פוליטיקה

טראמפ על החשד לפריצה למאגר ה־FBI: ״אולי נגלה דברים שלא ידענו״

הכתבה נכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ועברה עריכה אנושית.
דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית. צילום דיוקן רשמי, 2025
פרסומת
דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, דיוקן רשמי
דונלד טראמפ. צילום ארכיון: דניאל טורוק, הבית הלבן / Wikimedia Commons (נחלת הכלל)

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר בשבת, 21 בנובמבר 2026, כי הדיווחים על חשד לפריצה למאגר מידע מרכזי של הבולשת הפדרלית מדאיגים אותו, אך העלה אפשרות שהאירוע יחשוף מידע על חקירות עבר ועל טענותיו בנוגע לבחירות. בשלב זה לא ידוע מי עומד מאחורי החדירה האפשרית או מה היקפה.

מהדורת הערב של בָּעוֹלָם5 הכתבות שחשוב לקרוא, בכל ערב ב-21:00

חמש נקודות מרכזיות

  • ה־FBI בודק חשד לחדירה למאגר המידע הלאומי NCIC, המשמש גורמי אכיפת חוק בארצות הברית.
  • בראיון לפוקס ניוז אמר טראמפ שהדיווח אינו טוב, אך הוסיף שייתכן שיתגלו דברים שלא היו נחשפים אחרת.
  • הנשיא הזכיר את חקירת ההתערבות הרוסית, את פרשת אוקראינה ואת טענותיו לזיופים בבחירות.
  • ה־FBI לא הגיב רשמית לדיווח, ועדיין לא ברור אם נגנב מידע או מי עומד מאחורי האירוע.
  • לא הוצגו ראיות לכך שיש קשר בין המאגר שנפגע לכאורה לבין הפרשות הפוליטיות שהזכיר טראמפ.

טראמפ: אולי נגלה דברים שלא ידענו

בראיון טלפוני לתוכנית Saturday in America ברשת פוקס ניוז, ששודרה בשבת בהגשת קיילי מקנני, דוברת הבית הלבן לשעבר, נשאל טראמפ על הדיווחים האחרונים בנוגע ל־FBI. הוא אמר כי רק שמע על האירוע, וכי מדובר בהתפתחות שאינו אוהב. מיד לאחר מכן הוסיף, בתרגום חופשי: "אבל אולי נגלה דברים שלא היינו מגלים בדרך אחרת".

טראמפ הפנה את השיחה אל פרשות מתקופת כהונתו הראשונה. הוא הזכיר את חקירת הקשרים בין גורמים במטה הבחירות שלו לרוסיה, את פרשת שיחת הטלפון עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שהובילה להליך ההדחה הראשון נגדו, ואת טענותיו על זיופים בבחירות.

"אני תמיד אוהב לתת לדברים זווית חיובית", אמר. טראמפ לא הציג ראיה לכך שהמידע שעליו דיבר מצוי במאגר הנבדק, ולא הסביר כיצד פריצה אליו אמורה לשפוך אור על החקירות שהזכיר. הדברים דווחו בAxios ובThe Independent.

מה ידוע על החשד לפריצה ל־FBI?

לפי דיווח של סוכנות הידיעות AP, ה־FBI חוקר חשד לפריצה למערכת National Crime Information Center, המכונה NCIC. זהו מאגר ממוחשב המשמש רשויות אכיפת חוק פדרליות, מדינתיות ומקומיות וכולל מידע על מבוקשים, נעדרים, עבר פלילי ורכוש גנוב.

החשד נחשף תחילה ב־CNN ואושר ל־AP בידי אדם המעורה בנושא, שביקש להישאר בעילום שם. ה־FBI סירב למסור תגובה, והיקף הפגיעה האפשרית במערכת אינו ידוע. בשלב זה לא פורסמו פרטים מבוססים על זהות התוקפים, על המידע שאליו הגיעו לכאורה או על שימוש כלשהו שנעשה בו.

בגלל אופי המאגר, חדירה אליו עלולה להיות אירוע אבטחה בעל השלכות משמעותיות. אבל חשוב להבחין בין חשד שמצדיק חקירה לבין קביעה שהמערכת נפרצה ושמידע רגיש נגנב.

הטענות על הבחירות ועל רוסיה: מה הוכח?

טראמפ שב וטוען במשך שנים כי הבחירות לנשיאות ב־2020 הוכרעו בעקבות הונאה נרחבת. הטענות הללו לא הוכחו בחקירות ובהליכים המשפטיים שנערכו אחרי הבחירות; גם גורמים בכירים בממשלו הראשון דחו את הטענה שנמצאה הונאה בהיקף שהיה עשוי לשנות את התוצאה.

גם התערבות רוסיה בבחירות 2016 אינה רק טענה פוליטית. קהילת המודיעין האמריקאית קבעה כי רוסיה פעלה להשפיע על הבחירות, וממצאים אלה נתמכו בבדיקות של ועדת המודיעין של הסנאט. הדברים אינם שקולים לקביעה שטראמפ עצמו קשר קשר פלילי עם רוסיה, אך הם סותרים את הצגתה של ההתערבות הרוסית כעניין שלא התרחש.

עדיין אין כל אינדיקציה לכך שהחשד לפריצה למאגר NCIC קשור לאחת מהפרשות הללו.

אירוע נוסף בשורת תקריות סייבר

החשד הנוכחי מגיע לאחר תקריות אחרות הקשורות למחשוב של הבולשת. בספטמבר דיווח ה־FBI כי חקר פריצה לאתר הגיוס שלו, לאחר שקבוצת ההאקרים ShinyHunters טענה שהשיגה מידע. במרץ דיווח הארגון כי זיהה פעילות חשודה במערכת פנימית שהכילה מידע רגיש הנוגע לפעולות מעקב ולחקירות.

במקביל דווח בארצות הברית על שיבושים נוספים במערכות מחשוב ממשלתיות ופרטיות. פקידי ממשל ייחסו חלק מהם לעבודות תחזוקה, שדרוג ותיקון פרצות אבטחה. לפי AP, אין בשלב זה אינדיקציה לקשר בין אותם שיבושים לבין האירוע ב־FBI. לקריאה נוספת: הדיווח על שיבוש ברשת המסווגת של ה־NSA.

אחרי מה לעקוב?

המבחן המרכזי יהיה הודעה רשמית על ממצאי החקירה: האם הייתה חדירה מוצלחת, אילו מערכות ונתונים הושפעו, והאם נדרשים צעדים להגנה על רשויות האכיפה המשתמשות במאגר. בנפרד, יהיה צורך לבחון אם טראמפ או גורמי ממשל יציגו ראיות כלשהן לטענתו שהאירוע עשוי לחשוף חומר על חקירות העבר.

הזווית הישראלית

לא דווח על קשר ישיר בין החשד לפריצה בארצות הברית לבין מערכות בישראל. עם זאת, האירוע מדגיש את הסיכון שבמאגרי מידע מרכזיים המשרתים גופים ציבוריים רבים: פגיעה במערכת אחת עלולה להשפיע על משתמשים רבים ועל מידע רגיש. השלכות האירוע האמריקאי עצמו עדיין אינן ידועות.

קבלו את בָּעוֹלָם למייל!

לא נשלח ספאם. אפשר להסיר את ההרשמה בכל עת. מדיניות הפרטיות