כלכלה

נשיא מונגוליה הודיע שיתפטר בעקבות חשדות לשחיתות בפרויקט רכבת

הכתבה נכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ועברה עריכה אנושית.
מראה העיר אולן בטור, בירת מונגוליה - תמונת ארכיון להמחשת המשבר הפוליטי
פרסומת

נשיא מונגוליה, אוחנאגין חורלסוך (Ukhnaagiin Khurelsukh), הודיע ביום שלישי, 17 בנובמבר 2026, כי בכוונתו להתפטר בעקבות האשמות לשחיתות בפרויקט רכבת ממשלתי. יממה קודם לכן דרשה מפלגת האופוזיציה הדמוקרטית שבכירים שנקשרו לפרשה יעזבו את תפקידיהם וייחקרו. ההאשמות נוגעות לחוזה לבניית מסילה להובלת פחם אל גבול סין ולכספים שלפי הטענות הגיעו לפוליטיקאים. הנשיא מכחיש שקיבל כסף שלא כדין.

מהדורת הערב של בָּעוֹלָם5 הכתבות שחשוב לקרוא, בכל ערב ב-21:00

חורלסוך, המכהן מאז 2021, אומר שישתף פעולה עם החוקרים כדי לטהר את שמו. נכון ל־17 בנובמבר הוא עדיין מכהן כנשיא: לשם סיום הכהונה נדרש אישור הפרלמנט המונגולי, המכונה החוראל הגדול (State Great Khural). לפי סוכנות AP, ח'ישגין ניאמבאטאר, ראש עיריית אולן בטור לשעבר ואיש מחנה יריב בתוך מפלגת השלטון, טען שהנשיא קיבל כ־25 מיליון דולר בפרשה. זו האשמה שלא הוכחה, והיא נפרדת מהטענות על סכום כולל של 110 מיליון דולר. AP, 17 בנובמבר; MONTSAME.

תמונת השער: העיר אולן בטור, בירת מונגוליה. צילום ארכיון להמחשה, לא תיעוד ההודעה של הנשיא. Photo by Munkhtuvshin .T on Unsplash.

5 דברים שחשוב לדעת על המשבר במונגוליה

  • הודעת הנשיא: חורלסוך הודיע ב־17 בנובמבר על כוונתו להתפטר ולשתף פעולה עם החוקרים, אבל הפרלמנט עדיין צריך לאשר את סיום הכהונה.
  • מקור החשדות: טענות לשוחד בחוזה שניתן ב־2019 לבניית מסילת טוואן טולגוי–גשון סוחאיט, שנועדה להוביל פחם לעבר הגבול עם סין.
  • הסכומים שבמחלוקת: בפרשה נטען לשוחד כולל של כ־110 מיליון דולר, ובנפרד נטען שהנשיא קיבל כ־25 מיליון דולר. הטענות לא הוכחו והחברה הקבלנית מכחישה אותן.
  • ממצאי הרשויות עד כה: ב־9 בנובמבר מסרו חוקרים כי לא נמצאו ראיות לתשלומים במזומן בהיקף הנטען; החקירה הכספית נמשכת.
  • מה קורה עכשיו: הפרלמנט צריך לדון בבקשת ההתפטרות. אם הנשיא יסיים את כהונתו, יו״ר הפרלמנט יכהן כנשיא בפועל עד לבחירות חדשות.

למה נשיא מונגוליה הודיע על התפטרות?

המשבר החריף ב־16 בנובמבר, כשמפלגת האופוזיציה הדמוקרטית (DP) דרשה שבכירים שנקשרו לטענות השחיתות יעזבו את תפקידיהם וייחקרו. ברקע עומדות גם האשמות שהעלה ח'ישגין ניאמבאטאר, לשעבר ראש עיריית אולן בטור ואיש מחנה יריב בתוך מפלגת השלטון, שלפיהן פוליטיקאים קיבלו שוחד בקשר לפרויקט הרכבת. ניאמבאטאר האשים את הנשיא בקבלת כ־25 מיליון דולר. הנשיא והחברה הקבלנית מכחישים את החשדות. AP.

ב־17 בנובמבר הודיע הנשיא שיסכים לעזוב את תפקידו כדי שהטענות נגדו ייבדקו. לדבריו, המדינה צריכה להתנהל על פי החוק ולא על פי רצונו של אדם כזה או אחר. הוא טען ששמו הוכפש במשך יותר מחודש ושהוא מבקש להוכיח שאין בסיס להאשמות. זו אינה הודאה בשוחד או במעשה פסול. MONTSAME, 17.11.

איזה פרויקט רכבת עומד במרכז פרשת השחיתות?

במרכז ההאשמות נמצא פרויקט טוואן טולגוי–גשון סוחאיט (Tavan Tolgoi–Gashuunsukhait) בדרום מונגוליה. המסילה נועדה לשפר את הובלת הפחם מאזור כרייה גדול אל הגבול עם סין, אחת משותפות הסחר החשובות של מונגוליה. הפרויקט היה חלק ממאמץ להרחיב את יכולת היצוא של המדינה, שכלכלתה תלויה במידה רבה במחצבים.

הפרשה חוזרת למכרז מ־2019, בתקופה שבה חורלסוך היה ראש הממשלה. חברת Bodi International קיבלה חוזה להקמת המסילה, ולפי ההאשמות ההתקשרות לא נעשתה בהליך תחרותי תקין ובכירים קיבלו תשלומים אסורים. את הטענות האחרונות העלה ברשת ח'ישגין ניאמבאטאר, לשעבר ראש עיריית אולן בטור. החברה הכחישה ששילמה שוחד וטענה שהכספים שקיבלה שימשו לבניית הרכבת. AP; תגובת החברה, 16.11.

מה ידוע על הטענות לשוחד של 110 מיליון דולר?

לפי הטענות שנפוצו במונגוליה, כ־110 מיליון דולר הועברו לכאורה כשוחד לבכירים שהיו מעורבים בפרויקט. יו״ר המפלגה הדמוקרטית, אודונגיין צוגטגרל, ביקש לבדוק אם כספים אלה שימשו גם למימון פוליטי ולהשפעה על בחירות. הוא העלה חשד שכ־22 מיליון דולר הגיעו לבכיר במפלגת השלטון. בנפרד, ניאמבאטאר האשים את הנשיא בקבלת כ־25 מיליון דולר. אלה האשמות שלא הוכחו בחקירה או בבית משפט. MONTSAME; AP.

ב־9 בנובמבר מסרו נציגים של רשות המאבק בשחיתות והמשטרה שלא מצאו עד אז ראיות להעברת 110 מיליון דולר במזומן. לדבריהם, במסגרת הפרויקט תועדה מקדמה של 286 מיליארד טוגרוג מונגולי, והבדיקה הכספית עדיין נמשכת. בנוסף דיווחו שבבדיקת הצהרות ההון של הנשיא ובני משפחתו בחמש השנים שקדמו לה לא נמצאו הפרות של חובות הדיווח. ממצאים אלה אינם הכרעה סופית בחקירה ואינם זיכוי משפטי מכלל החשדות. דיווח על מסיבת העיתונאים של הרשויות, 9.11.

חברת Bodi International פרסמה ב־16 בנובמבר הודעה שבה הכחישה שהעבירה 110 מיליון דולר במזומן לפוליטיקאים. היא טענה כי המקדמה שקיבלה הוצאה בהתאם לחוזה ולצורכי הבנייה וכי אין בסיס להאשמות נגדה. זו גרסת הקבלנית, לא ממצא עצמאי של החקירה. הודעת Bodi International, 16.11.

מה דורשת מפלגת האופוזיציה הדמוקרטית?

סיעת המפלגה הדמוקרטית, המונה 42 חברי פרלמנט, קראה להקים ועדת חקירה זמנית שתבדוק את ההאשמות ותחשוף לציבור מסמכים הקשורים לעסקות פחם ולהחלטות של המועצה לביטחון לאומי. נציגי המפלגה דרשו שגם בעלי תפקידים בכירים ימסרו הסברים על הפרשה, ולא הסתפקו בחקירת הספקים העסקיים.

האופוזיציה ביקשה גם לפרסם את הפרטים של הסכמי מכירת פחם מראש, המכונים offtake agreements, כדי לברר מי נהנה מהם ובאילו תנאים. לפני הודעת הנשיא איימו נציגיה לקדם מהלכים פרלמנטריים נגד בכירים שלא ייענו לדרישות. Qazinform, 17.11; סיכום דיווחים מקומיים.

האם נשיא מונגוליה כבר התפטר ומי יחליף אותו?

הצהרת הנשיא אינה מסיימת את כהונתו מיד. לפי החוק, הפרלמנט צריך לדון בבקשתו ולהחליט אם לאשר אותה. ראש לשכת הנשיא מסר שהבקשה צפויה להיות מוגשת ב־17 בנובמבר, ושהדיון בוועדה הרלוונטית עשוי להתקיים ביום רביעי ובמליאה ביום חמישי, 19 בנובמבר. זהו לוח זמנים משוער, ולא אישור שכבר ניתן. iKon – ההליך החוקתי.

אם בקשתו תאושר והנשיא יעזוב את תפקידו, יו״ר הפרלמנט, סנדגיין ביאמבצוגט, יכהן כנשיא בפועל עד להשבעת הנשיא הבא. חוקת מונגוליה מחייבת לערוך בחירות לנשיאות בתוך ארבעה חודשים מסיום הכהונה בנסיבות כאלה. המשמעות היא שלא מדובר במינוי אוטומטי של ראש הממשלה לנשיא, וגם לא בהכרח בפיזור הפרלמנט.

מי הוא הנשיא אוחנאגין חורלסוך?

חורלסוך הוא איש מפלגת העם המונגולית (MPP), מפלגת השלטון. הוא כיהן כראש ממשלת מונגוליה בשנים 2017–2021 ונבחר לנשיא ב־2021. במסגרת תפקידו הוא עומד בראש המועצה לביטחון לאומי ונושא בתפקיד המפקד העליון של הכוחות המזוינים. הביוגרפיה הרשמית באתר נשיאות מונגוליה.

מונגוליה חוותה בשנים האחרונות חוסר יציבות פוליטי, בין היתר על רקע מחאות נגד שחיתות ומאבקים בתוך מפלגת השלטון. בשלושה מקרים בתוך תשעה חודשים התחלף ראש הממשלה. במרץ 2026 נכנס לתפקיד ניאם־אוסור אוצ'ראל (Nyam-Osor Uchral), אף הוא ממפלגת העם המונגולית. רויטרס – החלפת ראש הממשלה, מרץ 2026.

מדוע הסיפור חשוב גם לסין ולכלכלה המונגולית?

החשדות סביב פרויקט הרכבת נוגעים לאחת הסוגיות הכלכליות המרכזיות של מונגוליה: שינוע של פחם ומשאבים טבעיים דרך הגבול עם סין. כל מחלוקת על מימון מסילות, על חוזי כרייה או על מכרזי תשתיות נוגעת לדרך שבה מחולקות הכנסות ממחצבים ולשאלת הפיקוח הציבורי על עסקות גדולות.

לעת עתה אין דיווח מאומת שלפיו הודעת הנשיא עצרה את תנועת הרכבות, שיבשה משלוחי פחם או שינתה את הסחר עם סין. ההשפעה המעשית תתברר לפי החלטות הפרלמנט ולפי התקדמות החקירה, ואין מקום לקבוע מראש שהמשבר יגרום לפגיעה כלכלית מסוימת.

אחרי מה לעקוב

המבחן הפוליטי הקרוב יהיה החלטת הפרלמנט על בקשת ההתפטרות. בהמשך יתברר אם יו״ר הפרלמנט ימלא את מקום הנשיא, מתי יוכרזו בחירות חדשות ומה תעלה החקירה בחוזה הרכבת ובכספי המקדמה. במקביל כדאי לעקוב אם יפורסמו חוזי מכירת הפחם שביקשה האופוזיציה. נכון ל־17 בנובמבר מדובר בהודעה על התפטרות מתוכננת ובהאשמות לשחיתות שטרם הוכחו.


מקורות מרכזיים: Associated Press, 17.11.2026; MONTSAME, 17.11.2026; iKon – הצהרת הנשיא, 17.11; iKon – ההליך החוקתי, 17.11; Qazinform, 17.11; דיווח על ממצאי החקירה, 9.11; תגובת Bodi International, 16.11.

קבלו את בָּעוֹלָם למייל!

לא נשלח ספאם. אפשר להסיר את ההרשמה בכל עת. מדיניות הפרטיות