יער טרופי, תמונת אילוסטרציה. צילום: Vlad Hilitanu / Unsplash.

נציגי קהילות ילידיות מברזיל, פרו, קולומביה ואקוודור הגיעו השבוע לווינה עם דרישה מהקהילה הבינלאומית: להתייחס לפגיעה ביערות האמזונס לא רק כאל משבר סביבתי, אלא גם כאל בעיה של פשע מאורגן חוצה גבולות. בכינוס של האו"ם שנפתח ביום שני, 19 באוקטובר, הם מבקשים לקדם מאבק בינלאומי בכרייה בלתי חוקית, בסחר בסמים, בכריתת עצים ובהלבנת ההון שמתלווה לפעילות הזאת.

חמישה דברים שחשוב לדעת

• מנהיגים ילידים הגיעו לוועידת האו"ם למאבק בפשע מאורגן חוצה גבולות, COP13, בווינה.
• הם דורשים להכיר בפשיעה סביבתית כבעיה בינלאומית המחייבת כלים משותפים.
• כרייה בלתי חוקית וזיהום נהרות מאיימים על בריאות התושבים ועל פרנסתם.
• לפי Global Witness, לפחות 124 מגיני סביבה וקרקע נרצחו בעולם ב־2025, מתוכם 105 באמריקה הלטינית.
• לנציגי הקהילות חשוב גם לקבל מעמד ממשי בדיונים ובהחלטות, ולא להסתפק בהצהרות תמיכה.

מי פועל בתוך האמזונס?

יערות האמזונס משתרעים על פני כמה מדינות. הגבולות הרבים ושטחי היער העצומים מקשים על פיקוח ואכיפה. באזורים מסוימים רשתות פליליות מעורבות בכריית זהב בלתי חוקית, בהברחות ובהשתלטות על אדמות, לצד פעילות של סוחרים ומתווכים חוקיים לכאורה המסייעים להזרים חומרי גלם וכסף לשווקים.

כרייה בלתי חוקית עלולה לזהם נהרות ולפגוע במקורות המזון והשתייה של הקהילות. כריתת יערות מצמצמת בתי גידול ומגבירה לחץ על אוכלוסיות שמתקיימות מדיג, מציד ומחקלאות מסורתית. בחלק מהמקומות נפגעים גם מנהיגים המתנגדים לפעילות הפלילית.

מה מבקשים נציגי הילידים מהאו"ם?

לפי דיווח של AP, המשתתפים מבקשים לקדם כלי משפטי בינלאומי שיתייחס ישירות לעבירות סביבתיות חמורות. הם דורשים אכיפה כלכלית נגד שרשרות אספקה בלתי חוקיות, הגנה על זכויות הקרקע והכרה במשמרות קהילתיות שמנסות להגן על היערות. ההצעה אינה מבטיחה שייווצר אמנה חדשה; היא נועדה להביא את הסוגיה למרכז סדר היום של המדינות.

הקהילות מזהירות שפעולות צבאיות נקודתיות אינן מספיקות כאשר הדרישה העולמית לזהב, לעץ ולמוצרים אחרים ממשיכה לייצר רווחים. כדי להתמודד עם התופעה יש צורך לעקוב גם אחר מימון הפעילות ומסלולי הלבנת הכספים.

עד כמה מסוכן להגן על הסביבה?

נתונים שפרסם ארגון Global Witness בספטמבר ממחישים את הסיכון. הארגון תיעד לפחות 124 רציחות של מגיני סביבה וקרקע ברחבי העולם ב־2025. 105 מן הרציחות אירעו באמריקה הלטינית. קולומביה ניצבה בראש הרשימה עם 39 מקרי רצח מתועדים, וברזיל אחריה עם 26.

הארגון מדגיש שאלה מקרים שהצליח לאמת, ולכן אין לראות במספרים תיעוד מלא של כל מקרי האלימות. חלק ניכר מן הנפגעים היו פעילים ילידים, חקלאים קטנים ובני קהילות שנאבקים על זכותם לאדמה ולמשאבים.

למה האמזונס חשוב גם לעולם שמחוץ לדרום אמריקה?

האמזונס הוא מהאזורים העשירים ביותר במגוון ביולוגי בעולם. פגיעה נרחבת בו משנה מערכות אקולוגיות מקומיות ומשפיעה גם על מאזן הפחמן ועל מחזורי מים. הפשיעה ביער אינה בעיה שנעצרת בגבול מדיני, משום שחומרי גלם וכסף עוברים במדינות רבות.

הזווית הישראלית

סיפור האמזונס מדגים את הקשר בין שרשרות אספקה גלובליות לבין זכויות אדם והגנת הסביבה. גם צרכנים ויבואנים במדינות רחוקות, ובהן ישראל, תלויים במנגנוני פיקוח ואימות מקור של חומרי גלם. אין פירוש הדבר שכל מוצר המגיע מדרום אמריקה קשור לפעילות בלתי חוקית.

אחרי מה לעקוב

ההחלטות שיתקבלו בכינוס וינה ב־19–23 באוקטובר, צעדים בינלאומיים נגד מימון פשיעה סביבתית, ושילוב נציגי הקהילות בהמשך התהליך.

עוד בבָּעוֹלָם: השריפות באמזונס והזינוק במוקדי האש.

מקורות: AP, 19.10.2026; Global Witness, 16.9.2026.