אילוסטרציית בינה מלאכותית
המהפך בסרביה מקבל כעת גם מספרים ברורים: לפי העדכון האחרון של Ipsos ו־CeSID, רשימת הסטודנטים עומדת על 52.7% מהקולות ועל 140 מושבים, מול 38.9% ו־104 מושבים למחנה ״אלכסנדר ווצ׳יץ׳ – סרביה המאוחדת״. העדכון מבוסס על 80.8% מהמדגם, והוא תואם את הודאתו של ווצ׳יץ׳ בהפסד. RTS / Ipsos-CeSID.
עודכן ב־25 באוקטובר 2026, לאחר הודאת ווצ׳יץ׳ בהפסד. התוצאות הרשמיות עדיין אינן סופיות, ולכן מספרי המנדטים עשויים להשתנות.
5 דברים שחשוב לדעת
- ווצ׳יץ׳ הודה בהפסד: הוא אמר כי לפי המדגם שבידי מחנהו רשימת הסטודנטים ניצחה.
- 140 מושבים לרשימת הסטודנטים: לפי Ipsos/CeSID, הרשימה עומדת על 52.7% ו־140 מושבים, לעומת 38.9% ו־104 מושבים למחנה ווצ׳יץ׳.
- שיעור הצבעה חריג: עד 19:00 הצביעו 67.6% — לעומת 55.9% בשעה המקבילה ב־2023.
- התוצאות הסופיות עדיין מתעדכנות: ועדת הבחירות הרפובליקנית (RIK) היא הגוף שמפרסם את הספירה הרשמית.
- השלב הבא הוא הקמת ממשלה: גם ניצחון של רשימת הסטודנטים אינו מספיק לבדו; חלוקת המושבים בין הרשימות תקבע אם יוכל לקום רוב של 126 חברי פרלמנט.
לקריאה נוספת: איליה סרדנוביץ׳ – מי הקרדיולוג שעומד בראש רשימת הסטודנטים?
ווצ׳יץ׳: ״הפסדנו, רשימת הסטודנטים ניצחה״
המספרים העדכניים של Ipsos/CeSID מציגים 52.7% לרשימת הסטודנטים ו־38.9% למחנה ווצ׳יץ׳. בחלוקת המושבים: 140 לסטודנטים, 104 למחנה ווצ׳יץ׳. בנוסף צפויים להיכנס לפרלמנט ברית ההונגרים של וויבודינה עם 3 מושבים, הקואליציה האלבנית עם 2, ורשימות ראסים ליאיץ׳ ו־SDA סנג׳אק עם מושב אחד כל אחת. RTS / Ipsos-CeSID.
המשמעות המיידית היא שהמרוץ עבר משאלה של ״מי ניצח״ לשאלה מורכבת יותר: מי מסוגל להרכיב רוב. בפרלמנט הסרבי נדרשים 126 מושבים, ולכן יש חשיבות גדולה לתוצאות של הרשימות הקטנות וליכולת שלהן לחבור לאחד המחנות.
שיעור הצבעה גבוה במיוחד
יום הבחירות התאפיין בהשתתפות חריגה. לפי CeSID, עד 19:00 הצביעו 67.6% מבעלי זכות הבחירה — שעה לפני סגירת הקלפיות. לשם השוואה, בשעה המקבילה נרשמו 55.9% ב־2023, 54.6% ב־2022, 52.9% ב־2016, 50.3% ב־2014 ו־44.9% ב־2020.
| שנה | שיעור ההצבעה עד 19:00 |
|---|---|
| 2014 | 50.3% |
| 2016 | 52.9% |
| 2020 | 44.9% |
| 2022 | 54.6% |
| 2023 | 55.9% |
| 2026 | 67.6% |
הפער מול 2023 עמד על 11.7 נקודות אחוז כבר לפני סגירת הקלפיות. Reuters דיווח כי מדובר בשיעור ההצבעה הגבוה ביותר בסרביה מאז פירוק יוגוסלביה ב־1992. שיעור ההצבעה הגבוה לבדו אינו אומר איזה מחנה נהנה ממנו, אבל הוא מעיד על רמת גיוס ציבורי יוצאת דופן. Reuters.
איך נולד הכוח הפוליטי של הסטודנטים?
המחאה שהובילה להקמת רשימת הסטודנטים החלה אחרי קריסת הגגון בתחנת הרכבת בנובי סאד ב־1 בנובמבר 2024, שבה נהרגו 16 בני אדם. עבור המפגינים הפך האסון לסמל של טענות לשחיתות, קשרים בין הון לשלטון וכשלי פיקוח. הממשלה דחתה את הטענה שהאירוע מוכיח שחיתות מערכתית.
במהלך כמעט שנתיים התרחבה המחאה מחסימות וצעדות לרשת ארצית של פעילים, ובסופו של דבר לרשימת מועמדים לפרלמנט. בראש הרשימה עומד פרופ׳ איליה סרדנוביץ׳, קרדיולוג ומרצה מאוניברסיטת נובי סאד.
מה המשמעות עבור ווצ׳יץ׳?
ווצ׳יץ׳ שלט בפוליטיקה הסרבית יותר מעשור, תחילה כראש ממשלה ובהמשך כנשיא. בספטמבר 2026 הוא התפטר מהנשיאות כדי להתמודד שוב במסגרת הבחירות לפרלמנט ולנסות לשוב לראשות הממשלה.
אם התוצאות הסופיות יאשרו את הודאתו בהפסד, זו תהיה הפעם הראשונה זה שנים שבה מחנהו אינו הכוח המוביל בבחירות ארציות. עם זאת, גם תוצאה של 105–106 מושבים משאירה את SNS כמפלגה גדולה מאוד בפרלמנט וכוח מרכזי באופוזיציה או בכל ניסיון להרכיב קואליציה.
האם רשימת הסטודנטים יכולה להרכיב ממשלה?
זה עדיין לא ברור. רשימת הסטודנטים אינה האופוזיציה היחידה, והפרלמנט כולל גם רשימות פרו־אירופיות, ימין לאומי, הסוציאליסטים ורשימות מיעוטים. המספר החשוב הוא 126 — הרוב הדרוש בפרלמנט של 250 מושבים.
לכן צריך להמתין לחלוקת המנדטים המלאה ולראות אילו רשימות עברו את אחוז החסימה של 3%, כמה מושבים קיבלו רשימות המיעוט, ומה יהיו עמדותיהן בשאלת הקמת הממשלה.
טענות לחריגות ביום הבחירות
הבחירות התנהלו על רקע דיווחים על חריגות. CRTA דיווחה במהלך היום על לחצים על מצביעים, חברי ועדות ומשקיפים בחלק מהקלפיות שבמדגם שלה, לצד ליקויים פרוצדורליים ובעיות הקשורות לסודיות ההצבעה. CeSID דיווח גם הוא על אירועים וחריגות במספר קלפיות.
מנגד, ועדת הבחירות הרפובליקנית אמרה במהלך היום כי ברוב הקלפיות ההצבעה התנהלה כסדרה וכי תקריות נקודתיות טופלו. דיווחי המשקיפים אינם כשלעצמם הוכחה לכך שהחריגות שינו את התוצאה; CRTA ו־OSCE/ODIHR צפויים לפרסם הערכות מסודרות לאחר הבחירות.
בין האיחוד האירופי, רוסיה וסין
אחת השאלות הגדולות לאחר הבחירות היא הכיוון המדיני של הממשלה הבאה. ווצ׳יץ׳ ניסה במשך שנים לשלב מסלול הצטרפות לאיחוד האירופי עם קשרים קרובים לרוסיה ולסין. רשימת הסטודנטים מדגישה בעיקר שחיתות, מוסדות, מערכת המשפט וחינוך, ופחות מזוהה עם קו חוץ אחיד.
לכן גם אם יהיה חילופי שלטון, לא בטוח שסרביה תשנה מיד את מדיניות החוץ שלה. היחסים עם האיחוד, רוסיה, סין וקוסובו יהיו בין המבחנים הראשונים של כל ממשלה חדשה.
הזווית הישראלית
בחודשים האחרונים התחזק שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לסרביה. בספטמבר נחנך בסרביה מפעל להרכבת מל״טים מתוצרת ישראל, שנועד לספק מערכות לצבא הסרבי וגם ללקוחות נוספים. לצד זאת, שתי המדינות מקיימות קשרים בתחומי טכנולוגיה, מסחר ותיירות.
שינוי בהרכב הממשלה לא בהכרח יוביל לשינוי חד ביחסים עם ישראל. היחסים עם ישראל כמעט שלא היו נושא מרכזי בקמפיין, וסביר שהכיוון ייקבע בעיקר לפי מדיניות החוץ הרחבה של הממשלה החדשה והיחסים שלה עם האיחוד האירופי, ארצות הברית ורוסיה.
אחרי מה לעקוב עכשיו
השלב הבא הוא אישור התוצאה הסופית בידי ועדת הבחירות. לפי העדכון האחרון של Ipsos/CeSID, רשימת הסטודנטים כבר עומדת על 140 מושבים — מעל רף הרוב של 126 — מול 104 למחנה ווצ׳יץ׳. אם החלוקה הזו תישמר בתוצאה הרשמית, לרשימת הסטודנטים יהיה רוב עצמאי בפרלמנט.
התוצאות המחייבות יפורסמו באתר ועדת הבחירות הרפובליקנית של סרביה.
