דרכונים זרים

דרכון צ׳כי 2026/27: מי זכאי, איך מוכיחים אזרחות וכמה עולה?

הורים וסבים צ׳כוסלובקים, סעיף 31, אזרחות כפולה, ארכיונים, הגשת הצהרה והנפקת דרכון בישראל.

הכתבה נכתבה בסיוע כלי בינה מלאכותית ועברה עריכה אנושית.
גגות פראג וקתדרלת ויטוס הקדוש לצד דגל צ'כיה – צילום ארכיון למדריך דרכון צ'כי

נקודות מרכזיות

  1. מאז ספטמבר 2019 צאצאים שהם ילדים או נכדים של אזרחים צ׳כים או צ׳כוסלובקים לשעבר עשויים להיות זכאים לאזרחות בהצהרה לפי סעיף 31, בכפוף לאופן אובדן האזרחות ולחריגים.
  2. לנינים אין זכות ישירה כללית לפי סעיף 31; מסלול סעיף 32 עשוי לחול על צאצאי קבוצה חריגה של אזרחי הפדרציה מ־31 בדצמבר 1992.
  3. מי שנולד להורה שהיה אזרח צ׳כי ביום הלידה עשוי להיות כבר אזרח, ולכן לעיתים צריך אישור אזרחות ולא הליך רכישה בהצהרה.
  4. אגרת הצהרת אזרחות לפי סעיף 31 היא 500 קרונות בהגשה לרשות בתוך צ׳כיה, לעומת 1,000 קרונות בהגשה בקונסוליה בחו״ל. דרכון ביומטרי בחו״ל עולה 2,400 קרונות מגיל 15 ו־400 קרונות מתחת לגיל 15.
  5. הגשת ההצהרה יכולה להיעשות בשגרירות צ׳כיה בתל אביב, עם מסמכים ישראליים מאומתים באפוסטיל ומתורגמים לצ׳כית. זמן ההנפקה החוקי לדרכון שהוזמן מחו״ל עשוי להגיע ל־120 ימים.
פרסומת

סבא נולד בפראג, סבתא עזבה את ברנו והנכדים רוצים להוציא דרכון צ׳כי. מקום לידה בצ׳כוסלובקיה אינו מספיק לזכאות, אבל לא מעט משפחות ישראליות יכולות לברר מסלול דרך ההורים או הסבים. מאז ספטמבר 2019 רשאים, בתנאים מסוימים, גם ילדים ונכדים של אזרחים צ׳כים או צ׳כוסלובקים לשעבר לרכוש אזרחות בהצהרה. לעומתם, מי שכבר נולד לאזרח צ׳כי עשוי להיות אזרח מלידה, וזקוק רק להוכחת מעמדו. אלו שני הליכים שונים, וההבחנה ביניהם היא הבדיקה הראשונה לפני הזמנת מסמכים או תרגומים.

מהדורת הערב של בָּעוֹלָם5 הכתבות שחשוב לקרוא, בכל ערב ב-21:00

המדריך מרכז את האפשרויות לישראלים ב־2026/27: זכאות דרך הורים וסבים, חריגים הקשורים לפיצול צ׳כוסלובקיה ולמוצא סלובקי, איתור מסמכים ארכיוניים, אפוסטיל ותרגום, הגשה בשגרירות בתל אביב, רישום לידה בברנו והנפקת דרכון. בדיקת העובדות נערכה ב־18 באוקטובר 2026 מול חוק האזרחות הצ׳כי 186/2013, בנוסחו המעודכן, משרד הפנים ושגרירות צ׳כיה בישראל. לא כל אדם שמוצאו צ׳כוסלובקי זכאי, והמדריך אינו מחליף בדיקה משפטית פרטנית.

איך מתחילים? ארבע בדיקות לפני שמוציאים כסף

  1. מבררים מי היה אזרח ומתי: לא מסתפקים במשפט ״סבא נולד בצ׳כוסלובקיה״. מבררים אזרחות בפועל, מקום מגורים בשטח צ׳כיה או סלובקיה ומועדים משמעותיים בחייו של הקרוב.
  2. בודקים אם האזרחות עברה בלידה: אם אחד ההורים היה אזרח צ׳כי כשהמבקש נולד, ייתכן שהאזרחות כבר קיימת. זהו מסלול שונה מהצהרה של נכד לסב שאיבד אזרחות.
  3. בודקים אובדן אזרחות: מסלול סעיף 31 דורש, ככלל, הורה או סב שהיו אזרחים צ׳כים או צ׳כוסלובקים ואיבדו את אזרחותם לפני 1 בינואר 2014, בכפוף לחריגים. כדאי לנסות להוכיח גם את המועד ואת אופן האובדן.
  4. מזהים את המסמכים החסרים: מכינים רשימת לידות, נישואים ושינויי שם ומאתרים דרכון ישן, אישור אזרחות או תעודה אחרת. רק אחר כך מתחילים אפוסטיל, תרגומים ותשלום עבור מחקר משפחתי.

משפחה שבה כבר הוגשה בקשה או הונפק אישור אזרחות להורה או לאח יכולה להתחיל ממספר התיק והמסמכים שנאספו. עם זאת אין להניח שתיק מוצלח של אח אחד מבטיח תוצאה זהה לכל קרוב בלי לבדוק את המעמד האישי שלו.

דרכון צ׳כי ואזרחות צ׳כית – מה ההבדל?

הדרכון הביומטרי (cestovní pas) הוא מסמך נסיעה המונפק לאזרחי צ׳כיה, ואינו יוצר אזרחות. לצורך קבלתו יש להוכיח שהמבקש אזרח צ׳כי. לפעמים ההוכחה היא דרכון או תעודת זהות צ׳כית קיימים; כשאין מסמך כזה, השגרירות יכולה להנחות להוציא תעודת אזרחות (osvědčení o státním občanství České republiky).

לפי סעיף 31, מי שאינו אזרח צ׳כי כיום עשוי לרכוש אזרחות בהצהרה (prohlášení) בזכות אזרחות שאבדה לו, להורה או לסב, בהתאם לתנאי החוק. חשוב לדייק את מועד הרכישה: לפי ההוראות הכלליות להצהרות, האזרחות נרכשת ביום קבלת המסמך הרשמי המעיד על רכישתה, ולא רק ביום שבו הוגשה ההצהרה או התקבלה החלטה בעניינה. לאחר מכן מטפלים לפי הצורך ברישום לידה ונישואים בברנו ובבקשה לדרכון. תעודת לידה צ׳כית כשלעצמה אינה בהכרח מוכיחה אזרחות קיימת. הנחיות השגרירות להצהרות אזרחות.

מי זכאי לדרכון צ׳כי ב־2026? טבלת מסלולים

המצב המשפחתי המסלול האפשרי מה מכריע?
הורה היה אזרח צ׳כי ביום הלידה אזרחות מלידה וקבלת אישור אזרחות לפי הצורך מעמד ההורה והדין שחל ביום הלידה, במיוחד בלידות היסטוריות
הורה היה אזרח צ׳כי או צ׳כוסלובקי ואיבד אזרחות לפני 2014 הצהרה לפי סעיף 31 אובדן האזרחות, הקשר המשפחתי והחריגים
סב או סבתא איבדו אזרחות צ׳כית או צ׳כוסלובקית לפני 2014 הצהרה לפי סעיף 31(3) יש להוכיח שהסב היה אזרח לשעבר מהסוג שמוכר בסעיף 31(1)
סב־רבא או סבתא־רבתא היו אזרחים צ׳כוסלובקים אין זכאות ישירה כללית לנין לפי סעיף 31 יש לבדוק מעמד של דורות ביניים או מסלול מיוחד אחר
משפחה שמקורה בסלובקיה בירור של אזרחות סלובקית או סעיף 32 החריג צ׳כוסלובקיה אינה שקולה אוטומטית לצ׳כיה של היום
המבקש היה אזרח צ׳כי או צ׳כוסלובקי שאיבד אזרחות לפני 2014 הצהרה של אזרח לשעבר לפי סעיף 31(1) היסטוריית האזרחות האישית וסיבת האובדן
בן זוג של אזרח צ׳כי המתגורר בישראל אין אזרחות אוטומטית בעקבות נישואים ייתכנו מסלולי תושבות והתאזרחות לאחר מגורים
אדם שמתגורר כחוק בצ׳כיה ללא זכאות משפחתית התאזרחות רגילה תושבות קבע, תקופות מגורים, שפה ותנאים נוספים

המפתח הוא לברר מתי נרכשה האזרחות ומתי, אם בכלל, אבדה. דרכון צ׳כוסלובקי ישן, כתובת בפראג או תעודת לידה של הסבתא יכולים לסייע, אך אינם מחליפים בדיקה של המעמד המשפטי. מי שאין לו מסלול אזרחות משפחתי ומעוניין לעבור למדינה יכול לבדוק אפשרויות שהייה ועבודה במדריך הרילוקיישן לצ׳כיה. זהו הליך אחר, שאינו מעניק דרכון באופן מיידי.

מסלול ראשון: אזרחות מכוח אב או אם צ׳כים

לפי סעיף 4 לחוק האזרחות הצ׳כי, ילד שאחד מהוריו אזרח צ׳כי ביום לידתו רוכש ככלל את האזרחות מלידה, גם אם הוא נולד בישראל. אין דרישה כללית להיוולד בפראג, ללמוד בצ׳כיה או לעבור לגור במדינה כדי להחזיק באזרחות שנרכשה כך. הסבר משרד הפנים על אזרחות בלידה.

אבל בלידות שקדמו לחוק הנוכחי, ובפרט במשפחות צ׳כוסלובקיות, יש לבדוק את החוק ההיסטורי שחל ביום הלידה, את מעמד ההורים, את קשר האבהות אם ההורים לא היו נשואים ואת שאלת האזרחות הצ׳כית לעומת הסלובקית. במקרה שבו האם או האב היו צ׳כים אולם האזרחות אבדה לפני לידת הילד, לא תמיד ניתן להניח שהילד רכש אזרחות מלידה. ייתכן שיש לבדוק במקום זאת את סעיף 31.

לרוב מתחילים מתעודת הלידה של המבקש, תעודת הלידה והאזרחות של ההורה, רישום נישואי ההורים, תעודות שינוי שם ומסמך מזהה. אם אין דרכון צ׳כי, השגרירות רשאית לדרוש אישור אזרחות לפני בקשת הדרכון הראשון.

מסלול שני: סעיף 31 – השבת אזרחות לאזרחים לשעבר

סעיף 31 לחוק האזרחות מאפשר לאדם שאיבד אזרחות צ׳כית או צ׳כוסלובקית לפני 1 בינואר 2014 לקבל אזרחות צ׳כית באמצעות הצהרה, אם לא מתקיים אחד החריגים שבחוק. למשל, צ׳כוסלובקי שעזב את המדינה ואיבד אזרחות בנסיבות מסוימות לפני כניסת חוק 2014 עשוי לבחון אפשרות זו.

החוק אינו מיועד לכל מי שהתגורר בצ׳כוסלובקיה. חריגים עוסקים, בין השאר, במי שאזרחותם אבדה לפי הצו הנשיאותי מ־1945 הנוגע לאזרחות של בני לאום גרמני או הונגרי, במקרים של טרנסקרפטיה שהועברה לברית המועצות, ובחלק מהמקרים הנוגעים לאזרחות סלובקית אחרי ההסדרים החוקתיים של 1969. אלה חריגים משפטיים לפי אופן אובדן האזרחות, ואין לסווג אדם רק לפי שם משפחתו או מוצאו האתני.

על המבקש להציג מסמכים לגבי אזרחותו הקודמת, נסיבות האובדן ותאריכי ההתרחשויות. הודעת משרד הפנים מפרטת שתקופת ההגשה של ההצהרה אינה מוגבלת במועד סיום כללי במסגרת סעיף 31, אך התנאים החוקיים עצמם מחייבים בדיקה. הנחיות משרד הפנים לסעיף 31.

מסלול שלישי: איך נכדים יכולים לקבל אזרחות לפי סעיף 31?

התיקון החשוב ביותר לישראלים נכנס לתוקף ב־6 בספטמבר 2019. תיקון 207/2019 הרחיב את סעיף 31 כך שגם מי שלפחות אחד מהוריו או מסביו היה אזרח צ׳כי או צ׳כוסלובקי לשעבר מהסוג המוגדר בסעיף 31(1) יכול לרכוש אזרחות צ׳כית בהצהרה, אם אינו אזרח סלובקי ביום ההצהרה ושאר התנאים מתקיימים.

לכן ישראלי שסבו היה אזרח צ׳כוסלובקי, חי בשטחי צ׳כיה של היום ואיבד את אזרחותו לפני 2014, עשוי להיות זכאי גם אם אביו מעולם לא הגיש בקשה לקבלת אזרחות צ׳כית. עם זאת, אין להניח שכל סב שנולד בצ׳כוסלובקיה הוא ״אזרח לשעבר״ לצורך החוק. אם למשל נפטר כאזרח צ׳כי ולא איבד אזרחות, צריך לבדוק את שרשרת ההורשה של האזרחות או מסלול מתאים אחר, ולא להצהיר באופן שגוי שהאזרחות אבדה.

האם חייבים לדעת צ׳כית? מסלול ההצהרה הזה אינו דורש ככלל מבחן שפה או מגורים בצ׳כיה כתנאי כללי כמו במסלול ההתאזרחות הרגיל. הטפסים והמסמכים צריכים בכל זאת להיות תקינים בצ׳כית, ואישור הזכאות אינו אוטומטי. מקור: משרד הפנים, הנחיות מעודכנות ל־2026.

ומה לגבי נינים של אזרחים צ׳כוסלובקים?

הזכאות הישירה של צאצאים לפי סעיף 31(3) מתייחסת לילד או לנכד של אזרח לשעבר, ולא מקנה מסלול כללי ישיר לכל נין. לכן אדם שהקרוב היחיד שממנו הוא מבקש להוכיח אזרחות הוא סב־רבא צ׳כוסלובקי אינו יכול להניח שדי בהוכחת הקרבה של ארבעה דורות.

במשפחות מסוימות אפשר לבחון אם ההורה או הסב כבר היו אזרחים מלידה מכוח הדין ההיסטורי, או אם עומדת להם זכאות מסוימת להצהרה. אולם רכישת אזרחות של דור ביניים היום אינה הופכת בהכרח בן משפחה שכבר נולד בעבר לאזרח מלידה, ואינה יוצרת אוטומטית זכאות לנין. מסלול סעיף 32, שיוסבר מיד, הוא חריג ייחודי שמנוסח אחרת ועוסק בקבוצה מצומצמת מאוד של אזרחי הפדרציה לשעבר.

משפחה בת ארבעה דורות צריכה לכן להציג את התאריכים המדויקים של לידת כל דור, קבלת האזרחות ואובדנה. בפרויקט חקר יוחסין מורכב מומלץ לבקש חוות דעת מאדם הבקיא בדיני האזרחות ההיסטוריים לפני שמשלמים על תיק ארכיוני רחב.

סעיף 32: המסלול החריג בעקבות פירוק צ׳כוסלובקיה

סעיף 32 מאפשר הצהרת אזרחות במצב מוגדר: אדם שהיה אזרח הפדרציה הצ׳כית־סלובקית ב־31 בדצמבר 1992, אך לא היה באותו יום אזרח של הרפובליקה הצ׳כית וגם לא של הרפובליקה הסלובקית. הסעיף אינו מאפשר הצהרה למי שהוא אזרח סלובקי ביום הגשת הבקשה.

לפי סעיף 32(2), גם צאצא בקו ישר של מי שעומד בהגדרה המיוחדת הזאת עשוי להצהיר, אם הצאצא מעולם לא היה אזרח צ׳כי או סלובקי, בהתאם ליתר התנאים. הניסוח אינו זהה למגבלת הילדים והנכדים שבסעיף 31; אולם מדובר במסלול נדיר, ולא בהזמנה לכל מי שמוצאו משפחתי מסלובקיה לפנות לקבלת דרכון צ׳כי.

מי שסבו היה ״צ׳כוסלובקי״ לפני מלחמת העולם השנייה אינו עומד אוטומטית בתנאים הללו. צריך להוכיח את מעמדו של האדם המדובר דווקא ביום האחרון של 1992. הסבר משרד הפנים על סעיף 32 ונוסח החוק.

ההבדל בין צ׳כיה לסלובקיה – למה הוא יכול להכריע את הבקשה?

עד סוף 1992 צ׳כיה וסלובקיה היו חלק ממדינה משותפת. בתוך הפדרציה הונהג הסדר של אזרחות צ׳כית וסלובקית ברמת הרפובליקות החל מ־1969, וב־1 בינואר 1993 נפרדו שתי המדינות. מכאן שדרכון צ׳כוסלובקי שניתן ב־1975 אינו מוכיח לבדו שהאדם היה אזרח של צ׳כיה העצמאית מ־1993.

למשפחות ישראליות שיש להן שורשים בברטיסלאבה, בקושיצה או בעיירות סלובקיות אחרות חשוב לבדוק אם האזרחות שהקרוב החזיק בה הייתה למעשה סלובקית. מסלול סעיף 31 כולל חריגים הנוגעים לאזרחות סלובקית, והחוק גם שולל את האפשרות להגיש הצהרה במסלולים מסוימים ממי שהוא אזרח סלובקי כיום. לעומת זאת, משפחות מפראג, ברנו, פילזן או אוסטרבה עשויות להיות קשורות לרישומי האזרחות של החלק הצ׳כי.

אין קביעה אוטומטית לפי עיר בלבד. היסטוריית מגורים, מעמד ההורים, רישומי המדינה ומועד ההגירה יכולים להשפיע. אם הקרוב נולד בעיר שנמצאת כיום בסלובקיה, אין להסיק שהדרך לדרכון צ׳כי פתוחה רק משום שהמסמכים נקראים ״צ׳כוסלובקיים״. מקור: הנחיות השגרירות להצהרות לפי סעיפים 31 ו־32.

סעיף 33 הישן: מה חשוב לדעת על מועד שפג?

חלק ממדריכי האזרחות ברשת מזכירים את סעיף 33, שאפשר בעבר לאנשים שנולדו מחוץ לצ׳כוסלובקיה בין 1 באוקטובר 1949 ל־7 במאי 1969 להגיש הצהרה במצבים של הורה צ׳כוסלובקי העומד בתנאים. אבל ההוראה עצמה קבעה מועד הגשה של שנה מתחילת חוק 2014 – עד 1 בינואר 2015.

זו אינה חלופה פתוחה למי שמתחיל כעת בקשה חדשה. אדם שהיה עשוי להיות זכאי בעבר במסלול זה יכול לבדוק מסלול אחר לפי מצבו המשפחתי, אך אינו יכול להניח שההצהרה הישנה עדיין זמינה. שגרירות צ׳כיה: סעיף 33 והמועד האחרון.

יהודי צ׳כוסלובקיה וצאצאי ניצולי השואה: האם קיימת זכאות מיוחדת?

יהודי פראג, ברנו, אוסטרבה, פילזן, ליברץ ועיירות רבות נוספות נרדפו בתקופה הנאצית, ורבים נמלטו או נרצחו בשואה. חלק מהמשפחות שנותרו בישראל מחזיקות דרכונים ישנים, תעודות גירוש, רישומי תושבים או תיקים שנאספו אחרי המלחמה. המסמכים הללו עשויים להיות נקודת מוצא חשובה לבירור אזרחות.

עם זאת, אין כלל שמקנה דרכון צ׳כי אוטומטי לכל נכד של ניצול שואה מצ׳כוסלובקיה. המסלולים שעליהם מתבססת הבקשה הם המסלולים הקבועים בחוק, ובראשם אזרחות מלידה או הצהרה לפי סעיפים 31 ו־32. יש להוכיח שהקרוב היה אזרח, מה אירע למעמדו ומי נמנה עם הדורות הזכאים.

במסלול ההצהרה לפי סעיף 31 יש גם חריגים היסטוריים הנוגעים לאובדן אזרחות מכוח צווים והסכמים של תקופת המלחמה ואחריה. צריך להתייחס למקור המשפטי הספציפי של אובדן האזרחות, ולא להניח שכל רדיפה או כל אובדן מוכרים באותה דרך. כאשר הרשות אינה מוצאת אישור אזרחות ישן, ניתן להיעזר בתיעוד מרשמי ובארכיונים הממשלתיים ובמקרים מתאימים לבקש חיפוש בארכיון.

איך מאתרים תעודות של סבא או סבתא שהיו אזרחי צ׳כוסלובקיה?

הארכיון הלאומי בצ׳כיה (Národní archiv): שגרירות צ׳כיה בישראל מציינת שהארכיון הלאומי בפראג מטפל בין היתר ברישומי הקהילות היהודיות ומשמש כתובת למחקר גנאלוגי, לרישומי אזרחות ולמסמכי תקופת הרדיפות. ניתן לפנות דרך האתר הרשמי של הארכיון; דוא״ל למחקר במחלקה הראשונה שמופיע בהנחיות השגרירות: [email protected].

מרשם אזרחי מקומי: בעיר שבה נולד או התחתן הקרוב ניתן לברר באיזה משרד רישום (matrika) או ארכיון נמצא הרישום. הרשומות הישנות עשויות לעבור לארכיון המדינה האזורי, בעוד רישומים מאוחרים עדיין מנוהלים במשרד העירוני. בצ׳כיה פועלים ארכיונים מחוזיים ועירוניים שונים; כדאי להתחיל מהעיר, מהשנה ומשם הקהילה או המחוז.

מסמכי אזרחות והגירה: דרכון צ׳כוסלובקי, פנקס רישום תושבים, תעודת אזרחות, מסמך שחרור מן האזרחות, תיעוד הגירה והתאזרחות בישראל, או החלטה של רשות מנהלית יכולים להיות חשובים לא פחות מתעודת הלידה. סעיף 31 מחייב גם לברר את מועד ואופן אובדן האזרחות של הסב או ההורה.

מקורות לתחקיר יהודי: מאגר השמות של יד ושם עשוי להצביע על שמות, עיירות ותאריכים, אך אינו תחליף אוטומטי למסמך ממשלתי על אזרחות. אם התחקיר מצביע על פליטה מהנאצים, מסמכי פיצויים או אישורי עלייה, שמרו את המספרים והפרטים שמאפשרים לחפש את הרישום המקורי.

ההמלצה של שגרירות צ׳כיה בחיפוש בארכיונים פשוטה: לכלול שם פרטי ושם משפחה, תאריכי לידה או פטירה, ובעיקר מקום רישום מדויק. כדאי לצרף סריקות מסמכים שכבר קיימים ולשאול איזו תעודה רשמית ניתן להזמין.

שמות וגבולות: למה תעודת לידה לא תמיד מספיקה?

מסמכים ישנים מתקופת האימפריה האוסטרו־הונגרית וצ׳כוסלובקיה נכתבו לעיתים בצ׳כית, בגרמנית, ביידיש או בשפות נוספות. משפחה שנשאה שם גרמני לפני המלחמה עשויה להופיע בתעודת נישואים ישראלית בשם עברי; אם האם שינתה שם משפחה לאחר נישואים, שרשרת התעודות חייבת להסביר את המעבר בין השמות.

גם אם הקרוב נולד בשנת 1905 בפראג, המדינה שבה נולד הייתה אז האימפריה האוסטרו־הונגרית ולא צ׳כוסלובקיה, שנוסדה ב־1918. כדי להוכיח שהיה לימים אזרח צ׳כוסלובקי ייתכן צורך במסמך מאוחר יותר, ברישום תושבים או בהחלטה על התאזרחות. בנוסף, אזורי הרפובליקה לשעבר כוללים מקומות שלא נמצאים בגבולות צ׳כיה כיום; חשוב להבחין בין ההיסטוריה של המקום לבין האזרחות של אדם מסוים.

אל תנסו ״לתקן״ את השם במסמך עתיק כך שיתאים לדרכון הישראלי בלי מסמך רשמי. במקום זאת, צרפו תעודת שינוי שם, רישום נישואים, תמצית רישום או אישור מתאים ותעדו את כל הגרסאות. הרשות מחפשת רציפות בזהות האנשים ובמעמד המשפטי, לא אחידות מלאכותית של כתיב.

אילו מסמכים צריך לצרף להצהרת אזרחות לפי סעיף 31?

משרד הפנים והשגרירות מציגים רשימות מסמכים התלויות במסלול ובמעמד האישי. אלה המרכיבים העיקריים בתיק של ישראלי המבקש אזרחות מכוח הורה או סב שאיבדו אזרחות בעבר:

  1. טופס הצהרה רשמי: טופס סעיף 31 בגרסה הנכונה, מלא וחתום בהתאם להוראות הנציגות, יחד עם טופס פרטים אישיים אם נדרש.
  2. תעודת לידה מלאה של המבקש: מקור או העתק מאומת, בדרך כלל עם אפוסטיל ותרגום מאומת לצ׳כית.
  3. מסמך זהות ישראלי: דרכון ישראלי בתוקף או תעודת זהות, לפי דרישות הנציגות.
  4. תעודות לידה של ההורה ושל הסב הרלוונטיים: כדי להראות את הקרבה בין הדורות. לעיתים יידרשו גם תעודות נישואים, גירושים או פטירה.
  5. מסמך על האזרחות הצ׳כית או הצ׳כוסלובקית ההיסטורית: דרכון ישן, תעודת אזרחות, רישומי מרשם או אישור רשמי שמבסס את מעמד הקרוב.
  6. מסמך על האובדן: מועד ואופן אובדן האזרחות של ההורה או הסב. למשל, החלטת שחרור מאזרחות או תיעוד רשות אחרת. הדבר חיוני למסלול סעיף 31.
  7. תיעוד של אזרחות ישראלית: לפי הדרישה – אישור על מועד קבלת אזרחות ישראלית, אם הוא נדרש להוכחת אובדן האזרחות הקודמת או המשכיותה.
  8. מסמכי שינוי שם: תעודת שינוי שם, נישואים או רישום רשמי שמחבר שמות נעורים ושמות בישראל.
  9. מסמכי קטינים: תעודת לידה של הילד, הסכמת ההורה השני אם נדרשת, והסכמת הילד מגיל 15 בהתאם לחוק.
  10. אפוסטיל ותרגום מוסמך לצ׳כית: למסמכים זרים בהתאם לדרישות, לצד עותקים מאומתים ומסמכי מקור להצגה.

לא בכל תיק יש צורך בכל המסמכים. אם ההורה כבר הוכר כאזרח צ׳כי מלידה, מסלול ההצהרה עשוי לא להיות נחוץ. ואם מבקשים רק לקבוע אזרחות קיימת, טופס ומסמכי ההוכחה יהיו שונים. הרשימה הרשמית של משרד הפנים ודף בקשת אישור האזרחות של השגרירות.

אפוסטיל ותרגום: איך מכינים מסמכים מישראל לצ׳כיה?

ישראל וצ׳כיה משתתפות באמנת האפוסטיל. מסמך ציבורי ישראלי המוגש לרשות צ׳כית נדרש בדרך כלל לאימות אפוסטיל, כשאין פטור מיוחד. השגרירות מסבירה כי מאז 1999 אפשר להשתמש באפוסטיל כדי לאמת מסמכים ישראליים לשימוש בצ׳כיה, ואין צורך בהליך לגליזציה כפול של הנציגות. הסבר השגרירות על אפוסטיל.

תעודת לידה, תמצית רישום, שינוי שם ומסמכי נישואים שהונפקו בישראל דורשים לפי סוג ההליך גם תרגום מאושר לצ׳כית; חלק מהתעודות צריך להגיש עם תרגום של האפוסטיל עצמו. שגרירות צ׳כיה מציינת שהיא מאמתת תרגומים במקרים המתאימים אך אינה מכינה אותם עבור המבקש. הוראות השגרירות לתעודות ישראליות.

אפשר להתחיל משירות האפוסטיל הדיגיטלי בישראל לתעודות הזכאיות לכך. אבל לפני רכישת אפוסטיל אלקטרוני, ודאו שהרשות הצ׳כית או הקונסוליה מקבלת את הפורמט הזה בתיק שלכם; מסמכי מקור או העתקים מאומתים עשויים להידרש בכל מקרה. סדר העבודה המומלץ: אבחון מסלול, רשימת מסמכים, הזמנת מקור, אפוסטיל, תרגום לצ׳כית, אימות והגשה.

איך מגישים הצהרת אזרחות צ׳כית מהארץ?

ההליך יכול להתחיל בשגרירות צ׳כיה בתל אביב. לפי החוק, הצהרת אזרחות של אדם המתגורר בחו״ל יכולה להימסר לנציגות המוסמכת, והיא מעבירה אותה לרשות הצ׳כית האזורית המתאימה; השגרירות מציינת בדף השירות שהעברה נעשית בדרך כלל בתוך 30 ימים. אם המבקש לא התגורר מעולם בצ׳כיה, הרשות המטפלת היא בדרך כלל משרד רובע פראג 1; למי שהיה בעל מקום מגורים בצ׳כיה, הסמכות נגזרת מהמקום ההיסטורי האחרון.

שלב ראשון – פנייה לקונסוליה: שולחים דוא״ל ל[email protected] ומתארים בקצרה את הקשר המשפחתי, המסלול המשוער והראיות שכבר נמצאו. דף השגרירות מציין שבקשות תור לשירותים קונסולריים מתקבלות במייל ולא בטלפון. פרטי הקשר המפורסמים.

שלב שני – בדיקת טפסים: יש להוריד את הגרסה העדכנית של ההצהרה לפי סעיף 31 ולהכין את התעודות והתרגומים לפי ההנחיות. אם המסלול אינו ברור, עדיף לבקש הכוונה בכתב לפני שמשלמים על תרגום כל מסמך משפחתי.

שלב שלישי – הגשה אישית: מתייצבים במועד שנקבע, עם מסמכים מקוריים או העתקים מאומתים ודרכון מזהה. את ההצהרה אפשר לחתום בפני עובד קונסולרי; אם חותמים מחוץ לנציגות, ייתכן צורך באימות חתימה רשמי לפי הוראות החוק.

שלב רביעי – החלטת הרשות: המשרד הרלוונטי בצ׳כיה בודק אם התנאים מתקיימים. אם הם מתקיימים, הוא מנפיק מסמך על רכישת האזרחות. במקרה של החלטה שלילית אפשר לברר אפשרות לערער בהתאם להודעה ולדין המנהלי.

אין צורך גורף לשכור עורך דין כדי להגיש הצהרה. עורך דין או חוקר ארכיונים עשויים לעזור כאשר מקור האזרחות אינו ברור, כשיש פערים בשם או במקרה של שאלות מורכבות על אזרחות סלובקית.

איפה נמצאת שגרירות צ׳כיה בישראל, ואיך קובעים תור?

השגרירות נמצאת ברחוב צייטלין 23, תל אביב, מיקוד 6495518. דוא״ל המחלקה הקונסולרית: [email protected]. דוא״ל כללי: [email protected]. פרטי קשר ודרכי תקשורת מתפרסמים באתר השגרירות.

לפי פרטי המחלקה הקונסולרית, כל שירותי האזרחות, הדרכונים, התעודות ואימות המסמכים מחייבים תור שנקבע מראש במייל. השגרירות אינה מנהלת את שירותי האזרחות באמצעות תורים לשירות ויזה, ולכן כדאי לכתוב במפורש אם הפנייה היא להצהרה לפי סעיף 31, לקביעת אזרחות קיימת או לבקשת דרכון.

בישראל קיימות גם קונסוליות כבוד, אך בקשה לדרכון ביומטרי אינה מוגשת לקונסוליית כבוד. לפי משרד החוץ הצ׳כי יש להגיש אותה רק בנציגות שהוסמכה לכך, שמחזיקה אמצעי צילום ואיסוף נתונים ביומטריים. הנחיות משרד החוץ.

כמה עולה לקבל אזרחות ודרכון צ׳כי ב־2026?

הסכומים הרשמיים להלן נקובים בקרונות צ׳כיות (CZK). השגרירות בתל אביב מפרסמת לוח אגרות לפי שער ההמרה החודשי: תשלום בכרטיס נעשה בדרך כלל בקרונות, ותשלום מזומן בשקלים בהתאם לתעריף באותו חודש. לכן לא נכון להציג מחיר קבוע בשקלים לכל השנה. ההסבר הרשמי על תשלום אגרות בישראל.

שירות אגרה רשמית מה היא כוללת?
הצהרת אזרחות לפי סעיף 31, בהגשה לרשות בתוך צ׳כיה 500 CZK האגרה המנהלית שמפרסם משרד הפנים בצ׳כיה
הצהרת אזרחות לפי סעיפים 31 או 32, בהגשה בקונסוליה בחו״ל 1,000 CZK האגרה הקונסולרית לפי תעריפי משרד החוץ מאוקטובר 2026; בישראל משלמים בהתאם לנהלי השגרירות
תעודה להוכחת אזרחות צ׳כית קיימת דרך קונסוליה 600 CZK אם נדרשת תעודת אזרחות לפני הנפקת דרכון ראשון
רישום לידה או נישואים במרשם המיוחד בברנו דרך קונסוליה 200 CZK אגרת רישום של אירוע מצב אישי בחו״ל, ללא תרגומים ואימותים
דרכון ביומטרי דרך נציגות בחו״ל, מגיל 15 2,400 CZK הנפקת מסמך נסיעה לאחר הוכחת אזרחות
דרכון ביומטרי דרך נציגות בחו״ל, מתחת לגיל 15 400 CZK תעריף מופחת לילדים
התאזרחות רגילה למבוגר 2,000 CZK אגרת מדינה של מסלול אחר – לא הצהרת מוצא
התאזרחות רגילה לקטין 500 CZK כפוף למסלול ולקבוע בחוק
אישור אזרחות, רישום לידה, העתק תעודה, תרגומים ואפוסטיל משתנה לפי פעולה יש לבדוק את התעריף הרלוונטי בנציגות וברשויות

מקורות: משרד הפנים – אגרת הצהרה בהליך בתוך צ׳כיה; תעריף קונסולרי רשמי מאוקטובר 2026, סעיפים 159a, 159b, 157 ו־163 (PDF); שגרירות צ׳כיה בישראל – אופן התשלום והמרה לשקלים; ומשרד הפנים – אגרות התאזרחות רגילה. התעריף בקרונות קבוע לפי סוג הפעולה; סכום התשלום בשקלים משתנה לפי שער ההמרה של השגרירות.

הוצאות פרטיות – איתור תעודות בארכיונים, אפוסטיל, תרגום נוטריוני או ייעוץ – עשויות להיות גבוהות מאגרות המדינה. כל הצעת מחיר מסחרית צריכה לציין מה היא כוללת ומה משולם לרשות מוסמכת. אין ״מחיר דרכון״ אחיד למי שעוד לא הוכיח אזרחות.

כמה זמן נמשך הליך קבלת האזרחות?

משרד הפנים הצ׳כי מציין 60 ימים להחלטה על הצהרה לפי סעיף 31 ממועד הגשתה לרשות המוסמכת. אין זו הבטחה שבתוך חודשיים יהיה למבקש דרכון: תחקיר משפחתי, איתור תעודות, אימות מסמכים והעברת הבקשה מהשגרירות מוסיפים לעיתים זמן רב. גם אחרי בדיקה חיובית צריך לקבל את המסמך הרשמי על רכישת האזרחות, להסדיר רישומי מעמד אישי ולהגיש בקשה נפרדת לדרכון. משרד הפנים – טיפול בהצהרות.

כאשר מדובר באדם שכבר אזרח צ׳כי אך חסר לו אישור אזרחות, השגרירות מציינת באתרה הערכות שונות בהתאם למורכבות: בתיקים פשוטים יותר סביב חודש עד חודשיים, ובמקרים שבהם נדרש בירור של אזרחות שלא הוכחה בעבר – בסביבות שלושה עד שישה חודשים. אלה אומדנים תפעוליים ולא התחייבות לפתרון.

גם רישום לידה או נישואים במרשם המיוחד בברנו והנפקת הדרכון הביומטרי הם שלבים נפרדים. כדאי לשמור תיעוד של מספר תיק, הודעות מהרשות ומועדי הגשה, ולהבחין בין משך העבודה של חוקר פרטי לבין זמן טיפול של הרשות.

לאחר אישור האזרחות: תעודת לידה צ׳כית ורישום בברנו

אזרח שנולד מחוץ לצ׳כיה, למשל בישראל, צריך בדרך כלל להסדיר את רישום הלידה במרשם המיוחד (Zvláštní matrika) בעיר ברנו, כדי לקבל תעודת לידה צ׳כית ראשונה. אם ההורים נישאו מחוץ לצ׳כיה, ייתכן צורך לרשום גם את הנישואים. רישומי מוות ונישואים של אזרחים צ׳כים שנערכו בחו״ל מטופלים באותו עיקרון של רישום במרשם המיוחד.

לרישום משתמשים בתעודת לידה ישראלית, עם אפוסטיל ותרגום מאומת לצ׳כית, במסמכי ההורה הצ׳כי ובאישור האזרחות של המבקש. תעודת נישואים ישראלית עשויה להזדקק לאותו הליך כאשר ההורים היו נשואים. השגרירות מפרסמת רשימות נפרדות לרישום לידה, נישואים ופטירה.

שם משפחה של אישה עשוי להירשם בצ׳כית עם הסיומת המסורתית -ová. לפי נהלי המרשם קיימות בנסיבות מתאימות אפשרויות לרישום שם בצורה שאינה מוטה כך; כדאי לבקש את הטופס המתאים לפני הנפקת תעודת הלידה כדי להימנע מתיקוני שם אחרי קבלת הדרכון. חשוב לשמור על התאמה חוקית בין השם הישראלי לבין הרישום הצ׳כי, ולא רק על תעתיק דומה.

איך מוציאים דרכון צ׳כי בשגרירות בתל אביב?

אחרי שהמעמד האזרחי הוסדר, פונים למחלקה הקונסולרית ומבקשים תור להנפקת דרכון ביומטרי. השגרירות ממליצה לבצע קודם בדיקת פרטים במרשם האוכלוסין הצ׳כי באמצעות טופס ISEO שנשלח במייל: [email protected]. בדיקה זו אינה דרישה סטטוטורית כללית, אך היא יכולה למנוע דחיית התור אם יש חוסר התאמה בנתוני השם או המצב האישי. השגרירות – בקשת דרכון ביומטרי.

ביום התור נדרשת נוכחות אישית. עובד הקונסוליה בודק תעודת לידה צ׳כית, דרכון ישן או הוכחת אזרחות אם יש, מסמכי נישואים ומסמכי זהות ישראליים, ונתוני זיהוי אישיים – לרבות מספר לידה צ׳כי (rodné číslo) אם הוקצה. הבקשה מוגשת במערכת, ונאספים צילום ונתונים ביומטריים בהתאם לגיל ולחוק. אין להניח שאפשר לשלוח בן משפחה עם ייפוי כוח במקום המבקש לצורך מסירת בקשה לדרכון ביומטרי.

הנפקת הדרכון נעשית בצ׳כיה, והדרכון מועבר לאחר מכן לנציגות. לפי משרד החוץ הצ׳כי, זמן הטיפול החוקי בבקשה שהוגשה בחו״ל הוא עד 120 ימים; השגרירות מציינת שבפועל הזמן הממוצע עשוי להיות 40–60 ימים, אך זו אינה התחייבות לאספקה. כשהדרכון מוכן מתקבלת הודעה לאיסוף. הנחיות משרד החוץ המעודכנות.

מה תוקף הדרכון הצ׳כי, ומה עושים עם בקשה לילד?

דרכון ביומטרי צ׳כי רגיל תקף לעשר שנים מגיל 15 ומעלה ולחמש שנים למי שטרם מלאו לו 15. כל ילד צריך דרכון משלו; אי אפשר לכלול ילדים בדרכון ההורה במקום מסמך אישי. עבור קטין מתחת לגיל 15 בקשת הדרכון מוגשת בדרך כלל באמצעות הורה או נציג חוקי, בעוד בני 15–17 מגישים את הבקשה עם הסכמה נדרשת של נציג חוקי.

במסלול של הצהרת אזרחות עבור קטין לפי סעיף 31, אחד ההורים יכול להגיש הצהרה עבור הילד בהתאם לתנאים. כאשר רק הורה אחד חותם נדרשת ככלל גם הסכמת ההורה האחר באימות מתאים, אלא אם חל חריג שבדין. ילד מעל גיל 15 צריך להסכים לרכישת האזרחות בהצהרה ולחתום בהתאם להוראות. אלה דרישות נפרדות מהסכמות הדרושות בהמשך לצורך הנפקת דרכון.

בני משפחה שהגישו בקשות במקביל צריכים לוודא שכל ילד קיבל החלטת אזרחות משלו או נרשם כחוק במסגרת ההליך המתאים. קבלת דרכון צ׳כי של ההורה היום אינה הופכת אוטומטית ילד שנולד שנים קודם לאזרח מלידה.

אזרחות צ׳כית וישראלית יחד: האם צריך לוותר על הדרכון הישראלי?

החוק שנכנס לתוקף ב־1 בינואר 2014 מאפשר בדרך כלל אזרחות צ׳כית במקביל לאזרחות זרה. אזרח צ׳כי שרוכש אזרחות אחרת אחרי מועד זה אינו מאבד אוטומטית את אזרחותו הצ׳כית, ואין דרישה צ׳כית כללית לוותר על אזרחות קודמת בהצהרה או במסלולים המותרים. הסבר השגרירות על האפשרות לאזרחות כפולה מאז 2014.

אבל שינוי 2014 אינו מתקן אוטומטית כל אובדן אזרחות שקרה לפניו. לכן בתיקים משפחתיים ישנים תאריך התאזרחות בישראל או במדינה אחרת עשוי להיות מכריע. אם הסב איבד אזרחות צ׳כוסלובקית בעקבות אירוע שחוקי אותה תקופה ייחסו לו אובדן אזרחות, צריך להוכיח את העובדות; אם שמר עליה, ייתכן שמסלול ההורשה מתאים יותר מהצהרה לפי סעיף 31.

מבחינת ישראל, אזרחות צ׳כית נוספת אינה מבטלת חובותיו של אזרח ישראלי, ובהן כללי שימוש במסמכים, שירות צבאי ומיסוי בהתאם לדין ולנסיבות. מבחינת צ׳כיה, בעל הדרכון נהנה גם מאזרחות האיחוד האירופי, עם זכויות מגורים ותעסוקה במדינות האיחוד בכפוף לרישום ולתנאים הרלוונטיים. דרכון נוסף אינו מחייב כשלעצמו מעבר למדינה.

מה לגבי נישואים לאזרח צ׳כי והתאזרחות בעקבות רילוקיישן?

נישואים לאזרח או לאזרחית צ׳כיה אינם מקנים אוטומטית אזרחות. הם עשויים להיות רלוונטיים למסלול תושבות ולאפשר בדיקה של הקלות בתנאי התאזרחות, אך צריך לבדוק את דרישות התושבות והחיים המשותפים ואת סמכות הרשות לפי החוק. אזרחות לצאצאי אזרחים לשעבר, לעומת זאת, עשויה להיבדק באמצעות הצהרה גם כאשר המבקש חי בישראל.

במסלול ההתאזרחות הכללי, לפי משרד הפנים הצ׳כי, נדרשת ככלל תושבות קבע: לפחות חמש שנים של תושבות קבע לאזרח מדינה שאינה חברה באיחוד האירופי, או שלוש שנים לאזרחי האיחוד; לחלופין, במצבים המפורטים בחוק, תושבות קבע יחד עם מגורים חוקיים קודמים שמסתכמים בעשר שנים לפחות. לצד התנאים הללו נבדקים ידע בשפה הצ׳כית, ידע בסיסי על המדינה והחברה, הכנסה, התנהגות ועמידה בדרישות נוספות. אלה אינם תנאי ההצהרה לפי סעיף 31.

מי שמתכנן מעבר ממשי יכול לעיין גם במדריך הרילוקיישן לצ׳כיה באתר בָּעוֹלָם, העוסק במסלולי עבודה, מגורים ותכנון משפחתי.

הטעויות היקרות בהוצאת דרכון צ׳כי

״לכל מי שסבא שלו נולד בצ׳כוסלובקיה מגיע דרכון״: לא נכון. צריך להוכיח אזרחות ולאתר מסלול חוקי מתאים, ולעיתים להוכיח גם שאזרחות הסב אבדה לפני 2014.

״המסלול של 2019 פתוח גם לנינים״: סעיף 31(3) מדבר על הורים וסבים של אזרחים לשעבר, לא על מסלול ישיר כללי לנינים. יש לבדוק את הדורות ואת המסלולים האחרים בנפרד.

״סבא נולד בברטיסלאבה, לכן מגיע דרכון צ׳כי״: סלובקיה וצ׳כיה אינן אותה מדינה מאז 1993, וגם בתקופת הפדרציה היו הסדרי אזרחות נפרדים. צריך לברר את המעמד ולא להסתפק בדרכון צ׳כוסלובקי.

״שורשים יהודיים מצ׳כוסלובקיה מספיקים״: אין זכאות גורפת על בסיס דת או רדיפה. המסמכים המשפחתיים עשויים לסייע, אבל החוק מחייב הוכחת אזרחות והשתייכות לקבוצה הזכאית.

״תעודת לידה צ׳כית מוכיחה אזרחות״: לא בהכרח. השגרירות מסבירה שהוכחת אזרחות יכולה לדרוש דרכון תקף, תעודת זהות צ׳כית או אישור אזרחות.

״צריך ללמוד צ׳כית ולגור בצ׳כיה בכל מקרה״: דרישות שפה ומגורים רלוונטיות בדרך כלל להתאזרחות רגילה, ולא כתנאי גורף למסלול ההצהרה של צאצאי אזרחים לשעבר.

״אפשר לקבל דרכון מהשגרירות ביום התור״: דרכון ביומטרי מונפק בצ׳כיה, וזמן הטיפול החוקי מחו״ל יכול להגיע ל־120 ימים. יש לבצע את שלבי האזרחות והרישום תחילה.

לפני תשלום לחברה בקשו פירוט בכתב: על איזה סעיף חוק היא מסתמכת, מה יידרש כדי להוכיח אובדן אזרחות של הסב, מי מחפש במסמכי הארכיון, האם האגרות כלולות, מה קורה אם תעודה לא נמצאת והאם הטיפול בתעודת הלידה ובדרכון לאחר קבלת האזרחות נכלל במחיר.

שאלות ותשובות: דרכון צ׳כי לישראלים ב־2026/27

האם נכד של אזרח צ׳כוסלובקי יכול לקבל דרכון צ׳כי?

ייתכן. מאז 2019 סעיף 31 מאפשר בתנאים מסוימים לנכד של אזרח צ׳כי או צ׳כוסלובקי לשעבר לקבל אזרחות בהצהרה. נדרשת הוכחת אזרחות הסב, אובדנה לפני 2014, הקרבה המשפחתית ועמידה בחריגים שבחוק.

האם מספיק שסבא נולד בפראג?

לא. לידה בפראג אינה מוכיחה לבדה שהסב היה אזרח צ׳כוסלובקי, ולצורך סעיף 31 צריך גם לבדוק אם ומתי איבד את האזרחות. ייתכן מסלול של אזרחות מלידה אם האזרחות עברה במשפחה בדרך אחרת.

האם גם נין יכול להוציא דרכון צ׳כי?

סעיף 31 אינו מעניק זכות כללית ישירה לנינים. במקרים מסוימים אפשר לבדוק את אזרחות הדורות שביניהם או את סעיף 32 החריג, אך אין להבטיח זכאות דרך סב־רבא בלבד.

האם ההורה צריך לקבל אזרחות לפני שהנכד מגיש?

לא בהכרח. סעיף 31(3) מאפשר במקרים המתאימים לנכד להצהיר על בסיס סב שהיה אזרח לשעבר העומד בתנאים, גם אם ההורה לא הגיש הצהרה משלו.

מה ההבדל בין סעיף 31 לסעיף 32?

סעיף 31 מתייחס בין היתר לאזרחים צ׳כים או צ׳כוסלובקים שאיבדו אזרחות לפני 2014 ולילדיהם ולנכדיהם. סעיף 32 מיועד לקבוצה מיוחדת של מי שהיו אזרחי הפדרציה ביום 31 בדצמבר 1992 בלי אזרחות צ׳כית או סלובקית, ולצאצאים שלהם בתנאים מסוימים.

סבא שלי היה סלובקי – האם צ׳כיה תנפיק לי דרכון?

לא ניתן להסיק זאת רק מן העובדה שהחזיק בדרכון צ׳כוסלובקי. סעיף 31 כולל חריגים הנוגעים לאזרחות סלובקית, ולכן יש לבדוק את המעמד ואת המסלול המתאים, לרבות אפשרות לאזרחות סלובקית במקום צ׳כית.

האם חייבים להוכיח איך הסב איבד את אזרחותו?

במסלול סעיף 31 מדובר בנתון מרכזי. נדרשים מסמכים שמוכיחים מתי וכיצד אבדה האזרחות הצ׳כית או הצ׳כוסלובקית, או ראיות חלופיות שהרשות מקבלת.

האם יהודי צ׳כוסלובקיה זכאים אוטומטית לאזרחות?

לא. רדיפה נאצית ומוצא יהודי אינם מחליפים את תנאי חוק האזרחות. אפשר להשתמש בתיעוד קהילתי והיסטורי כדי לאתר מסמכי אזרחות, מקום מגורים ולידות.

האם חייבים לדעת צ׳כית כדי לקבל אזרחות מכוח הסבים?

לא נדרש ככלל מבחן שפה כתנאי כללי להצהרה לפי סעיף 31. המסמכים והטפסים צריכים להיערך בהתאם להוראות בצ׳כית, בעוד התאזרחות רגילה בעקבות מגורים מחייבת בדרך כלל ידיעת שפה.

האם צריך להתגורר בצ׳כיה כדי להגיש הצהרת אזרחות?

לא במסלול ההצהרה לפי סעיף 31. אפשר להגיש באמצעות השגרירות בתל אביב, בתיאום מראש, כאשר המבקש חי בישראל ועומד בתנאים.

האם צ׳כיה מאפשרת לשמור על אזרחות ישראלית?

ככלל כן. חוק האזרחות שנכנס לתוקף ב־2014 מתיר ריבוי אזרחויות. עם זאת יש לבדוק אם בעבר אבדה אזרחות משפחתית לפי דין ישן, ולבחון את המצב האישי לפי החוק הישראלי.

איך מוציאים תעודת לידה צ׳כוסלובקית ישנה?

מתחילים בשם המלא של הקרוב, תאריך ומקום לידה, ובודקים במרשם המקומי או בארכיונים הצ׳כיים. השגרירות מפרסמת הנחיות לחיפוש; רישומי הקהילות היהודיות נשמרים בחלקם בארכיון הלאומי בפראג.

האם צריך אפוסטיל על מסמכים ישראליים?

בדרך כלל כן, לצד תרגום רשמי לצ׳כית, אלא אם חל פטור ספציפי. יש לוודא את הפורמט ואת סוג המסמך לפני שמגישים לקונסוליה.

כמה עולה הצהרת אזרחות צ׳כית לפי סעיף 31?

יש להבדיל בין שתי אגרות: 500 קרונות צ׳כיות בהגשה לרשות המוסמכת בתוך צ׳כיה, לפי משרד הפנים, לעומת 1,000 קרונות בהגשה קונסולרית בחו״ל, לפי לוח האגרות של משרד החוץ מאוקטובר 2026. בשגרירות בתל אביב יש לברר את הסכום בשקלים לפי שער החודש ואת אופן התשלום.

כמה עולה להוציא דרכון צ׳כי בישראל?

לפי משרד החוץ הצ׳כי, אגרת דרכון ביומטרי בנציגות בחו״ל היא 2,400 קרונות למי שמלאו לו 15 ו־400 קרונות לילד מתחת לגיל 15, עם המרה או תשלום בהתאם לנהלי הנציגות.

כמה זמן לוקח לקבל אזרחות בצ׳כיה?

לפי משרד הפנים, ההחלטה על הצהרה לפי סעיף 31 מתקבלת בדרך כלל בתוך 60 ימים לאחר קבלת הצהרה מלאה ברשות. חיפוש מסמכים בארכיונים, אימותים והעברה מהשגרירות יכולים להוסיף זמן.

כמה זמן לוקח לקבל דרכון אחרי אישור האזרחות?

הנפקה ביומטרית שמתחילה בנציגות בחו״ל כפופה למסגרת חוקית של עד 120 ימים. השגרירות מציינת שהטיפול הממוצע עשוי להיות קצר יותר, אך יש להביא בחשבון תורים, תיקוני מרשם והנפקת תעודת לידה לפני הגשת הבקשה.

מתי מקבלים אזרחות לאחר שהרשות אישרה את ההצהרה?

במסלול הצהרת אזרחות לפי סעיף 31, מועד רכישת האזרחות הוא ככלל יום קבלת המסמך הרשמי המעיד על רכישתה. הגשת ההצהרה או הודעה לא רשמית על השלמת הטיפול אינן מחליפות את המסמך, ולא ניתן לקבל דרכון לפני שהמעמד הוסדר. הנחיות השגרירות.

האם אפשר לקבל דרכון לילד יחד עם ההורה?

רק לאחר שהילד רכש או הוכיח את אזרחותו ונרשם לפי הצורך. בהצהרת אזרחות עבור קטין עשויים להידרש הסכמת ההורה השני והסכמת הילד מגיל 15; לכל ילד מונפק דרכון משלו.

איפה מגישים בקשה לדרכון צ׳כי בישראל?

במחלקה הקונסולרית של שגרירות צ׳כיה ברחוב צייטלין 23 בתל אביב, בתיאום מראש בדוא״ל [email protected]. קונסוליות כבוד אינן מקבלות בקשות לדרכון ביומטרי.

האם סעיף 33 הישן עדיין פתוח?

לא. מסלול ההצהרה הייחודי לפי סעיף 33 היה מוגבל להגשה עד 1 בינואר 2015. אפשר לבדוק אם המסלול המשפחתי מתאים לסעיף 31 או למסלול אחר, אבל לא להגיש כיום הצהרה חדשה לפי סעיף 33 כאילו המועד לא חלף.

האם רכישת דירה בפראג מעניקה אזרחות צ׳כית?

לא. רכישת דירה או שהייה כתייר אינם מעניקים אזרחות. התאזרחות רגילה היא מסלול נפרד המבוסס על תושבות ותנאים נוספים; מסלול ההצהרה תלוי באזרחות משפחתית לשעבר.

מקורות ממשלתיים וטפסים להמשך

עוד בבָּעוֹלָם: מדריך רילוקיישן לצ׳כיה, מדריך פראג למטייל, מדריך הטיסות לפראג, דרכון גרמני, דרכון פולני, דרכון ליטאי ודרכון רומני.

המידע נבדק ל־18 באוקטובר 2026. זכאות לאזרחות תלויה בדין שחל בכל מועד, באזרחותו של בן המשפחה ובמסמכי ההוכחה; הרשות הצ׳כית היא המוסמכת להכריע. נהלים, אגרות ומועדי תורים עשויים להשתנות. אין לראות באמור חוות דעת משפטית או הבטחה לאזרחות או לדרכון. תמונה ראשית: גגות פראג ודגל צ׳כיה, צילום ארכיון של Krisztian Tabori / Unsplash.

קבלו את בָּעוֹלָם למייל!

לא נשלח ספאם. אפשר להסיר את ההרשמה בכל עת. מדיניות הפרטיות

הזווית הישראלית

בישראל חיות משפחות רבות של יוצאי צ׳כוסלובקיה, ובהן ניצולי שואה וצאצאים שנולדו בארץ. החוק הצ׳כי מאפשר מאז 2019 לילדים ולנכדים של אזרחים צ׳כים או צ׳כוסלובקים לשעבר שהאזרחות אבדה להם לפני 2014 לרכוש אותה בהצהרה בתנאים מוגדרים. נדרשת הוכחת אזרחות של ההורה או הסב ואופן אובדנה; מקום לידה בלבד אינו מספיק. האבחנה בין אזרחות צ׳כית לסלובקית חשובה, וניתן להגיש הצהרה דרך השגרירות בתל אביב בלי לעבור להתגורר בצ׳כיה.

מה שווה לעקוב אחריו?

  • מעקב אחר תיקוני החוק והנחיות סעיפים 31 ו־32, תעריפי הגשה קונסולרית (1,000 קרונות להצהרה לעומת 500 קרונות בהליך בתוך צ׳כיה), שער ההמרה החודשי לשקלים, דרישות ארכיוניות לאובדן אזרחות היסטורית, רישומי לידה בברנו וזמני תורים והנפקת דרכון.

מקורות