קרדיט לתמונה הראשית: Kremlin.ru / Wikimedia Commons. קושנר וויטקוף בקרמלין, 5 בספטמבר 2026. תצלום ארכיון; גודל התמונה הוקטן. מקור: https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Witkoff_Kushner_Kremlin.jpg
ג׳ארד קושנר וסטיב ויטקוף מתכננים לפגוש את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במוסקבה ביום חמישי, 12 בנובמבר, בניסיון לקדם הסדר שיביא להפסקת המלחמה באוקראינה. לפי הודעת קושנר בתום השיחות באבו דאבי, לאחר מכן מתוכננת פגישה בדבלין עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. שני שליחיו של דונלד טראמפ מבקשים להביא למנהיגים את הרעיונות שנדונו בין המשלחות — ולהבין היכן אפשר להתקדם.
סבב השיחות שנערך ב־10 וב־11 בנובמבר החזיר את רוסיה, אוקראינה וארצות הברית לשולחן משותף לראשונה מאז פברואר. לפי AP, הושגה הסכמה לחילופי שבויים בהיקף גדול, שמספר המשתתפים בהם עדיין טעון השלמה. לעומת זאת, לא הוכרזה הפסקת אש כללית.
מה קושנר וויטקוף מנסים להשיג?
המשימה האמריקאית מורכבת משני חלקים: גיבוש צעדים שניתן לבצע כבר עכשיו, והכנת הסדר שיחזיק מעמד גם לאחר שתיפסק הלחימה. החלק הראשון כולל חילופי שבויים ואפשרות לצמצום התקיפות על מתקני אנרגיה ובים השחור. השני עוסק בשאלות הקשות יותר: גבולות, ערבויות ביטחון לאוקראינה והיחסים העתידיים בין רוסיה למדינות אירופה.
לפי דיווח של NV שהתבסס על תדרוך אמריקאי שפורסם באקסיוס לפני השיחות, האמריקאים ביקשו לחדד את ההחלטות שפוטין וזלנסקי יצטרכו לקבל. הדיונים תוכננו בשני מסלולים: צבאי, העוסק בפיקוח על הפסקת אש ובהסדרי ביטחון; ומדיני, העוסק בין היתר בדרישות הטריטוריאליות. גם הסכמה על מנגנוני פיקוח לא תפתור לבדה את המחלוקת על השטחים.
אוקראינה מציעה להתחיל באנרגיה ובים השחור
שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביה אמר כי קייב העבירה לשותפותיה הצעות להפסקת התקיפות בתחום האנרגיה ובים השחור, והיא ממתינה לתשובת רוסיה. לפי דבריו, כפי שדווחו באינטרפקס־אוקראינה, לצד הצעות אלה עומדות על הפרק ערבויות ביטחון ופגישה בין זלנסקי לפוטין.
הפסקת אש מוגבלת כזאת תהיה שונה מהפסקה מלאה של המלחמה: היא עשויה לחול על סוגי מטרות או על אזור מסוים, בזמן שהקרבות בחזית נמשכים. לכן, גם אם הצדדים יסכימו להימנע מתקיפת מתקני אנרגיה, יהיה צורך להגדיר מה בדיוק נכלל בהסכמה, כיצד בודקים הפרות ומה קורה אם אחד הצדדים מפר אותה.
המחלוקת: מה צריך לקרות קודם?
קייב מבקשת להפסיק את הלחימה ולאפשר למשא ומתן המדיני להתנהל בלי שההרג נמשך במקביל. זלנסקי הציג בראיון לשידור הציבורי הדני עמדה של עצירה בקווי המגע הנוכחיים ומעבר לדיפלומטיה. לפי דיווח IntelliNews על דבריו, הוא הדגיש כי המשא ומתן עצמו עשוי להימשך זמן רב.
מוסקבה מציגה סדר עדיפויות אחר. לפי רויטרס, שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר כי הסכם רחב על הביטחון באזור צריך להקדים הסדר לסיום המלחמה. כך נוצר פער שאינו נוגע רק לתוכן ההסכם: אוקראינה מבקשת קודם לעצור את הירי, ורוסיה מבקשת קודם לקבוע את המסגרת המדינית והביטחונית.
המחלוקת הטריטוריאלית מוסיפה לעמוד במרכז. מוסקבה דורשת שליטה בכל חבל דונבאס, כולל אזורים שאוקראינה עדיין מחזיקה בהם. קייב מתנגדת לנסיגה כזאת. זלנסקי גם טוען כי ויתור על דונבאס לא יבטיח שרוסיה תימנע מתקיפה נוספת בעתיד.
אירופה דורשת להשתתף בהחלטות על ביטחונה
במקביל לשיחות עם רוסיה נערכו באבו דאבי התייעצויות בין אוקראינה, ארצות הברית ונציגים אירופיים. בהודעה רשמית של מועצת האיחוד האירופי נמסר כי השתתפו בהן נציגי האיחוד, צרפת, גרמניה, איטליה, בריטניה ונאט״ו.
ההודעה קבעה כי הסדרים עתידיים צריכים לכבד ריבונות, שלמות טריטוריאלית ועצמאות בקבלת החלטות, ולכלול ערבויות ביטחון אמינות לאוקראינה. המשתתפים גם הדגישו שנאט״ו תוסיף להיות מרכיב מרכזי בהגנה המשותפת באירופה ובצפון אמריקה, והציבו יעד להרחבת הדיונים בהשתתפות השותפות האירופיות.
כלומר, שאלת הפסקת האש כרוכה גם בשאלה מי יקבע את כללי הביטחון לאחריה. המחלוקות בין וושינגטון לבעלות בריתה ניכרו גם בשיחות ה־G7 על אוקראינה ואיראן.
חילופי שבויים יכולים להיות הישג ראשון
במסלול ההומניטרי מסתמנת אפשרות לתוצאה מוחשית יותר. זלנסקי אמר כי נדונו אפשרויות לחילופי 1,000 או 1,500 שבויים מכל צד. אלה מספרים שהועלו בדיונים, ולא נתון סופי על עסקה שבוצעה. דיווח AP על ההסכמה לחילופים הגיע בעוד הפרטים טרם הושלמו.
שחרור שבויים יהיה הישג חשוב למשפחות ולאנשים שיוחזרו הביתה, אך הוא אינו מעיד שהמחלוקות המדיניות נפתרו. המבחן הבא של קושנר וויטקוף יהיה אם השיחות הישירות עם המנהיגים יניבו התחייבות מעשית להפסקת תקיפות — ולא רק הסכמה להמשיך לדבר.
בתמונה: ג׳ארד קושנר וסטיב ויטקוף בקרמלין, 5 בספטמבר 2026 — תצלום ארכיון, לא מהשיחות הנוכחיות. צילום: Kremlin.ru, באמצעות Wikimedia Commons, ברישיון CC BY 4.0. גודל התמונה הוקטן.
