אד מיליבנד, שר החוץ של בריטניה, הקדיש היום חלק מרכזי מנאומו הראשון בוועידת הלייבור בתפקידו החדש לישראל ולפלסטינים. הוא אמר שהסבל בעזה ובגדה המערבית הוא "כתם על מצפון העולם", דיבר על "ראיות לפשעי מלחמה" בעזה ועל מה שממשלת בריטניה מגדירה כ"טיהור אתני" שמבצעים "טרוריסטים מתנחלים" בחלקים מהגדה, והתחייב לקדם את איסור היבוא מההתנחלויות שעליו הכריז בתחילת החודש ולהגביל מימון ושירותים בריטיים שתורמים להרחבתן.
אבל באותו נאום מיליבנד גם גינה את מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, התחייב להילחם באנטישמיות, ואמר שלבריטניה אין ויכוח עם העם בישראל אלא עם פעולות ממשלתו. הוא הדגיש שהלייבור תמשיך להכיר באיומים על ישראל ותתנגד למי שמבקשים את השמדתה.
כדי להבין את המשמעות הפוליטית והאישית של הדברים צריך להכיר את מיליבנד עצמו: יהודי בריטי ממשפחה של פליטים וניצולי שואה, שסבתו מצאה מקלט בישראל אחרי מלחמת העולם השנייה; מנהיג לשעבר של מפלגת הלייבור, שחזר לממשלה ב־2024 וכיום נמצא בעמדה שבה הוא יכול להפוך עמדות שהחזיק בהן שנים למדיניות ממשלתית.
עודכן לאחרונה: 28 בספטמבר 2026.
5 נקודות מרכזיות על אד מיליבנד
- תפקיד: שר החוץ הבריטי מאז 20 ביולי 2026; קודם לכן היה שר האנרגיה וה־Net Zero בממשלת הלייבור.
- עבר פוליטי: הנהיג את מפלגת הלייבור ואת האופוזיציה בשנים 2010–2015.
- רקע משפחתי: בנם של שני יהודים שנמלטו או שרדו את הנאצים; סבתו חיה בישראל לאחר השואה.
- הקו כלפי ישראל: תומך בשתי מדינות ובזכותה של ישראל להתקיים, מתנגד ל־BDS, אך מבקר במשך שנים את ההתנחלויות ואת פעולות ממשלות ישראל בעזה ובגדה.
- מה חדש ב־2026: בתפקיד שר החוץ הוא עבר מביקורת למדיניות מעשית — סנקציות, מגבלות על פעילות הקשורה להתנחלויות ואיסור מתוכנן על יבוא מהן.
מה אמר אד מיליבנד היום על ישראל?
בנאום בוועידת הלייבור בליברפול אמר מיליבנד שממשלת אנדי ברנהאם "איפסה" את גישתה לישראל ולפלסטינים. הוא פנה במפורש למי שמחו בשנים האחרונות על מצב הפלסטינים ואמר להם: "אנחנו שומעים אתכם, צדקתם" — ניסוח שנועד להבהיר שהממשלה הנוכחית רואה במדיניותה שינוי לעומת הקו הקודם של הלייבור.
מיליבנד חזר על החבילה שהציג ב־8 בספטמבר: חקיקה שתאסור יבוא סחורות מהתנחלויות, איסור פרסום בבריטניה של נדל"ן בהתנחלויות, וסנקציות נגד אנשים וחברות שמממנים או מספקים שירותי בנייה, תשתית ונדל"ן להרחבתן. חלק מהסנקציות כבר הוטלו, אבל איסור היבוא המלא דורש חקיקה שאמורה להיכנס לתוקף בתוך שישה עד תשעה חודשים.
השפה שלו הייתה חריפה במיוחד. הוא דיבר על "מתנחלים טרוריסטים" ועל מה שכינה "טיהור אתני" באזורים בגדה, ועל "ראיות לפשעי מלחמה" בעזה. אלה הן טענות והגדרות של מיליבנד והממשלה הבריטית; ממשלת ישראל דוחה את התיאור הבריטי של מדיניותה ושל ההתנחלויות וטענה שהצעדים החדשים של לונדון הם חד־צדדיים ואנטי־ישראליים.
מיליבנד הדגיש גם את הצד השני של עמדתו: הוא גינה את מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, התחייב להתנגד לאנטישמיות ואמר שמפלגתו תמשיך להכיר באיומים הביטחוניים על ישראל. "הוויכוח שלנו אינו עם העם בישראל", אמר, אלא עם פעולות הממשלה.
כאן אפשר לקרוא את נוסח הנאום המלא.
מי זה אד מיליבנד?
אדוארד סמואל מיליבנד נולד בלונדון ב־24 בדצמבר 1969. הוא למד פילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה באוקספורד, ולאחר מכן השלים תואר שני בכלכלה ב־London School of Economics.
הוא נבחר לפרלמנט מטעם Doncaster North ב־2005 ומייצג את האזור מאז. הקריירה שלו בממשלה החלה בתקופת גורדון בראון: הוא שימש תחילה בתפקידים בקבינט ולאחר מכן, מ־2008 עד 2010, כשר האנרגיה ושינויי האקלים.
ב־2010 הגיע אחד הרגעים המכוננים בקריירה שלו. מיליבנד התמודד על הנהגת הלייבור מול אחיו הבכור, דייוויד מיליבנד — שכבר היה אז שר חוץ לשעבר ונחשב בתחילת המרוץ למועמד המוביל. אד ניצח בפער קטן והפך למנהיג הלייבור ולמנהיג האופוזיציה.
הוא הנהיג את המפלגה עד בחירות 2015. לאחר שהלייבור הפסידה לדיוויד קמרון והשמרנים זכו ברוב, מיליבנד התפטר מההנהגה. במשך כמה שנים הוא נשאר חבר פרלמנט מהשורה, וב־2020 חזר לספסל הקדמי של הלייבור.
הקאמבק: מאנרגיה למשרד החוץ
חזרתו של מיליבנד למרכז הפוליטיקה הייתה הדרגתית. תחת קיר סטארמר הוא חזר ב־2020 לצוות הבכיר של הלייבור, וב־2021 קיבל שוב אחריות על תחומי אנרגיה ואקלים.
לאחר ניצחון הלייבור בבחירות 2024 מונה לשר האנרגיה וביטחון האנרגיה. זה היה תחום שבו כבר היה לו ניסיון עמוק: עוד בממשלת בראון היה אחד האדריכלים הפוליטיים של חוק האקלים הבריטי, שהציב יעדי הפחתת פליטות מחייבים בחוק.
ב־20 ביולי 2026, לאחר שאנדי ברנהאם נכנס לראשות הממשלה, מונה מיליבנד לשר החוץ. בהצהרתו הראשונה בתפקיד הוא קשר בין מדיניות החוץ לזהותו המשפחתית ואמר שהוריו הגיעו לבריטניה כפליטים יהודים מהנאצים — ושבכוונתו לייצג מדיניות שמשלבת אינטרסים בריטיים עם דמוקרטיה, חירות ושלטון החוק.
הביוגרפיה הרשמית של מיליבנד באתר ממשלת בריטניה.
המשפחה היהודית והשואה
הרקע המשפחתי של מיליבנד הוא חלק מרכזי מהאופן שבו הוא מדבר על ישראל, אנטישמיות ופליטים. אביו, ראלף מיליבנד, נולד בבריסל למשפחה יהודית־פולנית ונמלט לבריטניה עם אביו בזמן הפלישה הנאצית לבלגיה. בהמשך הפך לאחד האקדמאים המרקסיסטים הידועים בבריטניה.
אמו, מריון קוזאק, נולדה בפולין ושרדה את השואה. כ־60 מבני משפחתה המורחבת נרצחו. היא הגיעה לבריטניה אחרי המלחמה ובהמשך הייתה חוקרת ופעילה פוליטית וחברתית. היא מתה בלונדון ב־27 במאי 2026, בגיל 91.
מיליבנד עצמו גדל בבית יהודי חילוני. הוא תיאר לאורך השנים את היהדות שלו בעיקר כתרבות, היסטוריה ומערכת ערכים, יותר מאשר כאמונה דתית.
הקשר המשפחתי לישראל
לישראל יש גם מקום אישי בסיפור המשפחתי שלו. סבתו מצד אמו מצאה מקלט בישראל אחרי מלחמת העולם השנייה וחיה בתל אביב. מיליבנד סיפר שביקר אצלה כילד ושחלק מזיכרונות הילדות המאושרים שלו קשורים לביקורים בישראל ובקרב קרובי משפחתו.
בביקור בישראל ב־2014, כאשר היה מנהיג הלייבור, הוא אמר באוניברסיטה העברית כי מבחינתו ישראל היא "בית לעם היהודי", וקשר זאת במפורש לכך שהמדינה נתנה לסבתו מקלט אחרי השואה.
הוא גם ביקר ביד ושם ונפגש באותה נסיעה עם מנהיגים ישראלים ופלסטינים.
אבל הביקורת על ישראל אינה חדשה
אחד הדברים החשובים להבנת הנאום של היום הוא שמיליבנד לא התחיל לבקר את מדיניות ישראל ב־2026. כבר כראש הלייבור הוא ניסה לשלב בין תמיכה בישראל ובפתרון שתי מדינות לבין ביקורת על ההתנחלויות ועל פעילות צבאית בעזה.
בקיץ 2014, במהלך המלחמה בעזה, הוא קרא להפסקת אש בין ישראל לחמאס. הוא גינה את ירי הרקטות של חמאס והגדיר אותו טרור, אך במקביל התנגד למבצע הקרקעי הישראלי וטען שהיקף הפגיעה באזרחים אינו מוצדק.
באוקטובר אותה שנה הצביע מיליבנד בעד החלטה סמלית בבית הנבחרים שקראה לבריטניה להכיר במדינה פלסטינית לצד ישראל.
באותה תקופה הוא גם אמר דברים שנשמעים שונים מאוד מקריאה לחרם כולל: בנאום ל־Labour Friends of Israel הוא התנגד ל־BDS, אמר שלייבור תתנגד לבידוד ישראל והדגיש שאיש במפלגה לא צריך לערער על זכותה של ישראל להתקיים.
אז מה השתנה עכשיו?
ההבדל המרכזי הוא לא בהכרח יעד המדיניות אלא בעוצמתה ובכלים שמיליבנד מוכן להפעיל. התמיכה שלו בשתי מדינות, ההתנגדות להתנחלויות והביקורת על פגיעה באזרחים הופיעו כבר לפני יותר מעשור. בתפקיד שר החוץ, לעומת זאת, יש בידיו יכולת להפוך את העמדות האלה לצעדים ממשלתיים.
ב־19 באוגוסט גינה מיליבנד את מכרז E1 ואמר שהוא מסכן את האפשרות למדינה פלסטינית רציפה. בריטניה זימנה את הממונה על השגרירות הישראלית לשיחת מחאה.
ב־8 בספטמבר הכריז על חבילת צעדים רחבה יותר: איסור יבוא מתוכנן על סחורות מהתנחלויות, הרחבת משטר הסנקציות כך שיחול גם על אנשים וחברות שתומכים בהרחבת התנחלויות, איסור פרסום בבריטניה של נדל"ן בהתנחלויות, וסירוב לבקשות חדשות לרישיונות יצוא נשק או ציוד שלדברי הממשלה הבריטית תורמים באופן מהותי לשליטה בשטחים הפלסטיניים. מיליבנד אמר שהחקיקה למסחר בהתנחלויות צפויה להיכנס לתוקף בתוך שישה עד תשעה חודשים.
מיליבנד הדגיש באותה הודעה שהצעדים מכוונים להתנחלויות ולא למסחר עם ישראל בתוך הקו הירוק, וחזר על התנגדותו ל־BDS.
הצעדים נעשו בתיאום עם קנדה, צרפת ומדינות אירופיות נוספות. לפי מיליבנד, המטרה היא ליצור קואליציה של מדינות שמפעילות לחץ משותף כדי לשמור על האפשרות לפתרון שתי מדינות.
לרקע המלא על E1 והמעבר האירופי מצעדי גינוי לסנקציות אפשר לקרוא גם בכתבת בָּעוֹלָם על E1 וההתנחלויות.
איך ישראל הגיבה?
ממשלת ישראל דחתה בחריפות את הטענות והצעדים הבריטיים. שר החוץ גדעון סער כינה את הצעדים "עוינים" ואת דברי מיליבנד "שקרים שערורייתיים", וטען כי בריטניה מתערבת בענייניה של ישראל. בתגובה הודיעה ישראל על סגירת הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים, על איסורי כניסה נגד כמה פוליטיקאים בריטים ועל צעדים נוספים ביחסים הדו־צדדיים.
סער טען שההחלטות בעניין E1 אינן חדשות ושישראל דוחה את הטענה שהתוכנית מונעת רצף טריטוריאלי פלסטיני. נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר שסנקציות אינן פתרון ושעדיף דיאלוג, וטען כי מדובר בהתערבות בזמן מערכת בחירות בישראל.
הבריטים מצדם אומרים שהתזמון נקבע בגלל ההחמרה באלימות המתנחלים והתקדמות המכרזים ב־E1, ולא בשל הבחירות בישראל.
הוויכוח בתוך הקהילה היהודית הבריטית
הקו החדש של מיליבנד אינו יוצר רק עימות דיפלומטי מול ישראל. הוא מעורר גם ויכוח בתוך בריטניה.
הרב הראשי של בריטניה, אפרים מירוויס, הזהיר בספטמבר שהסנקציות עלולות להחריף את תחושת חוסר הביטחון של יהודים בריטים. מיליבנד דחה את הטענה ואמר שאפשר להתנגד למדיניות ממשלת ישראל ובמקביל להיאבק באנטישמיות בבריטניה.
עם זאת, אין עמדה אחידה בקהילה היהודית. רבנים בכירים מהזרמים הפרוגרסיביים ומנהיגים יהודים נוספים תמכו בצעדים נגד ההתנחלויות וטענו שאי־פעולה מול אלימות מתנחלים והרחבת התנחלויות אינה יכולה להימשך. הוויכוח הזה משמעותי במיוחד עבור מיליבנד, שמדבר בפומבי על יהדותו ומציג את המאבק באנטישמיות ואת הביקורת על מדיניות ממשלת ישראל כעמדות שאינן סותרות זו את זו.
מה לגבי חמאס ואיראן?
בנאום היום מיליבנד הקפיד לכלול גם מסרים שאינם מופנים לישראל. הוא גינה את מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר והדגיש שלייבור תעמוד נגד מי שמבקשים להשמיד את ישראל.
הוא גם הציג קו תקיף כלפי איראן: המשך סנקציות כלכליות כדי למנוע נשק גרעיני, פעולה נגד שלוחות איראניות ולחץ על טהרן לפתוח מחדש את מצר הורמוז.
כלומר, המדיניות שלו אינה מבוססת על התרחקות כוללת מישראל או על התקרבות לאיראן. היא מנסה להפריד בין תמיכה בביטחונה ובקיומה של ישראל לבין לחץ חריף על ממשלתה בנושאי עזה, הגדה וההתנחלויות.
למה אד מיליבנד חשוב עכשיו?
החשיבות שלו נובעת משילוב נדיר של עבר פוליטי ארוך, זהות אישית וקבלת החלטות בזמן אמת. מיליבנד כבר הנהיג מפלגה, הפסיד בחירות כלליות, ירד מהבמה המרכזית וחזר ממנה — ועכשיו הוא מחזיק באחד התפקידים החזקים ביותר בממשלה הבריטית.
בישראל הוא צפוי להפוך לדמות מוכרת הרבה יותר אם ממשלת בריטניה תממש במלואן את ההגבלות שהכריז עליהן. לפי מסמכי הפרלמנט, החקיקה הדרושה לאיסור המסחר עם ההתנחלויות עשויה לקחת בין שישה לתשעה חודשים.
המבחן יהיה לא רק אם הצעדים ישנו משהו בשטח, אלא גם אם מיליבנד יצליח לשמור על ההפרדה שהוא עצמו מדגיש: לחץ על ממשלת ישראל וההתנחלויות, לצד שמירה על יחסים עם ישראל והקהילה היהודית בבריטניה.
שאלות נפוצות על אד מיליבנד
מי הוא אד מיליבנד?
אד מיליבנד הוא פוליטיקאי בריטי ממפלגת הלייבור. הוא מכהן כשר החוץ מאז יולי 2026, והיה מנהיג הלייבור ומנהיג האופוזיציה בשנים 2010–2015.
האם אד מיליבנד יהודי?
כן. הוא בן למשפחה יהודית של פליטים וניצולי שואה. מיליבנד תיאר את עצמו לאורך השנים כיהודי מבחינה תרבותית ומשפחתית, אך לא כאדם דתי.
מה הקשר של אד מיליבנד לישראל?
סבתו חיה בישראל לאחר השואה, והוא ביקר בישראל כבר בילדותו. ב־2014 אמר שישראל היא בית לעם היהודי והביע הכרת תודה על המקלט שנתנה למשפחתו.
האם הוא תומך בחרם על ישראל?
לא. מיליבנד התנגד לאורך השנים ל־BDS וחזר גם בספטמבר 2026 על כך שהצעדים הבריטיים מכוונים להתנחלויות ולא למסחר עם ישראל בתוך הקו הירוק.
מה בריטניה מתכננת לעשות נגד ההתנחלויות?
הממשלה הודיעה על איסור מתוכנן של יבוא מהתנחלויות ועל סנקציות נגד אנשים וחברות המסייעים להרחבתן, לרבות בתחומי מימון, בנייה, תשתיות ונדל"ן.
הזווית הישראלית
מבחינת ישראל, אד מיליבנד הוא כיום גורם ממשלתי מרכזי ולא רק פוליטיקאי שמביע עמדה. כשר החוץ של בריטניה הוא מוביל צעדים שנוגעים למסחר, סנקציות, יצוא נשק והיחסים הדיפלומטיים עם ישראל.
במקביל, הרקע היהודי והמשפחתי שלו מקשה למקם אותו בצורה פשוטה בתוך החלוקה המקובלת של "פרו־ישראלי" מול "אנטי־ישראלי". הוא עצמו מתאר את עמדתו כתמיכה בזכותה של ישראל להתקיים בביטחון לצד מדינה פלסטינית, וביקורת חריפה על מדיניות שלדבריו מסכנת את האפשרות הזאת.
אחרי מה לעקוב
- חקיקת איסור היבוא מההתנחלויות — ההליך עשוי להימשך שישה עד תשעה חודשים.
- התגובה הישראלית — ובעיקר יישום סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים וצעדי הנגד הנוספים.
- יצוא הנשק — הממשלה הבריטית בוחנת מחדש רישיונות שעלולים להיות קשורים לפעילות בשטחים הפלסטיניים.
- היחסים עם ארה"ב — מיליבנד מדגיש שיתוף פעולה עם קנדה, צרפת ומדינות אירופיות, גם כאשר וושינגטון אינה מצטרפת לצעדים.
- הקו של מיליבנד אחרי ועידת הלייבור — האם השפה החריפה של הנאום תתורגם לצעדים נוספים מעבר למדיניות שכבר הוכרזה.
מקורות: GOV.UK — ביוגרפיה רשמית; ממשלת בריטניה — הצהרת מיליבנד על ישראל ופלסטין, 8 בספטמבר; ספריית בית הנבחרים — יחסי בריטניה–ישראל והסנקציות; נאום מיליבנד בוועידת הלייבור, 28 בספטמבר; The Guardian — ביקור מיליבנד בישראל ב־2014.
