מחאת שכר בענף ההלבשה של בנגלדש הביאה בשבת, 31 באוקטובר, לסגירת כ־30 מפעלים באזור התעשייה אשליה, סמוך לדקה, ולעימותים בין מפגינים לשוטרים. העובדים דורשים להעלות את שכר המינימום החודשי מ־12,500 טאקה ל־30 אלף, בנימוק שמחירי המזון, הדיור, התחבורה והבריאות עלו במידה ששחקה את כוח הקנייה שלהם. הממשלה הודיעה שתקים ביום ראשון ועדת שכר שתבחן את המבנה הנוכחי של התשלום בענף.

האירועים מתרחשים באחת מתעשיות ההלבשה הגדולות בעולם, המספקת בגדים למותגים בינלאומיים ומעסיקה כארבעה מיליון עובדים. התפתחות המחאה עשויה להשפיע הן על שכר העובדים והן על שרשרת האספקה של חברות אופנה וקמעונאות מחוץ לבנגלדש.

תמונה ראשית: צילום ארכיון להמחשה שאינו מתעד את האירוע הנוכחי. צילום: Sabbir Ahmed / Unsplash.

5 דברים שצריך לדעת

• דרישת השכר: 30 אלף טאקה לחודש, לעומת שכר מינימום של 12,500 טאקה בענף לפי רויטרס.
• סגירת מפעלים: כ־30 מפעלי הלבשה באזור אשליה הודיעו על השבתה זמנית בעקבות המחאות.
• עימותים: שוטרים השתמשו בגז מדמיע וברימוני הלם לפיזור מפגינים שחסמו צירים, ולפי הרשויות היו פצועים.
• תגובה ממשלתית: שר העבודה הודיע כי תוקם ועדת שכר, אך לא הובטחה עדיין העלאה לשיעור שדורשים העובדים.
• משמעות עולמית: התעשייה מעסיקה כארבעה מיליון עובדים ומייצרת יותר מ־80% מהכנסות היצוא של בנגלדש.

מה התרחש ליד דקה?

במהלך השבת יצאו עובדים במרכזי תעשייה להפגין בדרישה לפתוח מחדש את הדיון בשכר המינימום. בכמה מוקדים נחסמו צמתים ראשיים, באזור אשליה הודיעו עשרות מפעלים על השבתה זמנית, ובדקה עצמה השתתפו מאות עובדים במחאות. לפי המשטרה, בעימותים באשליה נפגעו בני אדם, בהם גם שוטרים. חלק מהמפגינים טענו שהשכר הקיים אינו מאפשר לפרנס משפחה.

למה דרישת השכר חריגה?

הפער בין 12,500 ל־30 אלף טאקה הוא יותר מכפול. במונחים דולריים, רויטרס העריכה את הסכום המבוקש בכ־245 דולר בחודש, אך שוויו המדויק משתנה עם שער החליפין. יש להבחין בין שכר המינימום בענף לבין השכר בפועל של עובדים ותיקים, שעות נוספות והטבות; המספר שבכותרת מתייחס למינימום שהעובדים רוצים לקבוע.

העובדים אומרים שהעלייה במחירי שכר דירה, תחבורה ומוצרי יסוד מקטינה את הכנסתם הפנויה. המעסיקים מצדם מצביעים על עליית עלויות הייצור, קשיי אנרגיה ועל חוסר הוודאות בשוקי היצוא. שני הצדדים מסכימים שהשבתה ממושכת תפגע בייצור, אך חלוקים בשאלה מי צריך לשאת בנטל ההתייקרות.

מה הממשלה מציעה?

שר העבודה והתעסוקה אריפול חק צ׳אודהורי הודיע שוועדת שכר תוקם לאחר שיחות עם נציגי העובדים והמעסיקים. המשמעות היא פתיחה של הליך לבחינת מבנה השכר, לא אישור מיידי להעלאת שכר ל־30 אלף טאקה. השר קרא לעובדים לחזור למפעלים והזהיר מפני עיכובים במשלוחי יצוא ובתשלומים מצד לקוחות בחו״ל אם השיבושים יימשכו.

למה זה חשוב לצרכנים בעולם?

בנגלדש היא אחת מספקיות הבגדים הגדולות של השוק הבינלאומי. חברות קמעונאות נשענות על מפעלים מקומיים כדי לייצר קולקציות בעלות נמוכה יחסית. התייקרות השכר עשויה להשפיע על עלויות הייצור, אבל לא כל תוספת שכר עוברת במלואה למחיר בחנות. מחירי בגדים נקבעים גם לפי חוזים, שערי מטבע, מלאי, תובלה ושולי הרווח של מותגים.

הזווית הישראלית

גם צרכנים ישראלים שמזמינים בגדים מאתרים בינלאומיים עשויים להיתקל בהמשך בשינויים באספקה או בתמחור, אם השביתות יימשכו. בשלב זה אין בסיס לקבוע שמחירי הבגדים בישראל כבר עלו בשל המחאה. להרחבה: מדריך לקניות אונליין מחו״ל והמדריך לקניות בשיין.

אחרי מה לעקוב?

פרסום כתב המינוי של ועדת השכר, לוח הזמנים להמלצותיה, היקף המפעלים שחוזרים לעבודה והאפשרות להסדר ביניים. אלה יבהירו אם המחאה נרגעת או שתביא לשיבושים נוספים בתעשיית ההלבשה הבינלאומית.

עודכן ב־1 בנובמבר 2026. מקור: דיווח Reuters מ־31 באוקטובר. הנתונים על מספר המפעלים מתייחסים לדיווח הראשוני ולא לספירה סופית.