צילום אילוסטרציה: dlxmedia.hu / Unsplash.
מפלגת הלייבור בניו זילנד מציבה את הרשתות החברתיות במרכז מערכת הבחירות: איסור על חשבונות לילדים מתחת לגיל 16, אפשרות לקבל פיד שאינו נשען על המלצות אלגוריתמיות, והקמת גוף פיקוח בעל סמכות להטיל קנסות על חברות טכנולוגיה. התוכנית הוצגה ביום שני, 19 באוקטובר, בידי יו"ר המפלגה כריס היפקינס. אלה עדיין הבטחות בחירות, ולא חוקים חדשים שכבר אושרו.
חמישה דברים שחשוב לדעת
- הלייבור מבטיחה לקדם איסור על פתיחת חשבונות ברשתות חברתיות למי שטרם מלאו לו 16.
- החובה לאכוף את ההגבלה אמורה לחול על הפלטפורמות, ולא רק על ההורים.
- משתמשים מגיל 16 ומעלה יוכלו לבחור בין פיד עם המלצות לבין פוסטים מחשבונות שהם עוקבים אחריהם.
- המפלגה מבטיחה להקים רגולטור עצמאי עם סמכויות אכיפה.
- אם תקים ממשלה, הלייבור מבטיחה להביא את הצעת החוק לקריאה ראשונה ולדיון בוועדה בתוך מאה ימים.
מה הציעה הלייבור?
בהודעה הרשמית מסביר היפקינס כי חברות הטכנולוגיה מרכזות כוח גדול מדי בעיצוב מה שמשתמשים רואים, ובמקביל גובר החשש מפני הונאות, זיופים דיגיטליים ותכנים שפוגעים בקטינים. המפלגה מציעה להטיל על הרשתות אחריות ישירה לזיהוי משתמשים שאינם בגיל המותר, תוך הגנה על פרטיותם של צעירים בזמן בדיקות הגיל.
כבר כיום קיימת בניו זילנד יוזמת חקיקה בנושא, אולם התקדמותה נתקלה בחילוקי דעות פוליטיים. ההתחייבות החדשה של הלייבור היא לקדם אותה אם תחזור לשלטון. הבחירות לפרלמנט אמורות להתקיים ב־7 בנובמבר, ולכן התוכנית היא גם ניסיון לבדל את המפלגה בעיני הורים ובוחרים צעירים.
מה פירוש האפשרות לכבות את האלגוריתם?
ברשתות גדולות הפיד אינו מורכב רק מתכנים שפרסמו אנשים שהמשתמש בחר לעקוב אחריהם. המערכת ממליצה גם על סרטונים ופוסטים לפי הרגלי צפייה, תגובות ותחומי עניין שהיא מסיקה. המנגנון עשוי לחשוף משתמשים לתוכן רלוונטי, אך גם לגרום לגלילה ממושכת ולחשיפה חוזרת לתוכן קיצוני או מטעה.
לפי הצעת הלייבור, המשתמשים יוכלו לבחור באופן פעיל אם לקבל המלצות מותאמות אישית או להציג רק תוכן מחשבונות שהם עוקבים אחריהם. לא מדובר בביטול גורף של אלגוריתמים אלא באפשרות בחירה שניתן לשנות בהמשך.
מי יאכוף את הכללים?
ההצעה כוללת חוק חדש בשם Digital Duty of Care, שיטיל אחריות מוגדרת על חברות מקוונות למנוע נזקים. המפלגה מבקשת לחזק גם את הטיפול בבריונות מקוונת, בתוכן המעודד פגיעה עצמית ובהפצת תמונות אינטימיות מזויפות ללא הסכמה. גוף פיקוח עצמאי יוכל להטיל קנסות, אך גובהם ותנאי ההפעלה המלאים תלויים בחקיקה.
האם הגבלות כאלה באמת מגינות על ילדים?
זה לב הוויכוח הבינלאומי. תומכים סבורים שקביעת רף גיל ברור תצמצם חשיפה לתכנים מזיקים ותעביר את נטל האכיפה מהמשפחות לחברות. מבקרים מעלים חשש שבדיקת גיל תדרוש איסוף מידע אישי רגיש, תוביל לעקיפה באמצעות חשבונות של מבוגרים ותמנע מצעירים גישה לקהילות תמיכה ולמידע שימושי. ההשפעה בפועל תהיה תלויה במנגנוני האכיפה ובהערכת תוצאותיהם.
הזווית הישראלית
הדיון בניו זילנד נוגע לשאלות שמעסיקות גם הורים ומחוקקים בישראל: מתי נכון לתת לילדים גישה לרשתות, מי אחראי לתוכן שהם נחשפים אליו, והאם על חברות לאפשר למשתמשים יותר שליטה בהמלצות. מדיניות שתאומץ במדינות שונות עשויה להשפיע על המוצרים שהפלטפורמות מציעות גם מחוץ להן.
אחרי מה לעקוב
תוצאות הבחירות ב־7 בנובמבר, גיבוש הקואליציה, נוסח הצעת החוק והמנגנון לבדיקת גיל תוך שמירה על פרטיות.
מקורות: הודעת הלייבור, 19.10.2026; פרטי התוכנית באתר המפלגה.
