קרדיט לתמונה הראשית: Photo by Jonathan Borba on Unsplash

ארבעים וארבע שנים אחרי המלחמה שהפכה את איי פוקלנד – מלווינס בפי הארגנטינים – לסמל לאומי בשתי מדינות, הסכסוך שוב מתחמם. הפעם לא ספינות מלחמה וטילי אקסוסט עומדים במרכז, אלא שדה נפט בשווי מיליארדים, סנקציות, צווי מעצר והליך בבית דין בינלאומי.

ארגנטינה פנתה באוקטובר לבית הדין הבינלאומי לחוק הים בהמבורג וביקשה לעצור זמנית את פיתוח מאגר Sea Lion מצפון לאיים. בריטניה דחתה את הטענות, הודיעה שתגן על החברות והאנשים המעורבים בפרויקט, ואף פנתה לאינטרפול בבקשה שלא לשתף פעולה עם בקשות מעצר ארגנטיניות שלדבריה הן פוליטיות.

במרכז העימות נמצאת גם חברה ישראלית: Navitas Petroleum, הנסחרת בתל אביב, היא המפעילה של Sea Lion ומחזיקה 65% מהפרויקט. השותפה הבריטית Rockhopper מחזיקה ב־35% הנותרים, וגם בין בעלי המניות הגדולים שלה נמצאים גופי השקעה ישראליים.

חמש נקודות מרכזיות

• ארגנטינה דורשת להפסיק את פרויקט הנפט Sea Lion וטוענת שהוא מנצל משאבים בשטח ימי שהיא רואה כשלה.
• בריטניה טוענת שהמאגר נמצא במדף היבשתי של איי פוקלנד ושפיתוחו חוקי באישור ממשלת האיים.
• Navitas הישראלית מפעילה את הפרויקט ומחזיקה בו 65%.
• הסכסוך על הריבונות לא נפתר מאז המאה ה־19 והוביל למלחמה של 74 ימים ב־1982.
• למרות החרפת השפה והצעדים המשפטיים, הנשיא חאבייר מיילי שלל השבוע פעולה צבאית ואמר שארגנטינה תפעל באמצעים דיפלומטיים.

מה הצית את המשבר עכשיו?

הגורם המיידי הוא Sea Lion, מאגר נפט גדול כ־220 קילומטר צפונית לאיי פוקלנד. Navitas ו־Rockhopper כבר קיבלו החלטת השקעה סופית, והיעד הנוכחי הוא להפיק נפט ראשון במרץ 2028.

ארגנטינה טוענת שהפעילות נעשית ללא אישורה באזור ימי השייך לה, ולכן היא בלתי חוקית. בתחילת ספטמבר הכריז הנשיא חאבייר מיילי על צעדים נגד חברות ואנשים שמעורבים בפעילות כלכלית באיים, ובהמשך הוגשה הצעת חוק להחרפת הסנקציות. הרשויות בארגנטינה החלו גם בהליכים נגד חברות וספקים.

ב־28 בספטמבר הודיעה ארגנטינה לבריטניה שהיא פותחת בהליך בוררות לפי אמנת האו״ם לחוק הים. לאחר מכן היא פנתה לבית הדין הבינלאומי לחוק הים וביקשה צו זמני שיבלום את פעילות הפחמימנים עד להכרעה.

בריטניה השיבה שהפעילות חוקית ושממשלת איי פוקלנד היא זו שמוסמכת להעניק רישיונות. ב־13 באוקטובר הודיעה לונדון גם על צעדים להגנת עסקים ואנשים מפני סנקציות ארגנטיניות שלטענתה חלות מחוץ לסמכותה של בואנוס איירס.

מקורות: Reuters, ממשלת בריטניה.

למה Sea Lion כל כך חשוב?

האיים נשענים כיום בעיקר על דיג, תיירות ושירותים. פרויקט נפט בקנה המידה של Sea Lion יכול לשנות לחלוטין את הכלכלה המקומית. לפי Navitas, חלקה בפרויקט כולל עתודות 2P של 216 מיליון חביות שווה־נפט, וההפקה צפויה להימשך יותר משלושה עשורים.

עבור ארגנטינה, זו בדיוק הבעיה: אם הפרויקט יתקדם, הוא לא רק יניב הכנסות גדולות לאיים אלא גם יחזק את עצמאותם הכלכלית תחת שלטון בריטי. לכן בואנוס איירס רואה בפיתוח משאבי טבע סביב האיים לא רק שאלה מסחרית אלא צעד שמעמיק מצב שהיא רואה כבלתי חוקי.

עבור בריטניה ותושבי האיים, הטיעון הפוך: הם רואים בפיתוח הנפט חלק מזכותם של תושבי האיים לקבוע בעצמם את עתידם הכלכלי.

למה הבריטים מדברים על “כפייה כלכלית”?

החרפת העימות אינה מוגבלת לבית הדין. ארגנטינה איימה להטיל סנקציות על חברות, מנהלים וספקים הקשורים לפרויקט, ובריטניה פנתה לאינטרפול בבקשה להתייחס לבקשות מעצר אפשריות כבקשות בעלות מניע פוליטי.

המתיחות כבר משפיעה בפועל על הפרויקט. בתחילת אוקטובר דיווחה Navitas לבורסה בתל אביב ששני קבלנים החליטו שלא להשתתף בפרויקט ושהחברה נערכת להחליפם. כלומר, גם בלי הכרעה משפטית, הלחץ הארגנטיני יכול להעלות עלויות ולעכב פעילות.

למה שני הצדדים טוענים לבעלות?

בריטניה שולטת באיים ברציפות מאז 1833, למעט 74 ימי הכיבוש הארגנטיני ב־1982. ארגנטינה טוענת שהיא ירשה את הזכויות הספרדיות על האיים לאחר עצמאותה וכי הבריטים השתלטו עליהם שלא כדין.

האו״ם אינו מכריע לטובת אחד הצדדים. איי פוקלנד/מלווינס מופיעים ברשימת הטריטוריות שאינן בעלות ממשל עצמי, והאו״ם מכיר בקיומו של סכסוך ריבונות בין ארגנטינה לבריטניה. ועדת הדה־קולוניזציה של האו״ם קוראת שוב ושוב לשתי המדינות לחדש משא ומתן ולהגיע לפתרון בדרכי שלום.

בריטניה מצדה מדגישה את עקרון ההגדרה העצמית. במשאל עם שנערך באיים במרץ 2013, 99.8% מהמצביעים בחרו להישאר טריטוריה בריטית מעבר לים, בשיעור הצבעה של כ־92%.

ארגנטינה אינה מקבלת את המשאל כהכרעה בשאלת הריבונות וטוענת שמדובר באוכלוסייה שנוצרה תחת שלטון קולוניאלי בריטי ולכן אינה יכולה להכריע בשאלה לבדה.

איך התחילה מלחמת פוקלנד ב־1982?

ב־2 באפריל 1982 פלשו כוחות ארגנטינה לאיי פוקלנד. ארגנטינה הייתה אז תחת דיקטטורה צבאית בראשות הגנרל לאופולדו גלטיירי, שסבלה ממשבר כלכלי ומירידה בתמיכה הציבורית. החזרת “מלווינס” נתפסה כנושא לאומי שיכול לאחד את הציבור סביב השלטון.

ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ׳ר הגיבה בשליחת כוח משימה ימי גדול לדרום האוקיינוס האטלנטי. בתוך ימים יצאו ספינות מלחמה ונושאות מטוסים מבריטניה למסע של אלפי קילומטרים.

הקרבות ששינו את המלחמה

המלחמה כללה קרבות ימיים, אוויריים ויבשתיים. אחד האירועים השנויים ביותר במחלוקת היה הטבעת הסיירת הארגנטינית General Belgrano בידי הצוללת הבריטית HMS Conqueror, שבה נהרגו 323 אנשי צוות – כמעט מחצית מכלל ההרוגים הארגנטינים במלחמה.

מן הצד השני, חיל האוויר הארגנטיני הצליח לפגוע קשות בצי הבריטי, בין היתר באמצעות טילי Exocet. המשחתת HMS Sheffield הוטבעה, וספינות נוספות נפגעו במהלך הנחיתות והקרבות סביב האיים.

לאחר נחיתת כוחות בריטיים בסן קרלוס במאי, התקדמו הכוחות לעבר הבירה סטנלי. הקרבות האחרונים נערכו סביב רכסי ההרים הסמוכים לעיר. ב־14 ביוני 1982 נכנעו הכוחות הארגנטיניים באיים.

כמה אנשים נהרגו?

במלחמה נהרגו 649 אנשי צבא ארגנטינים, 255 אנשי הצד הבריטי ושלושה מתושבי האיים. אלפים נוספים נפצעו. התבוסה תרמה לנפילת המשטר הצבאי בארגנטינה ולחזרת הדמוקרטיה זמן קצר לאחר מכן.

בבריטניה, הניצחון חיזק מאוד את ממשלת תאצ׳ר ואת מעמדה הפוליטי.

מה קרה באיים מאז?

אחרי המלחמה הגבירה בריטניה את הנוכחות הצבאית. כיום קיימת באיים תשתית צבאית קבועה, כולל מטוסי Typhoon, מערכות הגנה ונוכחות של הצי המלכותי. ממשלת בריטניה אמרה החודש שהנוכחות “ברמה המתאימה” להגנת האיים וש־HMS Medway מסיירת כיום בדרום האוקיינוס האטלנטי.

במקביל, האיים השתנו כלכלית. רישיונות דיג, בעיקר לדיונונים, הפכו למקור הכנסה מרכזי, והתיירות – כולל ספינות קרוז בדרך לאנטארקטיקה – התרחבה. מספר התושבים עומד כיום על כ־3,600.

האם מלחמה חדשה אפשרית?

כרגע אין סימן לכך. למרות החרפת הרטוריקה, מיילי אמר ב־22 באוקטובר כי ארגנטינה אינה מאמינה בפתרון צבאי וכי תפעל להשבת האיים באמצעים דיפלומטיים. גם עיקר הפעולות של ממשלתו הן משפטיות וכלכליות.

בריטניה, מנגד, מחזיקה באיים כוח קבוע מאז 1982 וממשיכה להשקיע בהגנתם. לכן המשבר הנוכחי נראה שונה מאוד מהמצב ערב הפלישה לפני 44 שנה.

אבל הוא גם אינו סמלי בלבד. אם בית הדין יקבל חלק מהדרישות הארגנטיניות, אם חברות נוספות ייסוגו מהפרויקט או אם יופעלו צווי מעצר וסנקציות, תהיה לכך השפעה כלכלית אמיתית.

הזווית הישראלית: Navitas בלב הסכסוך

עבור ישראל, הסיפור חריג במיוחד. Navitas Petroleum, שבשליטת איש האנרגיה גדעון תדמור ונסחרת בבורסה בתל אביב, מחזיקה 65% מ־Sea Lion והיא מפעילת הפרויקט. לפי Reuters, מיילי – שמציג עצמו כאחד המנהיגים הפרו־ישראלים בעולם – מציב בכך משקיעים ישראלים ישירות בתוך אחד מסכסוכי הריבונות הוותיקים ביותר בעולם.

גם ב־Rockhopper קיימת נוכחות ישראלית: Noked Capital, Brosh Funds ו־ION Fund Management נמנו בספטמבר עם בעלי המניות הגדולים בחברה.

המשמעות היא שהמשך ההסלמה בין ארגנטינה לבריטניה עלול להשפיע ישירות על חברה ישראלית ציבורית, על קבלנים בפרויקט ועל משקיעים בישראל.

אחרי מה לעקוב

הנקודה המרכזית היא ההליך בבית הדין הבינלאומי לחוק הים והאם יינתן צו זמני נגד Sea Lion. במקביל כדאי לעקוב אחרי חקיקה וסנקציות חדשות בארגנטינה, אחרי צעדי ההגנה של בריטניה ואחרי דיווחי Navitas על קבלנים, עלויות ולוחות זמנים.

הסכסוך על האיים רחוק מסיום, אבל נכון לעכשיו הקרב החדש על פוקלנד מתנהל באולמות בתי הדין, בבורסות ובחדרי הישיבות של חברות האנרגיה – לא בשדות הקרב של 1982.