראלית
החשיבות לישראל נוגעת בעיקר לשלושה תחומים. הראשון הוא הגנה מפני טילים: פיטופיק הוא חלק ממערך ההתרעה הצפון־אמריקני, בתקופה שבה ארה"ב משקיעה מחדש בגילוי ובהגנה מפני טילים בליסטיים.
השני הוא חומרי גלם. יסודות נדירים וחומרים קריטיים משמשים במכ"מים, מערכות אלקטרוניות, מנועים, סוללות וטכנולוגיות ביטחוניות. הניסיון האמריקני לצמצם תלות בסין משפיע על שרשראות אספקה של תעשיות ביטחוניות וטכנולוגיות בעולם כולו.
השלישי הוא חלוקת המשאבים האמריקנית. הרחבת הפעילות בארקטי מצטרפת להתחייבויות של ארה"ב באירופה, במזרח התיכון ובאינדו־פסיפי, ולכן גם האזור המרוחק הזה קשור לשאלת סדרי העדיפויות הצבאיים של וושינגטון.
מקורות
- Reuters – הודעת טראמפ על ההסכם
- ממשלת דנמרק – ההודעה הרשמית על ההסכם הצפוי
- US Space Force – Pituffik Space Base
- הנציבות האירופית – גרינלנד וחומרי גלם קריטיים
- מחלקת המדינה – הסכם ההגנה עם גרינלנד
