קרדיט לתמונה הראשית: Photo by vuk burgic on Unsplash

אם אלכסנדר ווצ׳יץ׳ יפסיד מחר את הבחירות בסרביה, האיש שיופיע בראש רשימת היריבה שלו לא יהיה פוליטיקאי מקצועי, אלא קרדיולוג בן 56 מנובי סאד. פרופ׳ ד״ר איליה סרדנוביץ׳ עומד במקום הראשון ברשימת Students Win – הרשימה שצמחה מתוך כמעט שנתיים של מחאות סטודנטים נגד שחיתות, אלימות שלטונית ופגיעה במוסדות המדינה.

אבל אפילו כאן צריך להיזהר מהמונח “מנהיג האופוזיציה”. תנועת הסטודנטים הסרבית בנתה את עצמה במכוון בלי מנהיג יחיד, עם הנהגה מתחלפת וקבלת החלטות דרך אסיפות ופורומים. סרדנוביץ׳ עצמו אמר אחרי שנבחר לעמוד בראש הרשימה שהוא רואה בעצמו “ראשון בין שווים”, ולא מועמד אוטומטי לראשות הממשלה אם המחנה ינצח.

חמש נקודות מרכזיות

• איליה סרדנוביץ׳ נולד בנובי סאד ב־7 באוגוסט 1970.
• הוא קרדיולוג, פרופסור לרפואה ורופא ותיק במכון למחלות לב וכלי דם של וויבודינה.
• הוא עומד בראש רשימת Students Win בבחירות לפרלמנט ב־25 באוקטובר.
• הרשימה עצמה אינה רואה בו “מנהיג עליון” ואינה מבטיחה שהוא יהיה ראש הממשלה במקרה של ניצחון.
• סקר שפורסם ב־20 באוקטובר הציב את רשימת הסטודנטים על 44.5% מול 42.7% למפלגת SNS של ווצ׳יץ׳.

מקרדיולוגיה לפוליטיקה

הביוגרפיה של סרדנוביץ׳ אינה נראית כמו מסלול הכשרה לפוליטיקה. הוא למד בבית ספר ובתיכון בוורבאס, סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת נובי סאד ב־1995, התמחה ברפואה פנימית ובהמשך בקרדיולוגיה, והשלים דוקטורט בתחום ב־2012. מאז 1997 הוא עובד במכון למחלות לב וכלי דם של וויבודינה בסרמסקה קמניצה, ובשנים האחרונות גם מלמד באוניברסיטת נובי סאד.

ב־2018 מונה לפרופסור בקתדרה לרפואה דחופה, וב־2025 קודם לדרגת פרופסור מן המניין. ביוני 2026 הוא כבר התקרב מעט לזירה הציבורית, כשניסה להיבחר לראשות לשכת הרופאים במסגרת קבוצה עצמאית בשם “החדר שלנו”.

החיבור לסטודנטים

סרדנוביץ׳ לא הוצנח לרשימה ברגע האחרון. הוא תמך במחאות הסטודנטים כבר מהשלבים הראשונים של החסימות וההפגנות, נאם באירועים שלהם והפך בהדרגה לאחת הדמויות המבוגרות המזוהות עם המאבק.

המחאה החלה אחרי קריסת סככה בתחנת הרכבת בנובי סאד בנובמבר 2024, שבה נהרגו 16 בני אדם. עבור המפגינים, האסון הפך לסמל של מערכת שבה שחיתות, קשרי שלטון והיעדר אחריות עלולים לגבות מחיר בחיי אדם. בתוך חודשים, המחאה התרחבה לחסימות, צעדות ענק והפגנות ברחבי המדינה.

סרדנוביץ׳ מתאים היטב לאסטרטגיה של התנועה: לא מנהיג מפלגה ותיק, אלא איש מקצוע בעל קריירה ציבורית מוכרת שמגיע מבחוץ. ברשימה נמצאים גם רופאים, פרופסורים, אמנים, ספורטאים, חקלאים ואנשי מקצוע אחרים.

“ראשון בין שווים”

אחרי שנבחר למקום הראשון ברשימה אמר סרדנוביץ׳ שהוא גאה בבחירה, אבל הדגיש כי מבחינתו הוא רק “ראשון בין שווים”. זו לא רק הצטנעות. תנועת הסטודנטים הקפידה לאורך כל הדרך שלא לבנות מנהיג יחיד שסביבו תיווצר פוליטיקה של אישיות.

לפי Reuters, אחת השיטות שאפשרו לתנועה לשרוד את הלחץ הפוליטי הייתה דווקא רוטציה קבועה של דוברים ומארגנים – בין היתר כדי להקשות על השלטון ועל כלי תקשורת תומכי ממשלה להפוך אדם אחד למטרה מרכזית.

אז מי יהיה ראש הממשלה אם הסטודנטים ינצחו?

נכון לערב הבחירות אין תשובה ברורה. סרדנוביץ׳ עומד בראש הרשימה, אבל הסטודנטים הבהירו שאין בכך התחייבות שהוא יהיה ראש הממשלה. זו אחת מנקודות אי־הוודאות הגדולות סביב הרשימה.

הבעיה הזו היא גם חלק מהכוח שלה וגם חלק מהסיכון שלה. מצד אחד, היא מאפשרת לתנועה להציג את עצמה כאלטרנטיבה למערכת מפלגתית שבנויה סביב מנהיגים חזקים. מצד שני, אם היא תזכה ברוב או תהפוך לגוש הגדול בפרלמנט, היא תצטרך להכריע במהירות מי מנהל את הממשלה ואיך מתקבלות החלטות.

מה הוא מציע?

הקו המרכזי של רשימת הסטודנטים הוא מאבק בשחיתות, שקיפות, חיזוק שלטון החוק, עצמאות מוסדות המדינה, חופש תקשורת ורפורמות בחינוך. התנועה פחות ברורה בנושאים של מדיניות חוץ.

Reuters ציינה כי המבקרים דורשים ממנה תשובות ברורות יותר לגבי האיחוד האירופי, קוסובו והיחסים עם רוסיה. המחנה הסטודנטיאלי גם אמר שלא יטיל אוטומטית סנקציות על רוסיה – עמדה שמעוררת ביקורת אצל חלק מהאופוזיציה הפרו־אירופית.

האיש מול ווצ׳יץ׳

הניגוד כמעט מושלם. אלכסנדר ווצ׳יץ׳ הוא הפוליטיקאי הדומיננטי בסרביה כבר יותר מעשור, עם שליטה עמוקה במפלגת SNS, במערכת הפוליטית ובחלק גדול מהמרחב התקשורתי. סרדנוביץ׳ מגיע בלי מפלגה ותיקה, בלי קריירה פרלמנטרית ובלי מנגנון אישי משלו.

ווצ׳יץ׳ התפטר מהנשיאות בספטמבר כדי להתמודד בבחירות לפרלמנט ולהיות מועמד מחנהו לראשות הממשלה. מבחינתו, הבחירות הן ניסיון להאריך את שלטונו בצורה אחרת. מבחינת הסטודנטים, הן הפכו למשאל עם על המערכת שבנה.

הסקר שהפך את הבחירות לצמודות באמת

הסקר הארצי היחיד שפורסם במהלך אוקטובר על ידי NSPM הציב את Students Win על 44.5% לעומת 42.7% ל־SNS. במקביל, שוקי ההימורים והחיזוי עדיין נטו לטובת ווצ׳יץ׳. המשמעות היא שאין כאן מועמד מוביל ברור – ומחר כל תרחיש עדיין אפשרי.

במקביל, גורמי אופוזיציה, ארגוני זכויות אדם ומשקיפים בינלאומיים התריעו מפני לחץ על פעילים, הטיה תקשורתית, מעקבים ופגיעה במפגינים. השלטון דוחה את הטענות ומאשים את הסטודנטים ואת מבקריו בניסיון לערער את המדינה בסיוע גורמים מבחוץ.

למה סרדנוביץ׳ מעניין דווקא עכשיו?

גם אם Students Win לא תנצח, עצם העובדה שקרדיולוג ללא קריירה מפלגתית עומד בראש רשימה שמאיימת על המפלגה ששולטת בסרביה 14 שנה היא שינוי פוליטי עמוק. הוא מסמל את הניסיון של תנועת המחאה לעבור מהרחוב למוסדות בלי להפוך מיד למפלגה רגילה.

ואם הרשימה כן תנצח, השאלה סביב סרדנוביץ׳ תהיה מיידית: האם “הראשון בין שווים” יישאר דמות ייצוגית – או יהפוך בתוך ימים מאיש רפואה לאחד האנשים החזקים בבלקן.

לרקע המלא על המרוץ, המחאות והאירועים האחרונים: מדריך הבחירות בסרביה בבָּעוֹלָם.

הזווית הישראלית

סרביה מקיימת בשנים האחרונות קשרים קרובים עם ישראל, לצד יחסים עמוקים עם רוסיה וסין ושאיפה רשמית להצטרף לאיחוד האירופי. חילופי שלטון עשויים להשפיע על האיזון הזה, אך רשימת הסטודנטים עדיין לא הציגה קו מפורט מספיק במדיניות החוץ כדי לדעת עד כמה יחסי בלגרד–ירושלים ישתנו.

אחרי מה לעקוב

אחוז ההצבעה, תוצאות Students Win מול SNS, דיווחים על אי־סדרים והתגובה של ווצ׳יץ׳ במקרה של תוצאה צמודה. אם המחנה הסטודנטיאלי יוביל, השאלה הבאה תהיה מי ימונה לראשות הממשלה – והאם סרדנוביץ׳ יסכים לעבור מהמקום הראשון ברשימה גם למרכז השלטון.