ממשל דונלד טראמפ הכריז ביום שישי, 9 באוקטובר 2026, על סנקציות נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) כמוסד. אחרי שוושינגטון הטילה בשנים האחרונות מגבלות על שופטים ותובעים, ההחלטה החדשה נועדה להגביל גם את יכולתו של בית הדין לקבל שירותים פיננסיים, טכנולוגיים ואחרים הקשורים לארה"ב. במקביל הוכרזה תקופת מעבר של 180 יום, עם חריגים לפעילויות מסוימות. המהלך קשור בין היתר לצווי המעצר שהוציא בית הדין נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, אך המחלוקת בין ארה"ב לבית הדין רחבה יותר וכוללת גם את החקירה על אפגניסטן.

עודכן: 9 באוקטובר 2026

תמונת אילוסטרציה: Photo by Tingey Injury Law Firm on Unsplash. התמונה אינה של בית הדין בהאג.

5 דברים שצריך לדעת

• סנקציות על המוסד כולו: משרד החוץ האמריקני הכריז על הכללת בית הדין הפלילי הבינלאומי עצמו במסגרת משטר הסנקציות, לאחר שכבר הוטלו סנקציות על אישים שפועלים בו.
• פגיעה אפשרית בבנקים ובספקי שירותים: לפי הכללים האמריקניים, נכסים וזכויות של בית הדין הכפופים לסמכות ארה"ב מוקפאים, ועסקאות מסוימות עם הגוף נאסרות ללא היתר.
• 180 ימי מעבר וחריגים: משרד האוצר פרסם רישיונות שמאפשרים פעילות תחזוקה מסוימת למשך 180 יום, ולצדם חריגים לתוכנה ושירותי ענן, להסדרי פנסיה ולפעילות הקשורה לעצורים.
• ישראל במרכז אחד הנימוקים: הממשל מתנגד לצווי המעצר שהוציא בית הדין בנובמבר 2024 נגד נתניהו וגלנט בגין חשדות לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות.
• עימות עם בעלות בריתה של ארה"ב: בית הדין דחה את הסנקציות, ומדינות אירופיות ואחרות הביעו התנגדות. בהולנד ובאיחוד האירופי נשקלות דרכים להגן על פעילות המוסד.

מה בדיוק החליט ממשל טראמפ?

המהלך שעליו הודיע מזכיר המדינה מרקו רוביו שונה באופן משמעותי מצעדים קודמים נגד בעלי תפקידים בבית הדין. הפעם הוכרז כי בית הדין עצמו ייכלל בין הגופים שעליהם חל צו נשיאותי 14203, המאפשר להקפיא נכסים ולהגביל קשרים עסקיים עם גורמים המוגדרים תחתיו.

על פי דף העובדות של משרד החוץ האמריקני מ-9 באוקטובר, כל נכסי בית הדין הכפופים לסמכות השיפוט האמריקנית נחסמים, ועסקאות של אזרחים וחברות אמריקניות המערבות את בית הדין אסורות, בכפוף לרישיונות ולהחרגות. גם העברת כסף, אספקת מוצרים ושירותים או קבלתם עשויות להיות אסורות כאשר העסקה כפופה לדין הסנקציות האמריקני.

רוביו הציג את ההחלטה כמהלך להגנה על הריבונות האמריקנית וטען שארה"ב אינה מכירה בסמכות בית הדין לשפוט אזרחים אמריקאים. הממשל גם קרא למדינות החברות בבית הדין לפעול לשינוי דרכו. לפי רויטרס, וושינגטון הודיעה שהיקף ההחרגות עשוי להשתנות בהתאם להתפתחויות המדיניות.

מה יקרה לבית הדין מבחינה מעשית?

בית הדין ממוקם בהאג שבהולנד, אבל כמו מוסדות בינלאומיים אחרים הוא נשען על בנקים, מערכות תשלומים, ספקי מחשוב, ביטוח ושירותים טכנולוגיים שמקיימים קשר עם ארצות הברית. חברות שנחשפות לסנקציות אמריקניות עלולות להימנע מעבודה עם בית הדין גם כאשר הן עצמן אינן אמריקניות, כדי שלא לסכן את פעילותן הבינלאומית.

ההכרזה אינה אומרת שכל פעילות בית הדין נפסקת מיד. משרד האוצר האמריקני פרסם רישיון לתחזוקת פעילות מסוימת למשך 180 יום, לצד רישיונות לתחומים מוגדרים – לרבות שירותי ענן ותוכנה, פנסיות ופעולות הקשורות לעצורים. חשוב להבחין בין החרגות כאלה לבין ביטול גורף של הסנקציות: הן מאפשרות פעילויות מסוימות בהתאם לתנאים שייקבעו. למסגרת הסנקציות ורישיונות OFAC.

עוד לפני ההכרזה התכונן בית הדין לתרחיש כזה. על פי רויטרס, הוא ניסה לצמצם תלות בתוכנות אמריקניות ולמצוא פתרונות חלופיים בתחום הבנקאות וביטוח הבריאות. בתחילת אוקטובר דווח על סיום הקשר עם חברת הביטוח AXA. הצעדים האלה עשויים לסייע להמשכיות, אך עדיין אין ודאות באשר להשפעה ארוכת הטווח של ההגבלות החדשות.

איך הסנקציות קשורות לצווי המעצר נגד נתניהו וגלנט?

ב-21 בנובמבר 2024 הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. לפי הודעת בית הדין, השופטים מצאו יסוד סביר להאמין לאחריות פלילית לכאורה בנוגע לעבירות שבוצעו במהלך המלחמה בעזה, ובהן שימוש ברעב כשיטת לחימה ופשעים נגד האנושות. אלה צווים המבוססים על חשדות, ולא הרשעה או קביעה סופית של אשמה. ישראל דוחה את סמכות בית הדין ואת הטענות נגדה. הודעת בית הדין מ-2024.

ארה"ב וישראל אינן חברות באמנת רומא, שהקימה את בית הדין. עם זאת, בית הדין סבור שיש לו סמכות לדון בחשדות לעבירות שבוצעו בשטח של מדינה החברה באמנה, גם כשהחשודים הם אזרחים של מדינה שלא הצטרפה אליה. ישראל וארה"ב חולקות על הפעלת הסמכות בהקשרים הרלוונטיים להן. מחלוקת דומה הובילה בעבר למתיחות בשל חקירת מעשים שבוצעו באפגניסטן, שנגעה גם לאפשרות של בדיקת מעשי אנשי צבא ומודיעין אמריקנים.

האם הסנקציות מבטלות את צווי המעצר?

לא. החלטה אמריקנית להטיל סנקציות אינה מבטלת החלטה משפטית של בית הדין בהאג. הצווים נגד נתניהו וגלנט נותרים עניין להליך השיפוטי בבית הדין, ולהחלטות המדינות החברות באמנה ביחס לחובותיהן. הסנקציות עלולות להקשות על פעילותו של הגוף ועל הליכיו, אך אין להן כשלעצמן כוח משפטי לבטל צו מעצר של בית הדין.

איך מגיבים בהאג ובאירופה?

בית הדין הודיע שהוא דוחה את הסנקציות ורואה בהן ניסיון לפגוע בעצמאות השיפוטית וביכולתו לחקור פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. נשיאת בית הדין, טומוקו אקאנה, אמרה שהמוסד ימשיך לפעול על בסיס החוק והראיות, ופנתה למדינות החברות בבקשה לתמיכה. בבית הדין חברות 125 מדינות.

בהולנד, המדינה המארחת, ובאיחוד האירופי נבחנת האפשרות להשתמש במנגנונים משפטיים המגבילים את השפעתן של סנקציות חיצוניות על חברות אירופיות, ובהם מה שמכונה Blocking Statute. נכון למועד פרסום הכתבה מדובר באפשרויות שנבחנות, ולא בהחלטה שכבר פתרה את הבעיה. לפי AP, גם קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, דנמרק והולנד הביעו התנגדות משותפת לצעד האמריקני.

ההכרזה הגיעה ביום שבו זכתה נאווי פילאי בנובל לשלום

העיתוי של ההכרזה עורר תשומת לב נוספת: שעות לפני כן הוכרז כי נאווי פילאי, משפטנית מדרום אפריקה שכיהנה בעבר כשופטת בבית הדין הפלילי הבינלאומי, זכתה בפרס נובל לשלום לשנת 2026 על פעילותה בתחום המשפט הבינלאומי וזכויות האדם. ועדת הנובל התייחסה לאיומים על מוסדות המשפט הבינלאומי. עם זאת, אין לקבוע רק מסמיכות הזמנים שההחלטה על הסנקציות התקבלה בגלל הפרס. לקריאה נוספת: מי היא נאווי פילאי ומה הקשר שלה לישראל?

אחרי מה לעקוב

השאלה המרכזית היא מה יקרה בסיום תקופת המעבר: האם וושינגטון תרחיב את החסימה, האם בית הדין יצליח לשמר קשרים פיננסיים וטכנולוגיים דרך מסלולים חלופיים, ומה יעשו המדינות המממנות אותו. יש לעקוב גם אחרי ניסיונות אירופיים להגן על ספקי שירותים ועל עובדי המוסד, ואחרי ההליכים המשפטיים שעדיין מתנהלים בבית הדין.

הזווית הישראלית

מבחינת ישראל, הסנקציות הן גיבוי אמריקני משמעותי לעמדה שהיא מציגה כלפי סמכותו של בית הדין והצווים נגד בכיריה. אבל ההשפעה אינה זהה לביטול הצווים: שאלת הביקורים במדינות החברות באמנת רומא, החובות המשפטיות שהן רואות על עצמן והמשך ההליכים בהאג נותרות בעינן. ישראל תצטרך להמשיך להתנהל מול ההשלכות המשפטיות והדיפלומטיות גם אם הסנקציות יקשו על פעילות בית הדין.

שאלות ותשובות

מהן הסנקציות של טראמפ נגד בית הדין בהאג?

סנקציות אמריקניות החוסמות נכסים מסוימים של בית הדין ואוסרות עסקאות רבות הקשורות אליו, בכפוף לחריגים ולהיתרים. ההחלטה החדשה מכוונת לבית הדין עצמו ולא רק לבעלי תפקידים.

האם בית הדין הפלילי הבינלאומי ייסגר?

לא הוכרזה סגירתו. הסנקציות עשויות לפגוע בתפקודו וביכולתו לקבל שירותים, אך בית הדין הודיע שימשיך לעבוד וקרא למדינות החברות בו לסייע לו.

האם הסנקציות מבטלות את צווי המעצר של נתניהו וגלנט?

לא. סנקציות כלכליות מצד ארה"ב אינן מבטלות צו מעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי.

מה משמעות 180 הימים?

זהו משך הזמן של רישיון כללי המאפשר סוגים מסוימים של פעילות תחזוקה והתקשרויות. הוא אינו מתיר באופן גורף כל עסקה עם בית הדין.

מה ההבדל בין ICC ל-ICJ בהאג?

ה-ICC הוא בית הדין הפלילי הבינלאומי, שיכול לנהל הליכים פליליים נגד בני אדם. ה-ICJ הוא בית הדין הבינלאומי לצדק, שבוחן בעיקר סכסוכים משפטיים בין מדינות. אלה שני מוסדות נפרדים עם סמכויות שונות.

מדוע ארה"ב מתנגדת לסמכות בית הדין?

ארה"ב אינה צד לאמנת רומא ומתנגדת לאפשרות שבית הדין ישפוט אזרחים אמריקנים ללא הסכמתה; הממשל גם מתנגד לצווים נגד בכירים ישראלים.

מקורות עיקריים: דף העובדות של משרד החוץ האמריקני; רויטרס; תגובת בית הדין; AP.