ביל אקמן, מייסד קרן ההשקעות פרשינג סקוור ואחד המשקיעים המתוקשרים בוול סטריט, הגיע לישראל עם אשתו נרי אוקסמן לקראת הבחירות ב־27 באוקטובר. בכנס שיבא הסביר שחשוב לה להשתתף בהצבעה, והעריך שבתוך עשור תצמח בישראל חברה בשווי טריליון דולר. מאחורי ההכרזה עומד סיפור של הצלחות ענק, הפסדים של מיליארדים, מאבקים בהרווארד ותמיכה בדונלד טראמפ.

האורח שהשתתף ביום חמישי, 22 באוקטובר 2026, בכנס החדשנות ARC של המרכז הרפואי שיבא לא היה עוד משקיע זר שבא להכיר את ההייטק הישראלי. ביל אקמן, בן 60, אמר בשיחה עם מנהל שיבא פרופ' יצחק קרייס כי אחת הסיבות המרכזיות להגעתו לישראל היא אשתו, המעצבת והחוקרת הישראלית נרי אוקסמן. לדבריו, חשוב לה מאוד להיות בישראל כדי להצביע בבחירות הקרובות. כלכליסט פרסם את דבריו בכנס.

אבל אקמן לא הסתפק בהסבר אישי. הוא הביע אמון גדול בכלכלה הישראלית, הסביר מדוע לדעתו המדינה עשויה להרוויח דווקא מגודלה הקטן בעידן הבינה המלאכותית, והעריך שתוך חמש עד עשר שנים תצמח כאן חברה בשווי שוק של טריליון דולר. זו תחזית שלו, ולא עובדה או הערכה מוסכמת; היא מעניינת במיוחד משום שבינואר 2024 אקמן ואוקסמן השקיעו מכספם כ־25 מיליון דולר ברכישת נתח של כ־4.9% מהבורסה לניירות ערך בתל אביב. רויטרס דיווחה על התחזית החדשה, וכבר ב־2024 דווח על רכישת המניות בבורסה.

חמישה דברים שחשוב לדעת על ביל אקמן

• אקמן הוא מייסד חברת ההשקעות Pershing Square Capital Management, שנודעה ברכישת החזקות גדולות בחברות ובדרישה לשנות את דרך ניהולן.
• הקריירה שלו כוללת רווח של מיליארדים בעסקאות הגנה בזמן משבר הקורונה, אך גם הפסדי ענק בהשקעות ב־Valeant וב־Herbalife.
• מאז 7 באוקטובר 2023 הפך לקול בולט במאבק נגד אנטישמיות בקמפוסים והיה בין המבקרים הבולטים של הנהלת אוניברסיטת הרווארד.
• בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב־2024 הודיע על תמיכתו בדונלד טראמפ, לאחר שבעבר תמך גם במועמדים דמוקרטים.
• הוא ואשתו נרי אוקסמן רכשו ב־2024 כ־4.9% ממניות הבורסה בתל אביב; כעת סיפר שהגיעו לישראל לקראת הבחירות.

מהרווארד לקרן ששינתה חברות

ויליאם אלברט אקמן נולד ב־1966 למשפחה יהודית בניו יורק, למד בהרווארד והשלים בה תואר שני במנהל עסקים. כבר בתחילת דרכו בחר במסלול של השקעות ממוקדות והתערבות פעילה בניהול חברות. ב־1992 הקים עם שותף את Gotham Partners, וב־2004 ייסד את Pershing Square Capital Management, שהפכה לשם מוכר מאוד בוול סטריט.

אקמן מתואר כמשקיע אקטיביסט: הוא אינו מסתפק ברכישת מניות ובהמתנה לעליית מחירן, אלא מנסה להשפיע על החלטות דירקטוריון, שינויים בהנהלה, אסטרטגיה והקצאת הון. הגישה הזאת מזכה אותו לעיתים בהערכה מצד בעלי מניות שמצפים לשיפור, ולעיתים בהתנגדות חריפה מצד מנהלים ויריבים עסקיים. הוא הפך את הוויכוח הציבורי לחלק מכלי העבודה שלו, הרבה לפני שפעילותו הפוליטית תפסה את הכותרות.

איך מרוויחים מיליארדים — ומפסידים אותם

אחד הקרבות המפורסמים שלו החל ב־2012, כאשר הימר נגד חברת תוספי התזונה Herbalife, בטענה שהמודל העסקי שלה בעייתי ופועל בדומה להונאת פירמידה. החברה הכחישה, ומשקיעים אחרים ובראשם קרל אייקן ניצבו נגדו. לאחר שנים של מאבק סגר אקמן את ההימור ב־2018 בהפסד ניכר. פרשה אחרת התרחשה בחברת התרופות Valeant: אקמן תמך בה גם כשהחלה להסתבך בפרשות הנוגעות לתמחור תרופות ולפעילותה, ולבסוף מכר את ההחזקה ב־2017. על פי רויטרס, ההפסד המצטבר הוערך בכשלושה עד ארבעה מיליארד דולר. הוא התנצל בפני משקיעיו ותיאר את ההשקעה כטעות גדולה. לדיווח על ההפסד וההתנצלות.

לעומת זאת, בתחילת משבר הקורונה ב־2020 ביצעה פרשינג סקוור עסקאות הגנה מפני ירידות חדות בשוק האשראי. העסקאות הניבו לקרן רווח של כ־2.6 מיליארד דולר בתוך שבועות. אקמן השתמש בהמשך בחלק מהכספים להשקעה בחברות לאחר שמחיריהן ירדו. ב־2022 הוא רכש מניות נטפליקס, אך יצא מההשקעה בתוך חודשים בהפסד גדול. באוגוסט 2026 הודיעה החברה שחזרה להשקיע בנטפליקס, לצד השקעות חדשות בוויזה, מאסטרקארד, S&P Global וחברות נוספות. רויטרס על העדכון בתיק ההשקעות.

באפריל 2026 השלימה פרשינג סקוור מהלך פיננסי גדול נוסף: הנפקות משולבות של חברת הניהול Pershing Square Inc. ושל הקרן Pershing Square USA בבורסה בניו יורק. על פי הודעת החברה מ־30 באפריל, במסגרת ההנפקות וההשקעה הפרטית הנלווית גויסו בסך הכול חמישה מיליארד דולר לקרן החדשה. במילים אחרות, אקמן אינו רק משקיע מצליח או כושל על פי עסקה אחת; הוא מנהל פעילות פיננסית שביצועיה נתונים כל הזמן לבחינה ציבורית.

המאבק באנטישמיות והרווארד

מאז מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 הפך אקמן לדמות מרכזית בוויכוח על אנטישמיות, ישראל וחופש הביטוי באוניברסיטאות בארצות הברית. הוא תקף את מה שתיאר כחוסר נכונות של הנהלות מוסדות אקדמיים להגן על סטודנטים יהודים, וקרא לשינויים עמוקים במדיניות ובניהול. באוקטובר 2023 עורר מחלוקת כאשר ביקש לזהות את הסטודנטים שחתמו על הצהרה שהטילה על ישראל אחריות למתקפה, כדי שמעסיקים יוכלו להכיר את עמדותיהם. מבקריו טענו שהוא מפעיל לחץ על סטודנטים בשל ביטוי פוליטי.

העימות החריף במיוחד סביב אוניברסיטת הרווארד, שבה למד אקמן בעצמו. לאחר עדותה של נשיאת האוניברסיטה קלודין גיי בשימוע בקונגרס בדצמבר 2023, הוא היה בין מי שדרשו שתעזוב את תפקידה. גיי התפטרה בינואר 2024, על רקע הביקורת על עדותה וטענות בנוגע לשימוש במקורות בעבודתה האקדמית. אקמן היה משתתף בולט במאבק הציבורי, אך לא הגורם היחיד להחלטה. Harvard Magazine סקר את האירועים והוויכוח על חופש הביטוי.

באותה תקופה מצא עצמו אקמן גם בצד השני של ביקורת תקשורתית, לאחר שפורסמו טענות על ליקויים בציטוטים בכתיבה אקדמית של אשתו נרי אוקסמן. היא הכירה בכמה טעויות והתנצלה, ואקמן מתח ביקורת חריפה על אופן הסיקור. האירוע הוסיף למחלוקת סביב האופן שבו איש עסקים עשיר ובעל נוכחות ציבורית גדולה משתמש בהשפעתו בזירה האקדמית והתקשורתית.

איך עבר לתמוך בטראמפ

במשך שנים העניק אקמן תמיכה ותרומות גם למועמדים דמוקרטים. אולם ביולי 2024, לאחר ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ בפנסילבניה, הוא הודיע רשמית על תמיכתו במועמד הרפובליקני לנשיאות. אקמן הדגיש שההחלטה התגבשה עוד לפני ניסיון ההתנקשות. בכך סימן שינוי בולט ביחס לעמדתו אחרי אירועי 6 בינואר 2021, אז מתח ביקורת קשה על טראמפ. רויטרס על הכרזת התמיכה ביולי 2024.

בשיחה בישראל השבוע תקף אקמן את עליית כוחם של הדמוקרטים הסוציאליסטים בארצות הברית. הוא הגדיר אותם כאיום על הכלכלה האמריקנית ועל ישראל; זו עמדתו הפוליטית, לא קביעה עובדתית מוסכמת. הוא גם התייחס בחיוב לבנימין נתניהו ולדרך שבה ניהל, לדעת אקמן, את המלחמה. אקמן אמר שפגש אישית מבין מנהיגי המפלגות בישראל רק את נתניהו, ולכן אינו מבקש להעריך את האחרים. אין בכך מידע על העדפת ההצבעה של אוקסמן, ואקמן לא הציג את ביקורו כפעילות מטעם מפלגה ישראלית.

נרי אוקסמן: הקשר לחיפה ולתל אביב

אוקסמן, שנולדה בחיפה ב־1976, היא חוקרת, מעצבת ואדריכלית בעלת מוניטין בינלאומי. היא למדה בטכניון והמשיכה ללימודים ולמחקר ב־MIT, שם שילבה בין עיצוב, מדעי החומרים, טכנולוגיה וביולוגיה. היא פיתחה תפיסה יצירתית שלפיה אפשר לתכנן מבנים ומוצרים בהשראת מערכות טבעיות, ובהמשך הקימה מיזם העוסק ביישום חלק מהרעיונות האלה. היא ואקמן נישאו ב־2019, ולהם בת משותפת.

הקשר הזוגי הוא גם חלק מההסבר להשקעה בבורסה בתל אביב. בינואר 2024, כמה חודשים אחרי 7 באוקטובר, רכשו השניים החזקה של כ־4.9% בבורסה בתל אביב תמורת כ־25 מיליון דולר. מדובר במניות החברה שמפעילה את הבורסה — לא בהשקעה בכל המניות הנסחרות בה. במהלך הביקור בשיבא אמר אקמן שההחלטה התקבלה לאחר שיחה קצרה, וכי מבחינתו הבורסה מסמלת את הקפיטליזם ואת פוטנציאל הצמיחה של ישראל.

המשמעות המעשית של הביקור לקראת הבחירות פשוטה: בישראל, אזרחים השוהים בחו"ל אינם רשאים בדרך כלל להצביע בחוץ לארץ, פרט למספר חריגים מוגדרים בחוק. אוקסמן, שרוצה להשתתף בהצבעה ב־27 באוקטובר, הגיעה לישראל. לא פורסם למי היא מתכוונת להצביע, ואין להסיק מכך דבר על ההכרעה הפוליטית שלה.

החזון הכלכלי: חברת טריליון דולר מישראל

בניגוד למשקיעים הרואים במספר התושבים בישראל מגבלה משמעותית, אקמן טען השבוע שדווקא בעידן הבינה המלאכותית מדינה קטנה עם שיעור גבוה של אנשי טכנולוגיה ויזמים עשויה ליהנות מיתרון. הוא הזכיר את השינוי שעברה תעשיית ההייטק הישראלית: יותר חברות מבקשות לצמוח לשווקים עולמיים במקום להימכר מהר לחברות גדולות. מכאן נובעת תחזיתו שחברה ישראלית עשויה להגיע בתוך חמש עד עשר שנים לשווי של טריליון דולר — יעד שאפתני במיוחד, שעדיין אינו מבוסס על חברה מסוימת או על התחייבות לתוצאה.

הוא תיאר גם תמונת מצב גיאופוליטית אופטימית, שלפיה הירידה בסיכונים האזוריים עשויה לסייע לכלכלה ולשלום במזרח התיכון. זו פרשנותו, והיא אינה מבטלת את אי־הוודאות הביטחונית והכלכלית באזור. גם העובדה שאקמן הצליח בעבר לצפות משברים אינה הופכת כל תחזית חדשה שלו לוודאית.

האירוע המשפחתי שמאחורי המכון לחקר המוח

לקראת סוף השיחה בשיבא התייחס אקמן גם לאירוע מטלטל במשפחתו. בתו לוסי לקתה בדימום מוחי חמור ונזקקה לטיפול ולשיקום ממושך. לדבריו, ההתמודדות גרמה לו להבין עד כמה קשה לחולים ולמשפחות לקבל במהירות טיפולים חדשניים. בעקבותיה החל לקדם הקמת מכון מחקר חדש בניו יורק, AOI, שיתמקד במוח, בשיקום ובשילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית. לפי דיווח פורצ'ן מאוגוסט 2026, התחייב אקמן להעמיד 400 מיליון דולר למיזם.

בשיבא אמר אקמן כי מצבה של לוסי משתפר, אף שתהליך ההחלמה עדיין ארוך. ההחלטה להפוך משבר אישי למיזם רפואי מחברת את תחומי העיסוק שלו: כסף, ניהול, טכנולוגיה, ובעיקר הרצון לקצר תהליכים במערכות גדולות.

הזווית הישראלית

הגעתו של אקמן לישראל ארבעה ימים לפני הבחירות היא אירוע בעל משמעות אישית עבור אשתו, אבל גם הזדמנות להבין את מידת המעורבות שלו בכלכלה ובדיון הציבורי סביב ישראל. השקעתם בבורסה בתל אביב מעידה על הימור פיננסי ממשי, בעוד התמיכה הפומבית במדינה והעימותים בקמפוסים האמריקניים מציבים אותו גם כשחקן ציבורי. הוא לא מסתיר את דעותיו, אך עמדותיו והתחזיות שלו אינן מייצגות את כל המשקיעים האמריקנים או את כל הקהילה היהודית בארצות הברית.

אחרי מה לעקוב

האם יבחרו אקמן ואוקסמן להגדיל את השקעותיהם בישראל, ואיך תתפתח החזקתם בבורסה בתל אביב? האם סדרת החברות הישראליות הגדולות תצליח להתקרב לחזון של שווי טריליון דולר? במקביל אפשר יהיה לעקוב אחר תוצאות ההנפקה החדשה של פרשינג סקוור, השינויים בתיק ההשקעות והתקדמות המכון לחקר המוח שהקים אקמן בעקבות האירוע המשפחתי.

קרדיט לתמונה הראשית: ביל אקמן בדיון בסנאט האמריקני, 27 באפריל 2016. צילום ארכיון: Senate Democrats / Wikimedia Commons, ברישיון CC BY 2.0. התמונה נגזרה מצילום רחב; אינה צילום מהביקור בישראל.

מקורות: כלכליסט, דברי אקמן בשיבא, 22.10.2026; רויטרס על תחזית הטריליון; גלובס על הביקור והרקע האישי; הודעת פרשינג סקוור על ההנפקה; רויטרס על תיק ההשקעות באוגוסט.