אסטוניה מייחסת לשירותים הרוסיים את ההצתה במבנה ששימש את חברת הביטחון Milrem Robotics בטאלין באוגוסט. שלושה אזרחים לטבים החשודים בביצוע ההצתה הוסגרו לאסטוניה ונמצאים במעצר. מוסקבה דוחה את ההאשמות.
שר החוץ האסטוני מרגוס צחקנה אמר ב־29 בספטמבר כי על סמך המידע שאסף שירות ביטחון הפנים KAPO, אסטוניה יכולה לקבוע "בוודאות" שההצתה בלילה שבין 14 ל־15 באוגוסט הייתה פעולת חבלה שהוזמנה בידי שירותים מיוחדים של הפדרציה הרוסית. ראש KAPO אמר ל־ERR כי זו הייתה פעולת החבלה הרוסית המוצלחת הראשונה באסטוניה השנה.
בעקבות הקביעה הודיע משרד החוץ האסטוני כי יזמן את הממונה על היחסים בשגרירות רוסיה. גם ראש הממשלה קריסטן מיכל וראש KAPO מרגו פאלוסון הציגו את האירוע כחלק מדפוס רחב יותר של פעולות חבלה המיוחסות לרוסיה באירופה. הקרמלין דחה את ההאשמות ואמר כי הן אינן מבוססות.
מה קרה בטאלין?
בלילה שבין 14 ל־15 באוגוסט פרצה שריפה במבנה ששימש את Milrem Robotics ברחוב Betooni ברובע Lasnamäe בטאלין.
כבר בימים הראשונים התייחסו הרשויות לאפשרות שמדובר בהצתה מכוונת. תושב מקומי דיווח על פעילות חשודה ליד המבנה, והמשטרה ושירות ביטחון הפנים פתחו בחקירה. ב־19 באוגוסט הודיעה התביעה כי שלושה חשודים נעצרו בלטביה וכי המידע הראשוני מצביע על כך שהמעשה תוכנן מראש.
שני חשודים נעצרו ב־17 באוגוסט והשלישי למחרת. בספטמבר הוסגרו השלושה, כולם אזרחים לטבים, לאסטוניה. בית המשפט במחוז Harju הורה להשאירם במעצר לאחר חקירתם בידי KAPO.
התביעה ציינה אז שהחשד הפורמלי נגדם עדיין עסק בפגיעה ובהשמדת רכוש, ושסעיף האישום עשוי להשתנות ככל שהחקירה מתקדמת.
עכשיו אסטוניה אומרת: זו הייתה חבלה רוסית
ההתפתחות החדשה היא המעבר מחשד לייחוס ממשלתי מפורש.
צחקנה כתב כי המידע שנאסף בידי KAPO מאפשר להגיע למסקנה ודאית שהפעולה הוזמנה בידי שירותים מיוחדים של רוסיה. לדבריו, המעורבים בביצוע כבר נעצרו ואינם מהווים עוד איום על הביטחון הלאומי של אסטוניה.
ראש KAPO מרגו פאלוסון אמר כי מדובר בפעולה המוצלחת הראשונה השנה באסטוניה שבוצעה מטעם שירותים מיוחדים רוסיים. לפי דבריו, הרשויות סיכלו השנה ניסיונות נוספים לפני שהגיעו לביצוע.
מבחינת הרשויות האסטוניות, ההצתה אינה נתפסת כאירוע פלילי מקומי בלבד אלא כחלק מפעילות רחבה יותר המיוחסת לרוסיה במדינות אירופיות התומכות באוקראינה. להקשר רחב יותר אפשר לקרוא את הכתבה שלנו על המתיחות בין רוסיה לאירופה ואת המדריך המתעדכן למלחמת רוסיה–אוקראינה.
למה Milrem Robotics היא יעד רגיש?
Milrem Robotics אינה עוד חברת טכנולוגיה.
החברה האסטונית מפתחת מערכות רובוטיות ואוטונומיות לצרכים צבאיים, והמוצר המזוהה איתה ביותר הוא THeMIS — כלי קרקע בלתי מאויש וזחלי שניתן להתאים למשימות שונות.
באוקראינה נעשה שימוש ב־THeMIS בין היתר לצורך:
- פינוי פצועים
- הובלת תחמושת ואספקה
- פינוי מוקשים ונפלים
- פתיחת צירים
- משימות הנדסיות ולוגיסטיות
Milrem מסרה כבר ב־2024 כי כלי THeMIS שסופקו לאוקראינה משמשים בשטח למשימות פינוי מוקשים, אספקה והפחתת הסיכון לחיילים. מאז הורחבה התוכנית במידה ניכרת.
החברה הודיעה גם על תוכניות לאספקה של יותר מ־150 כלים נוספים לאוקראינה במסגרת יוזמה שמובילה הולנד.
רוסיה כבר סימנה בעבר את THeMIS
העניין הרוסי ב־THeMIS אינו חדש.
לאחר שאחד הכלים הראשונים נשלח לאוקראינה ב־2022, גוף המחקר הרוסי Centre for Analysis of Strategies and Technologies הציע פרס של מיליון רובל למי שיצליח ללכוד מערכת THeMIS שלמה יחסית ולהעבירה לרוסיה לצורך בחינה.
Milrem אישרה אז כי כלי שיועד לפינוי פצועים ולוגיסטיקה כבר הועבר לאוקראינה.
בשנים שלאחר מכן הפך THeMIS לחלק משמעותי יותר מהסיוע האירופי לצבא האוקראיני.
לא רק אסטוניה: חשש ממסע חבלה באירופה
צחקנה הציג את ההצתה כחלק מקמפיין רוסי רחב יותר נגד מדינות אירופיות.
אסטוניה ומדינות אחרות בנאט"ו האשימו בשנים האחרונות גורמים הקשורים לרוסיה במגוון פעולות: הצתות, ניסיונות חבלה, מתקפות סייבר, הפרעות GPS ופעולות נגד תשתיות.
צחקנה עצמו אמר עוד לפני פרסום מסקנות החקירה ב־Milrem כי על מדינות אירופה להיות מוכנות להמשך "פרובוקציות ופעולות חבלה" מצד רוסיה.
Associated Press דיווח כי תיעד כ־200 אירועי חבלה ופעילות חשודה באירופה שנקשרו לרוסיה מאז הפלישה המלאה לאוקראינה ב־2022. המספר כולל סוגים שונים של אירועים, והאחריות הרוסית אינה מוכחת באותה רמת ודאות בכל אחד מהם.
השיטה: מגייסים מבצעים מקומיים
אחד המאפיינים שרשויות ביטחון אירופיות מזהות הוא שימוש במבצעים שאינם בהכרח אנשי מודיעין רוסים.
ראש KAPO אמר כי רוסיה מנסה לגייס אנשים באירופה לביצוע פעולות חבלה, לעיתים באמצעות מתווכים ובתמורה לתשלום. השיטה מקשה יותר על יצירת קשר ישיר בין המבצע בשטח לבין מי שהזמין את הפעולה.
במקרה של Milrem, שלושת החשודים הם אזרחים לטבים. הרשויות לא פרסמו בשלב זה את מלוא הראיות שעל בסיסן הן מייחסות את הזמנת הפעולה לשירותים הרוסיים.
רוסיה דוחה את ההאשמות
דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב דחה את ההאשמות האסטוניות ואמר כי מדובר בטענות חסרות בסיס.
הפער בין הצדדים חשוב: אסטוניה מציגה את הייחוס לרוסיה כמסקנה של שירות הביטחון שלה, בעוד רוסיה מכחישה מעורבות. ההליך הפלילי נגד החשודים עדיין נמשך, ולכן לא כל פרטי האירוע והראיות נחשפו לציבור.
התגובה האסטונית: לא לצמצם את הסיוע לאוקראינה
שר החוץ צחקנה אמר שהמטרה של פעולות כאלה היא להפחיד מדינות אירופיות ולהחליש את התמיכה באוקראינה.
לדבריו, התגובה של אסטוניה תהיה הפוכה: להגדיל את הסיוע לאוקראינה ואת הלחץ על רוסיה.
הקו הזה תואם את המדיניות שאסטוניה מציגה לאורך המלחמה. הממשלה בטאלין היא אחת התומכות הבולטות בקייב ביחס לגודל המדינה, ומשקיעה במקביל בהרחבה של תעשיית הביטחון המקומית. Milrem Robotics היא אחת החברות המרכזיות בצמיחה הזאת.
למה האירוע משמעותי?
החשיבות של האירוע אינה רק בנזק שנגרם למבנה.
אם הייחוס של שירות הביטחון האסטוני נכון, מדובר בפעולה ישירה נגד חברה במדינת נאט"ו שמייצרת ציוד המשמש את אוקראינה. במקום לתקוף את המערכות בשדה הקרב, המטרה הייתה תשתית של החברה במדינה אירופית.
האירוע גם מדגים את אחת הדילמות המרכזיות של אירופה: ככל שמדינות היבשת מרחיבות את הייצור הביטחוני ואת הסיוע לאוקראינה, מפעלי נשק, מרכזי לוגיסטיקה וחברות טכנולוגיה צבאית עשויים להפוך ליעדים אטרקטיביים יותר לפעולות חבלה.
אחרי מה לעקוב
החקירה נגד שלושת החשודים עדיין נמשכת. הנקודה המרכזית הבאה תהיה אם התביעה תשנה את סעיפי החשד ותפרסם מידע נוסף על הקשר בין המבצעים לבין מי שלפי KAPO הזמין את ההצתה. במקביל, כדאי לעקוב אחרי צעדי האבטחה של חברות ביטחוניות באסטוניה ובמדינות נוספות המספקות ציוד לאוקראינה.
הזווית הישראלית
האירוע מדגים איום שרלוונטי גם לתעשיות ביטחוניות ישראליות: לא רק ריגול וסייבר, אלא גם ניסיון לפגיעה פיזית באתרים ובשרשראות אספקה באמצעות מבצעים מקומיים. חברות ישראליות שפועלות באירופה ומספקות מערכות צבאיות נמצאות באותה סביבת איום רחבה.
מקורות
- ERR — ראש KAPO על הייחוס לשירותים הרוסיים
- ERR — הסגרת שלושת החשודים הלטבים ומעצרם
- ERR — החקירה הראשונית והמעצרים בלטביה
- Milrem Robotics — השימוש ב־THeMIS באוקראינה
