קרדיט לתמונה הראשית: Photo by The New York Public Library on Unsplash

בטקס במוזיאון הארכאולוגי באתונה הוחזרו מישראל 22 פריטים שהוצאו מיוון שלא כחוק. משרד התרבות היווני מדגיש שמדובר בהשבה הראשונה מסוגה — ומזהיר שאמיתות אחד הפריטים עוד נבדקת.

עודכן: 15 באוקטובר 2026. האמור מבוסס על פרסומי המקורות המפורטים בסוף הכתבה.

5 נקודות מרכזיות

• **ההשבה הראשונה:** 22 פריטים שהוצאו מיוון שלא כחוק הועברו לידיה ב־13 באוקטובר 2026.
• **הטקס:** ההשבה התקיימה במוזיאון הארכאולוגי הלאומי באתונה בנוכחות נציגים ישראלים ויוונים.
• **בין המוצגים:** כלי חרס מן התקופה הארכאית והקלאסית ופסלון ברונזה שאמיתותו טרם הוכרעה.
• **החקירה:** לפי שגרירת ישראל, הפריטים אותרו במסגרת בדיקת סחר בלתי חוקי בעתיקות.
• **ההקשר הרחב:** יוון מנהלת במקביל מאבק להשבת פסלי הפרתנון המוצגים במוזיאון הבריטי.

מה בדיוק הוחזר?

עשרים ושניים פריטים שהוצאו בעבר מיוון שלא כדין הושבו למדינה בטקס שנערך ב־13 באוקטובר 2026 באולם המזבח של המוזיאון הארכאולוגי הלאומי באתונה. שרת התרבות היוונית לינה מנדוני קיבלה אותם מידי שגרירת ישראל פנינת ינאי. בטקס השתתף גם אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות הישראלית. לפי משרד התרבות באתונה, זו הפעם הראשונה שבה ישראל מחזירה עתיקות ליוון במסגרת מהלך כזה. מדובר באירוע נקודתי, אך כזה ששתי המדינות מבקשות להפוך לבסיס לשיתוף פעולה מתמשך.

אילו פריטים נמצאים באוסף?

באוסף כלי חרס, בהם כלים קורינתיים ואתונאיים, פכי שמן, אמפורות וכלי שתייה המעוטרים בדמויות ובדגמים גאומטריים. לפי AP הפריטים תוארכו באופן ראשוני לתקופה שבין כ־700 ל־320 לפני הספירה. עם זאת, משרד התרבות היווני הבהיר כי האותנטיות של פסלון ברונזה בדמות אישה עדיין טעונה בדיקה. לכן אין לקבוע שכל אחד מ־22 הפריטים הוא בהכרח ממצא עתיק מקורי; חלק מהפריטים נמצאים עדיין בהליך בחינה מקצועי.

איך הגיעו הפריטים לישראל?

שגרירת ישראל אמרה כי הפריטים אותרו בעקבות חקירה של הרשויות הישראליות בסחר בלתי חוקי בעתיקות. מעבר לכך, נציגי המדינות לא הציגו פרטים מלאים על מסלול ההברחה, על זהות מי שהחזיק בפריטים או על פעולות אכיפה נגד מעורבים אפשריים. ההבחנה חשובה: עצם ההשבה אינו מוכיח שהמחזיקים האחרונים היו מעורבים בעבירה. ההחלטה נוגעת להחזרת הרכוש לארץ מוצאו.

מה הקשר לפסלי הפרתנון?

יוון דורשת זה שנים את השבת הפסלים שהוסרו ממקדש הפרתנון באקרופוליס ונמצאים כיום במוזיאון הבריטי בלונדון. מבחינת אתונה, השבת פריטים ממדינות ומאוספים שונים מחזקת נורמה בינלאומית של בירור מקור, קניין חוקי והשבה. אבל אין קשר ישיר בין 22 הפריטים שהוחזרו מישראל לבין משא ומתן על הפסלים במוזיאון הבריטי; זהו מאבק נפרד בעל היסטוריה משפטית ופוליטית ארוכה.

מדוע המקרה חשוב מעבר ליחסי ישראל–יוון?

מוזיאונים, בתי מכירות ואוספים פרטיים נדרשים יותר ויותר להציג מסמכי מקור ובעלות. במקרים שבהם חפצים הוצאו ללא היתר, מדינות יכולות לנהל מגעים להשבתם גם שנים רבות לאחר מכן. ההודעה היוונית מדגישה שהשירותים המקצועיים של ישראל ויוון כבר מחליפים מידע וניסיון במאבק בסחר בלתי חוקי. השאלה לעתיד היא אם שיתוף הפעולה יוביל לזיהוי אוספים נוספים.

קישורים ומקורות

משרד התרבות היווני – הודעה רשמית מ־13 באוקטובר 2026; AP – דיווח מטקס ההשבה. למבקרים באתונה: מדריך אתונה באתר בָּעוֹלָם.

אחרי מה לעקוב

פרסום תוצאות הבדיקה של פסלון הברונזה, מידע נוסף על מקורם של הפריטים וצעדי אכיפה אפשריים בתיקי סחר בעתיקות.

הזווית הישראלית

ההחלטה מדגימה תפקיד של רשות העתיקות ושגרירות ישראל בפעילות תרבותית ובינלאומית. חשוב להבחין בינה לבין שיתופי הפעולה הביטחוניים והכלכליים בין המדינות, שהם נושאים נפרדים.