קרדיט לתמונה הראשית: אילוסטרציה מקורית, נוצרה באמצעות בינה מלאכותית
ג׳נה אורטגה, שהתפרסמה לקהל רחב בזכות הסדרה ״וונסדיי״, מחליפה את הדמות האפלה של נטפליקס ברובוטית שנשלחת להפיג את בדידותה של נערה חולה. הסרט החדש קלרה והשמש (Klara and the Sun) הוקרן בבכורה עולמית ב־15 באוקטובר 2026 בפסטיבל הקולנוע של לונדון. ב־23 באוקטובר הוא צפוי להגיע לבתי הקולנוע בארצות הברית ובבריטניה.
את הסרט ביים טאיקה ואיטיטי, שגם כתב את התסריט יחד עם דהווי וולר, על פי הרומן של קאזואו אישיגורו, חתן פרס נובל לספרות. במרכזו עומדת שאלה שאינה נשמעת עוד כמו מדע בדיוני רחוק: מה קורה כאשר מכונה לומדת לזהות רגשות, להעניק תשומת לב ולהפוך לחלק מחיי המשפחה?
על מה הסרט ״קלרה והשמש״?
קלרה היא רובוטית שתוכננה להיות ״חברה מלאכותית״: מוצר טכנולוגי שאמור ללוות בני אדם הזקוקים לקשר ולתמיכה. בתחילת הסיפור היא ממתינה בחנות ומביטה באנשים העוברים ברחוב. התבוננות מדויקת, סקרנות ויכולת ללמוד התנהגות אנושית הופכות אותה לדמות יוצאת דופן, אף שאינה אדם.
היא מגיעה לביתה של ג׳וזי, נערה חולה, ונכנסת לתוך משפחה המתמודדת עם אובדן, פחדים וקשרים מורכבים. אמה של ג׳וזי, כריסי, מתקשה להתמודד עם מצבה של הבת. קלרה מבקשת לעזור, אך מגלה שעצם היכולת לזהות מצוקה אינה מבטיחה שאפשר לפתור אותה. בסיפור המקורי יש גם מקום מרכזי לאור השמש: קלרה, הניזונה מאנרגיה סולארית, מייחסת לשמש כוח שיכול לשנות את גורל הילדה.
התוצאה היא סיפור על טכנולוגיה, אבל לא רק עליה. אישיגורו מתעניין באופן שבו בני אדם אוהבים, בוחרים במי לבטוח ומנסים להגן על הקרובים להם. הרובוטית מאפשרת לספר את הדברים דווקא מנקודת מבט מבחוץ.
מי משתתף בסרט?
לצד ג׳נה אורטגה ומיה ת׳ריה מופיעים איימי אדמס כאמה של ג׳וזי, ארן מרפי בתפקיד ריק, וכן סטיב בושמי ונטשה ליון. אורכו של הסרט 116 דקות, לפי פרטי פסטיבל הקולנוע הבריטי. ברשת הופיעו גם תמונות של פלורנס פיו מאירוע הבכורה, אך היא אינה נמנית עם צוות השחקנים ברשימה הרשמית של סוני.
עבור אורטגה זהו תפקיד שונה מזה שבנה את מעמדה בסדרה Wednesday. הפעם היא אינה משחקת נערה שמתרחקת מהחברה, אלא ישות שנוצרה כדי להתקרב אליה. מי שעוקב אחר עבודתה בנטפליקס יכול לקרוא גם את המדריך שלנו לעונה השלישית של ״וונסדיי״.
מי הם טאיקה ואיטיטי וקאזואו אישיגורו?
טאיקה ואיטיטי הוא יוצר קולנוע ניו זילנדי, שביים בין השאר את Jojo Rabbit ואת Thor: Ragnarok. הוא מוכר בזכות שילוב בין הומור לסיפורים שיש בהם גם כאב אנושי. השילוב הזה עומד למבחן בסרט המבוסס על ספר שדווקא האיפוק וההתבוננות השקטה הם מן המאפיינים הבולטים שלו.
קאזואו אישיגורו נולד בנגסאקי שביפן ב־1954 וגדל בבריטניה. הוא זכה בפרס נובל לספרות ב־2017 וכתב גם את שארית היום ואת לעולם אל תיתן לי ללכת. הספר קלרה והשמש יצא לאור ב־2021 ונכלל ברשימה הארוכה לפרס בוקר באותה שנה. שאלות של זיכרון, זהות, אובדן והתחליפים שבני אדם מייצרים לעצמם מופיעות ביצירותיו שוב ושוב.
איך התקבל הסרט בבכורה בלונדון?
הבכורה בפסטיבל BFI בלונדון סיפקה לסרט במה בינלאומית עוד לפני תחילת ההפצה המסחרית. לצד העניין בשחקנים ובסיפור, חלק מהביקורות הראשונות היו חריפות. מבקר הגרדיאן, למשל, טען שהעיבוד מדגיש רגשנות והומור על חשבון המורכבות של הספר. זו ביקורת אחת, ולא נתון שמאפשר לקבוע כיצד יגיב הקהל הרחב אחרי ההפצה.
הפער האפשרי בין הספר לסרט הוא בעצמו אחת הסיבות לעקוב אחר היצירה. ברומן, הגבלת נקודת המבט של קלרה היא חלק מרכזי מן החוויה: הקורא מבין את העולם דרך מה שהרובוטית מסוגלת ולא מסוגלת לפענח. הקולנוע צריך למצוא דרך אחרת להמחיש תודעה שאינה אנושית.
מתי יוצא ״קלרה והשמש״, והאם הוא יהיה בנטפליקס?
על פי סוני, הסרט אמור לעלות בבתי הקולנוע בארצות הברית ובבריטניה ב־23 באוקטובר 2026. הוא כבר הוקרן בפסטיבל בלונדון ב־15 באוקטובר. בשלב זה אין בידינו תאריך הפצה ישראלי מאומת, וגם לא הודעה רשמית על מועד צפייה בנטפליקס או בשירות סטרימינג אחר. ההפצה שעליה הכריזה סוני היא קולנועית.
שאלות ותשובות
האם קלרה היא אדם או רובוט?
קלרה היא רובוטית המכונה Artificial Friend, שנבנתה כדי ללוות בני אדם. ג׳נה אורטגה משחקת אותה.
האם הסרט מבוסס על סיפור אמיתי?
לא. הוא מבוסס על רומן מדע בדיוני מאת קאזואו אישיגורו, שיצא לאור ב־2021.
האם חייבים לקרוא את הספר לפני הסרט?
לא. הסרט מספר סיפור עצמאי לצפייה, אבל קריאת הספר מאפשרת להכיר את נקודת המבט של קלרה כפי שאישיגורו עיצב אותה.
היכן אפשר לראות טריילר רשמי?
בעמוד הסרט באתר Sony Pictures ניתן למצוא את חומרי ההפצה. את הטריילר הרשמי של Sony Pictures ביוטיוב אפשר לראות ישירות.
מקורות
- Sony Pictures – פרטי הסרט ותאריך ההפצה
- BFI London Film Festival – הבכורה וצוות השחקנים
- The Booker Prizes – הספר של אישיגורו
- The Guardian – ביקורת הסרט
