טהרן אירחה היום, 26 באוקטובר 2026, מפגש ביטחוני חריג בהשתתפות בכירים מאיראן, סעודיה, טורקיה ופקיסטן — על רקע החשש מהסלמה מחודשת בין איראן לארצות הברית, התקפות החות׳ים על סעודיה והמשך המתיחות האזורית. במפגש השתתפו שר ההגנה הסעודי ח׳אלד בן סלמאן, ראש צבא פקיסטן עאסם מוניר, ראש המודיעין הטורקי איברהים קאלין ובכירי הממסד האיראני, בהם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי מוחסן רזאי.

המפגש הוא הראשון ברמה הזו מאז הקמת מסגרת ״הסכם מכה״ — ברית ביטחונית בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן — והוא נועד לבחון כיצד ניתן לבלום הידרדרות נוספת באזור. לפי סעודיה, המטרה היא לעודד דיאלוג ופתרונות דיפלומטיים; איראן, לעומת זאת, ביקשה להכניס לשולחן גם את ישראל, המלחמה בעזה, לבנון והנוכחות האמריקאית באזור.

5 דברים שחשוב לדעת

• מי השתתף: שר ההגנה הסעודי ח׳אלד בן סלמאן, ראש צבא פקיסטן עאסם מוניר, ראש המודיעין הטורקי איברהים קאלין, נשיא איראן מסעוד פזשכיאן ומוחסן רזאי.
• למה עכשיו: המפגש מתקיים על רקע התקפות חות׳יות על סעודיה, חשש מחידוש הלחימה בין ארה״ב לאיראן ושיבושים בשיט ובאנרגיה.
• מה סעודיה רוצה: להוריד את גובה הלהבות, לפתוח ערוצי מו״מ ולחזק את התיווך של קטאר ופקיסטן.
• מה איראן רוצה: למסגר את השיחות כחלק ממנגנון ביטחון אזורי עצמאי, ולכלול בדיון את ישראל, עזה ולבנון.
• מה יצא מהפגישה: הצדדים הסכימו להמשיך בדיאלוג; פקיסטן הציגה לפי Reuters נוסחת פשרה אפשרית בין וושינגטון לטהרן, אך איראן מתנה מו״מ גרעיני בהסרת הסנקציות והמצור על היצוא שלה.

מי הגיע לטהרן?

המשלחת הסעודית הובלה בידי שר ההגנה, הנסיך ח׳אלד בן סלמאן. לצדו הגיעו ראש צבא פקיסטן, פילדמרשל עאסם מוניר, וראש שירות המודיעין הטורקי איברהים קאלין. מן הצד האיראני השתתפו הנשיא מסעוד פזשכיאן, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי מוחסן רזאי ושר החוץ עבאס עראקצ׳י.

עצם ההרכב הופך את הפגישה לחריגה: מדובר בבכירי ביטחון ומדיניות מארבע מדינות שמחזיקות אינטרסים שונים ולעיתים מתחרים באזור, אבל כולן מעוניינות למנוע גל הסלמה חדש שיפגע בתשתיות, בסחר ובשוק האנרגיה.

מהו ״הסכם מכה״?

״הסכם מכה״ הוא מסגרת ביטחונית שהקימו סעודיה, טורקיה ופקיסטן באוגוסט 2026. בתחילת אוקטובר כבר נערכה בריאד פגישה דחופה של המדינות החברות, ובה סוכם על אפשרות של פריסה מהירה של כוחות ויכולות צבאיות במקרה של איום על סעודיה.

הפגישה בטהרן היא הפעם הראשונה שבה נציגי המסגרת הזו יושבים עם הנהגת איראן ברמה כה גבוהה. מבחינת סעודיה, זו דרך לשלב הרתעה עם דיפלומטיה; מבחינת איראן, זו הזדמנות לנסות לעצב מנגנון ביטחוני אזורי שבו מדינות האזור עצמן — ולא ארצות הברית — ממלאות תפקיד מרכזי.

החות׳ים והמלחמה על התשתיות

הגורם המיידי ללחץ הסעודי הוא גל התקיפות של החות׳ים בתימן נגד מטרות סעודיות. בימים האחרונים טענו החות׳ים לתקיפות על תחנות שאיבה של צינור הנפט הסעודי וגם על נמל התעופה בריאד. סעודיה לא אישרה את כל הטענות, אך עצם האיום על תשתיות אנרגיה ותחבורה הפך את המשבר לעניין אזורי דחוף.

לרקע נוסף: מלחמת סעודיה והחות׳ים – העדכונים האחרונים.

המסלול האמריקאי: ניסיון למנוע מלחמה חדשה

לפי Reuters, אחד הנושאים המרכזיים בשיחות הוא האפשרות לחדש ערוץ בין וושינגטון לטהרן. פקיסטן הציגה נוסחת פשרה שנועדה להיות מקובלת על שני הצדדים, כאשר מדינות ״הסכם מכה״ וקטאר עשויות לשמש ערבויות או מתווכות.

אבל הפער נשאר גדול. איראן עומדת על כך שכל משא ומתן חדש על תוכנית הגרעין יתקדם רק אם ארצות הברית תסיר את המצור על נמלי איראן ותקל בסנקציות על יצוא הנפט. וושינגטון מצדה לא הודיעה על נכונות לקבל את התנאים הללו.

להרחבה: מלחמת איראן–ארצות הברית: מגעים ותוכניות תקיפה.

איראן מנסה למסגר את השיחות מחדש

דובר משרד החוץ האיראני אסמאעיל בקאאי אמר לפני המפגש כי מבחינת טהרן, האיומים המרכזיים על ביטחון האזור כוללים את מה שכינה ״ההתפשטות של המשטר הציוני״, ההתפתחויות בפלסטין ובלבנון והפעילות הצבאית האמריקאית באזור.

זהו פער חשוב בין הצדדים. סעודיה הציגה את הביקור כמהלך שנועד לצמצם את המשבר הקיים ולתמוך בתיווך, בעוד איראן מבקשת להפוך את הדיון לשיחה רחבה יותר על מבנה הביטחון האזורי כולו.

מה הוחלט?

בהודעה המשותפת לאחר המפגש נאמר כי ארבע המדינות הסכימו להמשיך את הדיאלוג ולחזק את שיתוף הפעולה למען שלום וביטחון באזור. לא פורסם הסכם אופרטיבי או התחייבות מחייבת להפסקת אש.

לפי Reuters, המשתתפים דנו גם במסגרת אפשרית של אי־תקיפה אזורית, באבטחת נתיבי השיט במפרץ ובמצר הורמוז ובאפשרות לחידוש המגעים בין ארצות הברית לאיראן.

הזווית הישראלית

לישראל יש עניין ישיר בתוצאה של המגעים. אם סעודיה, טורקיה ופקיסטן יצליחו ליצור ערוץ יציב יותר מול טהרן, הדבר עשוי לצמצם בטווח הקצר את הסיכון להסלמה רחבה — אבל גם לחזק מסגרת אזורית שבה ישראל אינה שותפה.

מנגד, איראן מנסה לקשור את המשבר הביטחוני כולו לפעילות ישראל בעזה ובלבנון ולתקיפות הישראליות והאמריקאיות בשטחה. לכן גם אם המפגש יוביל לרגיעה, הוא אינו מבטל את המחלוקות העמוקות בין ישראל לאיראן או את החשש בישראל מהמשך התחמשותה של טהרן ושלוחותיה.

אחרי מה לעקוב

שלושה דברים יכריעו אם הפגישה בטהרן הייתה אירוע סמלי או תחילתו של מהלך משמעותי: האם פקיסטן וקטאר יצליחו להחזיר את וושינגטון וטהרן למסלול מו״מ; האם איראן תפעיל לחץ ממשי על החות׳ים לצמצם את התקיפות על סעודיה; והאם ״הסכם מכה״ יתפתח למסגרת ביטחונית קבועה שמנהלת דיאלוג ישיר עם איראן.