הפרלמנט הגרמני אישר ביום שישי, 13 בנובמבר 2026, רפורמה מקיפה בשירותי המודיעין של המדינה, המרחיבה את סמכויותיהם מעבר לאיסוף מידע ומאפשרת, בתנאים מוגדרים, פעולות חשאיות נגד איומים ובהן מתקפות סייבר ופעולות שיבוש בחו״ל. הממשלה מציגה את המהלך כתשובה לריגול ולחבלה מצד גורמים זרים, בעוד מתנגדיו מזהירים מפגיעה בזכויות האזרח.
5 דברים שצריך לדעת
- הבונדסטאג אישר את הרפורמה ב־13 בנובמבר.
- שירות הביון החיצוני BND יקבל סמכויות נרחבות יותר לפעולות חשאיות.
- גם סמכויות שירות ביטחון הפנים BfV יורחבו, אך פעילותו בתוך גרמניה תישאר מוגבלת יותר.
- הממשלה מצביעה על איומי ריגול, חבלה ומתקפות סייבר, ובפרט על פעילות המיוחסת לרוסיה.
- ארגוני זכויות וגורמי אופוזיציה חוששים מהרחבת מעקב ואיסוף נתונים.
מה השתנה?
בעבר הוגבלו שירותי הביון בגרמניה בעיקר לאיסוף מידע ולניתוחו, בין היתר בשל לקחי המשטר הנאצי ושירות הביטחון של מזרח גרמניה, השטאזי. הרפורמה נועדה לאפשר תגובה פעילה יותר לאיומים, בכפוף למנגנוני אישור ובקרה.
למה הממשלה מקדמת את השינוי?
שר הפנים אלכסנדר דוברינדט תיאר את החוק כרפורמה היסטורית. גורמי ביטחון בגרמניה מזהירים מפני פעולות חבלה, ריגול, דיסאינפורמציה ותקיפות סייבר, ומצביעים במיוחד על פעילות רוסית. אלה טענות והערכות ביטחוניות, ולא הוכחה שכל אירוע חבלה בגרמניה קשור לרוסיה.
איך הצביעו חברי הפרלמנט?
לפי נתוני ההצבעה השמית שפרסם הבונדסטאג, 308 הצביעו בעד, 190 נגד ו־71 נמנעו. הסיעות הנוצריות־דמוקרטיות והסוציאל־דמוקרטיות תמכו ברפורמה; מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה ומפלגת השמאל התנגדו, ורוב חברי הירוקים נמנעו. תוצאות ההצבעה הרשמיות.
מה אומרים המתנגדים?
המבקרים מזהירים כי הרחבת יכולת המעקב, איסוף המידע וההתערבות החשאית עלולה לפגוע בפרטיות ובחירויות אזרחיות. הממשלה טוענת שמנגנוני הבקרה והפיקוח ימנעו שימוש לרעה. הרפורמה אינה מתירה התנקשויות ממוקדות.
אחרי מה לעקוב?
השלמת ההליך החוקי, התקנות ליישום סמכויות הביון והדיון הציבורי במנגנוני הפיקוח.
הזווית הישראלית
גרמניה היא שותפה ביטחונית מרכזית של ישראל. השינוי עשוי להשפיע על שיתוף הפעולה בין שירותי מודיעין מערביים, אך לא פורסמה החלטה על הסכם חדש עם ישראל.