ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני הציג תוכנית עירונית חדשה למאבק באנטישמיות, הכוללת השקעות במניעת פשעי שנאה, אבטחת מוסדות, חינוך על השואה וההיסטוריה היהודית וחיזוק הקשר עם הקהילה. לצד הצעדים המעשיים, ממשלו אינו מאמץ הגדרה רשמית אחת לאנטישמיות — ומבהיר שעצם קיומה של הפגנה מחוץ לבית כנסת אינו נחשב כשלעצמו למעשה אנטישמי. שתי הסוגיות כבר מעוררות מחלוקת בין ארגונים יהודיים בעיר.
5 נקודות מרכזיות
- העיר תשקיע 6.4 מיליון דולר בתוכנית Partners Against the Hate למניעת פשעי שנאה, פעילות קהילתית וסיוע לנפגעים.
- מיליון דולר נוספים יופנו לשיפור אבטחה בבתי כנסת, בתי תפילה ועמותות פגיעות.
- התוכנית מרחיבה ביקורי תלמידים במוזיאון למורשת יהודית ומחזקת לימודי שואה והיסטוריה יהודית.
- ממשל ממדאני אינו מאמץ הגדרה אחת ומחייבת לאנטישמיות, בניגוד לממשל אריק אדמס שאימץ את הגדרת IHRA.
- לפי ה־NYPD, בשמונת החודשים הראשונים של 2026 מספר פשעי השנאה האנטישמיים המאומתים עלה ב־9%.
מה כוללת התוכנית
התוכנית גובשה במסגרת המשרד העירוני למאבק באנטישמיות ומרכזת צעדים בתחומי מניעה, ביטחון, חינוך, תמיכה בנפגעים והבלטת התרבות היהודית בעיר.
אחד המרכיבים המרכזיים הוא השקעה של 6.4 מיליון דולר בתוכנית Partners Against the Hate, שמממנת פעילות קהילתית למניעת שנאה, תמיכה בנפגעים, איסוף מידע וחינוך. מועצת הקשרים הקהילתיים היהודית של ניו יורק, JCRC-NY, צפויה להיות בין הגופים המרכזיים שיפעלו במסגרת התוכנית.
מיליון דולר נוספים יופנו למענקי אבטחה לבתי כנסת, בתי תפילה וארגונים פגיעים שאינם בהכרח זכאים למענקי האבטחה הפדרליים הגדולים. המימון יוכל לשמש בין היתר לחיזוק דלתות, התקנת זכוכית עמידה ואמצעי אבטחה נוספים.
יותר חינוך על השואה וההיסטוריה היהודית
התוכנית כוללת הרחבת ביקורים של תלמידי כיתה ח' ב־Museum of Jewish Heritage וחיזוק לימודי ההיסטוריה היהודית והשואה בבתי הספר הציבוריים. היא כוללת גם הכשרות לעובדי עירייה בנושאים הקשורים להיסטוריה ולחוויה של יהודי ניו יורק.
בנוסף, העירייה מתכננת השקעות באתר הנצחה לשואה בקווינס ובמרכז חדש לתרבות יהודית בברוקלין, לצד קמפיין ציבורי שיציג את תרומתם של יהודים להיסטוריה ולתרבות של העיר.
הרקע: פשעי השנאה נגד יהודים
התוכנית מגיעה על רקע נתונים של משטרת ניו יורק המצביעים על עלייה בפשעי שנאה נגד יהודים. נציבת ה־NYPD ג'סיקה טיש אמרה בספטמבר כי בשמונת החודשים הראשונים של 2026 מספר פשעי השנאה המאומתים בעיר עלה ב־16%, ומספר האירועים האנטישמיים המאומתים עלה ב־9%.
לפי הנתונים שהציגה המשטרה, יותר ממחצית מפשעי השנאה המאומתים בעיר בתקופה זו כוונו נגד יהודים.
המחלוקת: מה נחשב אנטישמיות?
אחת הסוגיות הרגישות ביותר בתוכנית היא מה שלא נכלל בה: ממשל ממדאני אינו מאמץ הגדרה עירונית אחת ומחייבת לאנטישמיות.
ממשל אריק אדמס אימץ את הגדרת IHRA, הכוללת גם דוגמאות הנוגעות לישראל ולציונות. ממדאני ביטל את אימוץ ההגדרה עם כניסתו לתפקיד. הממשל החדש אומר שהעיר יכולה לאכוף חוקי פשעי שנאה ואיסור אפליה בלי לקבוע הגדרה אחת, ומפנה לכמה מסגרות קיימות, ובהן IHRA, מסמך Nexus והצהרת ירושלים.
הגישה הזו שנויה במחלוקת. ארגונים כמו ה־ADL קוראים לאמץ הגדרה רשמית וברורה, בעוד ארגונים יהודיים אחרים תומכים בהימנעות מהגדרה יחידה ומעדיפים להתמקד במעשים, אפליה ואלימות.
ומה לגבי הפגנות מול בתי כנסת?
התוכנית מבחינה בין עצם קיומה של מחאה לבין התנהגות שמסכנת מתפללים או מונעת מהם גישה לבית תפילה. עמדת העירייה היא שעצם קיומה של הפגנה מחוץ לבית כנסת אינו הופך אותה כשלעצמה לאירוע אנטישמי או לפשע שנאה.
במקביל, מועצת העיר העבירה השנה את Schools and Houses of Worship Access and Safety Act. החוק מחייב את ה־NYPD לגבש תוכנית להתמודדות עם הפגנות סמוך לבתי תפילה כאשר קיים סיכון לחסימת כניסה ויציאה, לפגיעה פיזית, להפחדה או להפרעה לפעילות — תוך שמירה על זכויות חופש הביטוי, ההתאספות והמחאה.
היחסים המורכבים של ממדאני עם חלקים מהקהילה היהודית
התוכנית מתפרסמת על רקע מחלוקת ממושכת סביב עמדותיו של ממדאני ביחס לישראל ולסכסוך הישראלי־פלסטיני. חלק מהמנהיגים והארגונים היהודיים בעיר מתחו עליו ביקורת חריפה, בעוד אחרים מדגישים את ההבחנה בין עמדותיו כלפי מדיניות ישראל לבין מחויבותו לביטחון יהודי ניו יורק.
בחודשים האחרונים קיים ממדאני פגישות עם רבנים ועם נציגים ממגוון זרמים בקהילה היהודית. הממשל מציג את התוכנית כניסיון לבנות מדיניות עירונית סביב ביטחון, חינוך, דיווח וסיוע — בלי להפוך אותה להכרעה בוויכוח הרחב יותר על ישראל וציונות.
לרקע נוסף על ראש העיר, דרכו לפוליטיקה ועמדותיו: הפרופיל המלא של זוהרן ממדאני בבָּעוֹלָם.
למה התוכנית משמעותית
המבחן של התוכנית יהיה ביישום: כמה מוסדות יקבלו מענקי אבטחה, כיצד יורחבו תוכניות החינוך, האם מנגנוני הדיווח ישתפרו ומה יהיו נתוני פשעי השנאה בחודשים הקרובים.
במקביל, שתי מחלוקות יישארו פתוחות: האם ניו יורק זקוקה להגדרה רשמית אחת לאנטישמיות, ואיפה עובר הגבול בין מחאה אנטי־ישראלית מוגנת לבין הפחדה או שנאה המכוונות כלפי יהודים.
אחרי מה לעקוב
כדאי לעקוב אחר חלוקת מענקי האבטחה, הרחבת תוכניות הלימוד, נתוני ה־NYPD והאופן שבו המשטרה תיישם את החוק החדש סביב בתי תפילה. המבחן המעשי יהיה היכולת להגן על גישה בטוחה לבתי כנסת ולמוסדות יהודיים תוך שמירה על זכויות מחאה.
הזווית הישראלית
הדיון בניו יורק משקף מחלוקת רחבה יותר בארה"ב על הקשר בין אנטישמיות, ציונות וביקורת על ישראל. הבחירה של ממשל ממדאני שלא לאמץ את הגדרת IHRA משמעותית במיוחד בהקשר הזה, משום שהגדרה זו כוללת דוגמאות הנוגעות לישראל ולציונות, בעוד מסגרות אחרות מציירות את הגבול באופן שונה.
מקורות
- The Forward — פרטי התוכנית והמחלוקת סביב ההגדרה
- CBS New York — התקציבים והצעדים המרכזיים
- NY1 — אבטחה וחינוך
- מועצת עיריית ניו יורק — חוק הגישה והבטיחות לבתי תפילה
