ב-20 בספטמבר יצביעו תושבי ברלין בבחירות שיקבעו מי ינהל את אחת הערים החשובות באירופה. מפלגת השמאל מובילה בסקר האחרון, ה-CDU צמודה אליה, ה-AfD מזנקת וה-SPD – ששלטה בעיר במשך שנים – הידרדרה למקום החמישי. משבר הדיור, התחבורה והביטחון עומדים במרכז, ובימים האחרונים נוספה גם חקירה פלילית נגד מועמד ה-SPD לראשות העיר.
עשרה ימים לפני הבחירות אין מועמד או מפלגה שנראים בדרך לניצחון ברור. בסקר BerlinTrend האחרון של Infratest dimap מקבלת Die Linke 21%, ה-CDU עם 20%, ה-AfD עם 18%, הירוקים 16% וה-SPD עם 12%. BSW של שרה ואגנקנכט עומדת על 4% ונשארת כרגע מתחת לאחוז החסימה.
ברלין היא גם עיר וגם אחת מ-16 המדינות של גרמניה, ולכן הממשלה המקומית אחראית על תחומים רחבים הרבה יותר מעירייה ישראלית – משטרה, בתי ספר, דיור, תחבורה, תרבות ושירותים ציבוריים. ראש העיר אינו נבחר ישירות: הפרלמנט המקומי הוא שבוחר לאחר הבחירות את "ראש העיר המושל".
הקואליציה הנוכחית של CDU ו-SPD כבר אינה מתקרבת לרוב בסקרים. ראש העיר הנוכחי קאי וגנר מה-CDU ויתר על מועמדותו מחדש, ובמקומו מתמודד שטפן אוורס. גם ה-SPD נכנסת לישורת האחרונה עם בעיה חדשה: התביעה בהנובר חוקרת את מועמדה שטפן קראך בשלושה מקרים, בהם חשד לקבלת טובת הנאה ושאלות הנוגעות למכרז. קראך מכחיש את הטענות וממשיך בקמפיין; עומדת לו חזקת החפות.
מי הן המפלגות שמתמודדות
CDU, המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, היא מפלגת המרכז-ימין הגדולה בגרמניה והמפלגה של הקנצלרים לשעבר הלמוט קוהל ואנגלה מרקל. בברלין היא מדגישה ביטחון, בנייה חדשה, בעלות פרטית על דירות ומדיניות תחבורה ידידותית יותר למכוניות. היא מתנגדת להפקעת דירות מחברות נדל"ן גדולות ורוצה להקל על בנייה ועל רכישת דירה.
SPD, הסוציאל-דמוקרטים, היא מפלגת המרכז-שמאל ההיסטורית של גרמניה ובמשך שנים היתה הכוח הדומיננטי בברלין. היא תומכת בבנייה ציבורית רחבה, הגנה חזקה יותר על שוכרים, הגבלות על שכר דירה והשקעה בתחבורה ציבורית. מועמדה שטפן קראך מנסה לעצור הידרדרות שהביאה אותה ל-12% בלבד.
הירוקים הם מפלגת שמאל-מרכז פרוגרסיבית, עם דגש על אקלים, תחבורה ציבורית, אופניים וצמצום השימוש ברכב פרטי. בדיור הם מצדדים בפיקוח הדוק יותר על חברות נדל"ן גדולות, בהמרת משרדים ריקים לדירות וביישום משאל העם שתמך בהעברת חלק מהדירות של חברות הענק לבעלות ציבורית.
Die Linke – השמאל נמצאת שמאלה מה-SPD ומהירוקים. היא צמחה בחלקה ממפלגת השלטון לשעבר של מזרח גרמניה, אך כיום היא מפלגת שמאל דמוקרטית שמתמקדת בדיור ציבורי, רווחה והגנה על שוכרים. בברלין היא מציעה את המדיניות החריפה ביותר נגד עליית שכר הדירה – כולל הקפאת שכר דירה בדיור הציבורי, הרחבת הבעלות העירונית וקידום העברת נכסים של חברות נדל"ן גדולות לבעלות ציבורית.
AfD – אלטרנטיבה לגרמניה היא מפלגת ימין לאומני ופופוליסטי, הנמצאת בקצה הימני של המערכת הגרמנית. הגירה וביטחון עומדים במרכז המסרים שלה, ובתחום הדיור היא רוצה פחות רגולציה והקלה בדרישות הבנייה. ב-2023 היא קיבלה 9.1% בלבד בברלין; כעת היא עומדת על 18% ועשויה להיות המפלגה השלישית בגודלה. יתר המפלגות המרכזיות ממשיכות לשלול שיתוף פעולה קואליציוני איתה.
BSW, המפלגה שהקימה שרה ואגנקנכט לאחר שפרשה מהשמאל, משלבת מדיניות כלכלית שמאלית עם קו שמרני יותר בנושאי הגירה וחברה. כרגע היא מתחת לאחוז החסימה של 5%, ולכן כל שינוי קטן בתמיכתה עשוי להשפיע על חלוקת המושבים.
הדיור עדיין במרכז
ברלין היתה במשך שנים עיר זולה יחסית לבירות מערב אירופה, אבל המצב השתנה. מחירי השכירות עלו במהירות והיצע הדירות הפנויות נמוך. בסקר מתחילת ספטמבר ציינו 32% מתושבי העיר את הדיור ושכר הדירה כבעיה הפוליטית החשובה ביותר – בפער גדול מכל נושא אחר.
המחלוקת בין המפלגות אינה בשאלה אם צריך לבנות יותר, אלא עד כמה המדינה צריכה להתערב בשוק. CDU רוצה להאיץ בנייה ולהקל על משקיעים ובעלי דירות; SPD והירוקים משלבים בנייה עם פיקוח על שכר הדירה; השמאל רוצה התערבות עמוקה הרבה יותר ואף העברת מלאי דירות גדול לבעלות ציבורית. AfD מבקשת להפחית רגולציה ולהעניק עדיפות מסוימת לתושבים ותיקים בדיור מסובסד.
לצד הדיור מתחזקים גם נושאי הביטחון וההגירה. התחבורה ממשיכה להיות נושא משמעותי, אבל הפער בין המחנות ברור: CDU ו-AfD נותנות מקום גדול יותר לרכב פרטי, בעוד הירוקים, השמאל וה-SPD מבקשים להרחיב תחבורה ציבורית ולהפחית את התלות במכונית.
הכול יוכרע בקואליציות
גם אם Die Linke תסיים במקום הראשון, היא לא תוכל לשלוט לבדה. בתמונת הסקרים הנוכחית ממשלת מרכז של CDU, SPD והירוקים היא אפשרות אחת, וקואליציה שמאלית של Linke, ירוקים ו-SPD היא אפשרות אחרת. התחזקות נוספת של AfD תקשה עוד יותר להרכיב רוב בלעדיה, אף שהמפלגות האחרות אינן מוכנות כרגע לשבת איתה.
הבחירות יתקיימו ב-20 בספטמבר, ובמקביל ייבחרו גם 55 חברים בכל אחת מ-12 המועצות הרובעיות של ברלין. בבחירות לפרלמנט המקומי יכולים להצביע לראשונה גם גרמנים בני 16 ו-17. בבחירות לרובעים יכולים להשתתף גם אזרחי מדינות האיחוד האירופי המתגוררים בעיר, מגיל 16.
ברלין נכנסת לישורת האחרונה בלי מפלגת שלטון ברורה, בלי מועמד דומיננטי ועם כמה קואליציות אפשריות. אחרי שנים שבהן הוויכוח בעיר התנהל בעיקר בין SPD, ירוקים ו-CDU, הבחירות האלה עשויות להחזיר את השמאל לראשות העיר – ובמקביל להפוך את ה-AfD לאחד הכוחות הגדולים בפרלמנט של הבירה הגרמנית.
