קרדיט לתמונה הראשית: בניין הפרלמנט באלג׳יר, צילום ארכיון. Magharebia / Wikimedia Commons.

שני בתי הפרלמנט האלג׳יראי אישרו ביום ראשון, 25 באוקטובר 2026, את בקשת הנשיא עבד אל־מג׳יד תבון לשלוח יחידות צבא לניז׳ר. הכוח נועד להגן על אינטרסים כלכליים ומתקני אנרגיה של אלג׳יריה במדינה השכנה. אם החיילים אכן יוצבו, זה יהיה המהלך הראשון של הצבא האלג׳יראי מעבר לגבולות המדינה מאז השתתפותו במלחמת יום הכיפורים ב־1973.

האישור ניתן על רקע אי־היציבות הגוברת באזור הסאהל ושיפור היחסים בין אלג׳יריה לניז׳ר לאחר תקופה של מתיחות. נכון ל־26 באוקטובר, לא פורסם שהכוחות כבר הגיעו לניז׳ר, ואין הודעה רשמית על מספר החיילים או תאריך הצבתם. סוכנות AP והעיתון האלג׳יראי TSA דיווחו על האישור.

5 דברים שצריך לדעת

• אישור בשני בתי הפרלמנט: מועצת האומה הצביעה פה אחד בעד המהלך, ולאחריה אישרה גם האספה העממית הלאומית את בקשת הנשיא.
• המשימה שהוצגה: אבטחת אינטרסים אלג׳יראיים בניז׳ר, ובראשם פעילות חברת האנרגיה הממשלתית סונאטראק.
• לא מדובר בהודעה על יציאה למלחמה: גורמים אלג׳יראיים מתארים משימת הגנה על תשתיות, לא מבצע לחימה נגד מדינת ניז׳ר.
• פרטי הכוח עדיין חסרים: לא פורסמו גודל היחידה, לוח הזמנים לפריסה או בסיס הפעולה המדויק.
• תקדים היסטורי: הפעם האחרונה שבה נשלחו כוחות אלג׳יראיים למשימה צבאית מחוץ למדינה הייתה ב־1973, לסיוע למצרים במלחמה נגד ישראל.

מה אישר הפרלמנט האלג׳יראי?

ב־25 באוקטובר התכנסו שני בתי הפרלמנט באלג׳יר בישיבות סגורות לדון בהודעת הנשיא על שליחת יחידות צבאיות לחו״ל. במועצת האומה, הבית העליון, תמכו במהלך 148 מבין 148 המצביעים. גם הבית התחתון אישר את הודעת הנשיא בהמשך היום. שני האישורים מסיימים את שלב הפרלמנט, אך אינם מוכיחים שכוחות כבר נכנסו לניז׳ר.

האפשרות לשלוח חיילים אל מעבר לגבולות המדינה עוגנה במסגרת שינוי חוקתי ב־2020, בכפוף לאישור פרלמנטרי. בעבר הקפידה אלג׳יריה על ריסון בפעילות צבאית מחוץ לשטחה. הדיווח של סוכנות הידיעות הרשמית APS על אישור הבית התחתון.

למה דווקא ניז׳ר? הנפט, הגז ואיומי הביטחון

אלג׳יריה רואה בניז׳ר שותפה ביטחונית וכלכלית חשובה. חברת האנרגיה הממשלתית סונאטראק פעילה במדינה דרך חברות־בת בתחום החיפוש וההפקה, ובמקביל מקדמת עם מדינות האזור את הרעיון לצינור גז טרנס־סהרי שיוביל גז מניגריה דרך ניז׳ר לאלג׳יריה ומשם לשווקים באירופה. מדובר בפרויקט מתוכנן, ולא בצינור שכבר פועל לכל אורכו.

בחלקים נרחבים של הסאהל פועלים ארגונים חמושים המקושרים לאל־קאעדה ולדאעש. ניז׳ר, מאלי ובורקינה פאסו חוו בשנים האחרונות הפיכות ומשברי ביטחון, והגבולות המדבריים הארוכים מקשים על הגנה על יישובים ותשתיות. לפי גורמים בפרלמנט האלג׳יראי, ההגנה על נכסים כלכליים היא הסיבה המיידית לבקשת הצבת הכוח.

מה השתנה ביחסים בין אלג׳יריה לניז׳ר?

היחסים בין המדינות הידרדרו אחרי ההפיכה בניז׳ר ב־2023 ובעקבות משבר דיפלומטי אזורי סביב הפלת כלי טיס בלתי מאויש ממאלי ב־2025. באוגוסט 2026 תמכה אלג׳יריה בשלטון הצבאי בניז׳ר לאחר ניסיון מרד כושל, ובהמשך נרשמו ביקורים ושיחות ביטחוניות בין המדינות. האישור לשליחת חיילים מעיד על הידוק שיתוף הפעולה, אך היקפו המעשי יתברר רק עם פרסום פרטי המשימה.

למה ההשוואה למלחמת יום הכיפורים חשובה?

ב־1973 שלחה אלג׳יריה כוחות לסייע למצרים במהלך מלחמת אוקטובר נגד ישראל. מאז לא בוצעה, לפי הדיווחים הנוכחיים, פריסה רשמית דומה של יחידות צבא אלג׳יראיות מחוץ למדינה. לכן הסיפור אינו רק ההחלטה לשלוח יחידה לניז׳ר, אלא שינוי בתפיסת תפקיד הצבא: מהגנה על השטח הלאומי בלבד לאפשרות של אבטחת אינטרסים אסטרטגיים גם מחוצה לו.

הזווית הישראלית

ההחלטה מתייחסת ישירות לניז׳ר ולא למזרח התיכון, ואין דיווח שהיא מכוונת לישראל. עם זאת, התקדים של 1973 מעניק לה משמעות היסטורית ישראלית, והפעילות סביב צינור הגז הטרנס־סהרי נוגעת גם לתחרות על מקורות אנרגיה לאירופה וליציבות בצפון אפריקה.

אחרי מה לעקוב?

האם ומתי ייפרס הכוח, כמה חיילים ישתתפו, אילו מתקנים יוגנו ומה תהיה מסגרת שיתוף הפעולה עם הצבא הניז׳רי. בשלב זה אין בסיס להציג את ההחלטה כאילו היחידה כבר נשלחה או החלה בפעולה מבצעית.

מקורות: AP, 25.10.2026 · TSA, אישור שני הבתים · Le Monde, 25.10.2026. צילום ארכיון: בניין הפרלמנט באלג׳יר, Magharebia / Wikimedia Commons, CC BY 2.0.