לפני טיול לדרום אמריקה, לאפריקה, לאסיה – ולעיתים גם ליעדים אחרים – חשוב לברר אילו חיסונים ואמצעי מניעה דרושים לנסיעה הספציפית. אין רשימת חיסונים אחידה לכל מי שטס לחו״ל: ההמלצות תלויות במדינה, באזורים בתוך המדינה, בעונה, במשך השהות, בסוג הפעילות, בגיל ובמצב הרפואי. משרד הבריאות בישראל ממליץ לפנות למרפאת מטיילים לפחות שישה שבועות לפני הטיסה, שכן חיסונים מסוימים ניתנים בכמה מנות. גם מי שנוסע בהתראה קצרה יכול להפיק תועלת מייעוץ אישי; לא כדאי לוותר על הבירור רק משום שהמועד קרוב.

תמונה ראשית: טיפול רפואי וחיסון – צילום ארכיון להמחשה, לא המלצה לחיסון מסוים. צילום: Ed Us / Unsplash.

5 דברים שצריך לדעת

• משרד הבריאות ממליץ לקבוע ייעוץ במרפאת מטיילים לפחות שישה שבועות לפני היציאה.
• יש לבדוק גם חיסוני שגרה, לא רק חיסונים המיוחדים ליעדי תיירות.
• דלקת כבד A, טיפוס הבטן, קדחת צהובה וכלבת הם דוגמאות לחיסונים שנשקלים בהתאם למסלול – לא רשימת חובה לכל מטייל.
• במדינות שבהן קיימת מלריה ייתכן שיומלץ על טיפול תרופתי מונע לצד הגנה מפני עקיצות; אין להניח שחיסון שגרתי למטיילים מחליף את ההמלצות הללו.
• העלות במרפאת מטיילים עשויה לכלול ייעוץ, פנקס ורישום וחיסונים; חשוב לברר מראש החזרים מול קופת החולים.

מתי מתחילים לתכנן חיסונים לחו״ל?

הכלל הפשוט הוא לקבוע תור לפני שמתחיל מרוץ ההכנות האחרון. לפי משרד הבריאות, ההמלצה היא להגיע למרפאת מטיילים לפחות שישה שבועות לפני מועד הנסיעה, כדי שיהיה זמן להשלים סדרת מנות כאשר היא נחוצה. ה־CDC ממליץ להגיע לייעוץ כארבעה עד שישה שבועות מראש. אם הטיסה מוקדמת יותר, מומלץ בכל זאת לפנות למרפאה: במקרים מסוימים ניתן להשלים חלק מההגנה או להשתמש בלוחות זמנים מקוצרים לפי ההנחיות וההערכה הרפואית.

רצוי להביא פנקס חיסונים ישן, כולל פנקס חיסונים בינלאומי אם יש, רשימת תרופות ומחלות רקע, ותוכנית טיול הכוללת תאריכים, מדינות, אזורים, טרקים, כפרים או שהייה ארוכה. ביקור במלון בעיר גדולה למשך ארבעה ימים אינו זהה לתרמילאות במשך חודש באזורים כפריים.

אילו חיסונים נבדקים בדרך כלל?

הטבלה אינה מרשם רפואי ואין להתייחס אליה כאל המלצה אישית לחיסון. היא נועדה להסביר מה בודק הצוות המקצועי לפי היעד והסיכון:

ישנם גם חיסונים ומניעת מחלות אחרים שמותאמים למצב האפידמיולוגי המקומי. ההחלטה הסופית מתקבלת במרפאה לפי ההנחיות התקפות בזמן הנסיעה.

מה בודקים לפי יעד הנסיעה?

תאילנד, וייטנאם וקמבודיה: אין דין חופשה קצרה בעיר או בריזורט כדין נסיעה ממושכת לאזורים כפריים. יש לבדוק חשיפה למזון ולמים, מחלות המועברות בעקיצות, שהייה באזורים מרוחקים וחיסוני שגרה.

יפן ודרום קוריאה: לרבים מהמבקרים העירוניים תעמוד במרכז בדיקת חיסוני השגרה, אך פעילות באזורים כפריים בעונות שונות עשויה לשנות את ההערכה. אין לקבוע מראש שחיסון ייעודי נדרש לכל מי שטס ליפן.

פרו, ברזיל ומדינות נוספות בדרום אמריקה: יש להבחין בין ערים, אזורים בגובה רב, יערות ואזורים טרופיים, בעיקר בכל הנוגע לקדחת צהובה ולמחלות מועברות בידי יתושים. כללי הכניסה ומפת ההמלצות עשויים להשתנות.

קניה, טנזניה ויעדים אחרים באפריקה: ההמלצות משתנות לפי אזור, עונה וסוג הטיול. חשוב לברר טיפול מונע למלריה היכן שהוא מומלץ, הגנה מעקיצות ותיעוד חיסון קדחת צהובה לפי מסלול הכניסה. זו אינה המלצה גורפת לחיסון או לתרופה מסוימת.

לפני קביעת תור כדאי לבדוק את עמודי היעד באתר CDC Travelers' Health ולהביא את המסלול לייעוץ מקצועי בישראל.

מלריה, דנגי ועקיצות: חיסון אינו כל התשובה

מחלות המועברות בעקיצות יתושים מחייבות הערכה לפי יעד. מלריה, למשל, דורשת לעיתים טיפול תרופתי מונע במינון ובמשך שמותאמים לנסיעה, לצד מניעת עקיצות. לא כל מדינה ולא כל אזור באותה מדינה מחייבים טיפול. יש סוגים שונים של תרופות נגד מלריה, עם התוויות נגד ותופעות לוואי אפשריות, ולכן אין לבחור טיפול על סמך המלצה ברשת.

דנגי מועברת גם היא בידי יתושים; אמצעי הגנה מפני עקיצות חשובים מאוד. זמינות והמלצות לחיסונים ייעודיים נגד דנגי משתנות לפי מדינה, גיל, היסטוריית הדבקה ואישור רגולטורי, ולא מדובר בחיסון שגרתי לכל מטייל ישראלי. באופן כללי כדאי להשתמש בדוחה יתושים מתאים, בבגדים ארוכים במצבים רלוונטיים, ברשתות ובהפחתת חשיפה.

חיסונים לילדים, בהריון ובמחלות רקע

ילדים, נשים בהריון, מדוכאי חיסון, מטיילים מבוגרים ואנשים עם מחלות כרוניות זקוקים לעיתים לתכנון שונה, ולא ניתן להסיק עליהם מהמלצה לחבר בריא בגיל 25. חלק מהחיסונים החיים אינם מתאימים לקבוצות מסוימות, ולתרופות מניעה עשויות להיות אינטראקציות או מגבלות. יש ליידע את המרפאה על מחלות רקע, אלרגיות, מצב הריון, טיפולים תרופתיים וחיסונים קודמים. אם יש צורך לשנות טיפול קבוע, עושים זאת רק בהנחיית רופא.

למשפחות עם ילדים כדאי לבדוק גם את פנקס החיסונים הדיגיטלי של משרד הבריאות. ניתן להפיק תיעוד גם באנגלית לפי הנחיות המשרד, אך מידע ישן עשוי להיות חלקי ויש להצליבו עם פנקסים שנשמרו.

כמה עולים חיסונים למטיילים והיכן מתחסנים?

מרפאות המטיילים של משרד הבריאות פועלות בלשכות הבריאות, ולצדן פועלות מרפאות מטיילים נוספות. לפי המשרד, במרפאותיו יש לשלם עבור ייעוץ, פנקס ורישום וכן על החיסונים עצמם. לא קיים מחיר אחיד לכל המטיילים, משום שסוג ומספר החיסונים משתנים. לפני קביעת התור רצוי לבדוק אם לקופת החולים או לביטוח המשלים יש הסדר עם המרפאה, מה בדיוק הוא מכסה ואם נדרשת התחייבות.

השוואת מחירים צריכה לכלול את כל המנות הנדרשות, ולא רק מחיר החיסון הראשון, וכן את העלות והזמן הנדרשים להשלמת הסדרה לאחר הנסיעה אם קיימת דרישה כזו.

שאלות נפוצות

צריך חיסונים לפני כל טיסה לאירופה?

לא בהכרח חיסונים ייעודיים. עם זאת, חשוב לבדוק שחיסוני השגרה מעודכנים ולקבל ייעוץ לפי נסיבות מיוחדות.

האם חובה להגיע שישה שבועות לפני?

זו המלצה של משרד הבריאות, לא תנאי שמבטל את האפשרות להיוועץ גם בהתרעה קצרה.

האם טיפול נגד מלריה הוא חיסון?

לא. ההנחיות למטיילים כוללות לעיתים תרופות מניעה והגנה מפני עקיצות, בהתאם לסיכון.

האם די בפנקס החיסונים הישן?

כדאי להביא אותו למרפאה. ניתן גם לבדוק את הנתונים הדיגיטליים, אך לא תמיד כל החיסונים הישנים מופיעים בהם.

הזווית הישראלית

לפני טיול כדאי לשלב את המידע עם מדריך ביטוח נסיעות לחו״ל, יפן למטיילים, המחקר על הדבקה שנייה בדנגי ומדריך הטיסות מישראל. ביטוח נסיעות אינו מחליף חיסונים, והחיסונים אינם מחליפים ביטוח מתאים.

אחרי מה לעקוב?

שינויים בהתפרצויות מחלות, בהנחיות כניסה וחיסון לפי מדינה, בחיסונים המורשים בישראל ובמחירי מרפאות והסדרי קופות החולים.

עודכן ב־2 בנובמבר 2026. זהו מידע רפואי כללי שאינו מחליף ייעוץ אישי במרפאת מטיילים. המלצות לחיסונים, תרופות מניעה ותנאי כניסה משתנות לפי יעד, מסלול ומאפיינים רפואיים.

מקורות: משרד הבריאות – חיסוני מטיילים ופרטי מרפאות · CDC Yellow Book – ייעוץ רפואי לפני נסיעה · CDC – תכנון חיסונים לנסיעה · משרד הבריאות – פנקס חיסונים דיגיטלי.