דרכון גרמני 2026/27: מי זכאי ואיך מגישים

סב שנמלט מגרמניה בשנות השלושים, אם גרמנייה שלא יכלה להעביר אזרחות לילדיה או הורה שהחזיק באזרחות גרמנית ביום הלידה – מאחורי כל אחד מהמקרים האלה עומד מסלול משפטי אחר. ישראלים רבים יכולים לבקש אזרחות גרמנית בלי לעבור לגרמניה, וחלקם עשויים להיות אזרחים מלידה גם אם מעולם לא החזיקו בדרכון גרמני. לפני שמזמינים מסמכים או משלמים לחברה מסחרית, צריך להבין בדיוק מה קרה לאזרחות המשפחתית ומתי.

המדריך מסביר כיצד בודקים זכאות לפי סעיף 116(2) לחוק היסוד, סעיפים 15 ו־5 לחוק האזרחות או מכוח הורה גרמני; איך משיגים תעודות בישראל ובגרמניה; אילו טפסים מגישים וכמה עולים השלבים השונים. העובדות נבדקו מול החוק המעודכן, רשות המנהל הפדרלי ושגרירות גרמניה בישראל ל־18 באוקטובר 2026. אין כאן הבטחה לזכאות אישית, ובכל תיק יש חשיבות לתאריכי הלידה, הנישואים, הגירוש וההתאזרחות.

איך מתחילים? ארבע בדיקות לפני הוצאת כסף

ממפים את העץ המשפחתי: שמות מלאים ושמות נעורים, תאריכי לידה ונישואים, מקום המגורים בגרמניה, שנת העלייה לישראל ומועד רכישת אזרחות אחרת – אם נרכשה.
מפרידים בין מסלולים: הורה גרמני בזמן הלידה עשוי להצביע על אזרחות קיימת; שלילת אזרחות נאצית על סעיף 116(2); רדיפה שמנעה אזרחות או מגורים על סעיף 15; אפליה בהעברה דרך הורה על סעיף 5.
מחפשים ראיה רשמית אחת לפחות: דרכון ישן, תעודת לידה, תיק פיצויים, רישום תושבים או מסמך התאזרחות. אחריה בונים שרשרת תעודות שמחברת את המבקש לקרוב הרלוונטי.
בודקים מול השגרירות: שולחים תיאור קצר לכתובת [email protected] ומבקשים הכוונה למסלול ולטפסים. כך אפשר להימנע מתרגומים וממסמכים שאינם דרושים.

אם כבר הגיש קרוב משפחה בקשה לפי אחד ממסלולי ההשבה, בקשו ממנו את מספר התיק ואת האישור שקיבל. אפשר לברר עם BVA אם מותר להפנות לאותן ראיות במקום להגיש עותקים חדשים.

דרכון גרמני ואזרחות גרמנית – שתי פעולות שונות

דרכון גרמני הוא תעודת נסיעה המיועדת לאזרחי גרמניה; הוא אינו מעניק את האזרחות. תחילה צריך לברר אם האזרחות כבר קיימת מכוח לידה, אם ניתן לרכוש אותה בהצהרה, אם קיימת זכאות להשבת אזרחות בגלל הרדיפה הנאצית או אם נדרש הליך התאזרחות רגיל. רק לאחר שהמעמד הוכר או הוקנה, אפשר לבקש דרכון גרמני.

בהליך של קביעת אזרחות (Feststellung) הבדיקה עשויה להוביל להנפקת תעודת אזרחות גרמנית (Staatsangehörigkeitsausweis), אם הרשות סבורה שיש צורך בהוכחה פורמלית. לעומת זאת, מי שמתאזרח לפי סעיף 15 או סעיף 116(2) מקבל תעודת התאזרחות. גם מי שרכש אזרחות בהצהרה לפי סעיף 5 מקבל תעודה על כך. לצורך דרכון ראשון עשוי להידרש גם בירור שם המשפחה לפי הדין הגרמני, ולכן עדיף לברר את התנאים לפני קביעת התור. מקור: מחלקת האזרחות בשגרירות גרמניה והנחיות הדרכון הראשון.

איזה מסלול מתאים לכם? טבלת זכאות מהירה

הסיפור המשפחתי או האישי	מה כדאי לבדוק	הנקודה המכריעה
אחד ההורים היה אזרח גרמני בזמן הלידה	אזרחות מכוח לידה וסעיף 4 לחוק	מועד הלידה, ההורות והדין שהיה תקף אז; האם האזרחות אבדה בהמשך
סב או סבתא איבדו אזרחות גרמנית ברדיפות הנאצים	השבה לפי סעיף 116(2) לחוק היסוד	שלילת אזרחות בין 30.1.1933 ל־8.5.1945 מטעמים פוליטיים, גזעיים או דתיים
קרוב משפחה נרדף בידי הנאצים, איבד או לא יכול היה לרכוש אזרחות	סעיף 15 לחוק האזרחות (StAG)	קשר ברור בין הרדיפה לבין אחד המצבים המשפטיים המפורטים בחוק
אם גרמנייה לא יכלה להעביר אזרחות לילד שנולד בתקופה מסוימת	הצהרה לפי סעיף 5 StAG	תיקון אפליה היסטורית על בסיס מגדר; מועד אחרון 19.8.2031
יש סב גרמני, ללא קשר לרדיפות הנאצים	שרשרת אזרחות משפחתית או סעיף 5	לא די בסב גרמני: צריך לבדוק אם האזרחות עברה או הייתה מניעה חוקית להעברה
אין זכאות משפחתית, אך גרים כחוק בגרמניה	התאזרחות רגילה לפי סעיף 10	בדרך כלל חמש שנות שהייה חוקית, גרמנית B1 ותנאים נוספים
נשואים לאזרח גרמני ומתגוררים במדינה	מסלול בן זוג לפי סעיף 9	בדרך כלל שלוש שנות מגורים חוקיים ושנתיים של נישואים, לצד התנאים הנוספים

הטבלה נועדה למיון ראשוני. לידה בגרמניה, שם משפחה גרמני, מסמך ישן או סיפור משפחתי על בריחה מהנאצים אינם הוכחת זכאות בפני עצמם. לפני פתיחת תיק התחילו מהסקירה המפורטת של שגרירות גרמניה בעברית, ולא מהבטחה של חברה מסחרית.

סעיף 116(2): השבת אזרחות שנשללה בידי הנאצים

סעיף 116(2) לחוק היסוד הגרמני נועד לתקן את שלילת האזרחות הגרמנית מטעמים פוליטיים, גזעיים או דתיים בתקופת השלטון הנאצי. הוא מקנה זכות להשבת אזרחות למי שאזרחותו נשללה בין 30 בינואר 1933 ל־8 במאי 1945, ולצאצאיו, בכפוף לבדיקת עובדות התיק. ניתן להגיש את הבקשה מישראל; אין צורך לעבור להתגורר בגרמניה או לעבור מבחן גרמנית במסגרת הזכאות הזאת. נוסח סעיף 116(2) בחוק היסוד.

במשפחות יהודיות רבות מדובר בסבים או בהורים שהיו אזרחים גרמנים, נמלטו מאימת המשטר ואיבדו את האזרחות במסגרת הרדיפה. ואולם לא כל אדם שברח מגרמניה איבד את אזרחותו באותה דרך. צריך לברר האם הייתה שלילה מכוח חקיקה או החלטה, מה הייתה האזרחות המקורית של הקרוב ומתי אבדה. לדוגמה, אם סבתא שנולדה בברלין הייתה אזרחית גרמנייה ואזרחותה נשללה על בסיס חוקי הרדיפה, עשוי להתקיים בסיס לסעיף 116. הוכחת מקום לידה בלבד אינה מספיקה.

חשוב לצאצאים: לפי השגרירות, נכד או נין יכולים להגיש בקשה משלהם גם אם ההורה שביניהם מעולם לא ביקש להשיב את האזרחות. אין דרישה שכל דור במשפחה יתאזרח קודם. פסיקה מ־2020 הרחיבה את ההכרה בצאצאים גם למשפחות שנפגעו בעבר מהפליה מגדרית בנוגע להעברת האזרחות. את המסלול והטפסים אפשר לברר דרך השגרירות ומרכז הטפסים של BVA.

סעיף 15: מה קורה כשאבות המשפחה נרדפו – אבל לא נשללה מהם אזרחות גרמנית?

מ־20 באוגוסט 2021 פועל בגרמניה גם מסלול נפרד במסגרת סעיף 15 לחוק האזרחות (StAG), שנועד להרחיב את התיקון לעוולות הנאצים. הוא עשוי להתאים למי שאזרחותו אבדה בעקבות הרדיפה או שנמנעה ממנו האפשרות לקבל אזרחות מלכתחילה, ולצאצאיו. זהו מסלול חשוב במיוחד למשפחות שהקרובים שלהן היו תושבים בגרמניה, אך לא אזרחים גרמנים כאשר נרדפו.

החוק מונה ארבע אפשרויות עיקריות הקשורות לרדיפה בין 30 בינואר 1933 ל־8 במאי 1945: אובדן אזרחות גרמנית או ויתור עליה לפני 26 בפברואר 1955; מניעה חוקית של רכישת אזרחות באמצעות נישואים, הכרה משפטית בהורות או התאזרחות קבוצתית; דחיית התאזרחות או שלילת האפשרות להתאזרח; ואובדן או ויתור על מקום המגורים הקבוע בגרמניה, כאשר המגורים החלו לפני 30 בינואר 1933 או – במקרה של ילדים – גם לאחר מכן.

דוגמה: סב יהודי שהתגורר בגרמניה לפני 1933, נמלט בגלל הרדיפה והפך בהמשך לאזרח במדינה אחרת, עשוי להתאים לסעיף 15 גם אם מעולם לא החזיק באזרחות גרמנית. לעומת זאת, העובדה שסב פולני או הונגרי נרדף בידי הנאצים בארצו, ללא קשר היסטורי רלוונטי לגרמניה ולאזרחות או לתושבות בה, אינה מעניקה אוטומטית זכאות גרמנית. החוק המלא, סעיף 15 והסבר מעשי בפורטל השירותים הפדרלי, מעודכן לאפריל 2026.

סייג חשוב: בסעיף 15 קיימות גם החרגות למי שרכש אזרחות גרמנית לאחר 8 במאי 1945 ואז איבד או ויתר עליה, ובמצבים מסוימים לצאצאים שנולדו לאחר האובדן. לכן אין להניח שכל שרשרת דורות זכאית רק מפני שאחד מאבות המשפחה היה נרדף. צריך לבדוק את תאריכי הרכישה והאובדן במשפחה ואת החריגים הקבועים בחוק.

איך יודעים אם להגיש לפי סעיף 116 או סעיף 15?

הבחירה אינה עניין סמנטי. סעיף 116(2) עוסק במי שאזרחותם הגרמנית נשללה בעקבות הרדיפה. סעיף 15 כולל קבוצות נוספות שאיבדו אזרחות, שנמנעה מהן רכישתה או שנאלצו לוותר על מגורים בגרמניה בעקבות הרדיפה. שני המסלולים מאפשרים בקשות מצאצאים המתגוררים בישראל, ואינם מחייבים מעצם טיבם תקופת מגורים בגרמניה לפני הגשת הבקשה.

במקרים שבהם התיעוד החלקי אינו מאפשר לקבוע באיזה מסלול מדובר, כדאי לשלוח לשגרירות סקירה עובדתית קצרה: זהות הקרוב, שנת ומקום הלידה, עיר המגורים בגרמניה, שנת העזיבה, נתינותו אז, אם ומתי קיבל נתינות אחרת, והקרבה של המבקש אליו. השגרירות מספקת מידע והכוונה, בעוד ההכרעה בבקשות של תושבי חו״ל מסורה ל־BVA. אין להגיש שתי בקשות סותרות על בסיס ניחושים, ולפני תשלום על תחקיר גדול רצוי לברר את כיוון הבדיקה.

סעיף 5 לחוק: תיקון האפליה בין אימהות לאבות – עד 19 באוגוסט 2031

לא כל הזכאים הם צאצאי נרדפי הנאצים. במשך שנים חוק האזרחות הגרמני העביר אזרחות בצורה שונה באמצעות אב ואם. תיקון מ־2021 פתח מסלול רכישת אזרחות בהצהרה לפי סעיף 5 לחוק האזרחות לאנשים שנולדו אחרי 23 במאי 1949, לא רכשו אזרחות עקב כללי העבר המפלים ולצאצאיהם. זהו מסלול עצמאי שמאפשר לתקן אפליה היסטורית גם ללא קשר לרדיפות הנאצים.

דוגמאות חשובות: ילדים שנולדו במסגרת נישואים לפני 1 בינואר 1975 לאם גרמנייה ולאב שאינו גרמני, ולא קיבלו אזרחות בלידה; ילדים שנולדו מחוץ לנישואים לפני 1 ביולי 1993 לאב גרמני ולאם שאינה גרמנייה, בכפוף לתנאים משפטיים של הכרה בהורות; וכן מצבים של אובדן אזרחות גרמנית בידי האם בעקבות נישואים עם זר לפני לידת הילד. המסלול עשוי לחול גם על צאצאי מי שנפגעו מהכללים האלה, אפילו כשהדור הקודם לא ביקש אזרחות.

תאריך שאסור לפספס: 19 באוגוסט 2031. זהו המועד האחרון לקליטת ההצהרה ב־BVA. פורטל השירותים הפדרלי, מעודכן לאפריל 2026, מבהיר שהמועד הקובע הוא קבלת ההצהרה ברשות, ולא היום שבו המבקש החל לאסוף מסמכים. בקשה לפי סעיף 5 פטורה מאגרת אזרחות, אך כרוכה בהוכחת הקשר המשפחתי ובבדיקת תנאים ומניעות.

מי שנולד לפני כניסת חוק היסוד ב־1949 ונפגע מאפליה דומה אינו נכנס אוטומטית למסלול ההצהרה. במקרים מסוימים אפשר לבחון התאזרחות חריגה לפי סעיף 14, אך התנאים שונים ואין להציג אותה כזכאות מובטחת. סעיף 5 בחוק האזרחות.

אזרחות דרך הורה גרמני: לפעמים אתם כבר אזרחים

סעיף 4 לחוק הגרמני קובע ככלל שילד שנולד כאשר לפחות אחד מהוריו אזרח גרמני רוכש את האזרחות בלידה, בהתאם לדין החל ולחריגיו. אבל חוק האזרחות לאורך המאה ה־20 השתנה כמה פעמים. כאשר מדובר בילד שנולד בשנת 1965, למשל, העובדה שאמו הייתה גרמנייה אינה מבטיחה שהוא אכן רכש אזרחות בלידה. במקרה אחר, ילד שנולד אחרי 1975 להורה גרמני יכול היה לרכוש אזרחות בלי שביקש דרכון מעולם, ובמקרה שלו השלב הראשון הוא הוכחת קיום האזרחות ולא התאזרחות.

לפני שמתחילים צריך להצליב שלושה מועדים: מתי נולד המבקש, מתי נרכשה אזרחות ההורה ומתי – אם בכלל – אבדה. כאשר ההורות נקבעת רק לאחר הלידה, עשויות לחול דרישות מיוחדות לרישומה ולהכרתה בגרמניה. הנוסח העדכני של סעיף 4.

נכדים ונינים לגרמנים: האם יש מגבלת דורות?

אין תשובה אחת לכל המסלולים. בהשבת אזרחות בגלל שלילה נאצית או רדיפה, החוק מכיר בזכויות של צאצאים, וההורה או הסב אינם חייבים להיות הראשונים שמגישים בקשה. גם במסלול ההצהרה לפי סעיף 5 יכולים הצאצאים להיכלל. מנגד, במסלול האזרחות הרגיל דרך הורה גרמני צריך להראות שרשרת זכאות חוקית – כלומר שאדם מסוים היה גרמני בעת לידת ילדיו, או שהוא עצמו לא קיבל את האזרחות בשל הוראה שניתן לתקן.

דוגמה: אם סבא נולד בגרמניה בשנת 1920 אך הפך לאזרח של מדינה אחרת מרצונו בשנת 1950, צריך לבדוק אם איבד אז את אזרחותו הגרמנית ואם ההורה של המבקש נולד לפני או אחרי האירוע. העובדה שאחד הסבים נולד בגרמניה אינה יכולה לכסות פערים משפטיים בדורות שאחריו. במקרים של רדיפה נאצית יש לבדוק בנפרד אם חלים סעיפים 116(2) או 15.

ילדים שנולדו בישראל להורה גרמני אחרי שנת 2000

קיים כלל מיוחד המכונה לעיתים ״החתך הבין־דורי״: כאשר הורה גרמני עצמו נולד מחוץ לגרמניה אחרי 31 בדצמבר 1999, ומקום מגוריו הרגיל מחוץ לגרמניה, ילד שנולד גם הוא מחוץ לגרמניה עלול שלא לרכוש אזרחות גרמנית אוטומטית. החוק מאפשר לשמר את הרכישה באמצעות הגשת בקשה לרישום לידת הילד במרשם הלידות הגרמני בתוך שנה מיום הלידה, בכפוף לכללים. חריג נוסף נועד למנוע מצב שבו הילד ייוותר חסר אזרחות.

כאשר שני ההורים אזרחים גרמנים, כלל החתך הבין־דורי חל רק אם שניהם עומדים בתנאי הלידה והמגורים מחוץ לגרמניה; אם רק אחד מהם עומד בהם, אין להסיק שהילד איבד את האפשרות לרכוש אזרחות. הבקשה לרישום לידה בתוך שנה יכולה להימסר גם בנציגות גרמנית מוסמכת. את התנאים המדויקים קובע סעיף 4(4).

לזכאות להשבת אזרחות בגין רדיפה נאצית יש חריגים חשובים לכלל הדורי הזה, שנקבעו בסעיף 4(4) ו־4(5). לכן אין להשתמש בחלוף שנה כדי לשלול באופן גורף זכאות של צאצאי נרדפים. משפחות עם תינוק שנולד בחו״ל רצוי שיבדקו את המסלול מיד ולא ימתינו עד תכנון טיסה לגרמניה. החוק, סעיף 4(4)–(5).

מה קורה אם הקרוב הגרמני התאזרח בישראל?

זה אחד הפרטים החשובים ביותר בבדיקת זכאות של משפחות ישראליות. לפני 27 ביוני 2024 רכישת אזרחות זרה מרצון יכלה בנסיבות רבות לגרום לאובדן האזרחות הגרמנית, אם לא התקבל אישור מתאים לשימורה. לכן השאלה אם הסבתא הגרמנייה קיבלה אזרחות ישראלית בשנת 1952, ואם הורה המבקש נולד בשנת 1950 או בשנת 1955, עשויה לשנות את מסלול הבדיקה כולו. יש לברר האם מדובר ברכישה מכוח חוק, בבקשת התאזרחות אישית ובאיזה מועד, ולא להסתפק במילה ״עלתה לישראל״.

השינוי מ־2024: כיום הדין הגרמני מאפשר בדרך כלל להחזיק באזרחות גרמנית לצד אזרחות זרה, ללא הצורך הישן באישור מיוחד לשימור. אבל השינוי לא החזיר אוטומטית אזרחות שאבדה קודם לכן, ולכן תאריכי ההתאזרחות של דורות קודמים עדיין חשובים. במקרים שבהם האובדן היה קשור לרדיפה הנאצית, סעיף 15 עשוי לתת פתרון נפרד. הסבר השגרירות על תיקון 2024.

איך מוכיחים זכאות? רשימת המסמכים לישראלים

הצעד המעשי הראשון הוא בניית תיק שמפריד בין מסמכים שמוכיחים קשר משפחתי, מסמכים שמוכיחים אזרחות או מגורים בגרמניה, ומסמכים שמוכיחים רדיפה בתקופת הנאצים כאשר היא הבסיס למסלול. לא כל בקשה דורשת את כל המסמכים שלהלן.

זהות המבקש: דרכון ישראלי ותעודת לידה מלאה, ולפי הדרישה גם תמצית רישום או מסמך מצב אישי.
שרשרת לידות ונישואים: תעודות לידה של ההורים, הסבים והקרוב הרלוונטי; תעודות נישואים, גירושים, פטירה או מסמכים על הכרה באבהות בהתאם לנדרש.
ראיה לזהות ולאזרחות הקרוב בגרמניה: דרכון גרמני ישן, תעודת אזרחות, תעודת התאזרחות, פנקס משפחה, תעודת לידה גרמנית, רישום מרשם תושבים (Melderegister) או מסמכי הגירה ותושבות.
מסמכי שינוי שם: תיעוד לשמות נעורים, תעתיקים, התאמות משפה גרמנית לעברית ושינויי שם לאחר נישואים או עלייה לישראל.
ראיות לרדיפה: תיקי פיצויים, מסמכי גירוש או מעצר, מגבלות מקצועיות, רישום במרשם אוכלוסין, מסמכי החרמה, תעודות המעידות על השתייכות דתית או רישומים משפחתיים מתקופת הנאצים.
אובדן או רכישת אזרחות אחרת: אישור התאזרחות בישראל או במדינה אחרת עם תאריך מדויק, אם הנתון רלוונטי למעמד המשפחתי.
תעודת מידע פלילי: במסלולים מסוימים BVA מבקשת אישור עדכני, ולעיתים רק בהמשך הטיפול. בישראל מבקשים אותו דרך השירות הרשמי של משטרת ישראל; התעודה מועברת לגוף מוסמך או לנציגות ואינה נמסרת כעותק למבקש או לעורך דינו. יש לתאם את יעד המסירה ואת דרישות האפוסטיל לפני ההזמנה, ולא להוציא מסמך שתוקפו קצר חודשים לפני הצורך.
מסמכי אימוץ או אפוטרופסות: במקרים המתאימים, לרבות ייפויי כוח והסכמות של הורים כאשר המבקש קטין.

הנחיות ה־BVA למסלול סעיף 15 דורשות בדרך כלל העתקים מאומתים רשמית או נוטריונית, אלא אם נאמר אחרת. עבור בן משפחה שעל שמו כבר הוגש בעבר תיק באותה רשות, כדאי לברר אם ניתן להפנות למספר תיק קודם ולחסוך שכפול מסמכים, אך לא להניח שזו אפשרות אוטומטית.

תחקיר משפחתי: איפה אפשר לאתר תעודות גרמניות ישנות?

מרשם אזרחי בגרמניה: לפי מקום הלידה או הנישואים אפשר לפנות ללשכת הרישום העירונית (Standesamt) או לארכיון העירוני. רישומי מגורים ותעודות משפחה עשויים לעזור להוכיח שהקרוב היה אזרח או תושב. לא כל תעודה ישנה זמינה ברשת, וחלק מהארכיונים דורשים פנייה מסודרת עם הוכחת קשר או עניין לגיטימי.

ארכיון אראולזן (Arolsen Archives): המאגר המקוון מחזיק תיעוד רב על נרדפי הנאצים, מחנות, עבודות כפייה ועקורים אחרי המלחמה. אפשר לחפש שמות, שנות לידה ומקומות ולבקש מחקר נוסף. ארכיון Arolsen – חיפוש משפחתי.

הארכיון הפדרלי הגרמני (Bundesarchiv): בארכיון קיימים תיקים העוסקים באזרחות, ברדיפות, בתעודות תושבות ובהיסטוריה מנהלית. הסבר רשמי להגשת בקשת מחקר על קרובי משפחה. הארכיון מדגיש שלא לכל אדם שרדו מסמכים.

יד ושם: מאגר שמות קורבנות השואה עשוי להוביל לשמות מלאים, כתובות, תאריכים ותיקי ארכיון נוספים. מסמך זיכרון הוא לעיתים רמז חשוב למחקר, אך הוא אינו תחליף אוטומטי לתעודת לידה או לרישום גרמני רשמי כאשר הרשות דורשת אותם.

במסמכים מהמחצית הראשונה של המאה ה־20 שמות מופיעים לעיתים בכמה תעתיקים: למשל שם נעורים בגרמנית, שם משפחה אחרי נישואים ושם עברי שנרשם בישראל. הכינו טבלה של השמות, שנות הלידה והמספרים הרשמיים כדי למנוע מצב שבו אותה אישה מופיעה בטעות כשלוש דמויות שונות בתיק.

אפוסטיל ותרגום: מה עושים עם מסמכים מישראל?

ישראל וגרמניה חברות באמנת האפוסטיל. מסמכים ציבוריים ישראליים המיועדים לרשות בגרמניה עשויים לדרוש אפוסטיל, בהתאם לסוג המסמך ולדרישת הגורם המטפל. במסמכים אחרים עשוי להידרש אימות העתק או אימות חתימה. השגרירות מפרסמת הנחיות עבריות לגבי אפוסטיל, אישורי חתימה והשגת תעודות.

רצוי לפעול לפי הסדר הזה: קבלת רשימת המסמכים במסלול הרלוונטי; הזמנת המסמכים מהרשויות בישראל; אימות באפוסטיל, כשהוא נדרש; תרגום לגרמנית בידי מתרגם מתאים ובפורמט שהרשות מקבלת; והכנת העתקים מאומתים לפי ההנחיות. שירות האפוסטיל הדיגיטלי בישראל מאפשר לטפל בסוגים מסוימים של מסמכים, אך לפני שימוש בקובץ אלקטרוני יש לוודא את קבילותו בתיק הספציפי.

הדרישה לתרגום תלויה בשפה ובסוג המסמך. כאשר BVA דורשת טופס בגרמנית, לא מספיק להשיב עליה בעברית; כשמדובר בתעודה באנגלית אין להניח שהרשות תוותר על תרגום לגרמנית. מנגד, אל תשלמו מראש על תרגום של תיק ארכיון שלם בלי לדעת מה יוגש.

הטפסים: A, E15, EER ו־F – לאיזה מסלול מגישים?

רשות BVA מפעילה טפסים שונים לכל מסלול. במרכז ההורדות הרשמי נמצאים טפסים, הנחיות ולעיתים גם מדריכי תרגום לאנגלית:

מסלול	טופס עיקרי	למי מיועד
השבה לפי סעיף 116(2)	A מגיל 16, AK מתחת לגיל 16	צאצאי מי שאזרחותם הגרמנית נשללה בגלל רדיפות הנאצים
השבה לפי סעיף 15	E15 מגיל 16, E15_K מתחת לגיל 16	נרדפים וצאצאים במצבים המורחבים שהחוק מגדיר
רכישה בהצהרה לפי סעיף 5	EER וטופסי נספח	תיקון אפליה היסטורית על בסיס מגדר; עד 19.8.2031
קביעת אזרחות קיימת לפי סעיף 30	F מגיל 16, FK מתחת לגיל 16	מי שמבקש להוכיח שכבר יש לו אזרחות גרמנית

בדיקת הטופס לפני הדפסה: מרכז ההורדות של BVA כולל את A ו־AK, את E15 ו־E15_K, את EER ואת F ו־FK. למסלול סעיף 15 אפשר להיעזר גם בפורטל השירות הפדרלי המעודכן לאפריל 2026, המסביר הגשה מקוונת או בדואר. למסלול ההצהרה לפי סעיף 5 קיים דף שירות מקביל. בצעו את ההוראות של הטופס העדכני, ולא של קובץ שהורד לפני שנים.

למסלולי רדיפה קיימים גם נספחים לפרטי דורות קודמים (Anlage Vorfahren). בטופס E15 ילדים מגיל 16 חותמים בעצמם, ואילו עבור מי שטרם מלאו לו 16 ההורים או האפוטרופוסים חותמים לפי הדין. לכל קרוב זכאי עשוי להידרש טופס נפרד; אין לראות בהגשת בקשה של אחד מבני המשפחה בקשה אוטומטית של כל האחים והנכדים.

איך מגישים בקשה לאזרחות גרמנית מישראל?

שלב 1 – מכתב קצר למחלקת האזרחות: שגרירות גרמניה בתל אביב מבקשת ממעוניינים במסלולי סעיפים 116(2), 15 ו־5 לפנות תחילה בכתב אל [email protected]. כדאי לכלול במסר את שם המבקש, תאריך לידתו, המסלול המשוער, פרטי הקרוב הגרמני ושנים ומקומות מרכזיים. אל תשלחו מסמכים רגישים מעבר לנדרש בפנייה ראשונית.

שלב 2 – הכנת בקשה: מורידים את הטופס המתאים ממרכז ההורדות של BVA, ממלאים בגרמנית ומצרפים תעודות, ראיות והעתקים מאומתים כנדרש. אם אינכם יודעים באיזה מסלול להגיש, בקשו הכוונה בכתב לפני בחירת הטופס.

שלב 3 – הגשה: תושבים קבועים מחוץ לגרמניה יכולים להגיש באמצעות הנציגות הגרמנית המוסמכת או ישירות ל־BVA. בחלק ממסלולי השירות הפדרליים קיימת גם אפשרות להגשה מקוונת, ויש לבדוק אם היא פתוחה לטופס ולנסיבות שלכם. הפורטל הפדרלי למסלול סעיף 15 מפרט הגשה מקוונת או בדואר; הפורטל לסעיף 5 מפרט את דרך מסירת ההצהרה.

שלב 4 – מעקב: לאחר קליטת בקשה עשויה להישלח הודעה עם מספר תיק (Aktenzeichen). ציינו אותו בכל פנייה והודיעו על שינוי כתובת. אם BVA מבקשת מסמך נוסף, ודאו מהי הדרישה המדויקת ומה התאריך האחרון להשלמתה; אל תניחו שהיעדר מענה במשך כמה חודשים פירושו דחייה.

כתובת בישראל: שגרירות גרמניה, רחוב השלושה 2, בניין C, תל אביב, מיקוד 6706054. לפרטי קשר מעודכנים. אין להגיע בלי הזמנה או תור מתאים. בקשות אזרחות מוכרעות ב־BVA, ולא בדלפק הדרכונים של השגרירות.

אגרות ועלויות: כמה באמת עולה דרכון גרמני?

ההבחנה החשובה ביותר היא בין עלות בקשת האזרחות לבין עלות המסמכים והדרכון. שגרירות גרמניה מפרסמת במפורש שהבקשות לפי סעיפים 116(2), 15 ו־5 פטורות מאגרה ואינן מחייבות ייצוג על ידי עורך דין. לעומת זאת, תעודות ממדינות אחרות, אפוסטיל, תרגומים, חיפוש בארכיון, אימותים ודרכון בהמשך עשויים לעלות כסף.

הליך	אגרה רשמית	הערה
השבת אזרחות לפי 116(2)	0 אירו	אין אגרת התאזרחות במסלול הזה
התאזרחות לפי סעיף 15	0 אירו	אין אגרת בקשה; מסמכים ואימות עשויים לעלות
הצהרה לפי סעיף 5	0 אירו	חובה לעמוד במועד האחרון ובתנאי ההצהרה
קביעת אזרחות קיימת לפי סעיף 30	51 אירו	אם נדרש הליך הוכחה רשמי בעקבות ספק באזרחות
התאזרחות רגילה למבוגר	255 אירו	לפי סעיף 38; ללא הוצאות תרגום או מבחנים
קטין שמצטרף להתאזרחות רגילה בתנאים	51 אירו	האגרה המופחתת אינה חלה אוטומטית על כל בקשה של קטין
דרכון גרמני רגיל בשגרירות בישראל, גיל 24 ומעלה	106 אירו	אגרת דרכון, לאחר הכרה באזרחות
דרכון גרמני רגיל בישראל, מתחת לגיל 24	73.50 אירו	אגרת הדרכון לפי גיל
טיפול אקספרס בדרכון	32 אירו נוספים	בתוספת האגרה הבסיסית; לא מקצר הליך אזרחות

מקורות: סעיף 38 לחוק האזרחות והתעריפים בשגרירות גרמניה בישראל. המחירים נכונים לבדיקה ל־18 באוקטובר 2026 ועשויים להשתנות; התשלום בישראל מתבצע לפי כללי השגרירות ושער ההמרה. דרכון של 48 עמודים כרוך בתוספת אגרה, ודרכון זמני כרוך בכללים אחרים.

איך בודקים הצעת מחיר מסחרית? בקשו פירוט של תחקיר משפחתי, איתור תעודות, תרגום, אפוסטיל, טיפול בדרישות השלמה, ליווי בהגשה והזמנת הדרכון. הצעת מחיר של אלפי שקלים יכולה לשקף שירותים פרטיים, אך אין להציג אותה כ״אגרה לממשלת גרמניה״ כשמסלול הבקשה עצמו פטור מתשלום.

זמני טיפול: מתי מקבלים תשובה?

הזמן תלוי במסלול, בתיק המשפחתי ובמסמכים. פורטל הממשלה הגרמנית מציג למסלול סעיף 15 הערכת טיפול של שנה עד שנתיים, עם אפשרות להארכה בתיקים מורכבים. למסלול ההצהרה לפי סעיף 5 הפורטל מציג הערכה של שנתיים עד שלוש, וגם כאן יש תיקים שנמשכים זמן רב יותר. אלה אינם לוחות זמנים מחייבים. בקביעת אזרחות קיימת ובטיפול בסעיף 116(2) עשויים להיות פערים בהתאם לחומר הדרוש.

אחרי אישור האזרחות יש שלב נוסף: קביעת תור והנפקת דרכון. כדאי להיערך ל־13–15 שבועות ממועד הגשת בקשת הדרכון הרגילה: זהו פרק הזמן שהשגרירות מציינת באחת מתשובותיה המפורטות לשאלות נפוצות, אף שבמקום אחר באותו עמוד היא מציינת עד עשרה שבועות. במסלול אקספרס היא מציינת עד ארבעה שבועות. בנוסף עשויה להיות המתנה לקבלת תור, ואין מדובר בהתחייבות למועד אספקה. בדקו לפני הזמנה את עמוד התורים והדרכונים הרשמי ואל תקבעו טיסה בהסתמך על המועד הקצר בלבד.

לא כדאי להזמין נסיעה, להתחייב על מעבר מדינה או להבטיח לילדים תחילת לימודים על בסיס צפי של חברה מסחרית. כל עוד אין אישור אזרחות מסודר ודרכון בתוקף, תכננו לפי המסמכים שבידיכם בפועל.

אחרי אישור האזרחות: איך מבקשים דרכון גרמני בישראל?

אזרח גרמני יכול לבקש דרכון (Reisepass) בשגרירות גרמניה בתל אביב לאחר תיאום תור. עבור מי שקיבל זה עתה אזרחות, כדאי לוודא קודם שהמסמכים על רכישת האזרחות והשם המשפטי לפי הדין הגרמני מסודרים. במקרים מסוימים תידרש הצהרת שם משפחה לפני הגשת בקשה לדרכון ראשון.

שגרירות גרמניה מפעילה מערכת רישום לתורים לדרכונים ותעודות זהות. במקום לבחור תמיד תאריך פנוי, נרשמים למאגר ומקבלים תור כאשר מתפנה מקום, בדרך כלל בהתראה מראש. לדרכון יש להגיע באופן אישי עם המסמכים הנדרשים; גם קטינים צריכים להיות נוכחים, ובהגשת בקשה לקטין בדרך כלל נדרשת מעורבות ההורים המחזיקים בסמכות ההורית, בכפוף לחריגים.

לבקשת דרכון ראשון יש להכין טופס מלא, דרכון קודם אם קיים, תעודת לידה, הוכחת אזרחות או התאזרחות, ולעיתים מסמכי נישואים ושם משפחה. השגרירות דורשת שתי תמונות ביומטריות עדכניות ותעודות מקוריות. חשוב להבחין בין הדרישות לתיק האזרחות מול BVA לבין הדרישות בשגרירות להנפקת הדרכון: לפי עמוד הדרכונים, תעודת לידה ישראלית לצורך בקשת הדרכון מוגשת בנוסח הדו־לשוני של משרד הפנים, ומסמכים מקוריים בגרמנית, באנגלית או בעברית מתקבלים בדרך כלל ללא תרגום; בשפות אחרות עשוי להידרש תרגום מאושר. אם קיבלתם אזרחות בעקבות השבה, כדאי לבדוק מראש גם את הצורך בהצהרת שם.

הגעה בלי המסמכים המקוריים או בלי התמונות המתאימות עשויה לחייב תור נוסף. תעודת זהות גרמנית אינה תחליף לדרכון לצורך כניסה ויציאה מישראל; אזרחים ישראלים צריכים גם לפעול בהתאם להוראות המסמכים של רשות האוכלוסין בישראל.

ומה לגבי הילדים ובן או בת הזוג?

אזרחות של הורה אינה בהכרח מקנה באותו יום דרכון אוטומטי לכל בני המשפחה. במסלולי השבה והצהרה יכולים צאצאים להגיש בקשות משל עצמם בהתאם לתנאים. לידה לאחר רכישת האזרחות עשויה להקנות לילד אזרחות מכוח הורות, בעוד שילד שנולד לפני שההורה התאזרח צריך להיבחן לפי המסלול ההיסטורי או המשפטי המתאים. גם לשאלה אם ההורה רכש אזרחות או רק הוכיח אזרחות שהייתה קיימת מלידה עשויה להיות משמעות.

בן או בת זוג של אזרח גרמני אינם מקבלים אזרחות מעצם הנישואים. סעיף 9 לחוק האזרחות קובע מסלול התאזרחות למי שחי בגרמניה, בדרך כלל לאחר שלוש שנות מגורים חוקיים ושנתיים של נישואים, בצירוף דרישות נוספות; הוא אינו מסלול אוטומטי לזוגות החיים בישראל. לקבלת תמונה על מעבר לגרמניה ראו גם את מדריך הרילוקיישן לגרמניה בבָּעוֹלָם.

התאזרחות רגילה בגרמניה: מה השתנה ב־2025?

ישראלי שאין במשפחתו זכאות קיימת עשוי להיות מסוגל להתאזרח אחרי מעבר חוקי לגרמניה. מאז הרפורמה של 2024 תקופת השהייה הרגילה היא חמש שנים, במקום שמונה בעבר. המסלול המואץ של שלוש שנים, שהיה זמין במקרים מסוימים של השתלבות מיוחדת, בוטל ב־30 באוקטובר 2025. שינוי זה אינו מבטל מסלולים מיוחדים בחוק, כגון התאזרחות של בני זוג העומדים בתנאי סעיף 9.

התאזרחות לפי סעיף 10 דורשת, לצד תקופת מגורים חוקית, בירור זהות ואזרחות, זכות שהייה מתאימה, יכולת לפרנס את המשפחה לפי הכללים והחריגים, גרמנית ברמת B1 בדרך כלל, ידע על החוק והחיים במדינה ומבחן התאזרחות כאשר הוא נדרש. הרשות בודקת גם עבר פלילי והתאמה לערכי היסוד החוקתיים. חריגים מסוימים חלים על מי שלא יכולים לעמוד בדרישות בשל גיל, מוגבלות או מחלה. סעיף 10 והודעת הממשלה על ביטול המסלול התלת־שנתי.

זה אינו מסלול להנפקת דרכון באמצעות בקשה מהבית בישראל. נדרשים מגורים ממשיים בגרמניה והליך בפני רשות האזרחות המקומית. מסלולים מיוחדים לאנשים החיים בחו״ל לפי סעיף 14 קיימים בנסיבות חריגות, אך אינם תחליף פשוט למסלול הכללי.

האם אזרחות גרמנית מאפשרת להחזיק גם בדרכון ישראלי?

ככלל, כן מצד הדין הגרמני. מאז 27 ביוני 2024 גרמניה מאפשרת בדרך כלל ריבוי אזרחויות ואינה מחייבת ויתור אוטומטי על האזרחות הקודמת במסגרת ההתאזרחות. ההסדר החדש אינו פועל באופן גורף רטרואקטיבית למקרים שבהם אדם איבד אזרחות גרמנית לפני 2024. כמו כן, אובדן אזרחות או שלילה מכוח החלטה אחרת מחייבים בדיקה פרטנית.

מבחינת ישראל, אזרחות זרה נוספת אינה מוחקת מעצמה חובות של אזרח ישראלי, לרבות חובות מס ודיווח, זכויות וחובות לפי חוקי המדינה וכללי שימוש בדרכון בכניסה וביציאה מישראל. אין להסיק מהחזקת דרכון גרמני שמתנהלת חבות מס אוטומטית בגרמניה למי שמתגורר בישראל; מיסוי נקבע לפי נסיבות התושבות וההכנסה ולא רק לפי צבע הדרכון. הסבר השגרירות על ריבוי אזרחויות.

מה מעניקה אזרחות גרמנית?

אזרחות גרמנית היא גם אזרחות של האיחוד האירופי. היא מקנה, במסגרת הדין האירופי ובהתאם לחובות הרישום במדינות השונות, אפשרות להתגורר, לעבוד וללמוד במדינות האיחוד. היא עשויה גם להקל על נסיעות בין מדינות, אבל אינה פוטרת אזרח מלהסדיר כתובת, ביטוח, תושבות מס וזכאות לשירותים ציבוריים אם הוא עובר להתגורר במדינה אחרת. הפטור מבדיקות הגירה מסוימות אינו הופך את הבקשה לאזרחות למהירה או אוטומטית.

השוואה חשובה למי שמתחיל לבדוק כמה מסלולים משפחתיים: מדריך הדרכון הפורטוגלי שלנו מסביר את שינוי החוק בפורטוגל מ־2026. שני החוקים שונים, ואין להשליך מדרישות של אזרחות פורטוגלית על דרישות של אזרחות גרמנית.

לפני תשלום לחברה: איך מזהים הבטחות בעייתיות?

״כל צאצא של ניצול שואה זכאי״: לא נכון. צריך לבחון את הקשר בין הרדיפה לבין אזרחות גרמנית, אפשרות לרכוש אותה או מגורים בגרמניה, ואת החריגים בחוק.

״אפשר לקבל דרכון גרמני כי סבא נולד בגרמניה״: מקום לידה לבדו לא מוכיח אזרחות, והעברת אזרחות לדורות הבאים תלויה במועדים ובכללים היסטוריים.

״חייבים עורך דין והליך האזרחות עולה אלפי אירו״: שלושת המסלולים החשובים לפי סעיפים 116(2), 15 ו־5 פטורים מאגרת אזרחות ואינם מחייבים עורך דין. אפשר לשכור שירות מקצועי בתשלום אם צריך, אבל זהו שירות פרטי ולא תנאי גורף של המדינה.

״כבר יש לכם אזרחות, צריך רק למלא טופס״: כאשר לא ברור אם האזרחות עברה בכל דור, עשויה להידרש קביעה רשמית ותיעוד מלא. אין להבטיח דרכון בלי לברר את הבסיס החוקי.

״נקבל לכם דרכון תוך חודש״: תהליך האזרחות ותהליך הדרכון הם שני שלבים. הזמנת דרכון ביומטרי אפשרית אחרי הכרה באזרחות, והמתנה לתור ולהנפקה עשויה להימשך עוד שבועות.

בכל הצעת מחיר דרשו פירוט של שלבי העבודה, זהות הגורם שמגיש לרשות BVA, התעודות שתצטרכו, האחריות להשלמות ומה קורה במקרה של דחייה. בקשו גישה למספר התיק שלכם ושמרו עותקים מסודרים של כל מסמך, בלי להעביר שלא לצורך חומר אישי רגיש.

שאלות ותשובות על דרכון גרמני לישראלים

האם אפשר לקבל דרכון גרמני כנכד או כנין של יהודי שברח מגרמניה?

ייתכן. סעיף 116(2) וסעיף 15 מאפשרים במצבים שונים בקשות של צאצאי נרדפי הנאצים. צריך להוכיח מה הייתה זיקת הקרוב לגרמניה, כיצד פגעו בו הרדיפות ומהי שרשרת הקרבה המשפחתית.

האם סבא חייב היה להיות אזרח גרמני?

לא בכל מסלול. לפי סעיף 116(2) מדובר במי שאזרחותו הגרמנית נשללה. סעיף 15 עשוי לחול גם על מי שלא הצליח לרכוש אזרחות או שאיבד את מקום מגוריו הקבוע בגרמניה בעקבות הרדיפה, בהתאם לתנאי החוק.

סבא שלי נרדף בפולין ולא התגורר בגרמניה. האם אני זכאי?

רדיפה בידי הנאצים לבדה אינה מקנה בהכרח אזרחות גרמנית. יש לבדוק אם קיים קשר רלוונטי לאזרחות הגרמנית או למגורים בגרמניה באחד המסלולים הקבועים בחוק.

האם נדרשת ידיעת גרמנית במסלול לצאצאי נרדפי הנאצים?

לא במסגרת הזכאות לפי סעיף 116(2), ואין לבלבל בינו או בין המסלול המתקן שבסעיף 15 לבין מסלול ההתאזרחות הרגיל הדורש לרוב גרמנית B1. במסלולים חריגים אחרים ייתכנו תנאים שונים.

עד מתי אפשר להגיש בקשה לפי סעיף 15?

לפי פורטל השירותים של ממשלת גרמניה, אין מועד אחרון להגשת בקשה במסלול סעיף 15. אין לבלבל זאת עם מסלול ההצהרה לפי סעיף 5.

מתי נסגר מסלול ההצהרה לפי סעיף 5?

המועד האחרון הוא 19 באוגוסט 2031. ההצהרה צריכה להתקבל ב־BVA עד למועד הקובע. הגשת בקשה להכנת תרגומים או פנייה מקדימה לייעוץ אינן מחליפות מסירה בזמן.

אבא שלי קיבל אזרחות גרמנית רק אחרי שנולדתי. האם אני מקבל אותה אוטומטית?

לא בהכרח. צריך לברר אם אביך רכש אזרחות חדשה, הושב לאזרחות או רק קיבל הוכחה שהיה אזרח גרמני כבר מלידה. לכל מצב עשויות להיות השלכות שונות על ילדיו, לפי תאריכי הלידה והמסלול.

אני כבר אזרח גרמני מלידה אבל אין לי דרכון. מה עושים?

מבררים עם השגרירות אם ניתן להוכיח את המעמד באמצעות מסמכי הלידה וההורה, או שצריך הליך קביעת אזרחות לפי סעיף 30. לאחר שהמעמד מוכח ניתן לקבוע תור לדרכון ראשון ולבדוק אם יש צורך בהצהרת שם.

האם אפשר לקבל אזרחות בלי שההורים שלי יגישו בקשה?

במסלולים של השבת אזרחות לצאצאי נרדפים התשובה עשויה להיות כן. השגרירות מציינת שנכד יכול לממש זכאות גם אם ההורה או הסב לא ביקשו להתאזרח בעצמם.

כמה עולה להגיש בקשת אזרחות לפי סעיף 116 או 15?

אגרת הבקשה היא אפס. קיימות הוצאות אפשריות על מסמכים, אימותים, תרגומים או שירות משפטי פרטי, אך הן אינן אגרת התאזרחות.

כמה עולה דרכון גרמני בישראל?

לפי התעריפים שמפרסמת השגרירות, 106 אירו מגיל 24 ומעלה ו־73.50 אירו למי שטרם מלאו לו 24, בתוספת תשלום לשירותי אקספרס או תוספות מיוחדות אם מבוקשים.

האם צריך עורך דין בשביל דרכון גרמני?

לא באופן גורף. השגרירות מדגישה שבקשות לפי סעיפים 116(2), 15 ו־5 אינן מחייבות ייצוג משפטי. תיק עם שרשרת דורות מורכבת או תיעוד חסר עשוי להצדיק סיוע מקצועי.

האם גרמניה מאפשרת להחזיק גם באזרחות ישראלית?

ככלל כן מבחינת הדין הגרמני לאחר רפורמת יוני 2024. עם זאת צריך לבדוק את דיני המדינה האחרת ואת ההשלכות האישיות, ומקרים היסטוריים של אובדן אזרחות לפני השינוי אינם מתוקנים אוטומטית.

האם מספיק שסבתא הייתה יהודייה וגרה בברלין?

לא מספיק להוכיח יהדות ומגורים כשלעצמם. יש להראות שהרדיפה הנאצית גרמה לשלילת אזרחות, מנעה רכישתה או הובילה לתוצאה אחרת שהחוק מכיר בה, ולחבר את המבקש לקרובת המשפחה באמצעות תעודות.

כמה זמן נמשך ההליך?

פורטל ממשלת גרמניה מציג הערכות של שנה–שנתיים למסלול סעיף 15 ושנתיים–שלוש למסלול ההצהרה לפי סעיף 5. אלה הערכות ולא התחייבות; הליכים מסוימים עשויים להימשך זמן רב יותר.

מה עושים אם אין לנו תעודות ישנות?

התחילו ברישומי העיר או מרשם האזרחים בגרמניה, בארכיון Arolsen, ב־Bundesarchiv ובמאגר יד ושם. צרו רשימת שמות, תאריכים ומקומות חיפוש; אם אין מסמך מסוים, בקשו מהרשות הנחיה לגבי הראיות החלופיות הנדרשות.

האם נישואים לאזרח גרמני מעניקים מיד דרכון?

לא. נישואים עשויים ליצור בסיס למסלול אזרחות לאחר מגורים חוקיים בגרמניה ועמידה בתנאים נוספים, אך אינם מעניקים דרכון לאזרח הישראלי באופן אוטומטי.

האם אני חייב לגור בגרמניה כדי לקבל אזרחות מכוח השבת זכויות?

לא לפי מסלולי ההשבה של סעיף 116(2) וסעיף 15 עבור זכאים החיים בחו״ל. לעומת זאת, ההתאזרחות הרגילה דורשת מגורים חוקיים ממשיים בגרמניה בדרך כלל.

מקורות רשמיים וטפסים לבדיקה לפני הגשה

עוד בבָּעוֹלָם: מדריך להוצאת דרכון פורטוגלי ומדריך רילוקיישן לגרמניה.

המידע מעודכן לבדיקת 18 באוקטובר 2026. אין בו ייעוץ משפטי, מס, הגירה או הבטחה לזכאות אישית. תנאי הדין והנהלים משתנים; הרשויות בגרמניה הן המוסמכות לקבוע זכאות, הוכחת אזרחות, מסמכים, תשלום והנפקת דרכון. צילום ראשי: דגל גרמניה מעל הרייכסטאג בברלין, צילום ארכיון של Maheshkumar Painam באמצעות Unsplash, לפי רישיון Unsplash.