בתחילת ספטמבר פרסם ארגון המטאורולוגיה העולמי תחזית חריגה ברמת הביטחון שלה. אל ניניו כבר "מבוסס היטב", טמפרטורות המים באוקיינוס השקט ממשיכות לעלות, והסיכוי שהוא יימשך גם בחודשי דצמבר עד פברואר קרוב ל-100%. התחזיות המשותפות של מרכזי החיזוי הגדולים בעולם מצביעות על התחזקות נוספת בחודשים הקרובים ועל שיא לקראת סוף השנה.
ב-NOAA האמריקני הולכים צעד נוסף. לפי התחזית האחרונה של מרכז חיזוי האקלים, יש יותר מ-90% סיכוי לאל ניניו "חזק מאוד" בסתיו ובחורף הקרובים, ו-69% סיכוי לכך שבחודשים אוקטובר עד דצמבר יירשם ערך RONI של 2.5 מעלות ומעלה – רמה שלא הופיעה ברשומה ההיסטורית של המדד מאז 1950. גם שם מדגישים שהעוצמה אינה מבטיחה שכל דפוסי אל ניניו הקלאסיים אכן יתממשו בכל אזור.
אז מה בעצם קורה באוקיינוס?
במצב רגיל נושבות לאורך קו המשווה באוקיינוס השקט רוחות סחר ממזרח למערב. הן דוחפות את המים החמים לכיוון אינדונזיה וצפון אוסטרליה, בעוד ליד פרו ואקוודור עולים מן העומק מים קרים ועשירים בחומרי מזון. מעל המים החמים במערב האוקיינוס האוויר עולה, נוצרים עננים וגשם, ובמזרח הוא שוקע והאקלים יבש יותר.
בזמן אל ניניו רוחות הסחר נחלשות ולעיתים משתנות. המים החמים מתפשטים מזרחה, עליית המים הקרים ליד דרום אמריקה נחלשת, ומרכז החום והגשמים של האוקיינוס נע יחד איתם. האוקיינוס השקט הטרופי הוא מאגר חום עצום, ולכן שינוי שמתחיל לאורך קו המשווה משפיע על זרמי האוויר בגובה ועל מסלולי מערכות מזג האוויר הרחק מעבר לאזור עצמו.
זו הסיבה שאל ניניו יכול להיות קשור לבצורת באוסטרליה ולגשם כבד באמריקה הדרומית באותה עונה. הוא אינו מייצר "מזג אוויר של אל ניניו" אחיד. הוא משנה את ההסתברויות.
איפה צפוי להיות יבש – ואיפה רטוב
במפת התחזיות העולמית של WMO לספטמבר עד נובמבר בולט קודם כל החום. ברוב הגדול של שטחי היבשה בעולם יש הסתברות מוגברת לטמפרטורות גבוהות מהממוצע. בגשם התמונה מורכבת יותר: הדפוסים מתאימים במידה רבה לאל ניניו חזק, אבל אזורים שונים מקבלים אות שונה, ובמקביל צפוי להתפתח גם דיפול חיובי באוקיינוס ההודי, שיכול לשנות חלק מן ההשפעות.
באוסטרליה, למשל, אל ניניו נוטה להביא פחות גשם לחלקים גדולים במזרח ובמרכז המדינה, לצד יותר ימים חמים ותנאים נוחים יותר לשריפות. באזורים אחרים בעולם ההשפעה עשויה להיות הפוכה. קרן אפריקה נוטה באירועי אל ניניו לקבל גשמים חזקים יותר בעונת אוקטובר עד דצמבר, ולכן אירוע שמסיים תקופת בצורת יכול בתוך זמן קצר להפוך לסיכון של הצפות ומפולות.
בחוף המערבי של דרום אמריקה המים החמים משפיעים גם על הים עצמו. המערכת האקולוגית המקומית תלויה בעליית מים קרים ועשירים בחומרי מזון מן העומק, וכאשר המנגנון הזה נחלש נפגעים גם בתי הגידול שעליהם נשען אחד מענפי הדיג הגדולים בעולם.
כשהגשם משתנה, גם המזון משתנה
עבור מאות מיליוני בני אדם, המשמעות של אל ניניו אינה נמדדת בתחזית הטמפרטורה אלא בשדה החקלאי. FAO ניתח 41 שנות נתוני לוויין כדי לזהות אזורים שבהם אירועי אל ניניו חזקים נוטים להביא בצורת לחקלאות ולמרעה. בחלק מהאזורים בסאהל, בדרום אפריקה, בדרום ובדרום-מזרח אסיה, במרכז אמריקה ובקריביים זוהתה הסתברות של יותר מ-50% לבצורת חקלאית בתנאי אל ניניו חזקים.
הבעיה אינה רק פחות גשם. חום קיצוני יכול לפגוע בהאבקה, להקטין יבולים, להכביד על בעלי חיים, להפחית ייצור חלב ולשבש את עונות הזריעה. בדיג, שינוי טמפרטורת המים מזיז אוכלוסיות שלמות של דגים. FAO מזהיר שהשילוב בין אל ניניו לבין עולם שכבר התחמם הופך את החום עצמו לאחד הסיכונים המרכזיים למערכות המזון.
מכאן הדרך למחירים קצרה. אם בצורת פוגעת בייצור אורז, תירס, סוכר או שמנים במדינה גדולה, השפעתה אינה נעצרת בגבולותיה. יבוא גדל, יצוא מצטמצם, מחירי הסחורות מגיבים, ובמדינות עניות יותר ההתייקרות עלולה להפוך מהר מאוד גם למשבר של ביטחון תזונתי.
אין כלל שאומר שאל ניניו תמיד מעלה את מחיר המזון. יבולים יכולים להיפגע באזור אחד ולהשתפר באזור אחר. אבל ככל שהאירוע חזק יותר, כך גדל הסיכוי שמספר אזורים חקלאיים חשובים יתמודדו באותה שנה עם מזג אוויר שחורג מן הרגיל.
גם מערכות הבריאות נערכות
השפעות האקלים אינן מסתיימות בשדות. בתחילת ספטמבר פרסם ארגון הבריאות העולמי מסמך הערכת מצב של 63 עמודים שעוסק בסיכוני הבריאות של אל ניניו 2026 ובצורך של מדינות להיערך מראש.
שיטפונות יכולים לזהם מקורות מים וליצור תנאים להתפרצות מחלות. גשמים חזקים מרחיבים לעיתים בתי גידול של יתושים, בעוד בצורת מחמירה מחסור במים ותת-תזונה. חום קיצוני פוגע במיוחד בקשישים, בחולים כרוניים ובעובדים שנמצאים שעות ארוכות בחוץ. במדינות שבהן מערכת הבריאות חלשה ממילא, כמה מן הגורמים האלה יכולים להופיע במקביל.
לכן ארגוני האו"ם מדברים הפעם הרבה על "פעולה מקדימה". בניגוד לרעידת אדמה, אל ניניו מתפתח לאט יחסית ואפשר לחזות אותו חודשים מראש. פירוש הדבר שאפשר לאגור מספוא, לשנות מועדי זריעה, להיערך עם אספקת מים ולהכין את מערכות הבריאות לפני שהנזק מגיע.
אל ניניו בעולם שכבר חם יותר
אל ניניו אינו תוצאה של משבר האקלים. זו תופעה טבעית שמתרחשת אחת לכמה שנים והייתה קיימת הרבה לפני שריכוז גזי החממה החל לעלות. אבל היא פועלת היום על מערכת אקלים שונה מאוד מזו שלפני מאה שנה.
טמפרטורת הבסיס של האוקיינוסים והאטמוספירה גבוהה יותר. כאשר אל ניניו משחרר חום נוסף מן האוקיינוס אל האוויר, הוא מוסיף אותו על נקודת פתיחה שכבר התחממה. FAO מסכם זאת בפשטות: הוויכוח המדעי על השאלה אם שינוי האקלים הופך את אירועי אל ניניו עצמם לחזקים יותר עדיין נמשך, אבל אין מחלוקת על כך שהתחממות העולם מחמירה חלק מן ההשלכות שלהם.
לכן 2027 נמצאת כבר עכשיו תחת מעקב. אירועי אל ניניו גדולים נוטים להשפיע על הטמפרטורה הגלובלית גם לאחר שהם מגיעים לשיא, והשילוב בין אירוע חזק במיוחד לבין אוקיינוסים חמים מעלה את הסיכון לשיאי טמפרטורה נוספים.
ועדיין, אין משמעות הדבר שכל גל חום או שיטפון בשנה הקרובה יהיה "בגלל אל ניניו". גם WMO מדגיש שעוצמת האירוע לבדה אינה קובעת את חומרת ההשפעות בכל מדינה. מצב האוקיינוס ההודי, האטלנטי ומערכות אזוריות אחרות יכולים לחזק, להחליש או לשנות את הדפוס הצפוי.