צרפת תבחר נשיא חדש באביב 2027, אחרי עשר שנות כהונתו של עמנואל מקרון. הסיבוב הראשון ייערך ב-18 באפריל והסיבוב השני ב-2 במאי. מרין לה פן, ז'אן-לוק מלנשון, אדואר פיליפ, גבריאל אטאל ואחרים כבר נערכים למרוץ, אבל רשימת המועמדים הסופית עוד רחוקה מסגירה. הנה המדריך המתעדכן לבחירות לנשיאות צרפת 2027.
5 נקודות מרכזיות
- הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות צרפת יתקיים ב-18 באפריל 2027, ואם אף מועמד לא יקבל יותר ממחצית הקולות יתקיים סיבוב שני ב-2 במאי.
- עמנואל מקרון אינו יכול להתמודד שוב, משום שחוקת צרפת מגבילה נשיא לשתי כהונות רצופות.
- כדי להופיע בקלפי נדרש כל מועמד להשיג 500 חתימות של נבחרי ציבור, המגיעות מלפחות 30 מחוזות או טריטוריות שונות.
- נכון לספטמבר 2026, בין הדמויות המרכזיות במרוץ נמצאים מרין לה פן, ז'אן-לוק מלנשון, אדואר פיליפ, גבריאל אטאל וברונו רטאיו, לצד מועמדים מהשמאל הסוציאל-דמוקרטי שעדיין עוברים תהליך בחירה פנימי.
- הסקרים הנוכחיים הם תמונת מצב בלבד: בסקרים האחרונים לה פן נמצאת בראש הסיבוב הראשון, בעוד התמיכה במועמדי המרכז, הימין והשמאל משתנה משמעותית לפי זהות המתמודדים.
מתי הבחירות לנשיאות צרפת 2027?
ממשלת צרפת כבר קבעה את לוח הזמנים: הסיבוב הראשון יתקיים ביום ראשון, 18 באפריל 2027, והסיבוב השני ב-2 במאי. בחלק מהטריטוריות שמעבר לים ההצבעה תתקיים כבר ביום שבת, בגלל הפרשי השעות.
הבחירות יקבעו מי יחליף את עמנואל מקרון, שנבחר לראשונה ב-2017 ונבחר מחדש ב-2022. כהונת הנשיא בצרפת נמשכת חמש שנים, והחוקה קובעת שאדם אינו יכול לכהן יותר משתי כהונות רצופות. לכן מקרון אינו יכול להתמודד בבחירות 2027.
מבחינה פוליטית, זהו שינוי משמעותי: לראשונה זה עשור צרפת נכנסת למערכת בחירות לנשיאות בלי נשיא מכהן שמבקש להישאר בתפקיד.
איך עובדת שיטת הבחירות בצרפת?
נשיא צרפת נבחר בבחירה ישירה של כלל האזרחים הרשומים להצבעה.
בסיבוב הראשון יכולים להתמודד מועמדים רבים. כדי להיבחר כבר בו צריך מועמד לקבל רוב מוחלט – יותר מ-50% מהקולות הכשרים. בפועל, בשל ריבוי המועמדים, זה לא קרה בבחירות הנשיאותיות בעידן הנוכחי.
אם איש אינו משיג רוב, שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר עולים לסיבוב השני, שנערך כעבור שבועיים. בסיבוב הזה המועמד שמקבל יותר קולות נבחר לנשיא.
לכן שאלת מי מגיע למקום השני בסיבוב הראשון חשובה כמעט כמו שאלת המקום הראשון. פיצול בין כמה מועמדים מאותו מחנה יכול לשנות לחלוטין את זהות שני המתמודדים בסיבוב המכריע.
מי יכול להתמודד לנשיאות צרפת?
הכרזה על מועמדות אינה מספיקה. לפני הבחירות צריך כל מועמד לעבור את אחד המסננים הייחודיים של הפוליטיקה הצרפתית – מערכת ה-parrainages, או החסויות.
כדי להיכלל ברשימה הרשמית נדרשות 500 חתימות של נבחרי ציבור שהוסמכו לכך, ובהם ראשי ערים ונבחרים לאומיים ומקומיים. החתימות צריכות להגיע מלפחות 30 מחוזות או טריטוריות מעבר לים, ולא יותר מ-50 מהן יכולות להגיע מאותו מחוז.
רק לאחר שהמועצה החוקתית בודקת את החתימות מתפרסמת רשימת המועמדים הרשמית. לכן גם מועמד שכבר מנהל קמפיין אינו בהכרח מועמד רשמי בקלפי.
מרין לה פן וה-RN
מרין לה פן מתמודדת בפעם הרביעית לנשיאות מטעם Rassemblement National – RN. היא הגיעה לסיבוב השני מול מקרון גם ב-2017 וגם ב-2022.
סוגיית כשירותה המשפטית עמדה במשך חודשים במרכז המרוץ. בעקבות הרשעתה בפרשת כספי הפרלמנט האירופי הוטלה עליה תחילה מגבלה שמנעה ממנה להתמודד, אולם ביולי 2026 קיצר בית המשפט לערעורים את תקופת הפסילה באופן שמאפשר לה לרוץ ב-2027. ההרשעה נותרה על כנה ולה פן ממשיכה בהליכים משפטיים, אך נכון לספטמבר היא מנהלת קמפיין לנשיאות.
נשיא RN, ז'ורדן בארדלה, נשאר דמות מרכזית במחנה. לפי התוכנית שהציגו השניים, אם לה פן תיבחר הוא אמור למלא תפקיד מרכזי בשלטון.
בסקרים שנערכו בספטמבר 2026 לה פן מקבלת בערך שליש מקולות הסיבוב הראשון בתרחישים שנבדקו. מדובר בתמונת מצב חודשים לפני ההצבעה, ולא בתחזית לתוצאת הבחירות.
ב"בָּעוֹלָם" כבר פרסמנו תמונת מצב ראשונה של המרוץ בצרפת – והמדריך הזה יתעדכן ככל שהמרוץ יתקדם.
ז'אן-לוק מלנשון מנסה בפעם הרביעית
גם ז'אן-לוק מלנשון כבר הודיע שיתמודד. מנהיג La France Insoumise – LFI הכריז על מועמדותו הרביעית, אחרי שהתמודד ב-2012, 2017 ו-2022. בבחירות האחרונות סיים במקום השלישי, בפער קטן מהמקום שהוביל לסיבוב השני.
LFI אינה משתתפת בפריימריז של השמאל הסוציאל-דמוקרטי, ולכן מלנשון צפוי לנהל קמפיין נפרד מהמפלגה הסוציאליסטית, Place publique ומפלגות אחרות בשמאל.
השמאל הסוציאל-דמוקרטי עדיין בוחר מועמד
בחלק אחר של השמאל מתקיים תהליך בחירה פנימי. המפלגה הסוציאליסטית ושותפות נוספות מתכננות פריימריז במהלך אוקטובר כדי לבחור מועמד משותף.
נכון ל-16 בספטמבר, ברשימת השמות הבולטים נמצאים בין היתר רפאל גליקסמן מ-Place publique, אוליבייה פור, ז'רום גדג', סגולן רויאל ועמנואל מורל. הרשימה עוד עשויה להשתנות, ולכן החלק הזה במדריך יעודכן לאחר הפריימריז.
אדואר פיליפ, גבריאל אטאל והקרב על יורשי מקרון
במרכז הפוליטי אין כרגע מועמד מוסכם שיירש את מקרון.
אדואר פיליפ, שכיהן כראש הממשלה הראשון בתקופת מקרון וכיום עומד בראש Horizons, כבר נערך למרוץ. מולו נמצא גבריאל אטאל, ראש ממשלה לשעבר ומנהיג Renaissance, המפלגה שהוקמה סביב מקרון.
שניהם מנסים למשוך חלק גדול מאותו קהל של מצביעי מרכז וימין מתון. האפשרות לערוך פריימריז משותפים עלתה שוב ושוב, אך נכון לספטמבר אין הסכמה על מנגנון כזה.
ברונו רטאיו והימין הרפובליקני
מפלגת Les Républicains – LR, הימין המסורתי של צרפת, מגיעה למערכת הבחירות כאשר ברונו רטאיו הוא אחת הדמויות הבולטות שלה. הוא כבר הכריז על מועמדותו, ובמקביל ממשיך הוויכוח בתוך הימין על מידת שיתוף הפעולה האפשרית עם המרכז ועל היחסים עם RN.
פיצול בין רטאיו, פיליפ ואטאל עשוי להפוך לאחד הנושאים המרכזיים של הקמפיין בחודשים הקרובים.
ומה עם ז'ורדן בארדלה?
בארדלה אינו כרגע המועמד הרשמי של RN לנשיאות. לה פן היא שמנהלת את הקמפיין.
עם זאת, הוא משמש חלופה פוליטית ברורה במקרה שהמצב המשפטי שלה ישתנה שוב. לכן גם שמו צפוי להמשיך להופיע בחיפושים ובחדשות סביב בחירות 2027.
מה אומרים הסקרים בצרפת כרגע?
נכון לאמצע ספטמבר 2026, אין עדיין רשימת מועמדים סופית ולכן כל סקר בודק כמה תרחישים שונים.
התמונה המרכזית בסקרים האחרונים היא שלה פן נמצאת בראש הסיבוב הראשון, בעוד מלנשון, פיליפ, אטאל, גליקסמן ומועמדי הימין והמרכז נאבקים על הקולות שמאחוריה. המספרים משתנים בהתאם להרכב המדויק של רשימת המועמדים.
הסקרים האלה אינם תחזית. לפני הבחירות צפויים פריימריז, איחודים, פרישות, קמפיינים ושינויים ברשימת המועמדים – ולכן נכון יותר להשתמש בהם כצילום מצב של ספטמבר 2026.
למה הבחירות האלה חשובות במיוחד?
מערכת הבחירות מתקיימת אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות פוליטית. הבחירות המוקדמות לאספה הלאומית ב-2024 הותירו פרלמנט מפוצל ללא רוב יציב, והקושי להעביר תקציבים ורפורמות הפך לחלק מרכזי מהפוליטיקה הצרפתית.
גם הכלכלה צפויה לעמוד במרכז. יוקר המחיה, החוב, הגירעון והוצאות המדינה צפויים להיות בין הנושאים המרכזיים בקמפיין.
לצדם צפויים לעמוד במרכז גם הגירה, ביטחון, גיל הפרישה, יחסי צרפת עם האיחוד האירופי, אוקראינה, אנרגיה ואקלים.
מה קורה אחרי הבחירות לנשיאות?
בחירת הנשיא אינה סוף התהליך הפוליטי. צרפת היא משטר נשיאותי למחצה: הנשיא מחזיק בסמכויות משמעותיות, אך הממשלה תלויה גם באספה הלאומית.
לכן הרכב הפרלמנט והיכולת של הנשיא החדש לבנות רוב יהיו חשובים כמעט כמו הבחירות עצמן. האפשרות לנשיא ולפרלמנט שמגיעים ממחנות פוליטיים שונים היא חלק מהדיון שכבר מתנהל בצרפת לקראת 2027.
מתי נדע מי באמת המועמדים?
הרשימה הנוכחית עדיין זמנית. עשרות פוליטיקאים הכריזו על מועמדות, שוקלים להתמודד או משתתפים בתהליכי בחירה מפלגתיים. רק מי שישיג את 500 החתימות הדרושות ויאושר על ידי המועצה החוקתית יהיה מועמד רשמי.
לכן העמוד הזה יתעדכן לאחר הפריימריז בשמאל, אם יתקיים תהליך איחוד במרכז ובימין, וכאשר תפורסם הרשימה הרשמית.
שאלות נפוצות על בחירות צרפת 2027
מתי הבחירות בצרפת?
הסיבוב הראשון יתקיים ב-18 באפריל 2027 והסיבוב השני ב-2 במאי.
האם עמנואל מקרון יכול להתמודד שוב?
לא. החוקה מאפשרת לכל נשיא לכל היותר שתי כהונות רצופות, ומקרון משלים את כהונתו השנייה.
כמה מועמדים עולים לסיבוב השני?
שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר בסיבוב הראשון.
כמה חתימות צריך כדי להתמודד?
500 חתימות מנבחרי ציבור, הפרוסות על לפחות 30 מחוזות או טריטוריות.
האם מרין לה פן יכולה להתמודד?
נכון לספטמבר 2026 – כן. ההליך המשפטי בעניינה נמשך, אך נכון לעכשיו היא מנהלת קמפיין לנשיאות.
מי המועמדים המרכזיים כרגע?
בין השמות שכבר נמצאים במרוץ: לה פן, מלנשון, אדואר פיליפ, גבריאל אטאל וברונו רטאיו. השמאל הסוציאל-דמוקרטי עדיין נמצא בתהליך בחירת מועמד.
אחרי מה לעקוב
בחודשים הקרובים נעקוב אחרי הפריימריז בשמאל, האפשרות לאיחוד או פריימריז במרכז ובימין, גיוס 500 החתימות, ההתפתחויות המשפטיות סביב לה פן וכמובן הסקרים. ככל שהמועמדים יפרסמו תוכניות מסודרות, נעדכן גם את ההבדלים ביניהם בנושאי כלכלה, הגירה, אירופה, ביטחון ומדיניות חוץ.
העמוד הזה ישמש כעמוד האב הקבוע של בחירות צרפת 2027, וכל ידיעה חדשה על מועמד, סקר, פריימריז או אירוע בקמפיין תקשר אליו.
הזווית הישראלית
לנשיא צרפת יש משקל גדול במדיניות החוץ והביטחון של המדינה. צרפת היא חברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם, מעצמה גרעינית ואחת המדינות המשפיעות באיחוד האירופי.
לכן תוצאות הבחירות עשויות להשפיע גם על יחסי צרפת עם ישראל, על מדיניות האיחוד האירופי במזרח התיכון ועל עמדת פריז בנושאים אזוריים. ככל שהקמפיין יתקדם, נפרסם בנפרד את עמדות המועמדים בסוגיות האלה ונקשר אותן למדריך המרכזי.
