המרוץ לבינה מלאכותית נתקע יותר ויותר מול מגבלה שאף מעבד חדש אינו מסוגל לבטל: החשמל. מרכזי נתונים גדולים זקוקים לאספקה אמינה מסביב לשעון, אבל חיבור שלהם לרשת החשמל בארצות הברית עלול להימשך שלוש עד שש שנים. חברות הטכנולוגיה מחפשות דרך לקצר את ההמתנה, ואחת הנהנות היא תעשיית תאי הדלק. לפי תחזית חברת המחקר Rystad Energy, שפורסמה ביוני וזכתה להתייחסות מחודשת בדיווח רויטרס ב־23 באוקטובר, השוק הקשור לתאי דלק עבור מרכזי נתונים עשוי לגדול מהיקף שנאמד ב־2.8 מיליארד דולר ב־2025 לכ־30 מיליארד דולר ב־2030.

זהו שינוי משמעותי עבור טכנולוגיה שנחשבה במשך שנים לפתרון נישתי. אולם 30 מיליארד דולר הם תחזית, לא השקעה שבוצעה ולא הכנסות מובטחות. גם הביקוש העצום אינו מבטל שאלות על מחיר החשמל, פליטות הפחמן, חומרי הגלם ויכולת היצרנים לספק מתקנים בכמות הנדרשת. מחקר Rystad Energy · סיקור רויטרס ומעקב אחר החברות בתחום.

תמונה ראשית: שורת שרתים במרכז נתונים, צילום אילוסטרציה בלבד; לא מתקן תאי דלק של חברה מסוימת. צילום: imgix / Unsplash.

חמש הנקודות המרכזיות

• תחזית השוק: כ־30 מיליארד דולר ב־2030 לעומת כ־2.8 מיליארד דולר ב־2025, לפי Rystad Energy.
• הבעיה: חיבור מרכז נתונים גדול לרשת החשמל בארצות הברית עלול לקחת שלוש עד שש שנים.
• הפתרון: תאי דלק מייצרים חשמל באתר באמצעות תגובה כימית, בלי תהליך בעירה רגיל בתוך התא.
• השחקניות: בלום אנרג'י (Bloom Energy) ופיוולסל אנרג'י (FuelCell Energy) פועלות בטכנולוגיות שונות.
• הסיכונים: תלות בגז טבעי, שרשראות אספקה, עלויות, רגולציה ושאלה אם הזמנות יתורגמו למתקנים עובדים.

מרכזי ה־AI זקוקים לחשמל לפני שהרשת מוכנה

בדרך כלל, חברת ענן שבונה מרכז נתונים גדול מגישה בקשה לחיבור לרשת החשמל. חברת החשמל נדרשת להעריך את העומס, להרחיב תחנות משנה ולעיתים להקים קווי הולכה חדשים. הביקוש למחשוב AI הצטבר במהירות רבה יותר מקצב שדרוג הרשת בחלק מאזורי ארצות הברית. התוצאה: גם מי שיש לו הון, מגרש, שרתים ושבבים עלול לגלות שאין לו דרך להפעיל את כולם בזמן הרצוי.

לפי Rystad, זמני החיבור לעומסים גדולים התארכו פי שלושה מאז 2015. החוקרים צופים שבין 2026 ל־2030 הביקוש המצטבר לתאי דלק במרכזי נתונים יגיע ל־10.4 ג'יגה־ואט. להערכתם, כ־40% מקיבולת מרכזי הנתונים המתוכננת בארצות הברית ב־2030 עשויה לשקול אספקת חשמל ייעודית במקום הסתמכות בלעדית על הרשת הציבורית. אלה אומדנים מבוססי מודל; הם אינם חוזים חתומים לכל החברות.

איך תא דלק מייצר חשמל בלי תחנת כוח רגילה?

תא דלק הופך אנרגיה כימית לחשמל באמצעות תגובה בין דלק — למשל גז טבעי לאחר טיפול מתאים או מימן — לבין חמצן. במקום להבעיר את הדלק, לחמם מים ולהניע טורבינה, המערכת מפיקה זרם חשמלי בתהליך אלקטרוכימי. זה מאפשר הצבה מודולרית של יחידות חשמל קרוב לשרתים, ולעיתים מקצר משמעותית את מועד הפעלת המרכז.

בלום אנרג'י משתמשת בתאי דלק מבוססי תחמוצת מוצקה (SOFC), בעוד פיוולסל אנרג'י מתמחה בתאים המבוססים על קרבונט מותך. שתי הטכנולוגיות יכולות לפעול במתכונות שונות של דלק, אך הן אינן זהות במחיר, בנצילות או בשיעור ההתאמה למימן. בהסבר שפרסמה רויטרס ב־23 באוקטובר נכתב שבלום מסוגלת להפעיל את הטכנולוגיה שלה על מימן טהור, בעוד מערכות פיוולסל אנרג'י משתמשות בתמהילים מוגבלים יותר.

בלום אנרג'י צומחת, אבל גם שרשרת האספקה מתוחה

בלום הפכה לאחת החברות המרכזיות בתחום אספקת החשמל המקומית למרכזי נתונים, ורשימת לקוחותיה והמסגרות העסקיות המדווחות כוללות גופים מוכרים מתעשיית הענן והתשתיות. לפי Rystad, צבר ההזמנות והסכמי המסגרת הגלויים בשוק מסתכם בכ־9 ג'יגה־ואט, כולל הסכמים הקשורים לאורקל, Equinix, ברוקפילד וגורמים נוספים. עם זאת, הסכם מסגרת אינו שקול לכל המתקנים שכבר הותקנו או לכסף שהתקבל.

אחד החסמים הפחות מוכרים הוא המתכת סקנדיום, המשמשת בחלק מרכיבי תאי הדלק של בלום. Rystad מזהירה שהרחבת כושר הייצור המתוכנן שלה יכולה ליצור צורך בכמות סקנדיום גדולה ביחס להיצע העולמי, ושסין מחזיקה בחלק משמעותי משרשרת האספקה. המשמעות היא שגם פתרון שנועד לעקוף צוואר בקבוק של רשת החשמל עלול להיתקל בצוואר בקבוק אחר — חומרי הגלם.

האם תאי דלק הם גם פתרון סביבתי?

התשובה תלויה בדלק ובמערכת. תא דלק המופעל בגז טבעי אינו יוצר חשמל נטול פליטות: הגז מכיל פחמן, והאספקה שלו כרוכה בסיכונים של דליפת מתאן לאורך השרשרת. גם אם הפליטות המקומיות של מזהמים מסוימים נמוכות משל תחנת כוח עם בעירה רגילה, אין להסיק מכך שהפליטות לאורך מחזור החיים אפסיות. שימוש עתידי במימן דל פחמן או בגז מתחדש עשוי לשנות את התמונה, אך הוא תלוי בזמינות ובמחיר.

הצורך של ענקיות הטכנולוגיה להפעיל שרתים במהירות יכול להתנגש ביעדי הפחתת הפליטות שלהן. זו אחת הסיבות שהוויכוח סביב מרכזי הנתונים אינו רק טכנולוגי: גם התושבים הסמוכים למתקנים, רגולטורים וחברות החשמל רוצים לדעת מי משלם על התשתית ומי נושא בהשלכות הסביבתיות.

מה זה אומר למניות ולמשקיעים?

העניין בשוק החשמל למרכזי נתונים יכול להשפיע על מניות כמו בלום אנרג'י ועל חברות מתחרות, אך הצמיחה הצפויה אינה הוכחה שהתמחור הנוכחי של מניה מסוימת מוצדק. בדוחות החברות כדאי להבחין בין הזמנות, הכרה בהכנסות, רווח גולמי, תזרים מזומנים, מימון מתקנים והיכולת לעמוד בהתחייבויות אספקה. שינוי בהערכות על שיעור הריבית או במחיר הגז עשוי להשפיע לא פחות מהכרזה על לקוח חדש.

באתר בָּעוֹלָם אפשר למצוא גם מדריכי השקעה לחברות טכנולוגיה, אנרגיה ותשתיות, ובהם מדריך GE ורנובה ואיטון, המייצגות חלקים אחרים של שרשרת הביקוש לחשמל.

הזווית הישראלית

לישראל יש תעשיית מרכזי נתונים, חברות סייבר ומפתחי AI שצורכים שירותי ענן בעולם. מגבלת אספקת החשמל בארצות הברית יכולה להשפיע בעקיפין על מחירי תשתיות מחשוב וזמינותן גם עבור חברות ישראליות. אבל אין להסיק מכך שתחזיות Rystad לגבי רשת החשמל בארצות הברית חלות אוטומטית על ישראל, שבה מבנה הרשת, עלויות הדלק והרגולציה שונים.

אחרי מה לעקוב

המבחן הבא יהיה בהיקף המתקנים שייכנסו לפעילות בפועל ב־2027, ברווחיות היצרנים וביכולת לרכוש את חומרי הגלם. כדאי לבחון גם את החלופות: גז, אגירת אנרגיה, אנרגיה מתחדשת, שיפור יעילות השבבים וחיבור לרשת במקומות שבהם ניתן להאיץ אותו. השאלה אינה אם התעשייה תזדקק לחשמל, אלא מי יספק אותו ובאיזה מחיר.