האוקיינוגרפית האמריקאית סילביה ארל (Sylvia Earle) קוראת לעצור את דיג הקריל באנטארקטיקה, בזמן שנציגי מדינות העולם דנים באפשרות לשנות את מכסות הדיג של בעל החיים הזעיר, שהוא אחד ממקורות המזון החשובים ביותר ללווייתנים, לפינגווינים ולבעלי חיים ימיים. הוויכוח התחדד ב־29 באוקטובר 2026, כאשר תעשיית הדיג מציגה את הקריל כמקור שימושי למזון דגים ולאומגה 3, וארגוני שימור מזהירים מפגיעה בשרשרת המזון של האוקיינוס הדרומי.

קריל אנטארקטי אינו דג אלא סרטן קטן החי בלהקות עצומות. הוא ניזון בעיקר מאצות ומהפלנקטון, ובתורו מהווה מזון למגוון עצום של טורפים. ארל סבורה שהקריל חיוני עד כדי כך שאין הצדקה להמשיך לכרות ממנו כמויות מסחריות, גם אם הכללים הקיימים מתירים זאת. מנגד, חברות הדיג טוענות שאפשר להגדיל מכסות תוך פיקוח ובקרה גאוגרפית. AP, 29 באוקטובר 2026.

צילום המחשה של קרחונים; התמונה אינה מציגה קריל או ספינות דיג.

5 דברים שצריך לדעת על משבר הקריל באנטארקטיקה

• מהו קריל? סרטן זעיר ודמוי חסילון, שמהווה מזון בסיסי לבעלי חיים רבים באוקיינוס הדרומי.
• למה דגים אותו? בעיקר לייצור מזון לדגים בחקלאות ימית ותוספי שמן קריל המכילים אומגה 3.
• מה המכסה? בשתי עונות רצופות הסתיים הדיג כשהגיע לתקרת התפיסה של כ־620 אלף טונות מטריות באזור המרכזי.
• מה המחלוקת? ארגוני סביבה דורשים הגנה משמעותית יותר, וחברות הדיג טוענות שאפשר לדוג באופן מבוקר.
• מי מחליט? המדינות החברות בנציבות CCAMLR, האחראית לשימור משאבי החיים הימיים סביב אנטארקטיקה.

למה לווייתנים ופינגווינים זקוקים לקריל?

קריל אנטארקטי מצוי במרכז מארג המזון: לווייתנים מסננים כמויות עצומות ממנו דרך מזיפותיהם, פינגווינים וכלבי ים אוכלים אותו, וגם דגים ועופות ים תלויים בו ישירות או בעקיפין. הצטמצמות אזורי הריכוז שלו עלולה להשפיע על הצלחת רבייה, על מסלולי נדידה ועל זמינות מזון במקומות שבהם בעלי החיים נוהגים לצוד.

לא כל דיג קריל יוצר אותה רמת סיכון. גם אם המסה הכוללת של הקריל גדולה, יש חשיבות לשאלה האם ספינות מתרכזות בשטח מסוים ובתקופת רבייה רגישה. זו הסיבה שחלק מהחוקרים מדגישים את הצורך בפיקוח לפי אזורים ועונות, ולא רק במכסה שנתית כוללת.

כמה קריל דגים באנטארקטיקה?

לפי AP, תקרת התפיסה באזור הדיג הרלוונטי עומדת על 620 אלף טונות מטריות, והענף הגיע אליה והופסק מוקדם כבר שתי שנים ברציפות. המדינות דנות כעת באפשרות להרחיב את היקף התפיסה, במקביל לדיונים על אזורים מוגנים באוקיינוס הדרומי.

חשוב להפריד בין המכסה לבין הכמות הכוללת של הקריל באוקיינוס, שאינה ניתנת להערכה מדויקת אחת ופשוטה. כמות הביומסה הכוללת אינה מלמדת לבדה אם תפיסה באזור מסוים פוגעת בטורפים התלויים בו.

מה טוענת סילביה ארל?

ארל, ששימשה בעבר כמדענית הראשית של NOAA, המנהל הלאומי לאוקיינוסים ולאטמוספרה בארצות הברית, טוענת כי לקריל תפקיד חיוני בשמירה על המערכת האקולוגית, וכי הדיג המסחרי אינו הכרחי לרווחת האדם. לדבריה, המשך הדיג גם בכמויות הנתפסות כמתונות עלול לסכן את האיזון העדין של האזור.

זוהי עמדה תקיפה במיוחד בהשוואה למדיניות הקיימת: בעוד חלק מארגוני הסביבה מבקשים להגביל דיג באזורים רגישים ולהקים שמורות, ארל קוראת להפסקה מוחלטת. שתי הגישות מבוססות על חשש מפגיעה סביבתית, אך מציעות צעדי מדיניות שונים.

מה אומרת תעשיית הדיג?

אחת השחקניות הבולטות בשוק היא Aker BioMarine הנורווגית. החברה טוענת שהדיג יכול להיות בר־קיימא אם נקבעות מכסות מבוססות מחקר, ניטור בזמן אמת והגבלות על ריכוז מאמץ הדיג באזורים מסוימים. לדבריה, הרחבה לצד פיזור גאוגרפי יעיל עשויה לצמצם השפעה על נקודות שבהן בעלי חיים ימיים אוכלים.

טענות התעשייה אינן תחליף להערכה מדעית עצמאית, כשם שהקריאה לעצירה מוחלטת מחייבת דיון גם בהשפעה על תעשיות מזון ובעלות החלופות. מטרת המשא ומתן הבינלאומי היא לקבוע תנאים שיאזנו שימוש במשאב ושימור מערכת החיים שסביבו.

האם דיג קריל קשור לשינויי האקלים?

קריל משתתף במערכות ביולוגיות המעבירות חומר אורגני מן המים העליונים לעומק האוקיינוס, ולכן מדענים בוחנים את תפקידו גם במחזור הפחמן. במקביל, שינויי טמפרטורת הים והקרח משפיעים על תנאי המחיה שלו ועל זמינות המזון עבורו.

האפשרות שקריל ינוע דרומה בעקבות התחממות מעלה שאלות על המשך ריכוזי המזון במקומות שבהם לווייתנים ופינגווינים רגילים לחפש אותו. עם זאת, השפעות האקלים מורכבות; אין לייחס כל שינוי באוכלוסיית הקריל לגורם יחיד בלי נתונים ארוכי טווח.

הזווית הישראלית: אומגה 3 ותוספי תזונה

שמן קריל משווק גם לצרכנים בישראל כחומר גלם לתוספי אומגה 3. קיומן של חלופות ממקורות ימיים וצמחיים מעלה שאלה צרכנית וסביבתית – האם כל תוסף צריך להסתמך על חומר גלם שמקורו באזור אקולוגי רגיש. הבחירה בתוסף מסוים היא שאלה נפרדת של תזונה ובריאות, ואין להסיק מהדיון הסביבתי המלצה רפואית להפסיק או להתחיל ליטול תוסף.

להרחבה על שינויים סביבתיים באזור: הקרחון A-81 והמסע לג'ורג'יה הדרומית · היקף קרח הים באנטארקטיקה ב־2026.

אחרי מה לעקוב?

החלטות נציבות CCAMLR לגבי מכסות, אזורי דיג ושמורות ימיות; התקדמות המעקב אחר אוכלוסיות הקריל; ואפשרות של הסכמה בינלאומית על פיזור מאמץ הדיג. תוצאות הדיונים עשויות להשפיע הן על הסביבה באנטארקטיקה והן על שרשראות האספקה של תעשיות מזון הדגים ותוספי האומגה 3.

מקור: Associated Press, 29.10.2026 – ראיון עם סילביה ארל והדיון ב־CCAMLR. עמדות הארגונים והחברות מוצגות כטענות הצדדים, לא כמסקנה מוסכמת.