ב-3 באוקטובר תלך לטביה לבחירות לפרלמנט, פחות מחמישה חודשים אחרי חילופי ממשלה שהעלו את אנדריס קולברגס לראשות הממשלה. הרשימה המאוחדת שלו מובילה בסקרים, אבל המערכת מפוצלת, שיעור המתלבטים גבוה ושש עד שבע מפלגות שונות נראות בדרך לסאימה. ברקע עומדים האיום מרוסיה, המלחמה באוקראינה, תקציב ביטחון שמתקרב ל-5% מהתוצר וגם שאלות כלכליות כבדות כמו עתיד airBaltic ו-Rail Baltica.
לטביה לא נמצאת בדרך לבחירות רגילות. מאז הבחירות הקודמות ב-2022 הספיקה המדינה לעבור כמה ממשלות, ובמאי 2026 נפלה ממשלתה של אביקה סילינה אחרי משבר ביטחוני סביב חדירת רחפנים לשטח המדינה. ב-28 במאי אישר הפרלמנט ממשלה חדשה בראשות אנדריס קולברגס, איש "הרשימה המאוחדת", יחד עם "האחדות החדשה", הברית הלאומית ואיחוד הירוקים והחקלאים.
הממשלה הזו הוקמה למעשה כממשלת מעבר פוליטית עם מנדט קצר יחסית עד הבחירות. היא נכנסה לתפקיד כשהנושא הביטחוני כבר במרכז סדר היום, והציבה את ההגנה, היציבות התקציבית, הכלכלה והמאבק בהשפעה רוסית בראש סדר העדיפויות.
המפלגה של ראש הממשלה תפסה תאוצה
הסיפור הבולט של הקמפיין הוא העלייה של "הרשימה המאוחדת" – Apvienotais saraksts – שמאחדת את המפלגה הירוקה הלטבית, ברית האזורים ומפלגת לייפאיה. בבחירות 2022 היא קיבלה 11.14% ו-15 מושבים, אבל בסקר SKDS שנערך בין 13 ל-19 באוגוסט כבר קיבלה 15.2% מכלל הנשאלים.
כאשר החוקרים מסתכלים רק על מי שכבר החליטו למי להצביע ומשקללים גם את הסבירות שיגיעו לקלפי, התמיכה בה עולה ל-23.6%. גם סקר נוסף של Latvijas fakti, שנערך בסוף אוגוסט, הציב אותה במקום הראשון.
קולברגס עצמו הפך לנכס המרכזי של הרשימה. עד מאי הוא היה חבר פרלמנט מהאופוזיציה, וכעת הוא מתמודד כשהוא כבר יושב בלשכת ראש הממשלה. המסר שלו הוא שילוב של ביטחון, ניהול כלכלי ו"אתחול" של המערכת הפוליטית והמדינה.
הכוח החדש שמגיע מהמקום השני
במקום השני בסקר SKDS נמצאת ברית "כוח ריבוני/ברית הלטבים הצעירים" – Suverēnā vara/Apvienība Jaunlatvieši – עם 11.8%. מדובר בשתי מפלגות קטנות שבעבר נחשבו שוליות, שצמחו בעיקר דרך פעילות ברשתות החברתיות, התנגדות להגבלות הקורונה וקמפיינים נגד הממסד.
המועמדת שלהן לראשות הממשלה היא יוליה סטפננקו. התוכנית מציגה קו חברתי ושמרני, עם דגש על משפחות, פנסיות והקלות מס, לצד התנגדות לאמנת איסטנבול. בתחום הכלכלי הברית דורשת לעצור מימון ממשלתי ל-airBaltic ולהקפיא את Rail Baltica – שני פרויקטים שהפכו לסמלים של ויכוח על בזבוז כספי ציבור.
הזינוק שלה הוא אחד המשתנים הגדולים של הבחירות. בבחירות 2022 "כוח ריבוני" לבדו קיבל רק קצת יותר מ-3% ולא נכנס לפרלמנט.
הפרוגרסיבים מנסים לחזור לממשלה
הפרוגרסיבים, מפלגת שמאל-מרכז סוציאל-דמוקרטית, נמצאים במקום השלישי בסקר SKDS עם 8.8%. המועמד שלהם לראשות הממשלה הוא אנדריס שוואייבס. המפלגה נכנסה לראשונה לפרלמנט ב-2022 עם 10 מושבים ובהמשך הייתה חלק מממשלת סילינה, עד שעזבה אותה במשבר של מאי.
הם מדגישים שירותים ציבוריים, מדיניות חברתית, זכויות אזרח והמשך קו פרו-אירופי ופרו-אוקראיני. מבחינת הקמת ממשלה הם עשויים להפוך לשותף אפשרי לגוש מרכזי, אבל היחסים שלהם עם כמה מהמפלגות השמרניות מתוחים.
שלאסרס שוב במרכז
"לטביה במקום הראשון" של איש העסקים והפוליטיקאי הוותיק איינארס שלאסרס קיבלה 8.5% בסקר SKDS, אחרי 6.31% ותשעה מושבים בבחירות 2022. שלאסרס מציג קו פופוליסטי, שמרני וידידותי לעסקים, עם הבטחות להפחתת מסים, מאבק בבירוקרטיה, עצירת Rail Baltica וחיזוק "הריבונות" הלטבית.
הוא כבר הודיע שמפלגתו לא תיכנס לקואליציה עם "האחדות החדשה" או עם הפרוגרסיבים. הקווים האדומים האלה יכולים להיות משמעותיים מאוד ביום שאחרי הבחירות, במיוחד אם אף גוש לא יתקרב לרוב של 51 מושבים.
שתי מפלגות ותיקות בסכנת שחיקה
הברית הלאומית ו"האחדות החדשה" הן מהכוחות המרכזיים בפוליטיקה הלטבית בעשור האחרון, אבל שתיהן מגיעות לבחירות במצב חלש יחסית.
הברית הלאומית היא מפלגת ימין לאומי שמדגישה את השפה והזהות הלטבית, החמרת מדיניות ההגירה והגדלת תקציב הביטחון ל-5% מהתוצר. בסקר SKDS היא קיבלה 4.5% מכלל הנשאלים, אם כי בחישוב בקרב מצביעים שהחליטו ומתכוונים להגיע לקלפי היא עדיין עוברת את אחוז החסימה.
"האחדות החדשה", שהייתה המפלגה הגדולה בבחירות 2022 עם 19.19% ו-26 מושבים, ירדה בסקר SKDS ל-4.2% מכלל הנשאלים. היא נשארת פרו-אירופית ופרו-נאט"ו באופן מובהק, תומכת בהוצאה ביטחונית של 5% מהתוצר ובהמשך הסיוע לאוקראינה, אך משלמת מחיר ציבורי אחרי שנים ארוכות בשלטון וחילופי הממשלה במאי.
ומה עם הירוקים והחקלאים?
איחוד הירוקים והחקלאים, שקיבל 16 מושבים ב-2022 ונמצא כיום בקואליציה, הוא אחד הסיפורים המסוכנים של הבחירות. בסקר SKDS הוא קיבל רק 2.8% מכלל הנשאלים, אבל בסקר Latvijas fakti הוא נראה מעל אחוז החסימה כאשר מחשבים רק בעלי בחירה מוגדרת.
הפער הזה ממחיש עד כמה הסקרים בלטביה רגישים לשיטת המדידה. SKDS ו-Latvijas fakti משתמשים בשיטות שונות, והתוצאות ביניהן אינן זהות. בשני הסקרים, עם זאת, "הרשימה המאוחדת" מובילה.
המספר החשוב באמת: המתלבטים
22.5% מהנשאלים בסקר SKDS אמרו שהם עדיין אינם יודעים למי יצביעו, ועוד 11.2% אמרו שלא ילכו לקלפי. זה נתון דרמטי במדינה שבה שבע מפלגות בלבד עברו את אחוז החסימה בבחירות הקודמות.
גם הסוציולוגים המקומיים מזהירים שבחירות בלטביה מוכרעות לעיתים קרובות בשבוע האחרון. חלק גדול מהמצביעים מחליט מאוחר מאוד, לעיתים רק בימים האחרונים או אפילו בדרך לקלפי.
רוסיה נמצאת ברקע של כל מערכת הבחירות
לטביה חולקת גבול עם רוסיה ובלארוס, והמלחמה באוקראינה הפכה את נושא הביטחון לסוגיה כמעט קיומית. תקציב הביטחון הלטבי ל-2026 עומד על כ-4.91% מהתוצר, והממשלה הנוכחית וכמה מהמפלגות הגדולות כבר מדברות על 5%.
הממשלה גם הגבירה בחודשים האחרונים את ההגנה על תשתיות קריטיות ואת הפעילות נגד איומים היברידיים. קולברגס הזהיר מפני ניסיונות רוסיים להשפיע על הבחירות, והבטחת תקינות ההצבעה והגנת מערכות המידע הפכה בעצמה לנושא בקמפיין.
בין המפלגות הפרו-מערביות המרכזיות קיימת הסכמה רחבה יחסית על חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו ועל המשך תמיכה באוקראינה. המחלוקת היא יותר על היקף ההוצאה, מדיניות ההגירה, היחסים עם האיחוד ועל הטון כלפי מוסקבה.
איך עובדת השיטה
הסאימה הלטבית כוללת 100 חברים שנבחרים בשיטה יחסית בחמישה מחוזות: ריגה, וידזמה, לטגלה, זמגלה וקורזמה. אחוז החסימה הארצי הוא 5%.
בבחירות 2026 ריגה תקבל 38 מושבים, וידזמה 26, זמגלה 13, לטגלה 12 וקורזמה 11. 14 רשימות ו-1,428 מועמדים רשומים כיום במאגר הרשמי של ועדת הבחירות.
בבחירות הקודמות ב-2022 השתתפו 59.4% מבעלי זכות הבחירה. "האחדות החדשה" סיימה ראשונה עם 26 מושבים, אחריה הירוקים והחקלאים עם 16, הרשימה המאוחדת עם 15 והברית הלאומית עם 13.
המבחן האמיתי יתחיל אחרי ספירת הקולות
גם אם הסקרים יתממשו והרשימה המאוחדת תסיים במקום הראשון, לא צפוי לה להיות משהו שמתקרב לרוב. המשא ומתן הקואליציוני עשוי להיות מסובך מאוד בגלל הפיצול בין מרכז-ימין, לאומנים, שמאל-מרכז וכוחות פופוליסטיים.
אחת האפשרויות היא ניסיון להמשיך חלק מהקואליציה הנוכחית, אבל אם "האחדות החדשה", הברית הלאומית או הירוקים והחקלאים ייחלשו מדי, קולברגס יצטרך לחפש שותפים חדשים. במצב כזה הפרוגרסיבים, "לטביה במקום הראשון" או אפילו הברית הסובירניסטית עשויים להפוך לשחקני מפתח.
אחרי מה לעקוב
הדבר הראשון הוא אחוז החסימה. הירוקים והחקלאים, הברית הלאומית ו"האחדות החדשה" נמצאים בחלק מהסקרים באזור שמחייב זהירות, וכל מפלגה שתיפול מתחת ל-5% תשנה משמעותית את חלוקת המושבים.
הדבר השני הוא שיעור המתלבטים. עם יותר מחמישית מהציבור שעדיין לא החליט, גם אירוע ביטחוני, משבר כלכלי או עימות טלוויזיוני חזק יכולים להזיז את התמונה במהירות. ולבסוף – כדאי לעקוב אחרי היחסים בין קולברגס לשלאסרס ובין מפלגות המרכז לפרוגרסיבים, משום ששם עשויה להיקבע הקואליציה הבאה.
הזווית הישראלית
לישראל יש עניין ישיר מסוים בבחירות האלה בעיקר בתחום הביטחוני. לטביה כבר רוכשת מערכות טילי Spike מתוצרת ישראלית, וביוני 2026 אמר שר ההגנה הלטבי בפגישה עם שגרירת ישראל כי ריגה מעוניינת להרחיב את שיתוף הפעולה עם התעשיות הישראליות בתחומי רחפנים ומערכות נגד רחפנים.
הכיוון הזה צפוי להימשך גם אחרי הבחירות כל עוד לטביה ממשיכה להשקיע קרוב ל-5% מהתוצר בביטחון, אבל הרכב הממשלה הבא יקבע את סדרי העדיפויות בתוך תקציב ההגנה ואת היקף שיתופי הפעולה התעשייתיים.
מקורות: ועדת הבחירות המרכזית של לטביה (CVK), LSM, ממשלת לטביה, משרד ההגנה הלטבי, Reuters.
