קרדיט לתמונה הראשית: Photo by Anthony Choren on Unsplash

ב-18 באפריל 2027 יצביעו הצרפתים בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות, שיכריעו מי יחליף את עמנואל מקרון בארמון האליזה. מערכת הבחירות מגיעה לאחר שנים של קיטוב פוליטי, מאבקים סביב הגירה, תקציב ויוקר מחיה – והתחזקותן של מפלגות שמערערות על הסדר הפוליטי המסורתי. גם הפעם צפוי להישאר פער בין המועמד המוביל בסיבוב הראשון לבין זה שמסוגל לגבש רוב בסיבוב השני.

חמש נקודות שצריך לדעת

• הסיבוב הראשון נקבע ל-18 באפריל 2027, והשני ל-2 במאי 2027.
• נשיא צרפת נבחר לחמש שנים בבחירה ישירה בשני סיבובים, אם אין רוב מוחלט בראשון.
• מקרון אינו רשאי לכהן קדנציה שלישית ברציפות לפי הכלל החוקתי הנוכחי.
• שמות שמוזכרים כמתמודדים אינם בהכרח מועמדים רשמיים, עד השלמת הדרישות ופרסום הרשימה.
• היחסים בין הנשיא לממשלה ולאספה הלאומית עשויים לקבוע את יכולת הביצוע של המנצח.

מי שולט בצרפת לקראת הבחירות?

צרפת היא רפובליקה נשיאותית למחצה. הנשיא משפיע במיוחד על מדיניות חוץ וביטחון, אבל חוקים ותקציבים דורשים משא ומתן עם הפרלמנט. אחרי טלטלות פוליטיות ושינויים בהרכב האספה הלאומית, השאלה אינה רק מי ייבחר לנשיא: האם יהיה לו רוב פרלמנטרי יציב שיאפשר לבצע את מדיניותו.

המחנות המרכזיים

הימין הלאומני

המחנה המזוהה עם מפלגת האיחוד הלאומי מציב במרכז סוגיות של הגירה, ביטחון, זהות לאומית ויוקר מחיה. דמויות כמו ז'ורדן ברדלה ומרין לה פן מעוררות עניין ציבורי, אבל שאלת הכשירות, המועמדות בפועל ויחסי הכוחות הפנימיים מחייבת מעקב לקראת סגירת הרשימה. לקריאה נוספת: פרופיל ברדלה.

המרכז והמחנה הפרו-אירופי

דמויות המזוהות עם מחנה מקרון ועם הימין-מרכז ינסו להציג יציבות כלכלית ותמיכה באיחוד האירופי. אחד האתגרים המרכזיים שלהן יהיה השגת אמון של בוחרים שמבקשים שינוי, אך מסתייגים מהימין הרדיקלי. להיכרות: פרופיל גבריאל אטאל.

המרכז-שמאל, השמאל והירוקים

המפלגות משמאל חלוקות בשאלות של כלכלה, רווחה, ביטחון ושותפויות פוליטיות. תוצאה טובה של מועמד שמאל יחיד תלויה גם ביכולת לאחד תמיכה מעבר למחנהו. כדאי לעקוב אחרי רפאל גלוקסמן ואחרי מרין טונדלייה – בלי לקבוע מראש מי מהם יהיה מועמד.

מה הנושאים המרכזיים בבחירות?

יוקר המחיה והתקציב: שאלות של גירעון, חוב, מיסוי ושירותים ציבוריים ילוו את הקמפיין. הגירה וביטחון: סוגיות מתמשכות שמפצלות בין המחנות. אירופה ומדיניות חוץ: היחס לאיחוד האירופי, למלחמה באוקראינה וליחסי צרפת עם ארצות הברית. אקלים ואנרגיה: מדיניות גרעין, תחבורה ומעבר לכלכלה נקייה. שלטון ומוסדות: שאלת היציבות והיכולת להרכיב ממשלות.

איך מתמודדים לנשיאות?

הכללים כוללים השגת 500 חתימות של נבחרי ציבור זכאים לפי מנגנון פיקוח מסודר. המועמדים הרשמיים מתפרסמים אחרי השלמת ההליך ולא לפי רשימת סקרים או הצהרות בתקשורת. המועד האחרון לפרסום הרשימה הרשמית הוא 26 במרץ 2027 לפי לוח הממשלה.

מתי צפויות התוצאות?

לרוב מתפרסמות הערכות עם סגירת הקלפיות ותוצאות רשמיות לאחר ספירה ובקרה. אם איש אינו משיג רוב מוחלט בראשון, שני המובילים יתמודדו בסיבוב השני כעבור שבועיים. יש להבחין בין מדגמים, תוצאות חלקיות והכרזה רשמית.

מה לא ניתן ללמוד מסקרים?

פער של נקודות בודדות בסקר אינו מבטיח ניצחון: מדגם, השתתפות ומספר מועמדים יכולים לשנות את הסדר. חשוב להציג תאריך איסוף, גודל מדגם ומי הזמין את הסקר. קו המגמה בין כמה מכונים יכול להיות משמעותי יותר מסקר בודד, במיוחד בתחילת המרוץ.

הזווית הישראלית

לנשיא צרפת השפעה על יחסי אירופה-ישראל, הסוגיה הפלסטינית, איראן, מסחר וביטחון. עם זאת, מסקנות לגבי מדיניות החוץ של המנצח מחייבות בדיקה של מצעיו ומעשיו, ולא רק השתייכות מפלגתית.

אחרי מה לעקוב?

הכרזות התמודדות, הגשת חתימות, רשימת המועמדים הרשמית, סקרים שיטתיים ועימותים. העמוד יתאים לעדכון לקראת מרץ-אפריל 2027.

מקורות

ממשלת צרפת – לוח הבחירות; משרד הפנים הצרפתי.