צילום ראשי: Bruce / Unsplash. תמונת אילוסטרציה.
מתקפה על מערכות הקירור של רשתות המזון אינטרמרשה ו־Coopérative U פגעה במאות חנויות בצרפת. לפי הדיווחים, הפורצים הפעילו מרחוק מצב הפשרה ממושך, גרמו להתחממות מתקני הקירור ולהשלכת מזון, והותירו את הרשתות מול נזק כלכלי משמעותי. התביעה בפריז פתחה בחקירה גם בעקבות דיווחים על שריפות. עדיין לא ידוע מי עומד מאחורי התקיפה וכיצד בדיוק התבצעה החדירה.
12 באוקטובר 2026 | בָּעוֹלָם
ביום שני בבוקר התברר כי מקררים ומקפיאים בסופרמרקטים ברחבי צרפת אינם פועלים כרגיל. בחלק מהחנויות הוצאו ממכירה בשר, דגים, מוצרי חלב ומזון קפוא. הסיבה לא הייתה הפסקת חשמל כללית: לפי הודעות רשתות המזון, מדובר במתקפת סייבר על מערכות הבקרה הממוחשבות של ציוד הקירור.
5 נקודות מרכזיות
- היקף: לפי הרשתות שמסרו מידע לסוכנות הידיעות AFP, כ־150–200 חנויות של אינטרמרשה ופחות מ־100 חנויות של Coopérative U היו בין היעדים.
- אופן הפגיעה: לפי הדיווחים הטכניים, הפורצים הפעילו מרחוק את תוכנית ההפשרה האוטומטית של המקררים והמקפיאים.
- המספר 50: על פי פרסומים בצרפת, הגדרת ההפשרה הועלתה ל־50 מעלות צלזיוס. אין פירוש הדבר שכל המזון בכל החנויות התחמם לטמפרטורה הזאת.
- הנזק: סופרמרקטים השליכו מוצרים שנפגעה שרשרת הקירור שלהם. בשתי חנויות באזור האגנאו דווח על הפסדים מוערכים בסך כ־270 אלף אירו.
- החקירה: התביעה בפריז בודקת את מקור המתקפה ואת הקשר בין השיבוש לבין אובדן מזון ודיווחים על התלקחות שריפות.
מה קרה בחנויות ומי נפגע?
המתקפה התגלתה בלילה שבין 11 ל־12 באוקטובר. רשתות Intermarché ו־Coopérative U, המפעילה בין היתר חנויות Super U, אישרו לסוכנות AFP כי מערכות הקירור שלהן נפגעו. אינטרמרשה דיווחה על 150–200 חנויות שהותקפו, ואילו Coopérative U דיווחה על פחות ממאה סניפים.
הערוץ הצרפתי BFM דיווח שגם חנויות E.Leclerc נפגעו, אך נציגי הרשת לא אישרו את המידע מיד כשנשאלו בידי AFP. דיווחי מגזר הזכירו גם חנויות Carrefour Market ו־Monoprix, שגם לגביהן לא פורסם באותו שלב אישור מלא מהחברות. לכן אין להתייחס לכל שמות הרשתות כאילו היקף הפגיעה בהן כבר הוכח.
הפגיעה במקררים הציבה בפני החנויות החלטה מיידית: מזון קפוא או מצונן שלא נשמר בטמפרטורה המתאימה אינו יכול להישאר על המדף. לפי אינטרמרשה, חנויות שנפגעו נדרשו להשליך את המוצרים הטריים והקפואים שהושפעו מהאירוע. בחלק מהסניפים הוצבו שלטים ללקוחות על מחסור זמני במוצרים.
איך האקרים מסוגלים לגרום למקפיא להתחמם?
בניגוד למקרר ביתי רגיל, מערכות הקירור בסופרמרקטים גדולים מנוהלות לעיתים באמצעות בקרים תעשייתיים. הבקרים מפעילים מדחסים, חיישני טמפרטורה, התראות ומחזורי תחזוקה; לעיתים קיימת גם אפשרות לניטור ולשינוי הגדרות מרחוק.
אחת מפעולות התחזוקה היא הפשרה אוטומטית (Defrost). היא משמשת להסרת קרח המצטבר ברכיבי הקירור, כדי שהמערכת תמשיך לעבוד ביעילות. לפי דיווחים של BFM ושל Les Numériques, הפורצים הצליחו להפעיל מצב הפשרה רציף במקום המחזורים הקצרים והמתוכננים.
אותם דיווחים הזכירו הגדרה של 50 מעלות צלזיוס במנגנון ההפשרה. זוהי הגדרת המערכת שעליה דווח, לא בהכרח טמפרטורת האוויר בתוך כל מקרר או טמפרטורת המזון בפועל. די בהתחממות משמעותית במשך שעות כדי לפגוע בבטיחותם של מוצרי מזון רגישים.
מה הנזק הכלכלי?
ההערכה הרשמית של סך הנזק ברחבי צרפת עדיין אינה ידועה. לפי La Dépêche, באינטרמרשה ובחנות לקלר באזור האגנאו שבחבל אלזס דווח על נזקים בסך מצטבר של כ־270 אלף אירו.
העלות לעסקים אינה רק מחיר המוצרים שנזרקו: יש גם הוצאות תיקון ובדיקה של המתקנים, ניקוי וחידוש מלאי, ולעיתים הפסד מכירות עד לחזרה לפעילות רגילה. לכן סכום הנזק הארצי עשוי להגיע למיליונים, אך מספר כזה הוא בשלב זה הערכה ולא מאזן רשמי.
באינטרמרשה הזהירו גם מפני מחלוקות אפשריות מול חברות הביטוח, משום שכיסוי לנזק פיזי שנגרם ממתקפת סייבר עשוי להיות שונה מהכיסוי המקובל לתקלה טכנית או להפסקת חשמל.
התביעה בפריז חוקרת גם דיווחים על שריפות
התביעה בפריז אישרה ל־AFP כי נפתחה חקירה של מתקפת הסייבר רחבת ההיקף. החקירה נועדה לזהות את העסקים שנפגעו ולבדוק את הקשר בין המתקפה לנזקי המזון ולדיווחים על התלקחות שריפות.
בשלב זה לא פורסם מי ביצע את התקיפה, האם התוקפים דרשו תשלום או מה הייתה מטרתם. גם עצם פתיחת חקירה בנוגע לשריפות אינו מאשר סופית שהן נגרמו באותה דרך. ללא ממצאים רשמיים, אין בסיס לייחס את המתקפה למדינה, לארגון מסוים או לקבוצת כופר מוכרת.
הקשר לדנפוס: פרצות שדווחו עוד קודם למתקפה
בכמה מהדיווחים הצרפתיים צוינו מערכות בקרה של היצרנית הדנית Danfoss. באוגוסט 2026 פרסמה חברת אבטחת הסייבר Claroty מחקר על חולשות בממשק הניהול של בקרי הקירור מדגם AK-SM 800A. המחקר תיאר אפשרויות לפגיעה בגישה ובשליטה על מערכות, וציין שדנפוס פרסמה גרסת תוכנה מתקנת.
אין עדיין הוכחה פומבית שהחולשות שנחשפו במחקר נוצלו במתקפה על הסופרמרקטים. גם אם מערכות מאותו סוג היו מעורבות, יש להבחין בין פרצת אבטחה מוכרת לבין המנגנון ששימש בפועל באירוע. בדיקת הלוגים, גרסאות התוכנה ונתיב הגישה היא חלק מהבירור הדרוש.
למה האירוע חריג?
מתקפות סייבר רבות מוכרות לציבור בזכות גניבת מידע, השבתת אתרים או דרישות כופר. במקרה הצרפתי נפגעו מערכות תפעוליות – המכונות OT, קיצור של Operational Technology. אלו מערכות שמנהלות ציוד פיזי, כגון מתקני קירור, משאבות, מכונות ומערכות חשמל.
האירוע מלמד שהשבתה או שינוי הגדרות של ציוד ממוחשב יכולים לגרום נזק כלכלי ממשי גם ללא גניבת מאגר נתונים. היתרון בניטור מרחוק הוא תחזוקה מהירה יותר; הסיכון מתעורר כשממשק הניהול נגיש לגורמים עוינים או אינו מוגן כראוי.
נשיא Coopérative U, דומיניק שלשר (Dominique Schelcher), הגדיר את הפגיעה במתקנים חיוניים לשימור מזון כאירוע חמור וחריג. לדבריו, צוותי הרשת עבדו לצד מומחי קירור להשבת המתקנים לפעילות.
האם יש סכנה לצרכנים?
נכון ל־12 באוקטובר, הדיווחים מתמקדים בעיקר בהפסד מלאי מזון ובהשבתת מתקני קירור. אין בדיווחים הראשונים אישור למתקפה על מאגרי פרטי התשלום של הלקוחות, ואין הודעה גורפת שכל המוצרים ברשתות שנפגעו מסוכנים.
חנויות חייבות להוציא ממכירה מוצרים שלא נשמרו בתנאים המתאימים. ההשלכות עשויות להשתנות מחנות לחנות, ולכן לקוחות צריכים להסתמך על הודעות הרשתות והרשויות המקומיות לגבי זמינות מוצרים או השבתת מתקנים.
אחרי מה לעקוב
התפתחות החקירה הפלילית, זיהוי הגורם התוקף, התבררות הקשר האפשרי למערכות Danfoss ולחולשות ידועות, מספר החנויות הסופי שנפגעו, היקף אובדן המזון והדיווחים על שריפות. פרטים חדשים צפויים להבהיר אם מדובר בתקיפה שניצלה חולשה משותפת או בנתיב גישה אחר.
הזווית הישראלית
האירוע מעלה שאלות גם עבור סופרמרקטים, מפעלי מזון, מחסנים מקוררים ומוסדות רפואיים בישראל. מערכות לניהול ציוד תפעולי מחוברות לעיתים לרשתות תקשורת או למערכות שירות מרחוק, והגנתן מחייבת עדכוני אבטחה, הרשאות מוגבלות, בידוד רשתות וניטור של שינויים חריגים.
לא ידוע על קשר בין המתקפה בצרפת לתקיפה בישראל. הלקח הכללי הוא שהגנת סייבר אינה מסתיימת בשמירה על מידע: היא נוגעת גם למקררים, לאספקת המזון ולמערכות שעליהן נשענת פעילות היומיום.
מקורות
- AFP – אישור הרשתות והחקירה בצרפת
- Le Parisien – הדיווחים הראשונים והודעת הנהלת Coopérative U
- Les Numériques – הסבר על מצב ההפשרה
- La Dépêche – דיווחי הנזק הכספי
- Claroty – מחקר אבטחה על בקרי קירור של Danfoss
