תרופה ניסיונית בשם ANB033 הצליחה להפחית נזק לרירית המעי ותסמינים בעקבות חשיפה לגלוטן אצל חולי צליאק בניסוי קליני קטן. בניסוי השתתפו 32 אנשים שקיבלו את התרופה או זריקות דמה לפני חשיפה מבוקרת לגלוטן. התוצאות מעוררות עניין משום שהטיפול מכוון למנגנון החיסוני הגורם לנזק — אבל מדובר עדיין בשלב מחקרי מוקדם, ולא בתרופה שמאפשרת לחולי צליאק לחזור לאכול גלוטן באופן חופשי.

15 באוקטובר 2026 | חברת First Tracks Biotherapeutics הציגה את תוצאות הביניים ב־12 באוקטובר, ורויטרס דיווחה עליהן ב־14 באוקטובר. הנתונים מתייחסים לקבוצה קטנה ולחשיפה מתוכננת, לא לשימוש ארוך טווח באוכלוסייה רחבה.

חמש נקודות מרכזיות

• ניסוי קטן: 32 חולי צליאק השתתפו בניתוח היעילות — 17 קיבלו ANB033 ו־15 קיבלו פלצבו.
• חשיפה מבוקרת לגלוטן: המשתתפים קיבלו שלוש זריקות ולאחר מכן נחשפו במשך שבועיים ל־6 גרם גלוטן ביום.
• הגנה על המעי: בדיקות רקמה הראו הבדל מובהק לטובת קבוצת הטיפול במדדים של נזק לרירית המעי.
• פחות תסמינים: 6% מקבוצת הטיפול נזקקו לתרופות הקלה מותרות לתסמיני מערכת העיכול, לעומת 47% מקבוצת הפלצבו.
• עדיין לא טיפול מאושר: דרושים ניסויים גדולים וארוכים יותר לפני שניתן יהיה להסיק על יעילות ובטיחות בחיים האמיתיים.

מה בדקו החוקרים?

צליאק היא מחלה אוטואימונית שבה חשיפה לגלוטן — חלבון המצוי בחיטה, בשעורה ובשיפון — עלולה לגרום לפגיעה ברירית המעי הדק. גם אצל מי שמקפידים על תזונה נטולת גלוטן, חשיפה לא מכוונת עשויה לגרום לתסמינים ולנזק. הטיפול המקובל כיום הוא הימנעות קפדנית מגלוטן.

בשלב 1b של הניסוי קיבלו 17 משתתפים את ANB033 ו־15 קיבלו פלצבו. הזריקות ניתנו בתחילת הניסוי, בשבוע השני ובשבוע הרביעי. לאחר מכן נחשפו המשתתפים באופן מבוקר ל־6 גרם גלוטן ליום במשך שבועיים — כמות שהחוקרים תיארו כשקולה בקירוב לשתי פרוסות לחם. בסיום נערכה בדיקה נוספת של המעי כדי להשוות את הפגיעה ברקמה. רויטרס, 14 באוקטובר; הודעת החברה, 12 באוקטובר.

מה היו התוצאות?

לפי הנתונים שפרסמה First Tracks, אצל מקבלי התרופה נשמרה טוב יותר צורת סיסי המעי — מבנים זעירים המסייעים בספיגת מזון. מדד היחס בין גובה הסיסים לעומק השקעים ברירית (Vh:Cd) השתנה בממוצע ב־0.17- בקבוצת הטיפול לעומת 0.66- בקבוצת הפלצבו; ההפרש המתוקנן של 0.49 היה מובהק סטטיסטית (p=0.009).

גם מדדים נוספים של תאי דלקת ברקמת המעי הראו פער לטובת התרופה. התסמינים המדווחים, ובהם כאבי בטן, נפיחות, בחילה ושלשול, היו נמוכים יותר במשך תקופת החשיפה. אחת התוצאות הבולטות: רק משתתף אחד בקבוצת הטיפול נזקק לתרופה נוספת להקלת תסמינים — 6%, לעומת 47% מקבוצת הביקורת. זה אינו אומר ש־94% מהחולים הבריאו, אלא שרק שיעור זה נזקק לתרופות הקלה במהלך הניסוי המסוים.

איך ANB033 אמורה לעבוד?

התרופה היא נוגדן ניסיוני שמעכב מסלול איתות בשם CD122, המשותף לפעילות של חלבוני מערכת החיסון IL-15 ו־IL-2. שני המסלולים קשורים להפעלה של תאים חיסוניים המעורבים בדלקת ובנזק לרירית המעי בצליאק. המטרה היא לצמצם את תגובת היתר בעקבות חשיפה לגלוטן, ולא להוציא את הגלוטן מהמזון או לפרק אותו בקיבה.

ההבדל משמעותי: טיפול שמכוון למערכת החיסון עשוי בעתיד להגן על הרקמה אפילו במקרה של חשיפה בלתי צפויה, אך עלול גם לעורר שאלות בנוגע להשפעות חיסוניות לא רצויות. בחינת בטיחות לאורך זמן חשובה במיוחד במחלה כרונית שבה אנשים עשויים להזדקק להגנה ממושכת.

מה עדיין לא ידוע?

ראשית, זהו ניסוי קטן של 32 משתתפים במעקב קצר. למרות המובהקות הסטטיסטית במדדי הרקמה, אי אפשר להסיק ממנו כיצד התרופה תעבוד במשך שנים, באנשים עם חומרת מחלה שונה או בילדים. שנית, מדובר בתוצאות ראשוניות שפרסמה החברה שמפתחת את התרופה; פרסום מלא וביקורת מדעית רחבה יאפשרו לבחון פרטים נוספים של שיטות המחקר והנתונים.

החברה הודיעה שלא נצפו עד כה איתותי בטיחות מדאיגים בקבוצת הניסוי הזאת, אך זה אינו שקול להוכחה שהטיפול נטול סיכונים. קבוצה נוספת בניסוי בודקת שיפור ברירית המעי לאורך 12 שבועות, ותוצאות ראשוניות צפויות ב־2027. הצגת הנתונים בכנס הצליאק הבינלאומי מתוכננת לנובמבר 2026 במלבורן. רויטרס; המסמכים שהוגשו לרשות ניירות הערך האמריקאית.

האם אפשר לחזור לאכול לחם רגיל?

לא. התרופה נמצאת במחקר קליני, אינה טיפול זמין או מאושר לצליאק, והניסוי אינו מעניק היתר רפואי לצרוך גלוטן. עד שיוכח אחרת, ההנחיות למי שאובחנו עם צליאק נשארות הקפדה על תזונה נטולת גלוטן ומעקב רפואי בהתאם לצורך. גם אם תרופה תצליח בעתיד להגן מפני חשיפות בשוגג, אין פירוש הדבר שהיא תאפשר אכילה חופשית של מזונות המכילים גלוטן.

אחרי מה לעקוב

פרסום מחקר מלא עם נתוני בטיחות מפורטים, תוצאות הקבוצה שנבדקת במשך 12 שבועות, תוכנית הניסויים הגדולים יותר שמתכננת החברה ל־2027, בדיקת ההשפעה על מטופלים עם פגיעה משמעותית יותר במעי והתקדמות רגולטורית. נוסף על כך, יש לעקוב אם ההשפעה שנראתה בחשיפה מבוקרת תישמר במציאות.

הזווית הישראלית

צליאק מוכרת גם בישראל, שבה ההתמודדות היומיומית כוללת בדיקת רכיבים, מניעת זיהום צולב במסעדות והתאמות בבתי ספר ובצבא. אם הנוגדן יגיע בעתיד לאישור ויימצא יעיל, הוא עשוי לשנות את אופן ההתמודדות עם חשיפות לא מכוונות; בשלב הזה מדובר בתקווה מחקרית בלבד, ואין לשנות את התזונה או הטיפול ללא ייעוץ רפואי אישי.

מקורות: Reuters Health Rounds, 14.10.2026 · First Tracks, דו״ח התוצאות 12.10.2026 · SEC, מסמכי החברה. המידע אינו המלצה רפואית אישית.