מספר בני המאה ומעלה ביפן הגיע לשיא של 107,677 – פי מאות לעומת שנות ה-60. מאחורי הנתון החריג עומדים רפואה מתקדמת, תזונה מסורתית והרגלי חיים, אבל גם חברה שמזדקנת במהירות ומתמודדת עם ירידה במספר הצעירים.
5 נקודות מרכזיות
- ביפן חיים כיום 107,677 בני אדם בני 100 ומעלה – שיא היסטורי ועלייה של 7,914 בתוך שנה.
- כמעט 88% מבני המאה הן נשים – 94,298 לעומת 13,379 גברים.
- השנה לבדה 54,294 יפנים הגיעו לגיל 100 וקיבלו ברכה ומתנה רשמית מהמדינה.
- תוחלת החיים ביפן עומדת על 84.1 שנים, כשלוש שנים מעל ממוצע מדינות ה-OECD.
- מחקרים קושרים חלק מיתרון אריכות הימים לתזונה עשירה בירקות, דגים, סויה ומזונות מן הצומח, לצד צריכה נמוכה יחסית של שומן רווי – אבל אין "סוד" אחד שמסביר חיים עד גיל 100.
107 אלף בני מאה – שיא חדש
יפן חצתה לראשונה את רף 100 אלף בני המאה. לפי נתונים שפרסם משרד הבריאות היפני לקראת "יום הקשיש", נכון ל-1 בספטמבר חיים במדינה 107,677 בני אדם בני 100 ומעלה.
94,298 מהם נשים ורק 13,379 גברים. גם מספר היפנים שמלאו להם 100 במהלך השנה הגיע לשיא – 54,294 בני אדם. המדינה מעניקה לכל אחד מהם מכתב ברכה ומתנה לציון יום ההולדת.
העלייה כמעט בלתי נתפסת במבט היסטורי. כשיפן החלה לפרסם את הנתון ב-1963, היו במדינה 153 בני מאה בלבד. מאז המספר טיפס כמעט ברציפות, והשנה נשבר לראשונה מחסום שש הספרות.
אז מה הסוד של היפנים?
אין מאכל אחד או הרגל קסם שמבטיח להגיע לגיל 100. אריכות ימים מושפעת מגנטיקה, מצב כלכלי, סביבת חיים, מערכת הבריאות וגם ממזל. עם זאת, מחקרים מצביעים על כמה מאפיינים שחוזרים באוכלוסייה היפנית ושעשויים לתרום לתוחלת החיים הגבוהה.
אחד הבולטים בהם הוא דפוס התזונה המסורתי. הוא כולל כמויות גדולות יחסית של ירקות, דגים, סויה ומוצריה, אורז, תה ירוק ומזונות מן הצומח, לצד צריכה נמוכה יחסית של בשר אדום ושומן רווי. מטא-אנליזה של מחקרים יפניים מצאה כי היצמדות גבוהה יותר לדפוס תזונה יפני הייתה קשורה לשיעורי תמותה נמוכים יותר ממחלות לב וכלי דם.
סקירה נוספת מצביעה על כך שהשילוב בין צריכת דגים גבוהה, מזונות מסויה, שיעור נמוך יחסית של השמנה והפחתה הדרגתית בצריכת מלח עשוי להסביר חלק מהירידה בתמותה ממחלות לב, שבץ וסוגים מסוימים של סרטן ביפן בעשורים האחרונים.
אוקינאווה והדיאטה שהפכה למפורסמת
חלק גדול מהעניין באריכות החיים היפנית התמקד לאורך השנים באוקינאווה, שבדרום המדינה. האוכלוסייה המבוגרת באזור נודעה במשך שנים בשיעור גבוה במיוחד של בני מאה.
התזונה המסורתית שם הייתה עשירה בבטטה, ירקות ירוקים וצהובים, סויה ודגים, ודלה יחסית בקלוריות, סוכר, שומן רווי ומזון מעובד. חוקרים מצאו קווי דמיון בינה לבין דפוסי תזונה שנחשבים בריאים כמו הדיאטה הים-תיכונית ו-DASH.
אבל גם כאן כדאי להיזהר מהמיתולוגיה. הדורות הצעירים באוקינאווה אימצו לאורך השנים תזונה מערבית יותר, והיתרון שהיה לאזור באריכות ימים הצטמצם. לכן החוקרים מדברים על שילוב של תזונה, פעילות, משקל גוף נמוך יחסית, קשרים חברתיים וגנטיקה – ולא על "דיאטת פלא".
גם מערכת הבריאות משחקת תפקיד
שר הבריאות היפני קניצ'ירו אואנו ייחס חלק מהעלייה במספר בני המאה להתקדמות הרפואה, שמאפשרת ליותר אנשים לחיות זמן רב יותר ולהישאר פעילים.
הנתונים הבינלאומיים תומכים בכך: תוחלת החיים ביפן היא 84.1 שנים, לעומת 81.1 בממוצע ה-OECD. גם שיעור התמותה ממחלות שניתן למנוע או לטפל בהן נמוך משמעותית מהממוצע בארגון.
עם זאת, התמונה אינה מושלמת. יותר ממחצית מהמבוגרים ביפן אינם עומדים ברמות הפעילות הגופנית המומלצות, ושיעור העישון עדיין דומה לממוצע ה-OECD.
הצד השני של השיא: יפן מזדקנת
107 אלף בני המאה הם הישג של בריאות הציבור, אבל גם ביטוי לשינוי דמוגרפי עמוק. כמעט 30% מתושבי יפן הם בני 65 ומעלה, בזמן שמספר הלידות ממשיך לרדת. שיעור הפריון במדינה ירד ב-2025 ל-1.14 ילדים לאישה.
לכן הממשלה היפנית מתמודדת עם שתי שאלות במקביל: איך לאפשר לאנשים לחיות חיים ארוכים ובריאים יותר, ואיך לממן מערכת בריאות, פנסיה וסיעוד כאשר שיעור המבוגרים באוכלוסייה ממשיך לעלות.
אחרי מה לעקוב
המספר החשוב בשנים הקרובות לא יהיה רק כמה יפנים מגיעים לגיל 100, אלא כמה מהם מגיעים אליו במצב בריאותי ועצמאי. הפער בין תוחלת החיים הכוללת לבין מספר השנים שבהן אדם חי ללא מגבלה משמעותית הופך לאחד המדדים החשובים במדינות מזדקנות.
הזווית הישראלית
גם ישראל נמצאת בצמרת העולמית בתוחלת החיים, ולכן הניסיון היפני רלוונטי במיוחד: ככל שהאוכלוסייה חיה יותר, הדגש עובר מהארכת החיים בלבד אל מניעת מחלות כרוניות, פעילות גופנית, תזונה טובה ושמירה על עצמאות בגיל מבוגר.
