Palestine Action: העליון בבריטניה דן באיסור ובמחאות

בית המשפט העליון של בריטניה פתח ביום רביעי, 4 בנובמבר 2026, בדיון שעשוי לקבוע גבול חדש בין מחאה פוליטית, עבירות פליליות וטרור. במוקד: החלטת הממשלה להוציא מחוץ לחוק את ארגון Palestine Action ביולי 2025, והערעור שהגישה מייסדת הארגון, הודא עמורי (Huda Ammori), בטענה שהאיסור פוגע באופן בלתי מידתי בחופש הביטוי ובחופש ההתאגדות. בשנה וחצי האחרונות הפכה הפרשה לסערה ציבורית: אלפי פעילים נעצרו במסגרת מחאות הקשורות לאיסור, וההכרעה עשויה להשפיע על האופן שבו בריטניה תוכל להפעיל בעתיד את חוקי המאבק בטרור נגד קבוצות מחאה.

4 בנובמבר 2026 | הדיון בבית המשפט העליון נקבע ל־4 ול־5 בנובמבר; נכון לפרסום הכתבה טרם ניתנה הכרעה סופית. הממשלה הבריטית טוענת שהארגון עבר ממחאה לשורה של פעולות חמורות, ובהן פגיעה ברכוש, בבתי עסק ובמתקנים ביטחוניים. עמורי וארגוני זכויות אדם טוענים שאפשר לחקור ולהעמיד לדין על עבירות ספציפיות בלי להגדיר ארגון מחאה כולו כארגון טרור — הגדרה שיוצרת עבירות נוספות גם סביב הבעת תמיכה בו. אתר בית המשפט העליון, תיק UKSC/2026/0099.

פסל צדק וספר משפטים. צילום אילוסטרציה לדיון בבית המשפט העליון בבריטניה על Palestine Action — Photo by Sasun Bughdaryan on Unsplash

צילום אילוסטרציה של סמלי משפט; אינו מתעד את הדיון בבריטניה, את המפגינים או את הארגון.

חמישה דברים שצריך לדעת

הדיון נמשך יומיים: חמישה שופטים בבית המשפט העליון בוחנים ב־4 וב־5 בנובמבר את החוקיות של איסור Palestine Action.
האיסור בתוקף מאז 5 ביולי 2025: הארגון נוסף לרשימת הארגונים האסורים מכוח חוק הטרור הבריטי משנת 2000.
הפסיקות הקודמות סתרו זו את זו: בפברואר 2026 קבע בית משפט שההחלטה אינה חוקית; ביוני הפך בית המשפט לערעורים את הפסיקה וקבע שהאיסור חוקי ומידתי.
מחלוקת על חופש הביטוי: הערעור הנוכחי מתמקד בסעיפים 10 ו־11 לאמנה האירופית לזכויות אדם — חופש הביטוי, האספה וההתאגדות.
קשר ישראלי ישיר: חלק מהפעולות שבגללן נאסר הארגון כוונו נגד מתקנים וחברות הקשורות לאלביט מערכות בבריטניה, ובהן מפעל באזור בריסטול.

מהו Palestine Action ומדוע הוצא מחוץ לחוק?

Palestine Action נוסד בבריטניה ב־2020 כארגון פעולה ישירה המתנגד ליצוא ציוד צבאי לישראל ולפעילות חברות ביטחוניות שהוא רואה כשותפות למלחמה בעזה. פעיליו ארגנו חסימות, כניסה למתקנים, השחתת רכוש ומחאות נגד חברות ביטחוניות, ספקים, מוסדות וגורמים פיננסיים. הארגון מציג את פעילותו כניסיון לעצור את אספקת הציוד לישראל; הממשלה מדגישה שחלק מפעולותיו היו חמורות בהרבה מהפגנה בלתי אלימה.

שרת הפנים דאז, איווט קופר, הודיעה ב־23 ביוני 2025 על החלטתה לאסור את הארגון, ימים לאחר שפעילים שיוחסו לו חדרו לבסיס חיל האוויר המלכותי ברייז נורטון (RAF Brize Norton) וגרמו נזק לשני מטוסים. הממשלה הסתמכה גם על אירועים מוקדמים יותר, כולל פעולות נגד חברת Thales בגלזגו ב־2022, נגד Instro Precision בקנט ונגד מפעל של אלביט מערכות בבריסטול ב־2024. הממשלה טענה שהפעולות גרמו נזק חמור לרכוש ובחלק מהמקרים סיכנו בני אדם. רשימת הארגונים האסורים והנימוקים באתר הממשלה.

ההחלטה התקבלה מתוקף סעיף 3 לחוק הטרור הבריטי, לאחר אישור הפרלמנט. היא נכנסה לתוקף ב־5 ביולי 2025. החוק מגדיר טרור, בין היתר, כפעולות מסוימות של אלימות חמורה או נזק חמור לרכוש שנועדו להשפיע על הממשלה או לקדם מטרה פוליטית, דתית או אידיאולוגית. לכן משפטית לא כל אירוע שהוגדר "טרור" חייב לכלול פגיעה גופנית באדם. עם זאת, השאלה אם התקיימו התנאים בחוק ואם הפעלת סמכות האיסור הייתה מידתית היא בדיוק לב ההליך הנוכחי.

מה קבעו בתי המשפט בפברואר וביוני 2026?

בעתירה שהגישה הודא עמורי, ממייסדי Palestine Action, קבע בית המשפט הגבוה בלונדון בפברואר 2026 כי האיסור אינו חוקי משתי סיבות מרכזיות: ההחלטה לא תאמה את מדיניות הממשלה המפורסמת בנושא הוצאת ארגונים מחוץ לחוק, והיא פגעה באופן בלתי מידתי בחופש הביטוי וההתאגדות. פסק הדין מפברואר 2026.

ביוני 2026 הפך בית המשפט לערעורים את ההחלטה. שופטיו קבעו ששרת הפנים פעלה במסגרת הסמכות שהחוק מעניק לה, שיישמה כראוי את המדיניות ושעוצמת הפעילות המיוחסת לארגון הצדיקה את הפגיעה בזכויות. בכך נותר האיסור בתוקף. עמורי פנתה לבית המשפט העליון, שב־29 ביולי הסכים לדון בערעור אך רק בחלק ממנו. פסק הדין בערעור, יוני 2026.

מה בדיוק נותר לדיון? לפי מסמכי בית המשפט העליון, ההכרעה המתבקשת כעת עוסקת בשאלה אם האיסור תואם את סעיפים 10 ו־11 לאמנה האירופית לזכויות אדם. הערעור הנפרד על פרשנות ויישום מדיניות משרד הפנים לא אושר לדיון בעליון. לכן אין לתאר את המשפט כאילו הוא נפתח מחדש בכל שאלות הראיות וההליך, וגם לא כאילו האיסור כבר בוטל. המסגרת המדויקת של הערעור.

למה מעצרים של מפגינים הפכו ללב הסערה?

מעמד של "ארגון אסור" בבריטניה עלול להפוך חברות בארגון, הזמנה לתמוך בו והבעת תמיכה בנסיבות המוגדרות בחוק לעבירות פליליות. לכן חלק מההפגנות שנערכו מאז ההכרזה עסקו לא רק בפעולות הארגון המקוריות אלא גם בזכות לשאת שלט המביע תמיכה בו. אין פירוש הדבר שכל מחאה פרו־פלסטינית או כל ביקורת על ישראל אסורה בבריטניה: הממשלה עצמה מדגישה שהאיסור מתייחס לארגון המסוים.

לפי נתונים שהוצגו במסגרת ההליך, עד 30 ביוני 2026 נעצרו 3,630 בני אדם בחשד לעבירות הקשורות לתמיכה בארגון, ומתוכם הוגשו 632 אישומים. מארגני המחאה Defend Our Juries טענו לקראת הדיון כי מאז יולי 2025 נעצרו כבר יותר מ־4,000 בני אדם — נתון של המארגנים, שאינו שקול לספירת אישומים או להרשעות. ב־31 באוקטובר דיווחה המשטרה בלונדון על 139 מעצרים בהפגנה ליד שגרירות ארצות הברית, לפי סוכנות AP. AP על הפגנות סוף אוקטובר · נתוני משרד הפנים שצוטטו במסמכי ההתערבות.

הדיון בעליון אינו משפט פלילי נגד כל אחד מהעצורים. הוא עוסק בחוקיות החלטת הממשלה שאפשרה להחיל את עבירות התמיכה בארגון. המשמעות עבור תיקים פליליים תלויה בהכרעה ובשאלות משפטיות נוספות, ואין להניח שפסק דין בעתירה יזכה אוטומטית כל מי שנעצר.

מה טוענת הודא עמורי, ומה משיבה הממשלה?

הטענה המרכזית של עמורי היא שהממשלה בחרה באמצעי רחב ופוגעני במיוחד — איסור כולל על ארגון — גם כאשר עבירות של נזק לרכוש או פגיעה באנשים ניתנות לחקירה ולהעמדה לדין במסגרת הדין הפלילי הרגיל. בהליך נטען כי מתוך מאות פעולות שיוחסו לארגון לאורך השנים, רק שלוש סווגו בהערכת הרשויות כמעשים שעמדו בהגדרת טרור לפי הסעיף הרלוונטי. זהו חלק מטענות המשפט, ולא קביעה שכל יתר הפעולות היו חוקיות או בלתי מזיקות. פסק הדין המפרט את הערכות גורמי הביטחון.

מנגד, משרד הפנים עומד על כך שמספר האירועים העומדים בהגדרת טרור אינו המדד היחיד: יש להביא בחשבון גם את חומרתם, התפתחות שיטות הפעולה, הפגיעה האפשרית בעובדים ובשוטרים, והסיכון למתקנים הקשורים לביטחון הלאומי. בית המשפט לערעורים קיבל בחודש יוני את העמדה כי האיסור הוא אמצעי מידתי בנסיבות המקרה. הצדדים מציגים אפוא מחלוקת לא רק על עובדות אלא גם על מבחן המידתיות המשפטי — מהי מידת הפגיעה המותרת בזכויות כדי להתמודד עם סכנה ביטחונית.

ארגוני זכויות אדם וארגונים יהודיים מציגים עמדות שונות

חשיבות ההליך משתקפת גם ברשימת הגופים שקיבלו רשות להגיש לבית המשפט עמדה משפטית. אמנסטי אינטרנשיונל בריטניה וליברטי (Liberty) טוענים שהאיסור גורם לאפקט מצנן כלפי מחאה לא אלימה, גם מצד אנשים שלא השתתפו בפעולות הארגון. ארגוני English PEN ו־PEN International מדגישים את ההשלכות על חופש הביטוי ועל היכולת להביע עמדות פוליטיות שנויות במחלוקת. הודעת PEN, 4 בנובמבר.

מנגד, המועצה להנהגה יהודית בבריטניה (Jewish Leadership Council) והקרן לביטחון הקהילה (Community Security Trust) קיבלו גם הן רשות להתערב בהליך. הארגונים טוענים שפעולות הארגון כללו פגיעה במוסדות ובבתי עסק המזוהים עם יהודים ועם ישראל, ושביטול האיסור עלול להעצים פעילות מאיימת. אלה טענות שהוגשו לבית המשפט, לא הכרעה שיפוטית חדשה. ברשימת המתערבים נכלל גם Jewish Bloc, בעל עמדה נפרדת. רשימת הצדדים והמתערבים באתר בית המשפט · עמדת הארגונים היהודיים.

קיומן של עמדות מנוגדות משני צדי הדיון אינו פוטר את בית המשפט מהכרעה נפרדת על פי החוק: האם הראיות והסיכונים שבפני הממשלה הצדיקו את ההגבלה הרחבה על חופש הביטוי וההתאגדות.

הזווית הישראלית: אלביט מערכות והקשר לתעשייה הביטחונית

לאלביט מערכות יש נוכחות עסקית בבריטניה, והארגון התמקד במשך השנים במפעלי החברה ובחברות קשורות. בין הפעולות שבהן התמקדה הערכת הביטחון של הממשלה היו האירוע באוגוסט 2024 באתר של אלביט בבריסטול ופעולה ביוני אותה שנה נגד Instro Precision, חברה בת של אלביט, בקנט. הממשל הבריטי טוען שהיו בפעולות האלה סיכונים חמורים ואירועים של נזק לרכוש ואף פציעות. אין לפרש זאת כקביעה שכל טענה נגד פעילות החברה היא פעילות אסורה; הדיון קשור לאמצעים שננקטו ולאופן שבו המדינה החליטה להגיב להם.

הפרשה מעניינת גם משום שהיא בוחנת את ההגנה המשפטית על מפעלים ביטחוניים ועל עובדיהם לעומת חופש הפעולה של ארגוני מחאה המתנגדים ליצוא נשק. לרקע עסקי על החברה, ניתן לעיין במדריך מניית אלביט מערכות בבָּעוֹלָם. בהיבט התרבותי והציבורי, הוויכוח הבריטי על האיסור הגיע גם לעולם הספרות, ובין היתר עלה בסיקור בבָּעוֹלָם על סאלי רוני והפצת ספריה בבריטניה.

מה יכול בית המשפט העליון להחליט?

בית המשפט עשוי לדחות את הערעור ולהותיר על כנה את מסקנת בית המשפט לערעורים, או לקבל את הערעור ולקבוע שהאיסור אינו עומד בדרישת המידתיות לפי האמנה האירופית. ההשלכות המעשיות המדויקות יהיו תלויות בנימוקי פסק הדין ובסעדים שייקבעו. האפשרות של הכרעה משפטית מורכבת, שאינה זהה לקבלה מוחלטת של עמדת מי מהצדדים, אינה נשללת מראש.

הדיון מתקיים ב־4 וב־5 בנובמבר בפני חמישה שופטים בראשות נשיא בית המשפט, לורד ריד. בתיק לא פורסם עדיין מועד להכרעה סופית, ואין להניח שפסק הדין יינתן מיד בתום הדיון. כל עוד לא פורסמה החלטה חדשה שמשנה את המצב המשפטי, האיסור על הארגון נותר בתוקף. פרטי הדיון הרשמיים.

אחרי מה לעקוב?

השלב הראשון יהיה סיום שמיעת הטיעונים וההכרעה בשאלת המידתיות. אחר כך יהיה צורך לבדוק כיצד יתייחס בית המשפט להבחנה בין פעולה פלילית נגד רכוש או אנשים לבין הבעת תמיכה פוליטית בארגון שנאסר, והאם הפסיקה תשנה את האופן שבו משטרת בריטניה ותובעים מטפלים בתיקי המחאה. מבחינת ישראל, תיבחן גם השאלה כיצד ההכרעה תשפיע על ההגנה על מתקנים וחברות הקשורות לתעשייה הביטחונית במדינה.

שאלות נפוצות

האם Palestine Action מוגדר עדיין כארגון אסור בבריטניה?

כן. האיסור נכנס לתוקף ב־5 ביולי 2025, ובית המשפט לערעורים קבע ביוני 2026 שהוא חוקי. נכון ל־4 בנובמבר, בית המשפט העליון החל לדון בערעור אך טרם הכריע.

האם מותר להפגין למען הפלסטינים בבריטניה?

מחאה חוקית למען הפלסטינים אינה נאסרת מעצם האיסור על Palestine Action. עם זאת, יש הוראות פליליות ייחודיות הנוגעות לחברות בארגון אסור, להזמנת תמיכה בו ולביטויי תמיכה בנסיבות המוגדרות בחוק.

למה הארגון קשור לאלביט מערכות?

הארגון פעל נגד מתקנים של אלביט וחברות בנות בבריטניה כחלק ממסע נגד אספקת ציוד צבאי לישראל. הממשלה הסתמכה על כמה אירועים של נזק חמור לרכוש וסיכון בני אדם כחלק מנימוקי האיסור.

מתי תתקבל הכרעת בית המשפט?

הדיון מתקיים ב־4–5 בנובמבר 2026. טרם פורסם מועד רשמי למתן פסק הדין.

בריטניה: העליון דן באיסור על Palestine Action ובגבולות חופש המחאה