תחקיר נתונים של סוכנות רויטרס, שפורסם ב־20 באוקטובר 2026, מצא כי אירועי חום ממושכים המכסים שטחים עצומים של כדור הארץ נעשו שכיחים בהרבה בעשורים האחרונים. החוקרים והעיתונאים כינו אותם 'סופות חום' — לא מונח רשמי של ארגון מטאורולוגי, אלא דרך להמחיש גלי חום בעלי היקף יוצא דופן.
עודכן: 20 באוקטובר 2026.
תמונת אילוסטרציה – צילום: Goran Jaksic / Unsplash. התמונה אינה מתעדת אירוע חום מסוים.
חמש נקודות מרכזיות
- רויטרס הציעה הגדרה אנליטית ל'סופת חום' כאירוע חום קיצוני המשתרע על לפחות אחוז משטח כדור הארץ.
- לפי הניתוח, מספר האירועים עלה מכחמישה בשנה בשנות ה־60 לכ־102 בשנים האחרונות.
- אירוע שכונה Vera נמשך לפי שיטת הסיווג של התחקיר 367 ימים והשפיע לאורך תקופתו על אזורים המכסים כ־85% משטח כדור הארץ.
- הנתונים מתייחסים להתפשטות של חריגות טמפרטורה, לא לכך שכל המקומות חוו אותו חום בו־זמנית.
- שינוי האקלים ואירועי אל ניניו מוזכרים כגורמים שמשפיעים על דפוסי החום, ויש להפריד בין השפעתם.
איך אפשר לדבר על סופת חום בגודל של יבשות?
גל חום מוכר לציבור ככמה ימים חמים במיוחד באזור מסוים. התחקיר החדש מבקש לבחון דפוס רחב יותר: חריגות חום שמצטברות ומשתרעות על חלקים גדולים של פני כדור הארץ, כאשר האזורים החמים במיוחד משתנים במהלך האירוע. רויטרס בחנה נתוני טמפרטורה היסטוריים מאז 1960, ובחרה להצמיד שמות לאירועים חריגים, בדומה לשמות הניתנים לסופות טרופיות. המטרה היא תקשורתית ומחקרית — אין כאן הכרזה של שירות חזאות בינלאומי על סוג חדש של סופה.
מה השתנה מאז שנות השישים?
לפי רויטרס, בשנות השישים אובחנו לפי סף ההגדרה החדש כחמישה אירועים בשנה בממוצע, לעומת כ־102 אירועים בשנים האחרונות. אין בכך לומר שבשנות השישים לא היו גלי חום קטלניים; המדידה מתייחסת להגדרה ספציפית, לשטח הכיסוי ולמשך החריגה. הסדרה ההיסטורית מרמזת שמדובר בשינוי שיטתי בעומס החום העולמי, לא רק בתחושה שהקיץ המקומי קשה יותר. נוסף לעלייה בתדירות, אירועי חום גדולים עשויים להשתלב זה בזה ולהקשות על התאוששות המערכות הטבעיות והאנושיות.
האירוע שנמשך כמעט שנה
אחד האירועים שתוארו בתחקיר קיבל את השם Vera. על פי ניתוח רויטרס הוא נמשך 367 ימים, והשפיע בשלב כלשהו על אזורים המשתרעים יחד על כ־85% משטח כדור הארץ. זה אינו אומר שכל העולם היה שרוי בגל חום רציף במשך שנה, אלא שחלקים שונים חוו בתזמון משתנה חריגות קיצוניות שנספרו במסגרת אירוע מחובר. צוות רויטרס תיאר גם אירוע נוסף בשם Raimundo בשנת 2026. השימוש בשמות מאפשר להסביר סדרת פגיעות שצופה במדינה אחת עלול שלא לראות כקשורה לנזקים במקום אחר.
מה המשמעות לחקלאות, לבעלי חיים ולבריאות?
גלי חום נרחבים מגדילים בו־זמנית את הביקוש לחשמל לצורכי קירור, את צריכת המים ואת הסכנה לשרפות. הם עלולים לגרום לכישלון יבולים, לפגיעה בבעלי חיים ולעלייה בתחלואה ובתמותה, במיוחד אצל מבוגרים, חולים ועובדים בחוץ. התחקיר הביא דוגמאות מהפיליפינים, מאירופה, מחוף השנהב ומברזיל. הקשר בין תופעה מסוימת לאירוע אקלימי נרחב מחייב בדרך כלל מחקר ייחוס נפרד; לא כל אירוע מקומי מוכיח לבדו את השפעת ההתחממות הגלובלית.
איך זה קשור לישראל?
ישראל נמצאת באזור המתאפיין בקיץ חם ובעלייה בסיכון לעומסי חום. הדיון על סופות חום אינו מספק תחזית ספציפית לקיץ הבא בישראל, אבל הוא מדגיש את חשיבות ההיערכות למשך האירוע ולא רק לשיא הטמפרטורה: פתיחת מרחבים ממוזגים, התאמת שעות עבודה, היערכות מערכות חשמל, נגישות למים ושמירה על אוכלוסיות פגיעות. במדידה מקומית כדאי לעקוב אחר פרסומי השירות המטאורולוגי הישראלי, ולא להסיק מסקנות על יום מסוים מהמדד הגלובלי של רויטרס.
מה עוד צריך לבדוק במחקר?
מדידה עקבית של גלי חום דורשת החלטות על טמפרטורת סף, בסיס השוואה, רציפות בזמן ושטח הכיסוי. לכן תוצאות משיטות שונות אינן בהכרח זהות. תחקיר רויטרס מציע שפה חדשה לדיון ציבורי, אולם הנתונים אינם מחליפים פרסומים רשמיים של ארגוני מטאורולוגיה. כדאי לבחון גם את התפקיד היחסי של התחממות ארוכת טווח ושל תופעות מחזוריות כמו אל ניניו.
עוד בבָּעוֹלָם: איך אל ניניו ולה ניניה משפיעים על החורף בישראל, והמקומות בעולם שנמצאים בסיכון בשל שינוי האקלים. שני המדריכים מספקים רקע על התופעות, ולא תחזית נקודתית לסופת חום מסוימת.
שאלות ותשובות
מהי סופת חום?
שם שהעניקה רויטרס לגל חום נרחב וממושך לפי שיטת מדידה שפיתחה לצורך התחקיר; אין מדובר במונח רשמי חדש של תחזית מזג אוויר.
האם באמת היו 102 אירועים בשנה?
לפי סיווג רויטרס, הממוצע בשנים האחרונות הגיע לכ־102 אירועים בשנה, לעומת כחמישה בשנות השישים.
האם סופת Vera חיממה את כל העולם בבת אחת?
לא. השטח המצטבר שנפגע לאורך האירוע אינו מעיד על חום קיצוני בו־זמני בכל המקומות.
לקריאה נוספת בבָּעוֹלָם: איך אל ניניו ולה ניניה עשויים להשפיע על החורף בישראל, וגם שישה מקומות בעולם שנמצאים בסכנה בגלל שינוי האקלים.
אחרי מה לעקוב?
יש לעקוב אחר פרסום שיטות המדידה של רויטרס, דוחות האקלים הבינלאומיים ונתוני עומס החום בישראל, לצד מחקרים שיבדקו את הקשר בין אירועי חום מתמשכים לנזקים.
צילום אילוסטרציה של עיר בשקיעה, שאינו מתעד אירוע חום מסוים. Photo by Andrey Stakhovskiy on Unsplash.
