המחאה נגד הנוכחות הישראלית בתאילנד עולה מדרגה. פעילים תאילנדים התייצבו הבוקר (שבת, 31 באוקטובר 2026) מול בית חב״ד בפטונג שבאי פוקט, והקריאו הצהרה נגד פעילות של ישראלים ושל מוסדות חב״ד במדינה. בשעות הערב מתוכננת עצרת נוספת בעיר פוקט בהשתתפות ארגונים מקומיים ופעילים לאומנים בולטים. מאחורי המחאה עומדות טענות להפרת חוקי עסקים וקרקעות, אך חלק ממוביליה משתמשים גם ברטוריקה אנטי-ישראלית ואנטישמית. בינתיים, החקירות טרם ביססו את הטענות הרחבות בדבר רשת ישראלית בלתי חוקית.

חמישה דברים שצריך לדעת

• הפגנה מול בית חב״ד: הבוקר הגיעו פעילים לפטונג, קראו הצהרה ודרשו בדיקה של פעילות עסקים זרים ושל מוסדות חב״ד. שוטרים נכחו במקום.
• עצרת נוספת היום: המארגנים הודיעו על הפגנה בסאפאן הין בעיר פוקט, בין 16:00 ל-22:00 לפי שעון תאילנד. בשלב זה מדובר באירוע מתוכנן, ואין עדיין נתון מאומת על היקף ההשתתפות בו.
• מחאה שהחלה בתיירות: ההפגנות צמחו מטענות להתנהגות פסולה של חלק מהתיירים ולפעילות עסקית של זרים, והתרחבו להתנגדות למוסדות יהודיים ולמדיניות ישראל.
• החקירות נמשכות: בבדיקה ראשונית בפוקט לא נמצאו חריגות בעסקאות הכספיות שנבחנו, אך התגלו בעיות שימוש ותכנון במבנה בית חב״ד ונבדקים נושאים נוספים.
• צעד חריג של הממשלה: ב-28 באוקטובר נחתם צו לשלילת אזרחותו התאילנדית של הרב יוסף חיים קנטור, ראש חב״ד במדינה, בטענה שהמשיך להשתמש באזרחותו האמריקנית לאחר שהתאזרח.

מה קרה היום בפוקט?

לפי הדיווח של MGR Online בתאילנד, בבוקר 31 באוקטובר התכנסו פעילי תנועת המחאה לרפורמה בתאילנד (CPT), יחד עם קבוצת ההגנה על אדמות פוקט, מחוץ לבית חב״ד בפטונג. בין המשתתפים היו הפעיל פיצ׳יט צ׳יימונגקול ומנהיג הקבוצה המקומית סאיצ׳ון נוּצ׳ט, לצד נציגים של ארגונים נוספים. המחאה נערכה בנוכחות המשטרה.

המפגינים קראו לרשויות לבדוק פעילות של חברות זרות, בעלות על קרקעות והתנהלות של חלק מהמבקרים הישראלים. לצד הדרישה לאכיפת החוק, הדוברים הציגו את בית חב״ד כיעד למחאה ודרשו לצמצם או להפסיק את פעילותו. חלק מהטענות שהשמיעו על ״רשת ישראלית״ ועל מטרותיה אינן מבוססות בממצאי חקירה שפורסמו.

לערב נקבעה עצרת תחת הסיסמה ״להחזיר את תאילנד״ בסאפאן הין (Saphan Hin) בעיר פוקט, בהשתתפות קואליציה של כ-20 קבוצות ורשתות מחאה. בין הדוברים שפורסמו גם סונדי לימתונגקול, איש תקשורת ופעיל פוליטי ותיק, ואקאראווט קרייסיסומבאט, המוכר בשם ״טאה אצ׳יווה״. לפי The Phuket News, בימים שקדמו להפגנה פרסמו כמה ממארגניה מסרים חריפים נגד ישראלים, יהודים ומוסדות חב״ד.

איך הפכה מחאה נגד תיירים למאבק נגד חב״ד?

המחאה בפוקט לא החלה היום. בסוף אוגוסט התכנסו בפאטונג כ-150–200 מפגינים תחת הכותרת ״להציל את פוקט״. מארגני האירוע דיברו על הפרות חוק, חוסר כבוד לתושבים וסכסוכים עם בעלי עסקים. אף שהדברים הופנו לכאורה כלפי תיירים זרים בכלל, הישראלים תפסו מקום מרכזי בשיח.

ב-10 בספטמבר הגיעו מפגינים גם אל שגרירות ישראל בבנגקוק. הם דרשו שישראלים יכבדו את החוקים המקומיים, שישראל תשתף פעולה בחקירת עבירות המיוחסות לאזרחיה, ושייבדקו החזקות קרקע ופעילות של ארגונים הקשורים לחב״ד. במחאה נשמעה גם ביקורת על פעילות ישראל בעזה. למחרת, 11 בספטמבר, הפגינו בפוקט יותר מ-500 בני אדם ליד בית חב״ד, לפי The Nation.

באותו יום בוטלה סעודת ראש השנה שתוכננה למאות ישראלים בבית חב״ד בפטונג. לפי הודעת המארגנים שפורסמה אז, הביטול נעשה בעקבות חשש ביטחוני והמלצת גורמי ביטחון ישראליים. חלק מהשלטים והקריאות בהפגנות לא הסתפקו בביקורת על הממשלה הישראלית, אלא הופנו נגד יהודים כקבוצה. זו הבחנה חשובה: ביקורת על תיירים, עסקים או מדיניות ממשלה אינה זהה לקריאה להרחיק בני אדם בשל דתם או מוצאם.

מה מצאו הרשויות, ומה עדיין בגדר טענה?

בתאילנד קיימות מגבלות על בעלות זרה על קרקעות ועל פעילות בתחומי עסקים מסוימים. הרשויות חוקרות חשדות לשימוש באזרחים תאילנדים כבעלי מניות או מחזיקי נכסים מטעם זרים, לעיתים באמצעות הסדרים המכונים ״נומיני״ (Nominee). חקירות מהסוג הזה נוגעות לזרים ממדינות שונות, ולא לישראלים בלבד.

לפי הדיווח המקומי על ממצאי הבדיקה בפוקט, בסוף ספטמבר לא אותרו חריגות בעסקאות הכספיות שנבדקו בשלב הראשוני בבית חב״ד בפטונג. עם זאת, הרשויות זיהו שימוש בחלק מהשטח שיועד לחניה לצורך מסעדה או בית קפה, וכן מבנה פלדה על הגג שלא הוסדר בהיתר. בדיקות נוספות בנוגע למוצרים מיובאים ולהסדרי בעלות ופעילות עסקית עדיין נמשכות.

המשמעות היא שלא נכון לתאר את כל הטענות כבדויות, אך גם לא נכון להציג את ההאשמות על רשת עבריינית ישראלית או יהודית כעובדה מוכחת. בין ליקוי תכנון נקודתי לבין הטענות הגורפות שנשמעות בהפגנות יש פער גדול.

נדרשת זהירות גם בפרסומים על תיירים ישראלים ברשתות החברתיות. באוגוסט נפוצה בתאילנד טענה שלפיה תיירים ישראלים עזבו מסעדה בפאטונג בלי לשלם חשבון של כ-8,000 באט. אולם לפי דיווח The Nation שהתבסס על המשטרה המקומית, המעורבים היו אזרח סעודי ושלוש נשים ממרוקו. שגרירות ישראל ביקשה אז מכלי התקשורת ומהציבור לבדוק את העובדות לפני ייחוס אירועים לאזרחים ישראלים.

ממשלת תאילנד שללה את אזרחותו של ראש חב״ד

ההתפתחות המשמעותית ביותר ברמה הממשלתית הגיעה השבוע: ראש הממשלה ושר הפנים של תאילנד, אנוטין צ׳רנוויראקול, חתם ב-28 באוקטובר על צו לשלילת אזרחותו התאילנדית של הרב יוסף חיים קנטור, מראשי הקהילה היהודית במדינה ומי שעומד בראש פעילות חב״ד בה זה עשרות שנים.

לפי The Nation, קנטור קיבל אזרחות תאילנדית ב-2013, אך לטענת משרד הפנים השתמש לאחר מכן באזרחותו האמריקנית ב-16 כניסות ויציאות מאוסטרליה, האחרונה בינואר 2026. זהו הנימוק המשפטי המרכזי לצו. הוא איננו הרשעה בעבירות הקשורות לעסקי נדל״ן או לפעילות חב״ד.

בנפרד, ב-30 באוקטובר מסר סגן שר הפנים כי הרשויות בודקות 19 חברות הקשורות לקנטור, לרבות מבנה הבעלות והזיקות לנכסים. גם כאן מדובר בחקירה, ולא בקביעה שכל אחת מהחברות פעלה שלא כחוק. חב״ד מציגה את פעילותה בתאילנד כמתן שירותי דת, קהילה וסיוע ליהודים ולמטיילים.

הזווית הישראלית: מה המשמעות למטיילים?

תאילנד היא אחד היעדים הבולטים של המטיילים הישראלים, ובתי חב״ד משמשים רבים מהם לארוחות, תפילות, אוכל כשר וסיוע קהילתי. המחאה הנוכחית אינה מוכיחה שהציבור התאילנדי כולו מתנגד לתיירות מישראל, ולא פורסמה החלטה גורפת לאסור על כניסת ישראלים למדינה. עם זאת, ההפגנות סביב מוסדות המזוהים עם ישראל והקהילה היהודית מציבות שאלות ביטחוניות וקהילתיות מעשיות.

ממשלת תאילנד הבהירה בעבר כי הפרת חוק מצד תיירים נבחנת לפי התנהגותו של כל אדם, ללא קשר ללאומיותו. בשגרירות ישראל בבנגקוק מסרו בספטמבר כי הם מתייחסים ברצינות לתלונות המקומיות, ופועלים לעידוד כיבוד החוק, התרבות והמנהגים התאילנדיים. גם בסוכנות הידיעות AP הודגש אז כי מקרים פרטניים אינם מייצגים את כלל התיירים הישראלים.

לישראלים השוהים באזור כדאי להימנע מלהתקרב למוקדי הפגנות, להתעדכן בהנחיות הרשויות המקומיות והנציגויות הרשמיות, ולהקפיד על כללי ההתנהגות והחוק במדינה. מידע נוסף על הכניסה למדינה מופיע במדריך הכניסה לתאילנד לישראלים, ולמי ששוקל שהות ארוכה יותר מומלץ לעיין גם במדריך הרילוקיישן לתאילנד.

אחרי מה לעקוב

השאלה המיידית היא כמה מפגינים יגיעו לעצרת שתוכננה להערב בסאפאן הין, האם יתקיימו מחאות נוספות ליד מוסדות יהודיים וכיצד תנהג המשטרה. במקביל, יש לעקוב אחר הממצאים הרשמיים בחקירות העסקים והנכסים, אחר ההליכים סביב אזרחותו של קנטור ואחר עמדת ממשלת תאילנד ביחס להתבטאויות נגד יהודים. נכון לשעות הצהריים בפוקט, העצרת המרכזית המתוכננת להערב עדיין לא התקיימה.