נחש קטן בדרום־מזרח אסיה יודע לבצע תנועה שנראית כמעט בלתי אפשרית: במקום לזחול קדימה הוא הופך את גופו לגלגל חי ומתגלגל במהירות, תוך שמירה על ראש יציב יחסית. לפי מחקר שפורסם ב־19 באוקטובר בכתב העת Current Biology, הנחשים האלה מסוגלים להגיע במהירות הגלגול לקצב גבוה פי ארבעה בערך ממהירות הזחילה הרגילה שלהם. החוקרים מדדו מהירויות רגעיות של 1.72 עד 3.69 מטרים בשנייה, והצליחו להסביר לראשונה כיצד בעל חיים שאין לו ציר של גלגל יכול לייצר תנועה סיבובית בלי לאבד לגמרי את השליטה בכיוון.
המחקר נעשה בידי חוקרים מיפן ומדרום־מזרח אסיה, והתרכז בנחשי קנים ננסיים מהסוג Pseudorabdion, ובהם המין Pseudorabdion saravacense. החוקרים השתמשו בצילום וידאו מכמה זוויות ובניתוח תנועה מפורט. אוניברסיטת טוהו פרסמה את ממצאי המחקר עם תרשימי תנועה וסרטון, והמאמר המקורי הופיע בכתב העת המדעי.
תמונה ראשית: נחש על ענף ביער, צילום אילוסטרציה; לא תצלום של המין שנחקר. צילום: Gary Yost / Unsplash.
חמש נקודות מרכזיות
- מה התגלה: נחשי קנים ננסיים יכולים להתגלגל במקום לנוע בזחילה רגילה.
- המהירות: עד 3.69 מטרים לשנייה בשיא המדידה, בערך פי ארבעה מהזחילה הרגילה בתנאי המחקר.
- הפתרון הגופני: החלק האחורי של הגוף מסתובב בעוד הראש נשאר מכוון קדימה ובגובה יציב יחסית.
- השליטה: הנחשים הצליחו לנוע בתוך מסלול צר ברוחב 20 סנטימטר ולא התגלגלו באופן אקראי.
- המחקר: פורסם ב־19 באוקטובר 2026 בכתב העת Current Biology, בהובלת יוסוקה קוג'ימה.
איך גילו את השיטה של הנחש?
התנהגות גלגול בקרב נחשים קטנים מוכרת מתצפיות שטח, אבל במשך זמן רב לא היה ברור כיצד בדיוק היא מתבצעת. נחש אינו בנוי כמו גלגל של אופניים: אין לו ציר נפרד המאפשר לגוף להסתובב בזמן שהראש נשאר במקומו. אם כל הגוף היה מסתובב יחד, העיניים ואיברי החישה היו מתהפכים כל הזמן, והנחש היה מתקשה לדעת לאן הוא מתקדם.
כדי להבין את התנועה, החוקרים צילמו נחשים מכמה זוויות, האטו את ההקלטות ועקבו אחרי חלקים שונים של הגוף. הם מצאו שהנחש מבצע תנועה מחזורית מורכבת: חלק מהגוף מתגלגל על הקרקע, ואז קטע מקומר שלו נע בתנועה דמוית הנפה לצד הראש. במהלך המחזור צד המגע עם הקרקע משתנה, וההנפה מתחלפת מצד לצד. במאמר כינו החוקרים את תנועת ההנפה הזאת stroke.
התוצאה אינה גלגול חופשי במורד מדרון. הנחש יוצר תנועה מכוונת באמצעות שרירים ותיאום בין חלקים שונים של גופו. הוא יכול לשמור על מסלול נסיעה צר יחסית, והראש משמש נקודת ייחוס יציבה יותר מהחלקים שמאחוריו.
פי ארבעה מהר יותר — אבל באילו תנאים?
בניתוח של ההקלטות נמדדו מהירויות שיא של 1.72–3.69 מטרים לשנייה בעת גלגול. החוקרים השוו אותן לתנועה גלית רגילה של הנחשים, ומצאו יתרון של פי ארבעה בערך. חשוב להדגיש: מדובר בתוצאות של ניסוי והתנהגות מסוימת, ולא בקביעה שכל נחש מסוגל להתגלגל כך בכל סוג של קרקע.
ההבדל בין מהירות שיא למהירות ממוצעת חשוב גם כאן. 3.69 מטרים לשנייה הם כ־13 קמ״ש, אבל מדובר בשיא רגעי בתנאי המדידה. החוקרים אינם טוענים שנחש כזה יכול להתמיד בקצב הזה לאורך קילומטרים, וגם לא שהוא מהיר מכל מיני הנחשים האחרים בעולם.
איך הראש נשאר ישר כשהגוף מסתובב?
התצפית המסקרנת ביותר הייתה יציבות הראש. במקום להתגלגל יחד עם יתר הגוף, הנחש משאיר אותו מופנה בערך לכיוון הנסיעה, ובמהירויות גבוהות יותר שומר אותו בגובה כמעט קבוע. לפי החוקרים, זו דרך להתגבר על מגבלה מכנית בסיסית של גלגול בבעל חיים: הצורך לשמור על כיוון ועל מידע חושי בזמן שהגוף מבצע סיבובים מהירים.
הנחש אינו מחזיק את הראש מקובע במובן מכני, אלא משתמש במערכת שרירים ובתנועות גוף שמחליפות תפקידים לאורך מחזור הגלגול. השילוב בין סיבוב והנפה מאפשר לנצל את הקרקע לתנועה קדימה. את תיאור המנגנון אפשר לראות בהסרטון והתרשימים שפרסמו החוקרים.
למה נחש צריך להתגלגל בכלל?
לפי החוקרים, התנועה משמשת דרך בריחה מהירה מפני סכנות. בעלי חיים רבים משתמשים בריצה, בקפיצה או בהתחפרות כדי להימלט, אבל נחשים בעלי גוף צר וארוך אינם יכולים לבצע את כל סוגי התנועה האלה בקלות. עבור חלק ממיני נחשי הקנים, גלגול מהיר עשוי להציע יתרון כאשר הם נחשפים לטורף וצריכים להתרחק במהירות.
למחקר יש גם משמעות רחבה יותר: הוא מראה שמבנה הגוף אינו מסביר לבדו אילו תנועות בעל חיים מסוגל לבצע. התנהגות מתוחכמת ותיאום שרירי עשויים לייצר תנועה שנראית בלתי אפשרית אם מסתכלים רק על הצורה החיצונית. אין בכך הוכחה שהנחשים התפתחו לגלגל של ממש — אלא שהם מצאו תחליף התנהגותי לפעולה שאין להם איבר מיוחד עבורה.
הזווית הישראלית
בישראל חיים מינים רבים של נחשים, ובחלקם קיימות התאמות מרתקות לתנועה על חולות, סלעים וצמחייה. אולם התצפיות על נחשי הקנים הננסיים שייכות למינים מדרום־מזרח אסיה. אין להסיק מהמחקר שנחשים נפוצים בישראל מסוגלים להתגלגל באותה צורה. לחובבי טבע ולחוקרי תנועה, הממצא הוא דוגמה לחשיבות של תצפיות והתנהגות — לא רק של זיהוי מינים.
אחרי מה לעקוב
החוקרים יוכלו להרחיב את הבדיקות למינים נוספים, לסוגי קרקע שונים ולתצפיות בתנאי שדה. שאלה נוספת היא עד כמה הגלגול משפר בפועל את סיכויי ההימלטות מטורפים, מעבר ליתרון במהירות שנמדד בניסוי. בינתיים, הסרטון שהפיצה אוניברסיטת טוהו מספק הצצה נדירה לתנועה שנראית כאילו נלקחה מסרט אנימציה — ומתרחשת בטבע באמת.
