קרדיט לתמונה הראשית: לולה ואנדרה ז׳אנונס בשידור קמפיין ב־22 באוקטובר 2026. צילום: Ricardo Stuckert / Lula Oficial, באמצעות Wikimedia Commons.
ב־4 באוקטובר לואיז אינסיו לולה דה סילבה יצא מהקלפיות בפיגור של יותר משני מיליון קולות. כעבור שלושה שבועות הוא חגג ניצחון בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות ברזיל, עם יתרון של 4.43 מיליון קולות על פלאביו בולסונארו. בין שני התאריכים השתנה הקמפיין שלו: יותר תקשורת ישירה ברשתות, יותר אנשים ברחובות, מסרים כלכליים חדשים ובעיקר ערוץ וואטסאפ שהפך למטה התארגנות עצום בהובלת חבר הקונגרס אנדרה ז׳אנונס (André Janones).
בנאום הניצחון ב־25 באוקטובר 2026 קרא לולה לז׳אנונס ״הגנרל שלנו״ והודה לו על שימור המוטיבציה של הפעילים. ערוץ ״צבא לולה״ (Exército do Lula) הגיע לכ־10.9 מיליון עוקבים לפני ההצבעה, והפעילות המקוונת של מחנה לולה התרחבה בקצב חד. ואולם המספר המרשים הזה אינו שווה לעשרה מיליון מצביעים חדשים: אין כיום מחקר שמוכיח כמה בוחרים שינו את עמדתם או הגיעו לקלפי דווקא בעקבות הודעה מז׳אנונס. כדי להבין את המהפך צריך לבחון מה קרה במקביל גם בשטח וגם במפת הקולות. התוצאות הרשמיות – בית הדין העליון לבחירות (TSE) · הניתוח של Poder360.
ההלם בסיבוב הראשון: מכמעט ניצחון לפיגור
הסיבוב הראשון ב־4 באוקטובר הציג תוצאה מפתיעה עבור הקמפיין הנשיאותי: פלאביו בולסונארו, בנו של הנשיא לשעבר ז׳איר בולסונארו, קיבל 47.03% מהקולות הכשרים, לעומת 45.16% ללולה. בקמפיין של הנשיא הייתה קודם לכן ציפייה לתוצאה טובה יותר. לולה עצמו אמר בדיעבד שזה היה מהקמפיינים הפחות מאורגנים שניהל מאז 1989. במקום להסתמך על מעמדו כנשיא ועל הופעות רשמיות, המטה נדרש להתמודד עם מרוץ שבו יתרון היריב כבר אינו תרחיש תיאורטי.
התוצאה הניעה ארגון מחדש של הפעילות הדיגיטלית והפוליטית של המחנה, אך גם את הקמפיין של בולסונארו, שזכה לתמיכה נרחבת ברשתות והפעיל מנגנון מתנדבים משלו. השינוי במחנה לולה לא התרחש בחלל ריק: עבור מצביעים רבים, האפשרות שמשפחת בולסונארו תחזור לשלטון עוררה הזדהות עם לולה ואצל אחרים חשש מפני המשך שלטון מפלגת העובדים. לוח תוצאות הבחירות וניתוח הרקע.
המהפך במספרים
| נתון | סיבוב ראשון – 4.10 | סיבוב שני – 25.10 |
|---|---|---|
| לולה | 45.16% | 51.79% |
| פלאביו בולסונארו | 47.03% | 48.21% |
| שיעור השתתפות | 78.92% | 80.78% |
האחוזים הם מכלל הקולות הכשרים לכל מועמד; שיעור ההשתתפות הוא מכלל בעלי זכות הבחירה. מקור: TSE.
מי הוא אנדרה ז׳אנונס, ומה שינה הפעם?
ז׳אנונס הוא חבר בית הנבחרים הברזילאי ממדינת מינאס ז׳ראיס, המזוהה כיום עם מפלגת Rede. הוא נודע בסגנון פוליטי ישיר, בפעילות אינטנסיבית ברשתות חברתיות ובנכונות לעימותים תקשורתיים. ב־2022 ויתר על שאיפתו להתמודד לנשיאות ותמך בלולה, ובהמשך השתתף בקמפיין הדיגיטלי שלו. אולם ב־2026, לפי דיווחי התקשורת הברזילאית, לא ניתן לו בתחילה תפקיד מרכזי במטה. רק לאחר הסיבוב הראשון קיבל פעילותו העצמאית משקל ממשי בקמפיין.
ערוץ ״צבא לולה״ נפתח כבר באפריל 2026. בימים שאחרי הסיבוב הראשון החל ז׳אנונס להשתמש בו לא רק להעברת מסרים, אלא להפעלה יומיומית של ציבור העוקבים. הוא פרסם הקלטות קול, הנחיות קצרות וסרטוני וידאו, וביקש ממי שעוקבים אחרי הערוץ להעביר תכנים לאנשים נוספים ולהצטרף לאירועים. פעולות דומות הופעלו גם במחנה בולסונארו באמצעות הערוץ ״הכוח של פלאביו״ (Tropa do Flávio), שבו היה מעורב חבר הקונגרס ניקולאס פריירה. UOL: השוואת שני הערוצים.
כך ״צבא לולה״ גדל לכמעט 11 מיליון עוקבים
לפי UOL, ב־22 באוקטובר היו בערוץ של ז׳אנונס כ־8 מיליון עוקבים, לעומת כ־2.1 מיליון בערוץ המקביל של פלאביו. כעבור יום הערוץ של לולה עבר את רף עשרת המיליון, ובערב הבחירות הגיע לכ־10.9 מיליון. מספר העוקבים הוא מדד להיקף החשיפה וההתארגנות, לא מספר מצביעים שהשפעתם נמדדה. ערוץ וואטסאפ מאפשר למנהלים לפרסם מסרים לקהל גדול, והעוקבים יכולים להעבירם הלאה – לקבוצות משפחתיות, לחברים ולרשתות חברתיות אחרות.
ז׳אנונס לא הסתפק בתוכן פוליטי שוטף. לפי UOL ו־Folha, העוקבים התבקשו להשתתף בפעולות מתוזמנות: לקדם סרטונים, לפרסם האשטגים, להצטרף לשידורים חיים ואף לבצע חיפושים מסוימים בגוגל הקשורים ליריב. מטרתן של פעולות כאלה הייתה להעלות נושאים לדיון הציבורי ולעודד התעניינות; אין בנתוני חיפוש עצמם הוכחה שהטענות שנכללו בהם נכונות או שמי שחיפש אותן שינה את הצבעתו. Folha: כיצד פעל הערוץ ומה היו המחלוקות המשפטיות סביבו.
מהנאומים הרשמיים לסרטוני סלפי ולשידורים חיים
השינוי היה גם בנוכחותו האישית של לולה. לפי סוכנות הידיעות Agência Brasil, בתקופת הסיבוב השני החל הנשיא לצלם יותר סרטונים קצרים בסגנון סלפי, להשתתף בלייבים ולפנות לציבור ישירות, לעיתים בטון פחות רשמי. ב־22 באוקטובר הוא השתתף עם ז׳אנונס בשידור מקוון שבו נכחו גם האמן ז׳או והשחקנית מריאטה סוורו, שייצגו קהלים בגילים שונים. לדברי Poder360, בשידור השתתפו בשיאו כ־1.18 מיליון מכשירים במקביל.
השינוי התבטא גם במספרי המעורבות: סוכנות AP דיווחה כי לפי חברת המחקר Bites, מתחילת הסיבוב השני ועד ימים ספורים לפני ההצבעה רשמו חשבונותיו של לולה כ־111 מיליון אינטראקציות, לעומת כ־31 מיליון אצל פלאביו בולסונארו. מדידה אחרת של Projeto Brief הצביעה על יתרון גדול עוד יותר בחלק מהתקופה. אלה מדדים שונים של תגובות, שיתופים ופעילות, ואי אפשר להשתמש בהם כאילו הם מדידת כוונות הצבעה או כתוצאה קלפית. AP: הפעילות הדיגיטלית והפגנות הרחוב.
הרשת לא החליפה את הרחוב – היא התחברה אליו
ההתעוררות המקוונת לוותה בהפגנות ובאירועי תמיכה גדולים בסאו פאולו, בריו דה ז׳ניירו ובערים נוספות. פעילים עצמאיים, תנועות סטודנטים וארגונים חברתיים השתתפו בהתארגנות; חלקם השתמשו בכלים דיגיטליים כדי לפרסם מידע על אירועים באזורם. ז׳אנונס עצמו הסביר בשידור כי פעילות ברשת לבדה אינה מספיקה לניצחון בבחירות. הזיקה בין פעילות מקוונת לנוכחות פיזית הייתה מאפיין בולט של שלושת השבועות שבין הסיבובים.
גם הקמפיין הימני לא נשאר ללא תגובה: תומכיו של פלאביו בולסונארו הפעילו ערוצי וואטסאפ, תכנים באינסטגרם וב־X ואירועי שטח. בבחירות שבהן שני המחנות מגלים יכולת גיוס גבוהה, יתרון זמני בנפח הפוסטים אינו מבטיח יתרון זהה בקלפיות. מה שאפשר לראות הוא שקמפיין לולה הצליח בשלב השני לחבר בין נוכחות אינטרנטית חזקה לבין ארגון פעילים ותנועה ברחובות.
לא רק רשתות: גם המסרים הכלכליים השתנו
השינוי בקמפיין לא היה דיגיטלי בלבד. אחרי הסיבוב הראשון פרסם לולה שורת הבטחות שנועדו למקד את הדיון הכלכלי: עדכון תוכנית הסיוע Bolsa Família, תוכנית חדשה למחיקת חובות מסוג Desenrola, תמיכה בעצמאים ובעסקים זעירים במסגרת MEI, הרחבת הסיוע לסטודנטים באמצעות Pé-de-Meia והצעה לתחבורה ציבורית ללא תשלום בסופי שבוע. לצד ההצעות החדשות, הממשלה הקדימה תשלומי סיוע מסוימים וניסתה לצמצם לחצים על יוקר המחיה, כך לפי UOL.
המחנה הנשיאותי הציג את הצעדים כהמשך תוכניות חברתיות קיימות, בעוד מבקרי הקמפיין הצביעו על הבעייתיות של הצגת חבילת הטבות ממשלתית בשיא מערכת בחירות. את ההצעות החדשות יש להציג כהבטחות או יוזמות קמפיין – לא כאילו כולן כבר נכנסו לתוקף. השינוי במסרים הרחיב את סדר היום מעבר לעימות האישי בין הנשיא לבין בנו של קודמו. UOL: שינוי המסרים הכלכליים בקמפיין.
כמעט שלושה מיליון מצביעים נוספים הגיעו לקלפיות
נתון שקשה להפריז בחשיבותו להבנת התוצאה הוא הירידה בשיעור ההימנעות. לפי בית הדין העליון לבחירות, בסיבוב השני הצביעו כ־128.2 מיליון אזרחים וההימנעות ירדה לכ־19.2%, לעומת 21.08% בסיבוב הראשון. השוואת מספרי המשתתפים מצביעה על כ־2.96 מיליון מצביעים נוספים. בין השאר נרשמה השתתפות גבוהה במדינות בצפון־מזרח המדינה, שבהן לולה נהנה מתמיכה נרחבת; בסיארה, לדוגמה, שיעור ההימנעות היה 13.89% בלבד.
הקמפיין ניסה לעודד השתתפות באמצעות קריאות להגיע לקלפיות, שידורים לקהלים שונים ונגישות לתחבורה. עם זאת, לא ניתן להסיק מכך שכל המצביעים החדשים בחרו בלולה או שניתן לייחס את הירידה בהימנעות לעבודה של ז׳אנונס. גם הצבעת תומכי היריב עלתה. גורמים מוסדיים, ובהם תחבורה ציבורית חינמית בחלק מהמקומות והארכת שעות ההצבעה לאחר קשיי גישה, היו חלק מההקשר שבו נערכה ההצבעה. נתוני ההשתתפות הרשמיים.
המפה מסבירה את הניצחון: צפון־מזרח, מינאס ז׳ראיס ופער קטן יותר בדרום־מזרח
לולה קיבל 69.37% מהקולות בצפון־מזרח ברזיל, וניצח בכל תשע המדינות באזור. שם צבר יתרון של כ־13.65 מיליון קולות, שקיזז את יתרונותיו של פלאביו בדרום, במרכז־מערב וברוב הדרום־מזרח. במדינת מינאס ז׳ראיס, שממנה מגיע ז׳אנונס, התהפכה התוצאה: בסיבוב הראשון לולה קיבל 43.33% לעומת 48.24% לבולסונארו; בסיבוב השני הוא הגיע ל־50.43%, לעומת 49.57% ליריב, פער של כ־109 אלף קולות. המעבר ממחסור לתוצאה צמודה אך חיובית במדינה גדולה היה חלק משמעותי מהמהפך הלאומי.
גם במקומות שבהם לא ניצח, שיפור מצבו היה בעל משקל. במדינת סאו פאולו פלאביו שמר על היתרון, אך הפער בינו לבין לולה הצטמצם בכ־1.4 מיליון קולות בין הסיבובים. אין פירוש הדבר שכל אלה עברו מועמד ישירות: חלק מהשינוי נובע מהצטרפות מצביעים שלא הצביעו בסיבוב הראשון, וחלק מתנועת הקולות של מועמדים שהודחו. UOL: תוצאות לפי אזורים · CNN Brasil: התוצאות במינאס ז׳ראיס.
הצד השנוי במחלוקת של ״צבא לולה״
הצלחת הערוץ בחשיפה לא הייתה חסינה מביקורת. קמפיין בולסונארו פנה לבית הדין העליון לבחירות בטענה שהופצו במסגרתו מסרים כוזבים ופוגעניים נגד המועמד. הנשיא של בית הדין, קאסיו נונס מארקש, הורה פעמיים בחודש אוקטובר על השעיית הערוץ; החלטות וצעדים אחרים אפשרו בהמשך את פעילותו, והמטה הרשמי של לולה רשם את הערוץ במערכת הבחירות בעקבות דרישת בית הדין.
לפי תחקיר Folha, בבדיקת בית הדין עלתה גם סוגיית מחיקה או עריכה של הודעות, והיו הסתייגויות מן ההנחיות להפיץ תכנים לפני שבודקים אותם. מנגד, המטה של ז׳אנונס טען שהפעילות נועדה לארגן תומכים ולספק תגובת נגד למסרים שפרסם המחנה היריב. אין להציג את כלל טענות המחנה הימני כאמיתות שנקבעו בהליך משפטי, ובאותה מידה אין להתעלם מההתערבות של בית הדין ומהשאלות על אמינות המידע והפעלת קהלים גדולים ברשת. Folha: ההליך בבחירות 2026.
כמה מתוך המהפך באמת שייך לז׳אנונס?
בבוקר שאחרי הניצחון אפשר לקבוע שז׳אנונס היה אחת הדמויות הבולטות בשינוי סגנון התקשורת של לולה, ושהפך ערוץ וואטסאפ למוקד פעילות ציבורית בקנה מידה חריג. ניתן למדוד את צמיחת הערוץ, את השיח ברשתות, את העלייה במעורבות ואת ההשתתפות בקלפי. לא ניתן, על בסיס הנתונים האלה בלבד, לקבוע כמה מקולותיו של לולה נבעו מהפעלת הערוץ, מההבטחות הכלכליות, מהפגנות הרחוב או מרצונם של תומכי מועמדים אחרים למנוע ניצחון של בולסונארו.
לכן הסיפור הוא לא על ״מיליוני קולות שז׳אנונס הביא בעצמו״, אלא על קמפיין שהחליף דפוסי פעולה בתוך שלושה שבועות. עבור לולה עצמו זו הייתה גם הודעה על הכיוון המתוכנן של הכהונה הבאה. בנאום הניצחון אמר שהנוכחות הדיגיטלית תקבל מקום מרכזי יותר בעבודת הממשלה, הבטיח לתקשר עם הציבור לעיתים קרובות יותר וטען כי יש להגביר את הפיקוח על מידע כוזב ברשת. UOL: נאום הניצחון ותפקיד ז׳אנונס.
הזווית הישראלית
הבחירות בברזיל רלוונטיות לישראל הן בגלל מעמדה של המדינה הגדולה באמריקה הלטינית ביחסי חוץ והן בשל השפעתה על דיונים בינלאומיים. הן גם ממחישות תופעה תקשורתית המוכרת בישראל: מפלגות, מועמדים ופעילים אינם מסתפקים עוד בפרסום מסרים רשמיים, אלא פועלים בערוצי וואטסאפ ובקהילות מקוונות לצד תקשורת מסורתית ופעילות רחוב. המקרה הברזילאי ממחיש את היקף הפעילות ואת הוויכוח סביב גבולותיה; הוא אינו מוכיח שניתן לשכפל את התוצאות במדינה אחרת.
לסקירת תוצאות הבחירות עצמן, ההצבעה והתגובות הפוליטיות: הכתבה המרכזית בבָּעוֹלָם על ניצחון לולה בברזיל.
אחרי מה לעקוב?
האם ״צבא לולה״ ימשיך לפעול גם אחרי הבחירות, ומה יהיה תפקידו של ז׳אנונס במערך התקשורת של הממשלה? האם יתפרסמו ניתוחים מבוססי נתוני קלפי וסקרי עומק שיבהירו ממה נבע שינוי ההשתתפות? ומה יעלה בגורל המחלוקות המשפטיות על פעילות הערוץ? שלוש השאלות האלה חשובות יותר מהניסיון לייחס את הניצחון לאדם אחד או לאלגוריתם אחד.
מקורות מרכזיים (25–26 באוקטובר 2026): TSE – נתוני הבחירות · Poder360 – ניתוח הקמפיין · AP – התקשורת הדיגיטלית וההפגנות · UOL – האסטרטגיה ששונתה · Folha – המחלוקת המשפטית.
