מדע

נובל לכימיה 2026: אנרי קאגן וקנסו סואי זכו על הכימיה של מולקולות־מראה

הכתבה נכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ועברה עריכה אנושית.
מודל מולקולרי תלת־ממדי – אילוסטרציה לכתבה על פרס נובל לכימיה 2026
פרסומת

פרס נובל לכימיה לשנת 2026 הוענק לאנרי ב. קאגן ולקנסו סואי על מחקרים ששינו את ההבנה של כיראליות — "ימין ושמאל" בעולם המולקולות. האקדמיה המלכותית השוודית למדעים העניקה להם את הפרס על גילוי אפקטים לא־ליניאריים ואוטוקטליזה בסינתזה אורגנית אסימטרית: מנגנונים שמראים כיצד יתרון קטן מאוד של צורה מולקולרית אחת יכול להתעצם ולהפוך להעדפה חזקה. למחקרים האלה יש חשיבות בכימיה, בפיתוח תרופות וגם בחקר אחת החידות של ראשית החיים.

מהדורת הערב של בָּעוֹלָם5 הכתבות שחשוב לקרוא, בכל ערב ב-21:00

עודכן: 7 באוקטובר 2026

5 דברים שצריך לדעת

  • הזוכים: אנרי ב. קאגן (Henri B. Kagan) וקנסו סואי (Kenso Soai).
  • נימוק הפרס: "על גילוי אפקטים לא־ליניאריים ואוטוקטליזה בסינתזה אורגנית אסימטרית".
  • למה זה חשוב: עבודתם מסבירה כיצד תגובות כימיות יכולות להעדיף אחת משתי צורות מראה של מולקולה ולהגביר הטיה זעירה ביניהן.
  • הקשר לחיים: המחקר נוגע גם בשאלה כיצד בעולם הביולוגי נוצרה העדפה כמעט מוחלטת לכיוון כיראלי אחד במולקולות מסוימות.
  • הפרס הכספי: השניים יחלקו 12 מיליון קרונות שוודיות.

מה בעצם הם גילו?

כדי להבין את הפרס צריך להתחיל בידיים שלנו. יד ימין ויד שמאל דומות מאוד זו לזו, אבל אי אפשר להניח אחת בדיוק על השנייה. כך גם מולקולות רבות: הן יכולות להופיע בשתי צורות שהן תמונות מראה זו של זו. התכונה הזאת נקראת כיראליות.

ההבדל עשוי להיראות קטן, אבל בעולם הביולוגי הוא יכול להיות מכריע. אנזימים, קולטנים ומערכות ביולוגיות אחרות מסוגלים להבחין בין שתי צורות המראה, ולכן בכימיה — ובמיוחד בפיתוח תרופות — חשוב לדעת לייצר דווקא את הגרסה הרצויה של המולקולה.

קאגן וסואי הראו, כל אחד בדרכו, כיצד מערכת כימית יכולה לא רק להעדיף "צד" אחד אלא גם להגביר את ההעדפה הזאת. זו התובנה המרכזית שחיברה בין שני הזוכים בפרס של 2026.

אנרי קאגן והאפקט הלא־ליניארי

אנרי ב. קאגן נחשב במשך עשרות שנים לאחד מחלוצי הכימיה האסימטרית. מחקריו עסקו בין היתר בדרך שבה זרזים כיראליים משפיעים על תוצאות של תגובות אורגניות.

אחת התרומות החשובות שלו הייתה זיהוי אפקטים לא־ליניאריים: הקשר בין מידת ה"טוהר" הכיראלי של הזרז לבין התוצר אינו חייב להיות פשוט וישיר. במערכות מסוימות, יתרון קטן של אחת משתי צורות המראה בזרז יכול להוביל ליתרון גדול בהרבה של אותה צורה בתוצר.

האפקטים האלה הפכו לכלי חשוב להבנת מנגנוני תגובה ולתכנון סינתזה אסימטרית — תחום מרכזי בכימיה מודרנית ובפיתוח תרופות.

קנסו סואי והתגובה שמגבירה את עצמה

קנסו סואי גילה תגובה כימית יוצאת דופן שבה התוצר עצמו עוזר לייצר עוד מאותו תוצר. התופעה נקראת אוטוקטליזה אסימטרית.

כאשר נוצרת בתחילת התהליך אפילו הטיה זעירה לטובת אחת משתי צורות המראה, התגובה יכולה להגביר אותה שוב ושוב. במילים פשוטות: יתרון התחלתי קטן מאוד יכול להפוך בסופו של דבר לשליטה כמעט מלאה של אחת משתי הצורות.

המנגנון, שנודע בשם תגובת סואי, הפך לאחד המודלים החשובים בחקר הכיראליות ובדיון על האופן שבו מערכות כימיות יכולות לעבור ממצב כמעט סימטרי להעדפה חזקה של כיוון אחד.

ומה לזה ולמקור החיים?

זו אחת הסיבות שהפרס מסקרן גם מעבר לכימיה האורגנית. החיים על פני כדור הארץ אינם משתמשים באופן שווה בשתי צורות המראה של מולקולות מסוימות. למשל, חומצות האמינו שמרכיבות חלבונים הן כמעט כולן מאותה משפחה כיראלית.

השאלה כיצד נוצרה העדפה כה חזקה בעולם קדום שבו, לכאורה, שתי האפשרויות היו שקולות היא אחת החידות של חקר ראשית החיים.

המחקרים של קאגן וסואי אינם מוכיחים שכך בדיוק נוצרה ההומוכיראליות של החיים הראשונים. הם כן מראים שמבחינה כימית אפשרית מערכת שבה סטייה זעירה מסימטריה הולכת וגדלה עד שאחת משתי האפשרויות משתלטת כמעט לחלוטין.

קאגן והנובל שלא קיבל ב־2001

הזכייה של קאגן מעניינת במיוחד בגלל ההיסטוריה שלו עם פרס נובל. כבר ב־2001, כאשר פרס נובל לכימיה הוענק לוויליאם נואלס, ריוג'י נויורי ובארי שרפלס על סינתזה אסימטרית קטליטית, חוקרים רבים ראו בקאגן אחד מחלוצי התחום וחשבו שהיה מועמד טבעי להיכלל בפרס.

רבע מאה לאחר מכן הוא מקבל את נובל על תרומה אחרת, אך קשורה: ההבנה של אפקטים לא־ליניאריים בכימיה אסימטרית.

פרס של 12 מיליון קרונות

קאגן וסואי יחלקו את סכום הפרס, 12 מיליון קרונות שוודיות. המדליות והדיפלומות יוענקו בטקס נובל בשטוקהולם ב־10 בדצמבר, יום השנה למותו של אלפרד נובל.

זהו פרס המדע השלישי שהוכרז בשבוע נובל 2026. ביום שני הוענק פרס נובל לרפואה לקרל דייסרות', פטר הגמן וגאורג נאגל על אופטוגנטיקה, וביום שלישי זכה פרנסיס הלזן בפרס נובל לפיזיקה על העבודה שהובילה למצפה הנייטרינו IceCube באנטארקטיקה.

למה זה חשוב?

פרס נובל לכימיה השנה עוסק ברעיון בסיסי מאוד עם השלכות רחבות: איך הבדל זעיר יכול להפוך להעדפה גדולה. בכימיה, ההבדל בין שתי מולקולות שהן תמונות מראה עשוי לקבוע כיצד חומר יפעל בגוף, כיצד תרופה תגיב ואיך תתפתח מערכת כימית מורכבת.

אחרי מה לעקוב

שבוע נובל נמשך עם פרס הספרות ביום חמישי, פרס השלום ביום שישי והפרס לכלכלה ביום שני. באתר בָּעוֹלָם נמשיך לעדכן את מדריך נובל 2026 עם כל הזוכים.

מקורות

קבלו את בָּעוֹלָם למייל!

לא נשלח ספאם. אפשר להסיר את ההרשמה בכל עת. מדיניות הפרטיות

מומלץ להמשיך