כמעט 300 קרחונים נעלמו מההרים במערב ארצות הברית מאז שנות ה-60, ושטח הקרחונים שנותרו הצטמצם בכשליש. מחקר חדש מצביע על שינוי מהיר בנוף ההררי של האזור ועל השלכות אפשריות על מים, מערכות אקולוגיות וחקלאות.
5 דברים שצריך לדעת
- באמצע המאה ה-20 היו באזור יותר מ-1,450 קרחונים.
- כמעט 300 מהם נעלמו מאז שנות ה-60.
- שטח הקרחונים הכולל הצטמצם בכשליש.
- קרחונים קטנים, נמוכים ופונים דרומה נפגעו במיוחד.
- רבים מהקרחונים שנותרו צפויים להצטמצם משמעותית עד סוף המאה.
המפה משתנה
החוקרים ניתחו תצלומי אוויר, תצלומי לוויין ומדידות שנאספו לאורך עשרות שנים. התמונה שעולה ברורה: כמעט בכל רכסי ההרים במערב ארה"ב הקרח נסוג.
למה ההיעלמות חשובה
קרחונים פועלים כמאגר מים טבעי. הם אוגרים שלג וקרח בחורף ומשחררים מים בקיץ, בדיוק בתקופה שבה משקעים מעטים והביקוש למים עולה.
כאשר הקרחונים נעלמים, משתנה גם טמפרטורת הנחלים, מה שעלול לפגוע בדגים ובמערכות אקולוגיות הרריות.
לא כל הקרחונים נמסים באותו קצב
קרחונים קטנים יותר, בגובה נמוך ובמדרונות שמקבלים יותר שמש, נמצאים בסיכון גבוה במיוחד. קרחונים גבוהים ומוצלים יותר צפויים לשרוד זמן רב יותר, אך גם הם ממשיכים להצטמצם.
הזווית הישראלית
לישראל אין קרחונים, אבל היא תלויה מאוד בניהול מים בתנאי אקלים משתנים. הסיפור האמריקני מדגים כיצד שינוי במאגרים טבעיים יכול להשפיע בהדרגה על חקלאות, חשמל, מערכות אקולוגיות ואספקת מים.
אחרי מה לעקוב
המחקרים הבאים ינסו להעריך לא רק כמה קרח ייעלם, אלא כיצד השינוי ישפיע על אספקת מים מקומית ועל אזורים חקלאיים שתלויים בהפשרת שלגים וקרחונים.
