תחקיר שפורסם ב־22 באוקטובר במגזין Vanity Fair מעלה טענות יוצאות דופן על חשבונות בנק בחסות מדינות המפרץ, שלכאורה הועמדו לרשות ג'ארד קושנר בזמן שכיהן כיועץ בכיר בבית הלבן. לפי התיאור, בחשבונות עברו כספים בהיקף של לפחות כשני מיליארד דולר, וחלקם נקשרו גם לישראל ולבנימין נתניהו. קושנר דוחה את הדברים לחלוטין, מכנה אותם המצאות, ומדגיש כי לא הוצגו מסמכים בנקאיים המאפשרים לאמת את ההאשמות.

הסיפור מופיע בפרק מתוך הספר Princes and Thieves: Jared Kushner and Mohamed bin Zayed's Secret Plot to Remake the Middle East מאת העיתונאי מתיו קול, שעתיד לצאת לאור ב־27 באוקטובר. הפרק, שפורסם ב־Vanity Fair, מסתמך על מקורות מודיעיניים ואנשים המתוארים כבעלי היכרות עם ההסדרים. לא מדובר בממצאים של בית משפט, בכתב אישום או בחקירה רשמית שפרטיה פורסמו במלואם.

חמש נקודות מרכזיות

• מתיו קול טוען כי מודיעין הולנדי הצליח לצפות במסך הטלפון של קושנר בזמן שהתחבר לכאורה לחשבון בנק באיחוד האמירויות.
• לפי הפרסום, לחשבון באבו דאבי הועברו כ־750 מיליון דולר דרך בנק באזרבייג'ן; קול טוען שקושנר היה מורשה חתימה, אך לא הבעלים.
• הספר טוען לקיומו של חשבון נוסף שנועד לקושנר ושקיבל לכאורה כמיליארד דולר באמצעות נתיב הקשור לישראל.
• קושנר ועורכי דינו מכחישים את הטענות באופן גורף; גם שגריר ארצות הברית לשעבר בישראל דייוויד פרידמן מכחיש מעורבות.
• מסמכים בנקאיים ראשוניים, רישומי העברות ותיק מודיעיני עצמאי התומכים בטענות לא פורסמו לצד הפרק; המידע דורש אימות נוסף.

איך הגיע המודיעין ההולנדי לכאורה לטלפון של קושנר?

קול מתאר שרשרת אירועים שמתחילה במבצע מודיעיני נגד האקרים רוסים. לדבריו, שירות המודיעין הצבאי ההולנדי MIVD הצליח בסוף 2017 לגייס האקר שהחזיק גישה לתשתית של המודיעין הצבאי הרוסי, ובה התגלו צילומי מסך מטלפון של קושנר. בתחילת 2018, לפי גרסת הספר, ההולנדים ניצלו חולשת אבטחה באייפון שלו והצליחו לראות את המסך בזמן שימוש במכשיר. במהלך המעקב הבחינו לכאורה בכניסה לחשבון בנק באמירויות ובתנועות כספים גדולות.

זהו תיאור של המחבר ומקורותיו. הוא לא לווה בפרסום תיק המבצע, צילומי המסך המקוריים או אישור פומבי של שירותי המודיעין המעורבים. לכן אי אפשר לקבוע על סמך הפרק לבדו שהחדירה לטלפון או הפעולות שהמחבר מתאר אכן התרחשו.

חשבון באבו דאבי: כ־750 מיליון דולר דרך אזרבייג'ן

החשבון הראשון, שקול מכנה „אלפא”, התנהל לדבריו ב־First Abu Dhabi Bank ונוהל על ידי קרן Watani Al Emarat, מוסד ללא כוונת רווח שקיבל מימון מממשלת איחוד האמירויות. לפי התחקיר, שליטי סעודיה והאמירויות העבירו אליו החל מ־2017 כ־750 מיליון דולר, באמצעות בנק באזרבייג'ן. קול טוען כי לקושנר ניתנה זכות חתימה, שאפשרה לו עקרונית לבצע פעולות בחשבון, אף שהחשבון לא היה בבעלותו.

המחבר קושר את ההסדר הנטען לניסיון לקדם מהלכים דיפלומטיים במזרח התיכון, לרבות נורמליזציה עם ישראל, ולעקוף חלק ממנגנוני העבודה הרגילים של הממשל. אחד ממקורותיו טוען שמנהיג איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ביקשו לתמוך באמצעות הכסף ביעדים משותפים. לא פורסמו אסמכתאות עצמאיות המוכיחות שהכספים הועברו, שקושנר הפעיל את החשבון או שהושגה תמורה מדינית בתמורה להעברה כלשהי.

ומה נטען לגבי מיליארד דולר וחשבון בישראל?

החלק הרגיש ביותר מבחינה ישראלית הוא טענה לקיומו של חשבון נוסף, „בטא”, שאליו הועברו לכאורה כמיליארד דולר דרך אזרבייג'ן עד אביב 2018. לפי מקור המצוטט בספר, הכסף נועד לתועלתו האישית של קושנר, וראש הממשלה בנימין נתניהו עודד לכאורה להפקידו בחשבון שהתנהל בבנק ישראל. קול טוען כי קושנר העביר מסרים לנתניהו דרך השגריר האמריקאי דאז דייוויד פרידמן, וכי חלק מהכספים הועברו בהמשך לחשבונות בקפריסין.

לטענות הללו מצטרפת בעיה עובדתית הדורשת בדיקה: בנק ישראל אינו בנק מסחרי המנהל חשבונות אישיים רגילים. כתב Axios ברק רביד הטיל ספק פומבי גם בהיתכנות המבנה הבנקאי המתואר ובאפשרות שהתכתבות כזאת נוהלה במשולש קושנר–פרידמן–נתניהו. פרידמן מסר ל־Vanity Fair כי לא ידע על הסדר כזה וכי הטענות בדבר מעורבותו אינן נכונות. אין בנמצא מסמכים זמינים לציבור שמאפשרים לאשר את עצם קיומו של החשבון הנטען.

תגובת קושנר: הכחשה גורפת ודרישה לראיות

בתגובה שפרסם ברשת X ב־22 באוקטובר קושנר הגדיר את הטענות שקריות לחלוטין וטען כי לא התרחש דבר מן המתואר. הוא ציין כי המחבר לא הציג דפי חשבון, מספרי חשבונות, תאריכי העברות או רישומים המאמתים את הגרסה, וכי הוא עצמו עמד בעבר לביקורת ציבורית ולחקירות שבהן טענות מסוג זה לא עלו. פרקליטו אמר לתחקיר כי לקושנר לא הייתה כל היכרות עם החשבון או עם הקרן המתוארים, וכי מעולם לא היו חשבונות כאלה עבורו. פרידמן הכחיש באופן נפרד את מעורבותו לכאורה.

קול מצדו מציין כי ארבעה בכירים לשעבר בממשל טראמפ אמרו שלא ידעו על היתר נשיאותי למורשה חתימה של קושנר בחשבון ממשלתי זר. עם זאת, היעדר ידיעה של בכירים אינו מוכיח כשלעצמו שלא ניתן אישור, והפרסום אינו כולל הכרעה משפטית בדבר הפרת חובות גילוי או עבירה על חוקי שוחד וסוכנים זרים. לדיווח על תגובת קושנר והביקורת על הפרסום.

ההבחנה החשובה: הטענות מ־2017–2018 מול עסקיו המאוחרים

קושנר מילא תפקיד מרכזי במדיניות ממשל טראמפ הראשון כלפי מדינות המפרץ ובקידום הסכמי אברהם. לאחר שעזב את הבית הלבן הקים את חברת ההשקעות Affinity Partners, שגייסה הון ממשקיעים ממדינות המפרץ, ובהן סעודיה. ההשקעות המאוחרות האלה הן עניין נפרד, המתועד בציבור, ואין לראות בהן ראיה לטענות על חשבונות חשאיים בתקופת כהונתו בממשל.

בהקשר רחב יותר, קושנר מעורב גם ביוזמות השקעה שאינן קשורות להאשמות שבפרסום, ובהן תוכנית הנופש באלבניה שסוקרה באתר בעקבות המחאות נגד ממשלת אדי ראמה. הפרויקט באלבניה הוא סיפור נפרד, ולא ראיה לטענות על חשבונות הבנק מ־2017–2018.

הזווית הישראלית

הטענה שבנק ישראל ונתניהו נקשרו לחשבון לכאורה הופכת את הפרסום לבעל משמעות אפשרית גם בישראל. אולם העובדות הנטענות בשלב זה מגיעות בעיקר מעדות מקורות אנונימיים בספר, בעוד קושנר ופרידמן מכחישים, ולא הוצג אימות עצמאי למבנה החשבון המתואר. שאלות מרכזיות נותרו פתוחות: האם קיימת תיעוד בנקאי, אילו גורמים היו מורשים להעביר כספים, האם התקבלו אישורים והאם הרשויות בישראל או בארצות הברית בדקו את הדברים.

אחרי מה לעקוב?

הספר המלא של קול צפוי להתפרסם ב־27 באוקטובר, ואז יהיה אפשר לבדוק אם הוא מציג מסמכים ומקורות נוספים מעבר לקטע שהופיע ב־Vanity Fair. התפתחויות משמעותיות נוספות יהיו תגובות של בנק ישראל, ממשלת ישראל, איחוד האמירויות או הרשויות האמריקאיות, וכן כל בדיקה רשמית שתיפתח בעקבות הפרסום. בשלב זה מדובר בהאשמות שלא אומתו ושנדחו על ידי קושנר וגורמים נוספים שהוזכרו בהן.

בתמונה הראשית: אילוסטרציה של טלפון ומסמכים פיננסיים. אין מדובר בתצלום של קושנר, של מכשיר הטלפון שלו או של מסמכים מהתחקיר. צילום: Kelly Sikkema / Unsplash.

מקורות: Vanity Fair, ‏22.10.2026 – פרק מתוך ספרו של מתיו קול · The Jerusalem Post, ‏23.10.2026 · Mediaite, ‏22.10.2026 – תגובת קושנר והביקורת על הטענות. עודכן ב־23 באוקטובר 2026. אין באמור קביעה שטענות התחקיר הוכחו.