לונגיירבין, תצלום ארכיון. צילום: Gunnar Ridderström / Unsplash.

תושבי לונגיירבין, אחד היישובים הצפוניים בעולם, מתמודדים עם בעיה שלא רבים היו מצפים למצוא בלב האזור הארקטי: מי הברז שלהם אינם נחשבים בטוחים לשתייה. לפי דיווח שפורסם ביום שני, 19 באוקטובר, בבדיקות שנערכו ביישוב שבאיי סבאלברד בנורווגיה התגלו ריכוזים חריגים של חומרים ובהם מנגן, ובהמשך גם ניקֶל וסולפט. מומחים קושרים את התהליך להפשרת הקרקע הקפואה ולהשפעתה על סלעים ומי נגר.

חמישה דברים שחשוב לדעת

• בלונגיירבין הונחו התושבים שלא להשתמש במי הברז לשתייה.
• באחת הבדיקות נמצאו ריכוזי מנגן הגבוהים פי 25 מהרמה המומלצת, לפי הדיווח.
• גם לאחר שריכוזי המנגן ירדו, נמצאו חריגות אחרות ולכן ההגבלות נמשכו.
• הפשרת קרקע קפואה עשויה לאפשר למים לבוא במגע עם מינרלים שהיו כלואים או מבודדים בעבר.
• המצב מעורר חשש במקומות נוספים בצפון הרחוק, אבל אינו מלמד שכל מי השתייה באזור הארקטי מזוהמים.

איך התחיל משבר מי השתייה?

לונגיירבין שוכנת בארכיפלג סבאלברד, לא הרחק מהקוטב הצפוני. היישוב מסתמך על מקורות מים מקומיים באזור המאופיין בקרקע קפואה, חורפים קשים ותשתיות החשופות לשינויים חדים בטמפרטורה.

הדיווח בגרדיאן מתאר הידרדרות באיכות המים הנשאבים מאגם איסדאמן (Isdammen), המשמש מקור אספקה מרכזי. בבדיקות נמצאו ריכוזים גבוהים של מנגן. בהמשך אמנם נמדדה ירידה בריכוזו, אך בדיקות נוספות הצביעו על בעיות אחרות, ולכן לא ניתן היה להחזיר את מי הברז לשימוש רגיל.

איך הפשרת קרקע יכולה לשנות את הכימיה של המים?

קרקע קפואה רב־שנתית, המכונה פרמפרוסט, משפיעה על הדרך שבה מים זורמים באדמה ובסלע. כשהיא מפשירה, נתיבי זרימה חדשים נפתחים ומים יכולים לחלחל לשכבות שבעבר היו מבודדות. בסבאלברד מצויים גם סלעי פצלים ומינרלים כגון פיריט, שיכולים להשתתף בתגובות כימיות המשנות את חומציות המים ומסייעות בהמסת מתכות.

המשמעות אינה שהקרח עצמו מכיל בהכרח את כל החומרים המסוכנים, אלא שהשינוי בתנאי הסביבה גורם להם להשתחרר ממקורות גיאולוגיים ולהגיע למים. זהו אחד המנגנונים האפשריים שבאמצעותם ההתחממות פוגעת בתשתיות ובאיכות החיים, נוסף על נזק למבנים ולכבישים.

מה עושים התושבים בינתיים?

לפי הדיווח, הרשויות והתושבים נעזרים בפתרונות זמניים לאספקת מים ראויים לשתייה, ובין היתר במתקן סינון שסיפקה מבשלה מקומית. פתרונות ארוכי טווח עשויים לכלול פיתוח מקור מים חלופי, תשתית טיפול משופרת או התפלה, אך יישום כזה באקלים הארקטי כרוך בעלויות ובקשיים לוגיסטיים.

האם אפשר להרתיח את המים כדי לפתור את הבעיה?

הרתחה יעילה נגד מזהמים ביולוגיים מסוימים, אך אינה מסירה מתכות מומסות. לכן אין לראות בה תחליף להוראות הרשויות כאשר הבעיה היא כימית. ההנחיות המקומיות הן הקובעות באילו שימושים מותר להשתמש במי הברז.

הזווית הישראלית

בעיית המים בסבאלברד רחוקה מהמציאות האקלימית בישראל, אבל הלקח רחב: משבר האקלים משפיע לא רק על כמות המשקעים אלא גם על איכות מקורות המים ועל יציבות התשתיות. בישראל האתגרים שונים, ובהם חום קיצוני, עומס על מערכות מים ושינוי בדפוסי משקעים.

אחרי מה לעקוב

תוצאות בדיקות המים הבאות, חזרה אפשרית לשתייה מהברז, ומימון תוכנית ארוכת טווח לאספקת מים בטוחים בלונגיירבין.

מקור: הגרדיאן, 19.10.2026.