בריאות

בדיקת דם ל-CTE: מה התגלה אצל שחקני פוטבול לשעבר?

שני מחקרי JAMA מצאו רמות גבוהות של סמן חלבוני אצל חולי CTE מתקדמת. איך נבדקו דגימות של שחקני פוטבול שמתו, ולמה עדיין אי אפשר לאבחן אדם חי?

הכתבה נכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ועברה עריכה אנושית.
קסדת פוטבול על הדשא - צילום המחשה למחקר על CTE ואבחון מחלה ניוונית באמצעות בדיקת דם

נקודות מרכזיות

  1. שני מחקרים ב-JAMA שפורסמו ב-13 וב-19 בנובמבר 2026 בחנו סמן דם בשם eMTBR-tau למחלת CTE הקשורה לפגיעות ראש חוזרות.
  2. במחקר מבוסטון נבדקו 21 שחקני פוטבול לשעבר; ל-18 הייתה CTE שאומתה לאחר המוות, ול-16 מהם מחלה מתקדמת.
  3. מחקר שני כלל 229 משתתפים עם מחלות מוח שונות, ובהם 11 מקרי CTE מאומתים ו-20 נבדקי ביקורת; הסמן הצליח להבחין בעיקר במחלה מתקדמת.
  4. רמות הסמן עולות גם במחלות אחרות, ובהן אלצהיימר; יכולתו לזהות CTE בשלב מוקדם לא הוכחה.
  5. הבדיקה מחקרית בלבד, אינה זמינה לאבחון שגרתי ולא אושרה לקביעת CTE אצל אנשים חיים.
פרסומת

שנים ארוכות מחפשים חוקרים דרך לגלות אצל אנשים חיים מחלת מוח שאפשר לאשר כיום רק אחרי מותם. כעת שני מחקרים שפורסמו בנובמבר 2026 בכתב העת הרפואי JAMA מצביעים על אפשרות חדשה: מדידת שבר של חלבון טאו (tau) בדם עשויה לסייע בזיהוי שינויים מוחיים האופייניים לשלבים מתקדמים של אנצפלופתיה טראומטית כרונית (CTE) – מחלה ניוונית הקשורה לחשיפה לחבטות ראש חוזרות, בעיקר בענפי ספורט מגע כמו פוטבול אמריקאי ואגרוף. אבל בין תוצאה מעודדת במעבדה לבין בדיקה שרופא יכול להזמין למטופל עדיין עומדים מחקרים גדולים ומכשולים לא פשוטים.

מהדורת הערב של בָּעוֹלָם5 הכתבות שחשוב לקרוא, בכל ערב ב-21:00

הנתונים מגיעים משתי קבוצות מחקר נפרדות, שהשוו דגימות דם שנאספו מאנשים בעודם בחיים לממצאי בדיקת מוח לאחר מותם. החוקרים מצאו רמות גבוהות יותר של סמן ביולוגי המכונה eMTBR-tau אצל חלק מהנבדקים שאצלם נמצאה CTE מתקדמת. רמות החלבון אינן ייחודיות ל-CTE, ובשלבים מוקדמים הן לא אפשרו הפרדה אמינה בין נבדקים חולים לבריאים. לכן אין עדיין בדיקת דם מאושרת או מאומתת לאבחון CTE באדם חי.

קסדת פוטבול אדומה על הדשא - צילום המחשה ל-CTE, חבלות ראש חוזרות ומחקר בדיקות דם
Photo by Melissa McGovern on Unsplash

צילום המחשה של קסדת פוטבול; אין בתמונה מידע רפואי על אדם כלשהו והיא אינה מתעדת את המחקר.

5 דברים שחשוב לדעת על בדיקת הדם ל-CTE

  • שני מחקרים שפורסמו ב-JAMA ב-13 וב-19 בנובמבר 2026 בדקו אם שברי חלבון טאו בדם קשורים למחלת CTE שאושרה בבדיקה לאחר המוות.
  • במחקר מאוניברסיטת בוסטון נבדקו 21 שחקני פוטבול לשעבר; אצל 18 מהם אובחנה CTE לאחר המוות, מהם 16 בשלבים מתקדמים.
  • במחקר שני, שכלל 229 משתתפים עם מחלות מוח שונות, נבדקה גם קבוצה של 11 אנשים עם CTE מאומתת מול 20 נבדקי ביקורת; הסמן בלט בעיקר במחלה מתקדמת.
  • החלבון שנמדד, eMTBR-tau או eMTBR-tau243, קשור להצטברות של חלבון טאו חריג במוח, אך הוא מופיע גם במחלות אחרות ובהן אלצהיימר.
  • הבדיקה אינה זמינה לאבחון קליני שגרתי, אינה מוכיחה קיום של CTE אצל אדם מסוים ואינה מחליפה בירור רפואי בעקבות חבלת ראש או שינוי בזיכרון ובהתנהגות.

מהי CTE, ומדוע עד היום אי אפשר לאבחן אותה בוודאות בחיים?

CTE, ראשי תיבות של Chronic Traumatic Encephalopathy, היא מחלה ניוונית הקשורה להיסטוריה של פגיעות ראש חוזרות. המחקר קושר אותה במיוחד לחבטות המתרחשות לאורך שנים בספורט מגע, אך חשיפה חוזרת יכולה להתקיים גם בהקשרים אחרים. אין צורך שכל חבטה תגרום לזעזוע מוח מאובחן כדי שתהיה חשיפה מצטברת. עם זאת, לא כל מי ששיחק פוטבול או ספג זעזוע מוח יפתח CTE, ושיעור המחלה המדויק בקרב שחקנים פעילים ובאוכלוסיות שונות אינו ידוע.

אחד ממאפייני המחלה הוא הצטברות חריגה של חלבון טאו בתוך תאי המוח, בתבנית רקמתית אופיינית, במיוחד סביב כלי דם קטנים ובעומק הקפלים של קליפת המוח. פיזור הטאו החריג הוא חלק מהאופן שבו פתולוגים מזהים את המחלה לאחר המוות. בדיקות MRI רגילות, בדיקות זיכרון ושיחות עם רופא יכולות לסייע בהערכת המצב הרפואי, אבל אינן מציגות באופן מהימן את התבנית הרקמתית הזאת ולכן אינן מאשרות כשלעצמן CTE.

חוקרים מתארים קשיים בזיכרון, בחשיבה ובוויסות רגשי אצל חלק מהאנשים בעלי היסטוריה של פגיעות ראש חוזרות. אלה תסמינים שאינם ייחודיים ל-CTE: הם עלולים להיות קשורים למצבים רפואיים רבים אחרים. לכן מרפאת מאיו מבהירה שאבחנה ודאית עדיין מחייבת בחינת רקמת מוח לאחר המוות, ושאדם המודאג מתסמינים צריך לעבור בירור אצל איש מקצוע רפואי.

המחקר הראשון: דגימות דם של 21 שחקני פוטבול לשעבר

במחקר שפורסם ב-19 בנובמבר ב-JAMA, צוות מאוניברסיטת בוסטון ו-Banner Health בחן דגימות דם שנלקחו במהלך חייהם של 21 גברים ששיחקו פוטבול אמריקאי ברמות שונות. לאחר מותם תרמו המשתתפים את מוחם למחקר, וכך יכלו החוקרים להשוות בין רמות החלבון שנמדדו בזמן חייהם לבין הממצאים הפתולוגיים המאוחרים. אצל 18 נמצאה CTE; מתוכם 16 היו בשלבים III או IV, הנחשבים מתקדמים, ושניים בשלבים מוקדמים. אצל שלושה לא נמצאה המחלה.

החוקרים מצאו שרמת eMTBR-tau בדם הייתה גבוהה יותר בקרב הנבדקים עם CTE מתקדמת לעומת אלה עם מחלה מוקדמת או ללא מחלה. המחקר גם זיהה קשר בין רמת הסמן לבין היקף הצטברות הטאו ברקמת המוח שנבדקה לאחר המוות. התוצאה מעוררת עניין משום שהיא מצביעה על אפשרות לדגום בדם תהליך שאותו ניתן היה לראות עד כה באופן ישיר רק בבדיקת המוח.

אבל התמונה אינה אחידה. אצל חמישה מהמשתתפים שסבלו מ-CTE נמצאו גם שינויים המתאימים למחלת אלצהיימר, ואצלם נמדדו הרמות הגבוהות ביותר של הסמן. יתרה מכך, בעשר מתוך 21 הדגימות רמת החלבון הייתה מתחת לסף הכימות האמין של שיטת המדידה – בהן גם דגימות של חולים עם CTE מתקדמת. העובדות האלה מגבילות מאוד את האפשרות לקבוע ערך סף פשוט שמבדיל בין אדם חולה לבריא.

המחקר פורסם תחת הכותרת Plasma eMTBR-tau as a Biomarker for Chronic Traumatic Encephalopathy Tau Tangle Neuropathology. אוניברסיטת בוסטון מסבירה כי בעתיד, אם הממצאים יאומתו, בדיקה כזאת עשויה לסייע לחוקרים לבחור משתתפים למחקרים קליניים ולבחון טיפולים. זהו יעד מחקרי עתידי ולא בדיקה שניתן לבצע כיום במרפאה.

המחקר השני: האם הסמן מבדיל בין CTE מתקדמת למחלה מוקדמת?

המחקר השני, שהוביל צוות מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ופורסם ב-13 בנובמבר, בחן 229 משתתפים מקבוצות מחקר של מחלות ניווניות שונות, באמצעות בדיקות דם ונוזל מוח-שדרה. חשוב להדגיש: לא מדובר ב-229 חולי CTE. חלק המחקר הרלוונטי ל-CTE כלל 11 מקרים שאומתו לאחר המוות, 20 נבדקי ביקורת ללא פגיעה קוגניטיבית ו-14 אנשים עם אבחנה קלינית של אלצהיימר לצורך השוואה.

גם כאן נמצא שרמות eMTBR-tau243 היו גבוהות יותר בקרב בעלי CTE מאשר בקבוצת הביקורת. כאשר החוקרים התמקדו בששת החולים בשלבים III ו-IV, המדד הראה יכולת הבחנה גבוהה בין הקבוצות: שטח מתחת לעקומת ROC, הנקרא AUC, של 0.97. לעומת זאת, בשלב I התקבל AUC של 0.64, שלא הצביע על יכולת הבחנה מהימנה. חשוב: AUC של 0.97 אינו אומר שהבדיקה 'מדויקת ב-97%' אצל אנשים חיים. מדובר במדד סטטיסטי שהתקבל במדגם קטן ומוגדר מאוד, ולא בהערכת דיוק מאומתת לשימוש באוכלוסייה הכללית.

המחקר, Fluid eMTBR-tau243 as a Biomarker of Mixed 3-Repeat and 4-Repeat Tau Pathology, מלמד גם שהסמן קשור למחלות נוספות שבהן מצטבר טאו חריג, ובהן אלצהיימר וצורות מסוימות של מחלה ניוונית פרונטוטמפורלית. כלומר, גם אם בדיקת הדם תהיה אמינה בזיהוי הצטברות טאו, היא עדיין לא תוכל בהכרח לקבוע לבדה מהי המחלה שגרמה לכך.

מהו החלבון eMTBR-tau ואיך בדיקת דם עשויה לגלות אותו?

טאו הוא חלבון שנמצא בתאי עצב ומסייע לייצב את המבנה הפנימי שלהם. במחלות ניווניות מסוימות הוא עלול לעבור שינויים ולהצטבר בצברים בלתי תקינים. הסמן שבחנו החוקרים הוא שבר מסוים של טאו שנוצר בתהליכים טבעיים של ביקוע החלבון ונמצא בריכוזים נמוכים מאוד בנוזלי הגוף.

השיטות החדישות מאפשרות למדוד בדם כמויות זעירות של השבר הזה. זהו היתרון הפוטנציאלי: במקום להמתין לבדיקת רקמת המוח, ייתכן שבעתיד אפשר יהיה להעריך תהליכים פתולוגיים באמצעות דגימת דם. אולם הבדיקה אינה מצלמת את המוח, אינה מזהה ישירות את מיקומם של צברי הטאו ואינה מוכיחה שהתבנית שנראתה בדם ייחודית דווקא ל-CTE.

החוקרים בדקו גם סמן נוסף, p-tau217, הקשור לשינויים האופייניים לאלצהיימר. במחקר של בוסטון הוא היה גבוה בעיקר בנבדקים שסבלו גם משינויים הקשורים לאלצהיימר. מכאן עלתה האפשרות ששילוב סמנים שונים יסייע בעתיד להבחין בין מחלות, אבל השילוב הזה עצמו טרם אומת כבדיקת אבחון ל-CTE.

למה התוצאות עדיין אינן אבחון של CTE אצל שחקנים חיים?

בשני המחקרים השתמשו בדגימות דם שנלקחו במהלך החיים, אך השאלה אם הייתה למשתתף CTE ומה הייתה חומרתה הוכרעה לאחר המוות. זהו תכנון מחקר חשוב לבחינת סמנים ביולוגיים, אך אינו שקול לניסוי שבו רופאים בודקים מראש אלפי ספורטאים חיים ומוכיחים שהבדיקה מזהה מי מהם חולה ומי לא.

המדגמים של חולי CTE קטנים, בקבוצת בוסטון השתתפו גברים בלבד, ובמחקר הראשון היו רק שלושה משתתפים ללא המחלה. אנשים שבחרו לתרום את מוחם למחקר אינם בהכרח מייצגים את כלל הספורטאים או הציבור. קיימת גם בעיה של מחלות נלוות: השינויים הקשורים לאלצהיימר ולמחלות אחרות יכולים להשפיע על רמות הסמן ולהקשות על ייחוס התוצאה ל-CTE.

במאמר מערכת נלווה ב-JAMA הסבירו שני מומחים כי eMTBR-tau243 הוא סמן ביולוגי מבטיח אך לא בדיקת אבחון מאומתת ל-CTE. נדרשים מחקרים גדולים יותר, הכוללים נשים וגברים, רמות שונות של חשיפה לחבטות ראש, אנשים ללא תסמינים, חולים במחלות מוח אחרות ומעקב ארוך טווח.

מה המשמעות לשחקני NFL ולענפי ספורט מגע?

הדיון ב-CTE מזוהה במיוחד עם ליגת הפוטבול האמריקאית, ה-NFL, משום שבמחקרי תרומות מוח נמצאה המחלה אצל שחקנים מקצוענים לשעבר. אבל אי אפשר לקחת את שיעור האבחונים במאגר של מוחות שנתרמו למחקר ולהציג אותו כאילו זה שיעור המחלה אצל כל השחקנים: יש הטיית בחירה משמעותית, בין היתר מפני שמשפחות של שחקנים שסבלו מתסמינים עשויות להיות נכונות יותר לתרום את המוח לבדיקה.

המחקר הנוכחי יכול להיות רלוונטי בעתיד גם לאגרוף, רוגבי, כדורגל וענפים נוספים שבהם מתרחשות פגיעות ראש חוזרות. עדיין לא הוכח שהבדיקה תהיה שימושית באותה מידה בכל ענף, בגילים צעירים או אצל מי שנחשפו למספר קטן יחסית של חבלות. לצופים ב-NFL וגם למי שעוקבים אחרי התרחבות הליגה בעולם, המחקר מזכיר שהשאלות סביב בטיחות השחקנים ממשיכות להתפתח במקביל למשחק עצמו.

מה יכולים לעשות מי שחוו חבלות ראש חוזרות?

המחקר אינו משנה כרגע את ההמלצות המעשיות: לאחר חבלת ראש חדשה, ובמיוחד אם מופיעים תסמינים כגון כאב ראש משמעותי, בלבול, הקאות, חולשה או החמרה במצב ההכרה, יש לפנות להערכה רפואית לפי חומרת המצב. מי שחוו חבטות חוזרות לאורך השנים ומודאגים משינויים בזיכרון, בקשב, במצב הרוח או בתפקוד יכולים לפנות לרופא המשפחה או לנוירולוג לבירור. לתסמינים כאלה יש סיבות אפשריות רבות, וחלקן ניתנות לטיפול.

אין בדיקת דם זמינה שאפשר לקנות כיום כדי לאשר CTE, וגם תוצאה מבדיקות מחקריות אינה בסיס לאבחון עצמי. לפי מרפאת מאיו, נכון להיום אין טיפול שמרפא את המחלה, אך ניתן להעריך ולטפל בתסמינים ובמצבים רפואיים אחרים, והפחתת פגיעות ראש עתידיות נותרת חלק מרכזי במניעה.

אחרי מה לעקוב

האם הממצאים יחזרו במדגמים גדולים ומגוונים יותר, האם אפשר יהיה לזהות גם CTE בשלבים מוקדמים, והאם שילוב eMTBR-tau עם סמנים של אלצהיימר ובדיקות נוספות ישפר את הדיוק והספציפיות. בהמשך יהיה צורך לקבוע ערכי סף, לבדוק את השפעת הגיל והחשיפה לחבטות ראש ולהראות שבדיקה כזאת באמת מסייעת לקבל החלטות רפואיות, ולא רק מספקת אות ביולוגי במעבדה.

הזווית הישראלית

המחקר רלוונטי גם בישראל, שבה משחקים כדורגל, כדורסל וענפי לחימה וספורט מגע נוספים, ובמערכת הבריאות מטפלים באנשים לאחר פגיעות ראש. עם זאת, הבדיקות שתוארו ב-JAMA עדיין מחקריות, ואין בסיס להציג אותן כבדיקה הזמינה בקופות החולים או ככזאת שקיבלה אישור לאבחון CTE בישראל. עבור ספורטאים, הורים ומאמנים, הלקח המעשי בינתיים אינו להמתין לבדיקת הדם העתידית, אלא להתייחס ברצינות לחבלות ראש, להנחיות חזרה לפעילות ולתסמינים שמצדיקים בדיקה רפואית.

נבדק: 20 בנובמבר 2026. מקורות: JAMA – מחקר מינר ועמיתיה על 21 שחקנים; JAMA – מחקר הוריה ועמיתיו על מחלות טאו; JAMA – מאמר המערכת על מגבלות הסמן; אוניברסיטת בוסטון – הודעת המחקר; Mayo Clinic – אבחון וטיפול ב-CTE.

קבלו את בָּעוֹלָם למייל!

לא נשלח ספאם. אפשר להסיר את ההרשמה בכל עת. מדיניות הפרטיות

הזווית הישראלית

למחקר עשויות להיות בעתיד השלכות גם על ספורטאי פוטבול, כדורגל, אגרוף וענפי מגע בישראל, אך כיום אין בדיקת דם מאומתת או זמינה לאבחון CTE. בירור תסמינים לאחר חבלות ראש צריך להיעשות אצל גורם רפואי מוסמך ולא על סמך בדיקה מחקרית.

מה שווה לעקוב אחריו?

  • מחקרים גדולים ומגוונים על eMTBR-tau; יכולת זיהוי CTE בשלב מוקדם; הפרדה מאלצהיימר וממחלות טאו אחרות; אישור קליני עתידי וניסויים בטיפולים ייעודיים.

מקורות